הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

2.8.2016

האם עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית נחקרה ביאח"ה על זיופי הבחירות?- הקורא מוזמן להביע דעתו וליפסוק


חברים יקרים,
ידידי בפייסבוק אורי ברייטמן העלה פוסט היום אשר סיפר כי הוא שוחח עם עו"ד אורלי עדס וזאת בעקבות הפוסט שליאשר בו ציינתי כי המקור שלי, העיד כי עו"ד אורלי הדס- מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, זומנה מספר פעמים רב ליאח"ה ונחקרה לגבי זיופי הבחירות?
תשובת עו"ד אורלי עדס, לידידי אורי ברייטמן הייתה שלילה מוחלטת של עצם חקירתה במשטרה.
 כדי להעמיד דברים על דיוקם הבה ונביא את הפוסט עצמו שפורסם:

"אורי ברייטמן:
שוחחתי עכשיו עם עו"ד אורלי עדס, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-20. היא מכחישה מכל וכל את השמועות שהיא עדת מדינה, אומרת שאין חקירה על בחירות 2015 ושהיא לא נחקרה על הבחירות. היא אפילו לא קראה את הבלוג של עו"ד דוד לוי "ארץ נעדרת" ואומרת שגם ערוץ 2 פנה אליה בשאלות בגלל הבלוג. "לא היה ולא נברא", סיכמה. "דוד לוי עתר לבג"ץ בעניין הבחירות וזרקו אותו מכל המדרגות. אף אחד לא פתח בחקירה, אף אחד לא הגיש תלונה, אף אחד לא עירער על התוצאות".
בקיצור, החקירה נגד נתניהו ("הבדיקה") אינה רלוונטית לאירועי מרץ 2015 ועוסקת כנראה בנושאים כספיים בלבד: תרומות, אי-דיווח לרשויות המס, טובות הנאה פרטיות ואולי גם שוחד פוליטי."


 האם עו"ד אורלי עדס נחקרה במשטרה בעניין זיוף הבחירות?
מכיוון, שעו"ד אורלי עדס קראה בתגובתה תיגר על המקור שלי אשר לי אין כל ספק במהימנותו, יש צורך ראשית להגיב לטענותיה של עו"ד עדס, ושנית יש
צורך להכריע בשאלה החשובה האם אורלי עדס נחקרה ביאח"ה לגבי זיופי הבחירות אם לאו (המקור שלי ציין בפניי שהמשטרה בינתיים לא מוכנה לחתום עם עו"ד אורלי עדס על הסכם עד מדינה כדי לא להיוותר עם העדה בלבד ומבלי שעדותה תקשור באופן מוצק את שולחיה). 

האם המקור שלי הטעה אותי ואיתי ביחד את כל קוראי, או שמא המקור שלי הוא מהימן, ותגובתה של אורלי עדס מטעמים חקירתיים או פוליטיים או שניהם גם יחד אינה נכונה.

זאת ועוד, מכיוון שעל כפות המאזניים מצויים שני נושאים בעלי משמעות עבור
כל אזרח ישראלי, קרי היו או לא היו זיופים בבחירות, והאם המשטרה חוקרת
בימים אלו את הונאת הבחירות, הרי שיש חשיבות יתר יש להכרעה בשאלה
האם אורלי עדס נחקרה ביאח"ה או לא.

"חוכמת ההמונים" - הקוראים יקבעו אם עו"ד אורלי עדס נחקרה בעניין זיופי הבחירות 
לאחרונה נתוודעתי לנושא של חוכמת ההמונים כאשר שמעתי הרצאה מאוד
מעניינת של ליאור צורף אשר אותה העביר ב"טד" כאשר המרצה עשה את
הניסוי של בדיקת חוכמת ההמונים באופן חי בעת מתן הרצאה בחו"ל. דהיינו
הוא העלה לבמה שור חי וגדול וביקש מכל אחד מהיושבים באולם לשלוח לו
מיסרון בטלפון של משקל השור. את כלל המשקלים סיכם מחשב שהיה באולם
 אשר ערך גם ממוצע מתמטי של התוצאות הפרטניות של כל הנוכחים (כמה
מאות) ובאופן מדהים התברר כי משקל השור האמיתי היה כמעט זהה למשקל
הממוצע של התוצאות. (מצורף קישור)

ומכאן לענייננו, מכיוון שכאמור אנו משייכים חשיבות רבה הן לתשובתה של
עו"ד אורלי עדס מחד והן למידע של המקורות שלנו (בעילום שם כמובן
ומטעמים מובנים), הרי שאנו רוצים כאן לפנות לציבור הקוראים (מי שמוכן
כמובן לשתף פעולה),כדי לקבל את תשובתם של הקוראים לגבי מהימנות
 גירסתה של עו"ד כפי שמוצגת אל מול מהימנות גירסתו של המקור. מן הסתם
משלל התשובות של הקוראים (חוכמת ההמונים) ניתן יהיה להרכיב את
ההחלטה בשאלה לאיזה מהשניים יש להאמין.

כדי שלא יהיו לנו כאן "טרולים" שיעוותו את המציאות אנו מבקשים לא להסתפק
בתשובה של כן או לא, או למי אתם מאמינים אלא  נבקש מן המגיבים לנמק
את תשובתם.

חסימת הפייסבוק להגשת תגובה לטענות עו"ד אורלי עדס
ההערה אחרונה לפני הצגת התשובה. נקדים ונספר כי כותב שורות אלו, ניסה
להעלות את התשובה לדברי אורלי עדס בפייסבוק בפוסט של  אורי ברייטמן אך הוא נחסם. לכן נעשה ניסיון להעביר לאורי ברייטמן את התגובה  לפוסט במסנג'ר,אך גם שם
הייתה חסימה. 

בצר לו, פנה כותב שורות אלו לחברתו בפייסבוק, יונה דורון, וגם
לה ניסה להעביר את הפוסט במסנג'ר כדי שתפרסמו אך שוב נחסם, וכך גם
במייל שניסה כותב שורות אלו להעביר ליונה דורון.

. בהביני את חשיבות התגובה שלי לצד השני, מצאתי לנכון לפרסם כאן הן את
הפוסט והן את תגובתי וכל זאת לשיפוטכם. להלן תשובתי לדבריה של אורלי עדס.

 תגובת עו"ד דוד לוי לדבריה השל עו"ד אורלי עדס

"אורי ידידי, אשמח להשיב לדבריה של עו"ד אורלי עדס אשר מחזקים אצלי עוד יותר את הביטחון במהימנות המידע אשר קיבלתי ממקור מאוד מוסמך.

 כפי שציינתי הגברת נכנסה ויצאה ממשרדי יאח"ה מאז חודש אפריל ואין פלא בכך שהרי להזכירכם קביעות מבקר המדינה בדו"ח 66 ג לגבי זיופים ולגבי נטישת עמדת המחשב המרכזי של ועדת הבחירות הינן חמורות ביותר.

 כידוע אף ועדת הבחירות המרכזית נתבקשה בהוראת המבקר לפנות למשטרת ישראל. (מצורף ציטוט מעמוד 1814 לדוח מבקר המדינה)

" דוח שנתי 66ג
שם הדוח: ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת
שנת פרסום: התשע"ו-2016 מסגרת הפרסום: דוח שנתי 66ג
על ועדת הבחירות לבדוק דרכים שבהן ניתן לצמצם את התופעה החמורה של
הצבעה בזהות בדויה בשם נפטרים ואנשים השוהים בחו"ל. כמו כן, על ועדת
הבחירות לבדוק את כל המקרים שהעלה משרד מבקר המדינה, ולגבי אלו שתמצא הצבעה בדויה לכאורה - להעבירם לאלתר לבדיקת משטרת ישראל."

וזאת להזכירנו, שמבקר המדינה עצמו מצא אלפי מצביעים שהצביעו בזהות בדויה, 
ראה עמוד 1811 לדוח המבקר כדלקמן:

"חשש לפגיעה בטוהר הבחירות
1 .בשמם של 32 בוחרים שנפטרו נעשתה לכאורה הצבעה.

 2 5359 בוחרים, שעל פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ לגבולות ישראל ביום הבחירות, סומנו כמי שהצביעו בבחירות לכנסת העשרים."

 חזקה על כבוד השופטת אסתר חיות- שופטת בית המשפט העליון, ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שביצעה את הוראת המבקר, הן בבדיקת הזיופים והן בפנייה למשטרת ישראל.

משניתן להניח ברמת וודאות גבוהה שהמשטרה נדרשה לטפל בזיופי הבחירות המסקנה היא אחת משתיים. או שהמשטרה החליטה כלל לא להתייחס ברצינות להוראות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולהוראות מבקר המדינה ולכן לא ביצעה כל בדיקה רצינית (כמובן אפשרות זו לא נראית על פניה כריאלית).

אפשרות שניה, שבוצעה הבדיקה האמורה. ואם אכן בוצעה הבדיקה כי אז האדם הראשון שהיה אמור להיות מוזמן לחקירה הוא מנכ"לית וועדת הבחירות המרכזית, שכן חברי הוועדה כידוע הינם פוליטיקאים להבדיל מהגב' אורלי עדס שהינה "פקידת ציבור" והעובדת הכי וותיקה של ועדת הבחירות המרכזית.

מכאן, נוכח תגובתה של עו"ד עדס לפיה היא כלל לא נחקרה במשטרה בעניין זיופי הבחירות, עולה השאלה האם הדבר הזה יתכן?! האם יתכן שחקירת משטרה אכן בוצעה בעניין זיופי הבחירות (כפי שהנחנו קודם ועל פי הוראת יו"ר ועדת הבחירות והמבקר) ואילו מנכ"לית ועדת הבחירות לא זומנה לחקירה?!

