האם עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית נחקרה ביאח"ה על זיופי הבחירות?- הקורא מוזמן להביע דעתו וליפסוק

חברים יקרים,

ידידי בפייסבוק אורי ברייטמן העלה פוסט היום אשר סיפר כי הוא שוחח עם עו"ד אורלי עדס וזאת בעקבות הפוסט שליאשר בו ציינתי כי המקור שלי, העיד כי עו"ד אורלי הדס- מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, זומנה מספר פעמים רב ליאח"ה ונחקרה לגבי זיופי הבחירות?

תשובת עו"ד אורלי עדס, לידידי אורי ברייטמן הייתה שלילה מוחלטת של עצם חקירתה במשטרה.

 כדי להעמיד דברים על דיוקם הבה ונביא את הפוסט עצמו שפורסם:

"אורי ברייטמן:

שוחחתי עכשיו עם עו"ד אורלי עדס, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-20. היא מכחישה מכל וכל את השמועות שהיא עדת מדינה, אומרת שאין חקירה על בחירות 2015 ושהיא לא נחקרה על הבחירות. היא אפילו לא קראה את הבלוג של עו"ד דוד לוי "ארץ נעדרת" ואומרת שגם ערוץ 2 פנה אליה בשאלות בגלל הבלוג. "לא היה ולא נברא", סיכמה. "דוד לוי עתר לבג"ץ בעניין הבחירות וזרקו אותו מכל המדרגות. אף אחד לא פתח בחקירה, אף אחד לא הגיש תלונה, אף אחד לא עירער על התוצאות".

בקיצור, החקירה נגד נתניהו ("הבדיקה") אינה רלוונטית לאירועי מרץ 2015 ועוסקת כנראה בנושאים כספיים בלבד: תרומות, אי-דיווח לרשויות המס, טובות הנאה פרטיות ואולי גם שוחד פוליטי."

 האם עו"ד אורלי עדס נחקרה במשטרה בעניין זיוף הבחירות?

מכיוון, שעו"ד אורלי עדס קראה בתגובתה תיגר על המקור שלי אשר לי אין כל ספק במהימנותו, יש צורך ראשית להגיב לטענותיה של עו"ד עדס, ושנית יש

צורך להכריע בשאלה החשובה האם אורלי עדס נחקרה ביאח"ה לגבי זיופי הבחירות אם לאו (המקור שלי ציין בפניי שהמשטרה בינתיים לא מוכנה לחתום עם עו"ד אורלי עדס על הסכם עד מדינה כדי לא להיוותר עם העדה בלבד ומבלי שעדותה תקשור באופן מוצק את שולחיה). 

האם המקור שלי הטעה אותי ואיתי ביחד את כל קוראי, או שמא המקור שלי הוא מהימן, ותגובתה של אורלי עדס מטעמים חקירתיים או פוליטיים או שניהם גם יחד אינה נכונה.

זאת ועוד, מכיוון שעל כפות המאזניים מצויים שני נושאים בעלי משמעות עבור

כל אזרח ישראלי, קרי היו או לא היו זיופים בבחירות, והאם המשטרה חוקרת

בימים אלו את הונאת הבחירות, הרי שיש חשיבות יתר יש להכרעה בשאלה

האם אורלי עדס נחקרה ביאח"ה או לא.

"חוכמת ההמונים" - הקוראים יקבעו אם עו"ד אורלי עדס נחקרה בעניין זיופי הבחירות 

לאחרונה נתוודעתי לנושא של חוכמת ההמונים כאשר שמעתי הרצאה מאוד

מעניינת של ליאור צורף אשר אותה העביר ב"טד" כאשר המרצה עשה את

הניסוי של בדיקת חוכמת ההמונים באופן חי בעת מתן הרצאה בחו"ל. דהיינו

הוא העלה לבמה שור חי וגדול וביקש מכל אחד מהיושבים באולם לשלוח לו

מיסרון בטלפון של משקל השור. את כלל המשקלים סיכם מחשב שהיה באולם

 אשר ערך גם ממוצע מתמטי של התוצאות הפרטניות של כל הנוכחים (כמה

מאות) ובאופן מדהים התברר כי משקל השור האמיתי היה כמעט זהה למשקל

הממוצע של התוצאות. (מצורף קישור)

