הצהרות ראש הממשלה ושר הביטחון על "טוהר הנשק" בהקשר לחייל היורה יש בהן לצמצם את מעשי הטרור הפלשתינאי כלפי ישראלים- מנגד ההצהרות "המיליטנטיות" של השר בנט ואחרים מעודדות מעשי טרור כלפי ישראלים.

האם תגובות הגינוי של ראש הממשלה ושר הביטחון למעשהו  של החייל אשר ירה (לכאורה) במחבל המנוטרל, מפחיתים את מפלס מעשי הטרור או מעודדים את הסלמתם ?

כמובן שתגובות אלו לא נועדו לחרוץ את דינו של החייל והותירו עניין זה למערכת המשפט. ואולם ההכרזה הדקלרטיבית של ראשי המדינה וצה"ל היה בהן לסמן את המותר והאסור בנסיבות כאלו. ועדיין, צפה השאלה האם יש בהצהרות אלו כדי לעודד את ריבוי מעשי הטרור הפלשתינאי או אולי מנגד להביא להפחתתם?

לדעתנו התשובה הינה כי הצהרות כגון אלו יש בהן לסייע להפחתת מעשי טרור כלפי ישראלים בעוד תגובותיהם של "המיליטנטיות" של חברי כנסת ושרים ובראשם השר נפתלי בנט, המצדדות בחייל היורה, בשלב מוקדם זה יש בהם לעודד מעשי טרור פלשתיני כלפי תושבי ישראל.

לצורך הוכחת טענה זו אביא דוגמא מתחום אחר ושונה לגמרי. לפני כעשרים וחמש שנה, בתקופה שהייתי נשוי נסעתי אז עם בת זוגי להוריי כאשר אשתי דאז (גרושתי היום), נהגה ברכב. נסענו אז בכביש בין עירוני שהמהירות המותרת בו הינה 90 קמ"ש וגרושתי עברה את המהירות המותרת(98 קמ"ש).

למזלנו הרע עצרה אותנו ניידת והשוטר ביקש מגרושתי לצאת מהרכב וערך עימה בירור. אני לעומת זאת לא יצאתי מהרכב, לא ניגשתי אל השוטר ולא פתחתי כלל את פי למרות שאתם וודאי מעריכים שאני יודע להתנסח.

בסופו של דבר השוטר וויתר לגרושתי על החריגה מן המהירות המותרת, דבר שהיה בסמכותו בנסיבות אלו. ומשהמשכנו בנסיעה רטנה גרושתי מדוע התנהגתי כמו "טרמפיסט" ולא באתי לסייע לה מול השוטר.

עניתי לה בתגובה שאם הייתי יוצא "לסייע לה", ראשית הייתי יוצר לחץ על השוטר של שני אנשים מול אחד, ואולם חמור מכך, אם הייתי מסנגר על גרושתי הייתי נוטל מן השוטר את האחריות לגבי החלטה אם להגיש דוח או לא, במקום להשאיר לפתחו באופן בלעדי את האחריות לכך, לשבט או לחסד, כל זאת אל מול הנהגת המפוחדת.

מדוע פירטתי בפניכם סיפור זה מן העבר הרחוק?! משום שלטעמי ביחס שבין הפלשתינאים אשר אינם בוחלים באמצעי טרור כלפי ישראלים, לבין צה"ל ורשויות השלטון יש הקבלה לסיטואציה זו. ישנן הצהרות ופעולות של ראשי המדינה וצה"ל אשר יש בהן להתסיס ולהסלים את מעשי הטרור ומאידך ישנם הצהרות ומעשים שהינם בעלי השפעה "מרגיעה" ואשר יש בהן להוריד את מפלס האלימות כנגדנו.

ואם נחזור לדוגמא שהבאנו, הרי חליפו של השוטר במדינה הוא צה"ל והשלטון הישראלי ואילו העבריין הוא הטרוריסט. ככול שצה"ל וראשי השלטון ייטלו על עצמם את האחריות לשמירת החוק ולרבות זכויות האדם של הטרוריסטים (מבלי חלילה לסכן את עצמם או את הציבור כמלוא הנימה), כך נצליח "לנטרל" ולמנוע החרפה של מעשי טרור כנגד ישראלים, שהפכו לצערנו למחזה יומיומי. טיבעה של מחאה וטיבעם של כעסים של ציבור פלשתינאי אשר הצבא הישראלי והשלטון הישראלי אשר מתעמר בו שלא לצורך ובניגוד לחוק הישראלי, שיתפרצו בדרך של החרפה וריבוי מעשי טרור ופגיעה בישראלים.

המחשבה , שבעזרת הצהרות מלטנטיות, המפגינות יותר כוח ואלימות ועל ידי אי שמירה על זכויות האדם של אויבינו, נצליח להוריד את מפלס האלימות הינה חלום באספמיה.

ככול שהציבור הפלשתינאי אשר מתפתה למעשי איבה כנגד ישראלים ייווכח בגישה פרטיקולארית ומלטנטית של כוחות הביטחון וראשי המדינה ואשר לא מכבדת זכויות אדם, כך יגברו ויתרבו מעשי האלימות והטרור כנגד ישראלים, שכן טיבם של רגשות כעס וזעם שיתפרצו בדרך של הסלמת הטרור ולא בדרך של כתיבת פוסטים בפייסבוק.

ככול שאנו, הציבור הישראלי, נצליח להבין שעלינו ללמוד לחיות כאן בשלום עם שכנינו ולא להסלים את הסכסוך, הרי שנטילת אחריות על "טוהר הנשק" בצה"ל ושמירת זכויות האדם, גם של האויב , הם הם המעשים אשר יובילו יותר מכול להרגעת השטח ולהורדה בכמות מעשי הטרור והאיבה כלפי ישראלים, אשר למצער הפכו לחיזיון יומיומי במחוזותינו.