בעיננו הדבר הזה אינו הגיוני ולכן לטעמנו הגברת אינה דוברת אמת והמקור שלנו שאנו מאוד סומכים עליו צודק לחלוטין. סביר להניח שעו"ד עדס נתבקשה על ידי יאח"ה לא לחשוף את עובדת הזמנתה לחקירה וזאת עקב היות החקירה סמויה בשלב הזה. לפיכך, היא יכולה הייתה להשיב תשובה דיפלומטית ידועה "אין תגובה".

ואולם עקב היות עו"ד אורלי עדס מקורבת מאוד מאוד למפלגת הליכוד ומהכוחות המאוד חזקים במפלגה (גם אם לא באופן פורמלי) הרי שהיא דאגה ליתן תגובה ברוח של פטרוניה הפוליטיים אשר עושים הכול כדי להסתיר את חקירת הבחירות וכדי לגמד אותה, ולכן היא נתנה תשובה החלטית שלעניות דעתנו, היא נראית כלא נכונה, ולפיה היא כלל לא נחקרה. (לכאורה בהסתמך על הרצון לשמור על חשאיות עבודת המשטרה).

הלהט של אורלי עדס להגן על פטרונה הפוליטי ראש הממשלה אף בולט בהתייחסותה לכותב שורות אלו ולפיה משהוגש על ידי כותב שורות אלו הבג"צ כנגד ועדת הבחירות כי אז בג"צ "זרק את העותר מכל המדרגות".

 הננו מצרפים כאן את החלטת בג"צ ובה מפורטות פרט היטב טענות העותר, אשר לטעמנו לא זכו לבירור עקב הקו המשפטי של בג"צ לפיו הזכות לעתירה הינה רק לנציג של מפלגה ובהיות המבקש אזרח רגיל שהשתתף בבחירות הוא אינו זכאי לקבלת סעד. 
להלן הבג"צ:

 "בגצ 2600/15 - עוד דוד לוי נ' יור ועדת הבחירות המרכזית, תק-על 2015(2), 3300(21/04/2015)
===================================================

בג"ץ 2600/15

עו"ד דוד לוי

נ ג ד

1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

2. ועדת הבחירות המרכזית

3. סיעת הליכוד בכנסת

4. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[21.04.2015]

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין



השופט י' עמית:


עתירה למתן צו על תנאי, בה מבקש העותר כי נורה למשיבים 1 ו-2 לנמק מדוע לא תבוצע בדיקה של ספרי הבוחרים של קלפיות שונות על-מנת לוודא כי מספר המצביעים בפועל בקלפיות תואם את מספר המצביעים אשר סומנו בספרי הבוחרים כמצביעים בבחירות.

1. עניינה של העתירה שבפנינו בהשגה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-20, אשר, לדידו של העותר, התעוותו עקב פגמים מהותיים בהליך ההצבעה בקלפיות שונות. העותר מציין כי תוצאות הבחירות "נתקבלו בהפתעה בציבור" ומשכך, הוא מילא את חובתו האזרחית והחל לבחון נתוני הצבעה אשר התפרסמו באתר האינטרנט של המשיבה 2. העותר גילה כי הנתונים על אודות דפוסי הבחירות של הבוחרים במערכת הבחירות הנוכחית סוטים באופן משמעותי מאותם נתונים במערכות בחירות קודמות. כך, למשל, העותר עומד על כך שלפי חישוביו, אשר מתבססים על נתונים שהתפרסמו על-ידי המשיבה 2, כמות המצביעים בין השעות 22:00-20:00 עלתה בכ-2678% ממערכת הבחירות הקודמת. בנוסף, העותר טוען, שוב, בהתבסס על ניתוחים שלו את הנתונים שהתפרסמו על-ידי המשיבה 2, כי מפלגת הליכוד לבדה זכתה בכ-51% מהקולות הכשרים של מצביעים חדשים. העותר מציין כי אין זה סביר שרוב מוחלט של המצביעים החדשים החליטו להצביע למפלגה בודדת. לבסוף, העותר בחן אחוזי הצבעה לליכוד במספר קלפיות שונות בירושלים ובאשקלון, ולתדהמתו מצא כי בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת, הליכוד הכפיל, ואף כמעט שילש, את כוחו בחלק מקלפיות אלו. לדבריו, מכלול הנתונים מצביע על גידול בלתי-סביר בכוחו של הליכוד, מה שמעורר חשש ממשי כי תוצאות הבחירות זויפו במספר קלפיות.

2. העותר פנה למשיבים 1 ו-2 ישירות במכתב "בהול", וביקש מהם לערוך את הבדיקות הנדרשות על-מנת להסיר את החשש לזיוף העולה מהנתונים שעליהם הוא עמד, ולוודא שלא נרשמו הצבעות פיקטיביות. תשובתה של המשיבה 2 הייתה כי אין התוצאות של בחירות קודמות משליכות על תוצאות הבחירות הנוכחיות, וכי אך הגיוני כי הצבעת הבוחרים מתפלגת אחרת בין רשימות המועמדים השונות במערכות בחירות שונות.