http://www.themarker.com/technation/1.1660209

ומכאן לענייננו, מכיוון שכאמור אנו משייכים חשיבות רבה הן לתשובתה של

עו"ד אורלי עדס מחד והן למידע של המקורות שלנו (בעילום שם כמובן

ומטעמים מובנים), הרי שאנו רוצים כאן לפנות לציבור הקוראים (מי שמוכן

כמובן לשתף פעולה),כדי לקבל את תשובתם של הקוראים לגבי מהימנות

 גירסתה של עו"ד כפי שמוצגת אל מול מהימנות גירסתו של המקור. מן הסתם

משלל התשובות של הקוראים (חוכמת ההמונים) ניתן יהיה להרכיב את

ההחלטה בשאלה לאיזה מהשניים יש להאמין.

כדי שלא יהיו לנו כאן "טרולים" שיעוותו את המציאות אנו מבקשים לא להסתפק

בתשובה של כן או לא, או למי אתם מאמינים אלא  נבקש מן המגיבים לנמק

את תשובתם.

חסימת הפייסבוק להגשת תגובה לטענות עו"ד אורלי עדס

ההערה אחרונה לפני הצגת התשובה. נקדים ונספר כי כותב שורות אלו, ניסה

להעלות את התשובה לדברי אורלי עדס בפייסבוק בפוסט של  אורי ברייטמן אך הוא נחסם. לכן נעשה ניסיון להעביר לאורי ברייטמן את התגובה  לפוסט במסנג'ר,אך גם שם

הייתה חסימה. 

בצר לו, פנה כותב שורות אלו לחברתו בפייסבוק, יונה דורון, וגם

לה ניסה להעביר את הפוסט במסנג'ר כדי שתפרסמו אך שוב נחסם, וכך גם

במייל שניסה כותב שורות אלו להעביר ליונה דורון.

. בהביני את חשיבות התגובה שלי לצד השני, מצאתי לנכון לפרסם כאן הן את

הפוסט והן את תגובתי וכל זאת לשיפוטכם. להלן תשובתי לדבריה של אורלי עדס.

 תגובת עו"ד דוד לוי לדבריה השל עו"ד אורלי עדס

"אורי ידידי, אשמח להשיב לדבריה של עו"ד אורלי עדס אשר מחזקים אצלי עוד יותר את הביטחון במהימנות המידע אשר קיבלתי ממקור מאוד מוסמך.

 כפי שציינתי הגברת נכנסה ויצאה ממשרדי יאח"ה מאז חודש אפריל ואין פלא בכך שהרי להזכירכם קביעות מבקר המדינה בדו"ח 66 ג לגבי זיופים ולגבי נטישת עמדת המחשב המרכזי של ועדת הבחירות הינן חמורות ביותר.

 כידוע אף ועדת הבחירות המרכזית נתבקשה בהוראת המבקר לפנות למשטרת ישראל. (מצורף ציטוט מעמוד 1814 לדוח מבקר המדינה)

" דוח שנתי 66ג

שם הדוח: ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת

שנת פרסום: התשע"ו-2016 מסגרת הפרסום: דוח שנתי 66ג

על ועדת הבחירות לבדוק דרכים שבהן ניתן לצמצם את התופעה החמורה של

הצבעה בזהות בדויה בשם נפטרים ואנשים השוהים בחו"ל. כמו כן, על ועדת

הבחירות לבדוק את כל המקרים שהעלה משרד מבקר המדינה, ולגבי אלו שתמצא הצבעה בדויה לכאורה - להעבירם לאלתר לבדיקת משטרת ישראל."

וזאת להזכירנו, שמבקר המדינה עצמו מצא אלפי מצביעים שהצביעו בזהות בדויה, 

ראה עמוד 1811 לדוח המבקר כדלקמן:

"חשש לפגיעה בטוהר הבחירות

1 .בשמם של 32 בוחרים שנפטרו נעשתה לכאורה הצבעה.

 2 5359 בוחרים, שעל פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ לגבולות ישראל ביום הבחירות, סומנו כמי שהצביעו בבחירות לכנסת העשרים."

 חזקה על כבוד השופטת אסתר חיות- שופטת בית המשפט העליון, ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שביצעה את הוראת המבקר, הן בבדיקת הזיופים והן בפנייה למשטרת ישראל.

משניתן להניח ברמת וודאות גבוהה שהמשטרה נדרשה לטפל בזיופי הבחירות המסקנה היא אחת משתיים. או שהמשטרה החליטה כלל לא להתייחס ברצינות להוראות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולהוראות מבקר המדינה ולכן לא ביצעה כל בדיקה רצינית (כמובן אפשרות זו לא נראית על פניה כריאלית).

אפשרות שניה, שבוצעה הבדיקה האמורה. ואם אכן בוצעה הבדיקה כי אז האדם הראשון שהיה אמור להיות מוזמן לחקירה הוא מנכ"לית וועדת הבחירות המרכזית, שכן חברי הוועדה כידוע הינם פוליטיקאים להבדיל מהגב' אורלי עדס שהינה "פקידת ציבור" והעובדת הכי וותיקה של ועדת הבחירות המרכזית.

מכאן, נוכח תגובתה של עו"ד עדס לפיה היא כלל לא נחקרה במשטרה בעניין זיופי הבחירות, עולה השאלה האם הדבר הזה יתכן?! האם יתכן שחקירת משטרה אכן בוצעה בעניין זיופי הבחירות (כפי שהנחנו קודם ועל פי הוראת יו"ר ועדת הבחירות והמבקר) ואילו מנכ"לית ועדת הבחירות לא זומנה לחקירה?!

בעיננו הדבר הזה אינו הגיוני ולכן לטעמנו הגברת אינה דוברת אמת והמקור שלנו שאנו מאוד סומכים עליו צודק לחלוטין. סביר להניח שעו"ד עדס נתבקשה על ידי יאח"ה לא לחשוף את עובדת הזמנתה לחקירה וזאת עקב היות החקירה סמויה בשלב הזה. לפיכך, היא יכולה הייתה להשיב תשובה דיפלומטית ידועה "אין תגובה".

ואולם עקב היות עו"ד אורלי עדס מקורבת מאוד מאוד למפלגת הליכוד ומהכוחות המאוד חזקים במפלגה (גם אם לא באופן פורמלי) הרי שהיא דאגה ליתן תגובה ברוח של פטרוניה הפוליטיים אשר עושים הכול כדי להסתיר את חקירת הבחירות וכדי לגמד אותה, ולכן היא נתנה תשובה החלטית שלעניות דעתנו, היא נראית כלא נכונה, ולפיה היא כלל לא נחקרה. (לכאורה בהסתמך על הרצון לשמור על חשאיות עבודת המשטרה).

הלהט של אורלי עדס להגן על פטרונה הפוליטי ראש הממשלה אף בולט בהתייחסותה לכותב שורות אלו ולפיה משהוגש על ידי כותב שורות אלו הבג"צ כנגד ועדת הבחירות כי אז בג"צ "זרק את העותר מכל המדרגות".

 הננו מצרפים כאן את החלטת בג"צ ובה מפורטות פרט היטב טענות העותר, אשר לטעמנו לא זכו לבירור עקב הקו המשפטי של בג"צ לפיו הזכות לעתירה הינה רק לנציג של מפלגה ובהיות המבקש אזרח רגיל שהשתתף בבחירות הוא אינו זכאי לקבלת סעד. 

להלן הבג"צ:

 "בגצ 2600/15 - עוד דוד לוי נ' יור ועדת הבחירות המרכזית, תק-על 2015(2), 3300(21/04/2015)

===================================================

בג"ץ 2600/15

עו"ד דוד לוי

נ ג ד

1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

2. ועדת הבחירות המרכזית

3. סיעת הליכוד בכנסת

4. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[21.04.2015]

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט י' עמית:

עתירה למתן צו על תנאי, בה מבקש העותר כי נורה למשיבים 1 ו-2 לנמק מדוע לא תבוצע בדיקה של ספרי הבוחרים של קלפיות שונות על-מנת לוודא כי מספר המצביעים בפועל בקלפיות תואם את מספר המצביעים אשר סומנו בספרי הבוחרים כמצביעים בבחירות.

1. עניינה של העתירה שבפנינו בהשגה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-20, אשר, לדידו של העותר, התעוותו עקב פגמים מהותיים בהליך ההצבעה בקלפיות שונות. העותר מציין כי תוצאות הבחירות "נתקבלו בהפתעה בציבור" ומשכך, הוא מילא את חובתו האזרחית והחל לבחון נתוני הצבעה אשר התפרסמו באתר האינטרנט של המשיבה 2. העותר גילה כי הנתונים על אודות דפוסי הבחירות של הבוחרים במערכת הבחירות הנוכחית סוטים באופן משמעותי מאותם נתונים במערכות בחירות קודמות. כך, למשל, העותר עומד על כך שלפי חישוביו, אשר מתבססים על נתונים שהתפרסמו על-ידי המשיבה 2, כמות המצביעים בין השעות 22:00-20:00 עלתה בכ-2678% ממערכת הבחירות הקודמת. בנוסף, העותר טוען, שוב, בהתבסס על ניתוחים שלו את הנתונים שהתפרסמו על-ידי המשיבה 2, כי מפלגת הליכוד לבדה זכתה בכ-51% מהקולות הכשרים של מצביעים חדשים. העותר מציין כי אין זה סביר שרוב מוחלט של המצביעים החדשים החליטו להצביע למפלגה בודדת. לבסוף, העותר בחן אחוזי הצבעה לליכוד במספר קלפיות שונות בירושלים ובאשקלון, ולתדהמתו מצא כי בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת, הליכוד הכפיל, ואף כמעט שילש, את כוחו בחלק מקלפיות אלו. לדבריו, מכלול הנתונים מצביע על גידול בלתי-סביר בכוחו של הליכוד, מה שמעורר חשש ממשי כי תוצאות הבחירות זויפו במספר קלפיות.

2. העותר פנה למשיבים 1 ו-2 ישירות במכתב "בהול", וביקש מהם לערוך את הבדיקות הנדרשות על-מנת להסיר את החשש לזיוף העולה מהנתונים שעליהם הוא עמד, ולוודא שלא נרשמו הצבעות פיקטיביות. תשובתה של המשיבה 2 הייתה כי אין התוצאות של בחירות קודמות משליכות על תוצאות הבחירות הנוכחיות, וכי אך הגיוני כי הצבעת הבוחרים מתפלגת אחרת בין רשימות המועמדים השונות במערכות בחירות שונות.

מכאן העתירה שלפנינו.

3. דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר עילה.

הטענות שהעותר מעלה מתבססות על ניתוחים סטטיסטיים של העותר את התוצאות של הבחירות לכנסת ה-20, בהשוואה לתוצאות בחירות קודמות. אין טענות אלו מעלות שאלה משפטית כלשהי. בתשובתה של המשיבה 2 לפנייתו של העותר, נאמר כי "התוצאות הן תוצאות אמת, ולא חישוב סטטיסטי המבוסס על תוצאות הבחירות הקודמות" (ההדגשה במקור - י"ע). דהיינו, התוצאות מבוססות על ספירה של פתקי ההצבעה בכל קלפי וקלפי ברחבי הארץ ולא על ניתוחים סטטיסטיים תיאורטיים, וברי כי אין מקום לבחינה מחדש של תוצאות הבחירות אך בשל היותן "מפתיעות".

4. מעבר לנדרש, אציין כי במהותה, עתירה זו מהווה ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת. דרך המלך בערעור על תוצאות הבחירות לכנסת מוסדרת בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות) הקובע כלהלן:

(א) כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה -

(1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה;

(2) שהמנדטים לא חולקו כחוק;

(3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק -

עילה "סטטיסטית" כללית לפסילת הבחירות, כפי שנדרש על ידי העותר, אינה מוכרת בחוק.

לא למותר לציין כי בעבר, כל אדם שהיה זכאי לבחור לכנסת במערכת בחירות פלונית היה רשאי גם לערער על תוצאות הבחירות. אולם, לאחר תיקון מס' 19 לחוק, אשר התקבל בכנסת בשנת 1989, הזכות לערער על תוצאות הבחירות הוגבלה, ונקבע, בין היתר, רשימה סגורה של אנשים הרשאים להגיש ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת. העותר אינו נמנה ברשימה זו, ולכן אינו בעל זכות ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת (להרחבה על תיקון מס' 19 ראו: זאב טריינין בחירות בישראל 448-431 (התשנ"ה)). על פי סעיף 86(א1) לחוק הבחירות ערעור כאמור יוגש כערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, וערעור לבית המשפט העליון אפשרי אך ורק בשאלה משפטית, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון. העותר אינו נמנה על גדר המנויים בחוק כבעלי זכות להגיש ערעור בחירות ועתירתו אף אינה נופלת בגדר העילות שמנה המחוקק (השוו בג"ץ 2363/15 יעקב שץ נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (14.4.2015)).

5. אשר על-כן, אנו דוחים העתירה על הסף בהיעדר עילה, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר התשע"ה (21.4.2015).

מה היו פעולות זייפני הבחירות ערב הגשת העתירה לבג"ץ

ובכן זוהי היא החלטת בג"צ. נוכח החלטת בג"צ זו נשאלת השאלה מה עשו אז נציגיו של ראש הממשלה אשר זייפו את הבחירות, כדי להתמודד עם טיעוניו של כותב שורות אלו כפי שנטענו בעתירה.

 שהרי הזייפנים לא יכולים היו לסמוך על כך שזו תהיה ההחלטה. ובכן השיטה שנבחרה מבית היוצר של המאפיה הישראלית אשר מיותר לציין שהח"מ הינו במעקב 24/7 של המחשב שלו והטלפונים שלו, ולכן דאגה המאפיה להגיש יום קודם להגשת העתירה שלי (אשר אותה דרך אגב סיימתי לכתוב יום קודם להגשתה על ידי -14/03/2015 וזאת לאחר כמובן מספר טיוטות עוד קודם לכן).

הגשת עתירת סרק יום לפני כדי לקבל תקדים שלילי מחייב

 . וכך דאגה המאפיה כאמור להגיש יום לפני הגשת העתירה על ידי,דהיינו ביום 14/04/2015 את הבג"צ המפוברק מטעמם וזאת על ידי אחד בשם "יעקב שץ" אשר ניסה לטעון טענות "לכאורה דומות לשלי" (טענות סטטיסטיות) אלא שבמכוון העתירה הייתה מגוחכת כאשר העותר טען שהוא "בעל תחביב לניתוח תוצאות הבחירות" ובמסגרת תחביבו ניתח 16 קלפיות, כאילו מדובר במשחק מונופול ולא בהליך החשוב ביותר במשטר דמוקרטי.

 כמובן שהליך הדמה הזה, כל מטרתו הייתה ליצור תקדים משפטי שלילי לעתירתי שהוגשה למחרת היום (15/04/2015). זאת ועוד כדי להרחיק את החשדנים מהאפשרות לחשוד בפיברוק העתירה הראשונה, דאגו נציגי המאפיה (העוזרים המשפטיים בעליון) לדאוג לשמיעת העתירה של שץ (עתירת הדמה) ביום הגשתה, ואילו את הדיון בעתירה שלי דחו בכמה ימים כדי לא לעורר חשד מסמיכות ההליכים.

 עיון בעתירה של כותב שורות אלו מצביע על כך שבית המשפט העליון, בכבדו את ההחלטות שלו עצמו, נסמך בדחיית עתירתי על ההחלטה בבג"ץ של שץ שהוגשה יום קודם לעתירתי.

יצוין כי בהכירי את נוהלי העבודה של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, הדרך המקובלת במצבים כגון אלו אשר בהן מוגשות עתירות דומות בסמיכות של יום אחרי יום, הינה לאחד את הדיון באותן עתירות (כגון בג"ץ הנפט) ולא למהר וליטול החלטה באותו יום בו מוגשת עתירה. אבל כאמור זאת כאשר המאפיה לא שולטת בבתי המשפט. מצורף לעיון ההחלטה בעניינו של שץ.

