הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

10.6.2016

הפיגוע בשרונה- מה מסתתר מאחורי צו איסור הפרסום?


העובדות ההולכות ומתבררות מהפיגוע בשרונה נראות על פניהן ככאלו
שאינן מתקבלות על הדעת ולקוחות מעולם הדמיון.
האם יתכן שהמחבל שביצע את הפיגוע היה כל כך צמא עד שביקש להתארח
בביתו של שוטר כדי שישקה אותו לרוויה?!


 ואם נניח שמדובר במחבל שאוהב להתארח, הרי לאחר שהרווה את צימאונו
ומארחו עצמו יצא מביתו, לצורך מה נשאר האורח בביתו של מארחו?!
האם כדי לבלות עם בני המשפחה את סוף השבוע?! האם לא עלה על דעתו
של אותו מחבל שתכנן פיגוע מדוקדק לרבות הכנת תלבושות, שאם הוא
 מעוניין לאפשר לעצמו שלא להיתפש כי אז עדיף שלא להמתין בביתו של
שוטר?!


אם לא די בכל בתמיהות הללו הרי שמתברר שהוריו של אחד המחבלים
(כנראה זה שנותר בחיים) בראיון טלוויזיה טען שבנו מעולם לא דיבר
על נושאים פוליטיים. אם רק נניח כי יש אפשרות שהאב אינו משקר, כי
הרי משפחות מחבלים לא נוטות כידוע להסתיר את הזעם הפוליטי שלהן,
 כי אז אכן נשאלת השאלה "האם יתכן שהבן היה מחבל וזאת למרות
 שאביו לא שמע ממנו אף פעם התבטאות פוליטית כלשהי?"


השאלה הנשאלת כאן, נוכח תמיהות אלו, ובמלוא הזהירות אך בחומרה
יתרה היא, האם יתכן שהמחבל שנותר בחיים היה סוכן (סייען) של השב"כ
 ולכן העדיף  להמתין לשולחיו, ולפי תיאום מראש, בדירה בטוחה כדי
חלילה לא "לחטוף" לינץ' ברחוב מההמון  המוסת.

ואם יתברר לאחר פקיעת צו איסור הפרסום כי כך הם פני הדברים
ובהנחה שהשב"כ לא ימנע מלחשוף בהמשך את העובדות, כי אז תמיהה
 גדולה עולה מרצף אירועים זה וחומרה גדולה בצידה ולפיה מדוע שולחיו
 של הסוכן לא דאגו להורות לו לחסל את חברו לפני ביצוע הפיגוע וזאת
שעה שהזינו אותו בהוראה להמתין לשולחיו בדירת מסתור?

 גם אם סיכול הפיגוע היה בו לחשוף, אולי, סייענים נוספים, לא היה
שום צידוק לאפשר את הוצאתו לפועל של הפיגוע במקרה כזה, ולגרום
 ללא צורך למותם של אזרחים תמימים.

במדינה אשר נמצאת באובדן ערכים מוחלט, אנו בספק אם החלטות
ערכיות כגון אלו, אשר התשובה עליהן ברורה כל כך, נשקלות בדרך
הערכית והראויה.

עד כמה שהתרשמנו מראיון עם ראש הממשלה בזירת האירוע ,על פי
קריאת סימני הגוף (להימנע ממבט אל המצלמה), ומקולו המעובה
 והמשתנק של ראש הממשלה, החשש שלנו מהרע ביותר רק מתגבר.

אנו תקווה שצו איסור הפרסום יוסר במהרה והעובדות התמוהות
יתבררו לאשורן.



תגובה 1:

  1. היי דוד, "הפגוע" בשרונה נראה כלקוח מסרט של אימה נוסח היצ'קוק. איך יתכן שנתניהו נחת בדיוק בזמן הפיגוע.ובאמת איך יתכן ש"המחבל" היה בביתו של השוטר? זה נשמע ונראה טראגי קומי.

    השבמחק