מכאן העתירה שלפנינו.

3. דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר עילה.

הטענות שהעותר מעלה מתבססות על ניתוחים סטטיסטיים של העותר את התוצאות של הבחירות לכנסת ה-20, בהשוואה לתוצאות בחירות קודמות. אין טענות אלו מעלות שאלה משפטית כלשהי. בתשובתה של המשיבה 2 לפנייתו של העותר, נאמר כי "התוצאות הן תוצאות אמת, ולא חישוב סטטיסטי המבוסס על תוצאות הבחירות הקודמות" (ההדגשה במקור - י"ע). דהיינו, התוצאות מבוססות על ספירה של פתקי ההצבעה בכל קלפי וקלפי ברחבי הארץ ולא על ניתוחים סטטיסטיים תיאורטיים, וברי כי אין מקום לבחינה מחדש של תוצאות הבחירות אך בשל היותן "מפתיעות".

4. מעבר לנדרש, אציין כי במהותה, עתירה זו מהווה ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת. דרך המלך בערעור על תוצאות הבחירות לכנסת מוסדרת בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות) הקובע כלהלן:

(א) כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה -

(1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה;

(2) שהמנדטים לא חולקו כחוק;

(3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק -

עילה "סטטיסטית" כללית לפסילת הבחירות, כפי שנדרש על ידי העותר, אינה מוכרת בחוק.

לא למותר לציין כי בעבר, כל אדם שהיה זכאי לבחור לכנסת במערכת בחירות פלונית היה רשאי גם לערער על תוצאות הבחירות. אולם, לאחר תיקון מס' 19 לחוק, אשר התקבל בכנסת בשנת 1989, הזכות לערער על תוצאות הבחירות הוגבלה, ונקבע, בין היתר, רשימה סגורה של אנשים הרשאים להגיש ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת. העותר אינו נמנה ברשימה זו, ולכן אינו בעל זכות ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת (להרחבה על תיקון מס' 19 ראו: זאב טריינין בחירות בישראל 448-431 (התשנ"ה)). על פי סעיף 86(א1) לחוק הבחירות ערעור כאמור יוגש כערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, וערעור לבית המשפט העליון אפשרי אך ורק בשאלה משפטית, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון. העותר אינו נמנה על גדר המנויים בחוק כבעלי זכות להגיש ערעור בחירות ועתירתו אף אינה נופלת בגדר העילות שמנה המחוקק (השוו בג"ץ 2363/15 יעקב שץ נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (14.4.2015)).

5. אשר על-כן, אנו דוחים העתירה על הסף בהיעדר עילה, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר התשע"ה (21.4.2015).

מה היו פעולות זייפני הבחירות ערב הגשת העתירה לבג"ץ
ובכן זוהי היא החלטת בג"צ. נוכח החלטת בג"צ זו נשאלת השאלה מה עשו אז נציגיו של ראש הממשלה אשר זייפו את הבחירות, כדי להתמודד עם טיעוניו של כותב שורות אלו כפי שנטענו בעתירה.

 שהרי הזייפנים לא יכולים היו לסמוך על כך שזו תהיה ההחלטה. ובכן השיטה שנבחרה מבית היוצר של המאפיה הישראלית אשר מיותר לציין שהח"מ הינו במעקב 24/7 של המחשב שלו והטלפונים שלו, ולכן דאגה המאפיה להגיש יום קודם להגשת העתירה שלי (אשר אותה דרך אגב סיימתי לכתוב יום קודם להגשתה על ידי -14/03/2015 וזאת לאחר כמובן מספר טיוטות עוד קודם לכן).

הגשת עתירת סרק יום לפני כדי לקבל תקדים שלילי מחייב
 . וכך דאגה המאפיה כאמור להגיש יום לפני הגשת העתירה על ידי,דהיינו ביום 14/04/2015 את הבג"צ המפוברק מטעמם וזאת על ידי אחד בשם "יעקב שץ" אשר ניסה לטעון טענות "לכאורה דומות לשלי" (טענות סטטיסטיות) אלא שבמכוון העתירה הייתה מגוחכת כאשר העותר טען שהוא "בעל תחביב לניתוח תוצאות הבחירות" ובמסגרת תחביבו ניתח 16 קלפיות, כאילו מדובר במשחק מונופול ולא בהליך החשוב ביותר במשטר דמוקרטי.

 כמובן שהליך הדמה הזה, כל מטרתו הייתה ליצור תקדים משפטי שלילי לעתירתי שהוגשה למחרת היום (15/04/2015). זאת ועוד כדי להרחיק את החשדנים מהאפשרות לחשוד בפיברוק העתירה הראשונה, דאגו נציגי המאפיה (העוזרים המשפטיים בעליון) לדאוג לשמיעת העתירה של שץ (עתירת הדמה) ביום הגשתה, ואילו את הדיון בעתירה שלי דחו בכמה ימים כדי לא לעורר חשד מסמיכות ההליכים.

 עיון בעתירה של כותב שורות אלו מצביע על כך שבית המשפט העליון, בכבדו את ההחלטות שלו עצמו, נסמך בדחיית עתירתי על ההחלטה בבג"ץ של שץ שהוגשה יום קודם לעתירתי.

יצוין כי בהכירי את נוהלי העבודה של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, הדרך המקובלת במצבים כגון אלו אשר בהן מוגשות עתירות דומות בסמיכות של יום אחרי יום, הינה לאחד את הדיון באותן עתירות (כגון בג"ץ הנפט) ולא למהר וליטול החלטה באותו יום בו מוגשת עתירה. אבל כאמור זאת כאשר המאפיה לא שולטת בבתי המשפט. מצורף לעיון ההחלטה בעניינו של שץ.

 בגצ 2363/15 - יעקב שץ נ' יור ועדת הבחירות המרכזית, תק-על 2015(2), 1836(14/04/2015)
===================================================

בג"ץ 2363/15

יעקב שץ

נ ג ד

1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

2. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[14.04.2015]

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז

עתירה למתן צו על תנאי

פסק-דין



*

השופט מ' מזוז:


1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותר להורות למשיבים לתקן שגיאות בתוצאות הבחירות שפורסמו ב-21 קלפיות, ולקבוע אמצעים למניעת הישנות טעויות מסוג זה.

2. העותר, המציג עצמו כבעל תחביב לנתח את תוצאות הבחירות, העביר אל ועדת הבחירות המרכזית פירוט של 21 קלפיות. אשר תוצאות ההצבעה שפורסמו בהן שגויות לדעתו, מבחינה סטטיסטית, וביקש לתקנם "למען האמת ההיסטורית". משלא נענתה פנייתו אל המשיבים הגיש את העתירה שלפנינו.

במסגרת העתירה מבקש הוא שני סעדים: הראשון, תיקון השגיאות בתוצאות הבחירות בקלפיות בהן לדידו נפלו טעויות, והשני, קביעת אמצעים למניעת הישנות פרסום תוצאות שגויות של הבחירות. לטענתו, פרסום נתונים שגויים של ההצבעה לפי קלפיות פוגע בכבוד האדם ובשמו הטוב, באמון הציבור באופייה הדמוקרטי של המדינה, וכן במחקר בתחומי ההיסטוריה ומדעי החברה.

3. דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף.

4. סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: החוק), שכותרתו "ערעור בחירות", קובע מתווה מפורט ומדויק של ערעור על תוצאות הבחירות. הסעיף קובע מי רשאי לערער, בפני איזו ערכאה, באלו עילות, את המועד לערעור בחירות ואת הסעדים שבית המשפט מוסמך להעניק. במסגרת זו נקבע, בין היתר, כי ערעור בחירות יוגש בתוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות, וכי יוגש כערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, כאשר ערעור לבית המשפט העליון אפשרי רק בשאלה משפטית ואם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון.

5. מתווה זה שקבע המחוקק תכליתו לאזן בין הבטחת טוהר הבחירות והגשמת רצון הבוחרים בהליך דמוקרטי, לבין הצורך בסופיות הבחירות להבטחת וודאות ויציבות השלטון (רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג (21.8.2005)).

6. על רקע איזון זה הגביל המחוקק גם את רשימת הרשאים לערער על תוצאות הבחירות ל- "כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה והשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה". יצוין שבעבר הזכות לערער הייתה קנויה ל"כל אדם שהיה זכאי לבחור", אך הזכות הוגבלה כאמור בתיקון לחוק משנת 1989 ( מיום 26.7.1989 עמ' 72).

תיקון זה הגביל אפוא את זכות הערעור לרשימת הגורמים המעורבים בהליך הבחירות, אלה האמונים על ניהולו והפיקוח עליו, ואלה בעלי העניין בתוצאותיו, וכן ליועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי. זאת מתוך הנחה שרשימה זו מקיפה את כל בעלי הענין הישיר בתוצאות ואשר יש להם מידע ממקור ראשון באשר להליכי הבחירות, באופן שיאפשר הליכי ערעור ממוקדים וענייניים, שיעסקו בַּעיקר.

7. מתוך אותה מגמה הגדיר החוק במדויק גם את העילות בגינן ניתן לערער לבית המשפט כאמור, שעניינן, בתמצית, פגמים בהליך הבחירות או בחלוקת הקולות או המנדטים בין הרשימות, בקלפי מסוימת או בבחירות בכללן, "ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". בהתאם לכך פסקו בתי המשפט, כי לא כל שיבוש וסטיה מסדרי הבחירות ייחשבו כליקוי המצדיק מתן סעד, אם אין בהם להשפיע על תוצאות הבחירות (ע"ב 5049/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד מו(2) 37, 43 (1993); בר"מ 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 22 (11.2.2014); בר"מ 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'סר אלזרקא, פסקה 16 (1.3.2011)).

8. העותר שלפנינו איננו בא בגדר המנויים בחוק כבעלי זכות להגיש ערעור בחירות. עתירתו אף אינה באה בגדר העילות שמנה המחוקק, ובפרט התנאי לפיו "הליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". העותר טוען לטעויות בקלפיות קונקרטיות ביישובים שונים, ומציין שאפשר שמדובר אך בטעויות בהזנת הנתונים הגולמיים של קלפיות פרטניות למחשב ועדת הבחירות, ומכל מקום, אין הוא טוען כי מדובר בטעויות המטות את תוצאות חלוקת המנדטים בין הרשימות השונות.

9. העותר, המודע לכך שעתירתו אינה עונה על התנאים של "ערעור בחירות" לפי סעיף 86 לחוק, מבקש לאפשר לו להישמע לפני בית משפט זה "מתוקף סמכותו השיורית". לא מצאנו מקום להיענות לכך.

אמנם בנוגע לבחירות ברשויות המקומיות נקבע בפסיקה אפיק דיוני נוסף לערעור בחירות, אולם זאת בהליך של המרצת פתיחה בבית משפט מחוזי, ולא בהליך של עתירה לבג"צ. זאת ועוד, אפיק זה יועד לנסיבות בהן נמצאו ראיות לפגם בטוהר הבחירות לאחר חלוף המועד להגשת ערעור לפי החוק, נסיבות שאינן מתקיימות בענייננו (ראו: (3) 793, פסקה 8 לפסק דינו של השופט גולדברג (1994); בר"מ 1837/09 משלב נ' הזימה, פסקה 31 (18.3.2009); בר"מ 213/14 בלעיש ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פסקה 21 (11.2.2014)).

10. לאור כל האמור, דין העתירה להידחות על הסף בכל הנוגע לסעד הראשון.

11. אשר לסעד הנוסף - להורות על נקיטה באמצעים שיבטיחו מניעת פרסום תוצאות שגויות בקלפיות, דוגמת העסקת מנתח בסיס נתונים, קריאה לציבור להעביר הערותיו לתוצאות הבחירות והצעות נוספות, הרי שענין זה לא נכלל בפניות העותר למשיבים, שצורפו לעתירה. מכאן, שהעותר לא מיצה הליכים כנדרש בענין זה, ולפיכך, דין העתירה להידחות על הסף אף בכל הנוגע לסעד הנוסף המבוקש (בג"ץ 6394/04 ארגון האמבולנסים הפרטיים נ' מגן דוד אדום (10.2.2005); בג"ץ 7005/13 מוחמד סמהורי נ' המפקד הצבאי (22.10.2013)).

12. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ה בניסן התשע"ה (‏14.4.2015)".

עו"ד אורלי עדס משתלחת בעותר 
זאת ועוד, אם הגברת אורלי עדס לא הייתה בעלת עניין ומייצגת של בעלי עניין פוליטיים אשר זייפו את הבחירות, מדוע הייתה צריכה לטעון טענה לא נכונה "שבג"צ זרק אותי מכל המדרגות".

ההפך, בהיותה ממונה על כשרות וטהרת הבחירות מעניינה הוא שיהיו עותרים ציבוריים רבים אשר גם יפקחו בעצמם על ההליך וגם יעתרו במידת הצורך שהרי אין שומר סף של הציבור טוב יותר מהציבור עצמו ועל כן וודאי שלא ראוי לעלוב במי שעושה את פעולתו הציבורית באופן נאמן, ללא תגמול או תשלום.

במקרה כזה, מנכ"ל ועדת הבחירות אמור לעודד את הציבור להיות העיניים והאוזניים של ועדת הבחירות ולעודד אותו לפעול כאמור, כאשר כל מטרתו הינה כשרות וטהרת הבחירות."

ציבור הקוראים מוזמן להחליט וליפסוק נחקרה או לא נחקרה 
עד כאן תשובתי, לדבריה של מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית ואנו כאן
נשמח לקרוא את תגובותיכם ולשמוע את החלטתכם האם להערכתכם עו"ד
אורלי עדס נחקרה ביאח"ה (משטרה) כפי שמסר המקור שלנו, או שמא אורלי

עדס, כלל לא נחקרה במשטרה כפי שמסרה לידידי אורי ברייטמן.

10 תגובות:

  1. היא משקרת. כל מי שיודע חצי דבר על חקירה וגילוי סימני אמת, יודע שנחקר הדובר אמת עונה תשובה קצרה ומהירה- כן, או לא. מי שעונה כן/לא אבללל וכו' וכו',,, משקר

    השבמחק
  2. מחקרה אבל הכחידה כל קשר לפרשה - וטענה בטח שזה לא יכול להיות

    השבמחק
  3. לאט לאט מתברר שכל הטענות על הונאת בחירות כביכול- לא היו ולא נבראו. חבל שעו"ד מכובד כמו דוד לוי שוגה בפנטזיות וטורח להפיץ אותן ברבים ללא בדיקה מספקת. צר לי לאכזב את עדת מעריציך הסוגדים לך יום יום מתוך תקווה שאתה הוא זה שתגרום להדחת ראש הממשלה.
    הייתי מצפה לשמוע ממך התנצלות על כל הדברים השגויים שאתה מפיץ פה. אתן לך את הקרדיט שטענותיך לא נולדו בזדון אלא מישהו אחר הטעה אותך.ובבנית ירושלים ננוחם.

    השבמחק
    תשובות
    1. ומי כבודו שהחליט באופן חד משמעי שמדובר בסיפורי אלף לילה ולילה? איך אתה בצורה עניינית יכול להסביר את הטענות שלעיל? ואת בניית ירושלים נראה לי שהכותב דווקא מעוניין לעשות רק שהיסודות הרקובים והמושחתים דורשים הריסה ובנייה מחדש.

      מחק
  4. לא ברור לי מדוע כל המערכת הפוליטית שותקת.ימין, מרכז, שמאל. מדוע נתניהו ומקורביו, שאתה מאשים אותם בהאשמות חמורות ביותר,לא תובעים אותך במליון ש"ח?אולי כי מול האמת השקר לא יעמוד.

    השבמחק
  5. סבירות גבוהה ביותר כי עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועידת נחקרה ביאח"ה על הונאת הבחירות, מהסיבות שמניתה:
    1. נושא חוסר טופס 1000 מלמעלה מ 400 קלפיות.
    2. הצבעת נפטרים ושוהים בחו"ל - למעלה מ 5,000 מצביעים שלא היו בישראל בעת הבחירות, נירשמו כמצביעים בישראל.
    3. אי ביצוע המלצות המבקר מהבחירות הקודמות לגבי קובץ LOG של מחשבי ועדת הבחירות, כולל אימות של משתמשים בפועל, ושיוך משתמש לפעילות, כולל כל הנתונים הרלוונטיים, דבר שאינו מאפשר שיחזור הפעולת שבוצעו במחשבים הקשורים לאיסוף וניתוח תוצאות ההצבעב, ושיוכם לבעלי זכות גישה והרשאות ספציפיות. כל מערכת מחשב ותוכנה חייבת לאפשר שיחזור ואימות של פעולות, כאשר נידרש טוהר מידות, ומי שאחראי על ועדת הבחירות חייב לאמת ולבקר זאת.
    אם מערכת הכספים בבנקים היו פועלות באותה הצורה, הם היו פושטים רגל, כי כל פקיד היה יכול להעביר כספים לחשבונות עלומים ולהעלם..
    נקודות נוספות:
    הגדרת המפרט של מערכת דמוקרטיה, כיצד הוגדרו דרישות האבטחה והאימות, האם הן תואמות את לשון החוק - מניעת הונאה, וכיצד זה בוצע בפועל, כיצד נבדק לתקינות, ומי אישר את התקינות.
    האם הטכנולוגיה ששימשה את מערכת דמוקרטיה היא המיתקדמת בשוק.
    איזה תיקני אבטחה הוגדרו במפרט המערכת.
    איזה תיקנים הוגדרו למבצע העבודה
    האם נבדקה העמידה בתקנים במוצר הסופי.
    מסיפור המעשה ברור שלא היתה עמידה בתקנים ולא היו נוהלים מסודרים, דבר שהוא נוגד את החוק.

    בתשובת בג"צ לעתירה שלך ישנם רמזים על הפעולות שעליך לבצע, ושגיאות בהחלטה.
    (מני מזוז הוא אדם רחב אופקים הגון, יכולת הבנה ואבחנה, בעל ידע והבנה יכושר שיפוט טוב מאוד).

    1. לא היצגתה את העתירה עצמה, מקשה על הבנת ההחלטה. וכמו כן חסר מיספור השורות והעמודים דבר המקשה אף הוא להתיחס לעתירה וההחלטה.
    2. הגדרת החוק בנושאי סבירות החלטה מתיחסת לשתי רמות האחת ברמה הפלילית והשנייה ברמה שאינה פלילית. ברמה הפלילית, ואני מצטט מזיכרון, ואני משפטן אלא מהנדס, ההגדרנ הינה מעבר לספק סביר. במציאות אין דברים מוחלטים, כל הפיזיקה הינה תוצאנ של ניתוחים סטטיסטיים, שאילהם צמוד תחום השגיאה. הבחינה הסטטיסטית המינימלית נקראת 1 סיגמה, והיא מחיבת ש כ 68% מהתוצאות הנמדדות יפלו בטווח המוגדר, ו 2 סיגמה מחייב ש 99.7% המתוצאות יפלו בטווח המוגדר.
    אי לכך, יש הבדל בין בדיקה לצורך אישום פלילי ואישום אזרחי. רמת ההתאמה הנידרת ניגזרת אם כך - האם ההליל הינו אזרחי או פלילי.
    במילים אחרות, אם רוצים לתפוס את הגנב, יש צורך ברמת הוכחה גבוהה, של 2 סיגמה או יותר, ואם רוצים להוכיח כי היתה גנבה, מספיקה הוכחה ברמה של 1 סיגמה.
    כאשר תוצאות ההצבעה מראות חשד סביר שחלה תקלה בתהליך הבחירות, רק אז אפשר לעבור לשלב הבא, שהוא העמקת הבדיקה.
    אם היה לך עותק של הדוח שמראה על סמך ניתוח סטטיסטי שישנה סבירות או סבירות גבוהה שתוצאות הבחירת זויפו, זה נקודת התחלה טובה, ניתן כמובן לשחזר את הניתוח על סמך הנתונים..
    אתה לא יכול משופט להיות בעל מיקצוע בתחום אלא לתת לו חוות דעת שמראות את המצב לפי דעתו של המומחה ומשם, מול מומחה מטעם הצד השני השופטים לוקחים החלטה.

    בסעיף 4 מפנה אותך ההחלטה לכך שרצוי שךתהליך יהיה שותף בעל ענין, כאשר אזרח מהשורה אינו מוגדר כבעל ענין.
    כמו כן, סעיף זה מפנה אותך ישירות לעילות המוגדרות בחוק לשם פסילת בחירות.

    לסיום ההחלטה הינו כצפוי, מאחר ונטל ההוכחה לא הורם על ידך, גם ברמה המינימלית, במיוחד כאשר המשמעות של החלטה הפוכה הינו תהליך שהיה ברור לשופטים שאתה לא יכול להרים.. אני רק מסביר ואין צורך לכעוס אלי.. והם שיחררו אותך מהמסלול הזה..

    מאחר וכולנו מבינים לאיזה טיול לוקחים אותנו, וזה ממש לא הטיול שנראה לנו כהולם, הפקה כגון זאת צריכה להיבנות בצורה שונה לחלוטין, אם אתה רוצה שהיא תביא לתוצאות.

    ברצוני להתיחס לנקודה נוספת, למיטב ידיעתי הוגשה נגדך בימים האחרונית תביעה על מעילה בסכום של 19 מ' שח כחלק מתהליך הוצאה לפועל בו פעלתה.. כמדומני.אני לא אומר שזה נכון או שגוי ואיננו יודעים מה תהיה הפסיקה בנושא. ואני מכיר גם את בתי המשפט בישראל, ויודע איך מתקבלות החלטות ועל סמך מה הפרקליטות פועלת ואת האינטרסים של מי החא משרתת.. גם את תהליך הבחירה של השופט לתיק אני מכיר..

    מה שאתה כן מביא אתך זה מקורות מידע, ואני ממש לא הולך להרחיב בנושא.

    ברור לי גם הצורך.

    אשמח לדבר אתך. אני מפליג בסירה שלי, כרגע באזור יוון, וזמין על הסלולרי שלי, ובווטסאפ ובמסנג'ר ובסקייפ ומודע היטב לכך שאתה ואני בהאזנה רצופה. שיחה כללית איתך תעזור לי. אני רוצה לשמוע ולראות אותך. מחר בבוקר אני זמין..

    אי לכך,






    השבמחק
  6. הסיפור שאתה מספר הוא כל כך מטורף שקשה להאמין שהוא אכן נכון אבל אתה אדם אמיץ וכולנו תקווה שהאמת תצא לאור. יתכן שכוחות עלומים וחזקים שולטים על "האמת" אבל את זה אנחנו, פשוטי העם, פשוט לא יכולים לדעת. בדבר אחד אני בטוח, בנימין נתניהו הוא אדם מושחת.

    השבמחק
  7. אני מאמין לעו"ד דויד - מהסיבה שהכל יכול לקרות במדינה שלנו - לצערי יש כבר ראש ממשלה לשעבר בכלא והרשימה ארוכה.

    אני לא רוצה להאמין שהשחיתות כלכך גדולה, אולם אני גם מבין שאין אף אחד שמנסה לעצור אותה ולכן זה מאוד הגיוני שהשחיתות גדלה - יותר ממה שאנחנו רוצים לדעת או להאמין.


    השבמחק
  8. אני עוקב כבר חודשיםם אחרי הבלוג שלך, אך עם כל תקוותי שסופו של הביבי קרוב - נראה לי שאתה ממציא ומפנטז סיפורי אלף לילה ולילה....מכל מה שכתבת שום דבר לא התגשם או הוכח כנכון. אתה סתם מטעה אנשים ומוליך שולל. אין אמינות בדבריך ואולי אתה בתום לב ניזון מ"מקורות" שמהתלים הך.....חבל על זמנך ועל זמננו..

    השבמחק
  9. אם כוחם של כוחות האופל הוא כזה רב למה ואיך הם מאפשרים את פרסום הדברים? הם הרי יכולים למנוע את הפרסום מלכתחילה, לפחות אחרי פרסום הפוסט הראשון.

    השבמחק