 בגצ 2363/15 - יעקב שץ נ' יור ועדת הבחירות המרכזית, תק-על 2015(2), 1836(14/04/2015)

===================================================

בג"ץ 2363/15

יעקב שץ

נ ג ד

1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

2. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[14.04.2015]

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז

עתירה למתן צו על תנאי

פסק-דין

*

השופט מ' מזוז:

1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותר להורות למשיבים לתקן שגיאות בתוצאות הבחירות שפורסמו ב-21 קלפיות, ולקבוע אמצעים למניעת הישנות טעויות מסוג זה.

2. העותר, המציג עצמו כבעל תחביב לנתח את תוצאות הבחירות, העביר אל ועדת הבחירות המרכזית פירוט של 21 קלפיות. אשר תוצאות ההצבעה שפורסמו בהן שגויות לדעתו, מבחינה סטטיסטית, וביקש לתקנם "למען האמת ההיסטורית". משלא נענתה פנייתו אל המשיבים הגיש את העתירה שלפנינו.

במסגרת העתירה מבקש הוא שני סעדים: הראשון, תיקון השגיאות בתוצאות הבחירות בקלפיות בהן לדידו נפלו טעויות, והשני, קביעת אמצעים למניעת הישנות פרסום תוצאות שגויות של הבחירות. לטענתו, פרסום נתונים שגויים של ההצבעה לפי קלפיות פוגע בכבוד האדם ובשמו הטוב, באמון הציבור באופייה הדמוקרטי של המדינה, וכן במחקר בתחומי ההיסטוריה ומדעי החברה.

3. דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף.

4. סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: החוק), שכותרתו "ערעור בחירות", קובע מתווה מפורט ומדויק של ערעור על תוצאות הבחירות. הסעיף קובע מי רשאי לערער, בפני איזו ערכאה, באלו עילות, את המועד לערעור בחירות ואת הסעדים שבית המשפט מוסמך להעניק. במסגרת זו נקבע, בין היתר, כי ערעור בחירות יוגש בתוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות, וכי יוגש כערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, כאשר ערעור לבית המשפט העליון אפשרי רק בשאלה משפטית ואם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון.

5. מתווה זה שקבע המחוקק תכליתו לאזן בין הבטחת טוהר הבחירות והגשמת רצון הבוחרים בהליך דמוקרטי, לבין הצורך בסופיות הבחירות להבטחת וודאות ויציבות השלטון (רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג (21.8.2005)).

6. על רקע איזון זה הגביל המחוקק גם את רשימת הרשאים לערער על תוצאות הבחירות ל- "כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה והשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה". יצוין שבעבר הזכות לערער הייתה קנויה ל"כל אדם שהיה זכאי לבחור", אך הזכות הוגבלה כאמור בתיקון לחוק משנת 1989 ( מיום 26.7.1989 עמ' 72).

תיקון זה הגביל אפוא את זכות הערעור לרשימת הגורמים המעורבים בהליך הבחירות, אלה האמונים על ניהולו והפיקוח עליו, ואלה בעלי העניין בתוצאותיו, וכן ליועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי. זאת מתוך הנחה שרשימה זו מקיפה את כל בעלי הענין הישיר בתוצאות ואשר יש להם מידע ממקור ראשון באשר להליכי הבחירות, באופן שיאפשר הליכי ערעור ממוקדים וענייניים, שיעסקו בַּעיקר.

7. מתוך אותה מגמה הגדיר החוק במדויק גם את העילות בגינן ניתן לערער לבית המשפט כאמור, שעניינן, בתמצית, פגמים בהליך הבחירות או בחלוקת הקולות או המנדטים בין הרשימות, בקלפי מסוימת או בבחירות בכללן, "ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". בהתאם לכך פסקו בתי המשפט, כי לא כל שיבוש וסטיה מסדרי הבחירות ייחשבו כליקוי המצדיק מתן סעד, אם אין בהם להשפיע על תוצאות הבחירות (ע"ב 5049/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד מו(2) 37, 43 (1993); בר"מ 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 22 (11.2.2014); בר"מ 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'סר אלזרקא, פסקה 16 (1.3.2011)).

8. העותר שלפנינו איננו בא בגדר המנויים בחוק כבעלי זכות להגיש ערעור בחירות. עתירתו אף אינה באה בגדר העילות שמנה המחוקק, ובפרט התנאי לפיו "הליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". העותר טוען לטעויות בקלפיות קונקרטיות ביישובים שונים, ומציין שאפשר שמדובר אך בטעויות בהזנת הנתונים הגולמיים של קלפיות פרטניות למחשב ועדת הבחירות, ומכל מקום, אין הוא טוען כי מדובר בטעויות המטות את תוצאות חלוקת המנדטים בין הרשימות השונות.

9. העותר, המודע לכך שעתירתו אינה עונה על התנאים של "ערעור בחירות" לפי סעיף 86 לחוק, מבקש לאפשר לו להישמע לפני בית משפט זה "מתוקף סמכותו השיורית". לא מצאנו מקום להיענות לכך.

אמנם בנוגע לבחירות ברשויות המקומיות נקבע בפסיקה אפיק דיוני נוסף לערעור בחירות, אולם זאת בהליך של המרצת פתיחה בבית משפט מחוזי, ולא בהליך של עתירה לבג"צ. זאת ועוד, אפיק זה יועד לנסיבות בהן נמצאו ראיות לפגם בטוהר הבחירות לאחר חלוף המועד להגשת ערעור לפי החוק, נסיבות שאינן מתקיימות בענייננו (ראו: (3) 793, פסקה 8 לפסק דינו של השופט גולדברג (1994); בר"מ 1837/09 משלב נ' הזימה, פסקה 31 (18.3.2009); בר"מ 213/14 בלעיש ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פסקה 21 (11.2.2014)).

10. לאור כל האמור, דין העתירה להידחות על הסף בכל הנוגע לסעד הראשון.

11. אשר לסעד הנוסף - להורות על נקיטה באמצעים שיבטיחו מניעת פרסום תוצאות שגויות בקלפיות, דוגמת העסקת מנתח בסיס נתונים, קריאה לציבור להעביר הערותיו לתוצאות הבחירות והצעות נוספות, הרי שענין זה לא נכלל בפניות העותר למשיבים, שצורפו לעתירה. מכאן, שהעותר לא מיצה הליכים כנדרש בענין זה, ולפיכך, דין העתירה להידחות על הסף אף בכל הנוגע לסעד הנוסף המבוקש (בג"ץ 6394/04 ארגון האמבולנסים הפרטיים נ' מגן דוד אדום (10.2.2005); בג"ץ 7005/13 מוחמד סמהורי נ' המפקד הצבאי (22.10.2013)).

12. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ה בניסן התשע"ה (‏14.4.2015)".

עו"ד אורלי עדס משתלחת בעותר 

זאת ועוד, אם הגברת אורלי עדס לא הייתה בעלת עניין ומייצגת של בעלי עניין פוליטיים אשר זייפו את הבחירות, מדוע הייתה צריכה לטעון טענה לא נכונה "שבג"צ זרק אותי מכל המדרגות".

ההפך, בהיותה ממונה על כשרות וטהרת הבחירות מעניינה הוא שיהיו עותרים ציבוריים רבים אשר גם יפקחו בעצמם על ההליך וגם יעתרו במידת הצורך שהרי אין שומר סף של הציבור טוב יותר מהציבור עצמו ועל כן וודאי שלא ראוי לעלוב במי שעושה את פעולתו הציבורית באופן נאמן, ללא תגמול או תשלום.

במקרה כזה, מנכ"ל ועדת הבחירות אמור לעודד את הציבור להיות העיניים והאוזניים של ועדת הבחירות ולעודד אותו לפעול כאמור, כאשר כל מטרתו הינה כשרות וטהרת הבחירות."

ציבור הקוראים מוזמן להחליט וליפסוק נחקרה או לא נחקרה 

עד כאן תשובתי, לדבריה של מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית ואנו כאן

נשמח לקרוא את תגובותיכם ולשמוע את החלטתכם האם להערכתכם עו"ד

אורלי עדס נחקרה ביאח"ה (משטרה) כפי שמסר המקור שלנו, או שמא אורלי

עדס, כלל לא נחקרה במשטרה כפי שמסרה לידידי אורי ברייטמן.