הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

11.4.2016

הזדמנות בלתי חוזרת למדינת ישראל לאחד כוחות עם ההנהגה הפלשתינאית לצורך דיכוי הטרור בישראל


מי שסבור שההצהרות ההדדיות של בנימין נתניהו ואבו מאזן מהשבוע החולף על נכונות לקיום פגישה ולפתיחת מו"מ לשלום, היו מקריות ומנותקות מירידת מפלס הטרור הפלשתינאי, טועה.

ההצהרות הנ"ל משקפות מגמה ברורה של הרשות הפלשתינאית למלחמה בטרור ומגמה ברורה של מדינת ישראל לקבל בברכה גישה חדשה זו של הרשות.

מי שמבקש לזהות את נקודת השבר במגמת הרשות לעבור מתמיכה פעילה או פאסיבית בטרור להתנגדות לו, מוזמן לעיין בכותרות העיתונים מחודש אוקטובר 2015 ואילך.
כיום ברור לכוחות הביטחון הישראלים כי יש קשר ישיר בין גובה הלהבות של הטרור הפלשתינאי הן ביהודה ושומרון והן בעזה, לבין המציאות הכלכלית השוררת שם.

עוד ברבעון הראשון של 2015 העיבו בעיות כלכלה חמורות על התנהלות הרשות, כולל עיכוב משכורות של פקידי הרשות, ירידה בתמיכה כלכלית של מדינות אירופה ברשות מחשש שהתמיכה הכספית תעבור לחמאס, ואף פעולה חריפה של ניתוק החשמל ממספר ערים ביהודה ושומרון על ידי חברת החשמל הישראלית.

ביטויה של המחאה המשולבת ממציאות כלכלית זו, הן של המנהיגות הפלשתינאית והן של הצעירים פלשתינאים, לבשה צורה של דקירות ופיגועים על ידי צעירים כאשר הרשות נמנעת מדיכוי וגינוי הפעולות. בסימן מגמה זו התנהלנו ממועד כינונה של ממשלת ישראל (אפריל 2015) עד סוף ספטמבר 2015 ,מועד נאומו של אבו מאזן בעצרת האומות המאוחדות.

כבר בתחילת אוקטובר 2015 אימץ אבו מאזן תפישה חדשה של דיכוי הטרור אשר נתמכה על ידי רוב הציבור בגדה אשר עוסק במסחר, ואשר הבין היטב שהמשך הפיגועים יביא לקריסה כלכלית מוחלטת הן של הרשות והן של האוכלוסייה ביהודה ושומרון.

זו הסיבה  (הכלכלית) אשר הביאה בסופו של יום את הפירות של המגמה החדשה של הרשות ובצורת ירידת מפלס הטרור בחודשיים האחרונים. כיום נדרשת ממשלת ישראל לנצל הזדמנות פז זו ולפעול בשיתוף הרשות, הן להגברת התלות הכלכלית של אוכלוסיית יהודה ושומרון במדינת ישראל והן לשיפור היחסים הפוליטיים עם הרשות על ידי יצירת הידברות ומומנטום.

ואולם לדעתנו, לא דיי בכך, שכן על הממשלה לפעול במקביל להחלשת האופוזיציה לרשות- קרי ההנהגה של החמאס ואף זאת באמצעים כלכליים.

ישראל חייבת לפעול במקביל, ובדיוק באותו אופן, ברצועת עזה וזאת על מנת ל"השקיט" שם הן את המגמה האופוזיציונית של הנהגת החמס לתהליך החדש עם הרשות, והן את הציבור העזתי אשר חי שם בחרפת רעב.

אם לא תעשה זאת הממשלה יש לצפות לניקוז כלל המחאה הפלשתינאית לתמיכה בחמאס רדיקלי, כאשר בסופו של יום ימצא הארגון תמיכה כלכלית במדינות ערב או מגורמים פונדמנטליסטים, והתמורה שחמאס עזה יצטרך לשלם עבור תמיכה כלכלית הזו, תהיה בהחלשה פוליטית של הרשות ובהמשך וליבוי של הקו הניצי ותמיכה בפיגועים בשטח מדינת ישראל.

לפני מדינת ישראל נפתח בימים אלו חלון הזדמנויות, להתנהלות כלכלית אשר יכולה להוביל לשינוי מגמה בפגועי הטרור באזורנו. זאת ועוד, מהלך כזה ישפר את האווירה בין הצדדים לסכסוך ויוכל לשמש בסיס בעתיד לתהליך של שלום אשר שני הצדדים זקוקים לו.

נראה היום, כי הגענו לשלב (אשר לו חיכינו הרבה זמן) בו שני הצדדים לסכסוך מבינים כי האפשרות היחידה שלהם לחיות יחד באזור זה ולא למות, אגב שיפור רמת החיים, היא בדרך של שלום ולא בדרך הטרור.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה