איך רשות המיסים והפרקליטות במדינת ישראל "תופרות כתב אישום" לאזרח תמים- שלב אחרי שלב?

האם יתכן שרשות המיסים בישראל ביחד עם הפרקליטות יתפרו כתב אישום לאזרח תמיםבמדינה על לא עוול בכפו?

האם יתכן ששלטון החוק במדינת ישראל שווק חיים לגמרי?

האם יתכן שברוני הפשע במדינת ישראל הינם פקידים בכירים ברשות המיסים ובפרקליטות?

האם יתכן שהפקידות הבכירה ברשות המיסים מנהלת את קופת המדינה כאילו הייתה קופתם הפרטית האישית?

האם יתכן שהפרקליטות במדינת ישראל מתנהלת באופן של משטרים אפלים מההסטוריה הקרובה והרחוקה?

את התשובות לכל השאלות הללו ,או לפחות לחלקן תוכלו למצוא בתשובה לכתב האישום אשר הוגשה היום על ידי לבית המשפט המחוזי.

ולמי שעדיין חכך בדעתו לגבי התשובות לשאלות הנכבדות שפורטו לעיל, הוא יוכל להגיע למסקנות מבוססות לאחר עיון בתשובה לכתב האישום. סיבות לשמחה ו/או
לקורת רוח לא תמצאו כאן, מנגד יתכן ותתחילו לשמוע את קולות החורבן של קריסתו והתמוטטותו של שלטון החוק במדינת ישראל.

בבית המשפט המחוזי                              ת"פ 42814-10-14

בלוד                                                    בפני כב' השופטת ד.

                                                          מהרשק- מרום.

הנאשם:     עו"ד  דוד לוי- ת.ז. 053366258

       מרחוב ההסתדרות 25, רעננה.

       טל:09-7725369  פקס:09-7725045

              ---נגד---

המאשימה: פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב

     בית קרדן-תל אביב.

תשובה לכתב האשום

1.    הנאשם מתכבד לתן תשובתו לכתב האישום. הנאשם יציין כי הגיש תשובה אשר אורכה זהה לאורך כתב האישום, ועל דרך הצמצום המרבי, ועל כן עותר הוא אל בית המשפט הנכבד לקבלה באורך האמור.

2.    הנאשם הינו חבר לשכת עוה"ד בישראל. הנאשם ייצג את רשות המיסים משנת 1995 ועד חודש פברואר 2012 (עת הודיע על התפטרותו) בהליכי גביית חוב מחייבי אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בעלי נכסי נדל"ן ובהמשך מחייבים כאמור של רשות המיסים.

3.    אין זה נכון כי ייצוג אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ובהמשך ייצוג רשות המיסים (להלן "רשויות המס") נעשה על פי חוק ההוצאה לפועל. ייצוג רשויות המס נעשה  על פי הסמכת הנאשם ככונס נכסים בהסכם ההתקשרות מכוח פקודת המיסים גבייה (סעיפים 8 ו-12ז) ועל פי ייפוי כוח אשר הוענק לנאשם מאת היועץ המשפטי לממשלה.(העתק שני הסכמי ההתקשרות על נספחיהם מצורפים ומסומנים באותיות א' ו-ב' והעתק שניים מתוך ייפויי כוח אשר הועברו לנאשם מעת לעת מצורפים ומסומנים באותיות ג' ו-ד').

4.    הנאשם היה זכאי לבחור על פי הסכמי ההתקשרות אם לממש את נכסי החייבים בהתאם לסעיף 8ו/או 12ז לפקודת המיסים גבייה ו/או בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. בחלק מן התיקים פעל הנאשם ככונס נכסים מתוקף מינוי פקודת המיסים גבייה ובחלק אחר פעל על פי חוק ההוצאה לפועל כאשר בתיקי ההוצאה לפועל עתר הנאשם למינויו ככונס נכסים על פי חוק ההוצאה לפועל. כך או כך, לא היה בבחירת מסגרת המימוש והפיקוח כדי לבטל את התחייבויות וזכויות הצדדים זה כלפי זה כפי שנקבעו בהסכמי ההתקשרות נספחים א' ו-ב' לעיל ואשר חלו על כלל התיקים.

5.זאת ועוד בהתאם לסעיף 10 (ה) להסכם ההתקשרות (נספח ב' לעיל) התחייב הנאשם "לבצע את פעולות המימוש בתיקים אשר ימסרו לו על ידי האחראי בזהירות ובנאמנות כלפי האגף, באחריות, מיומנות, יעילות ובמסירות ולפעול בהתאם להוראות כל דין ולהנחיות האחראי כפי שתימסרנה לו מעת לעת"

5.1.עד חודש יולי 2004 שימש בתפקיד מנהל הגביה עו"ד רועי מקוב אשר היה דוגמא למשרת ציבור נאמן ואמין. בחודש ספטמבר 2004 עם איחוד אגפי מע"מ ומס הכנסה מונה ה"ה זאב פורת למנהל הגבייה ולמצער מייד עם כניסתו לתפקיד החל לפעול באופן פעולה המנוגד לחוק ובניגוד לטוהר המידות כפי שמבקר המדינה הגדיר את פעולותיו מחודש נובמבר 2004 בדוח מס 62 ב מיום 06/05/2012 (העתק דוח המבקר מצ"ב ומסומן באות ה/1)

6. דע עקא, הנאשם מצידו פעל בטיפולו המשפטי בתיקים בזהירות ,במיומנות בנאמנות , במסירות וביעילות ובהתאם להוראות הסכם ההתקשרות ועל פי הדין, ואולם למצער ההוראות שקיבל הנאשם מעת לעת מהאחראי כמובנו בהסכם (זאב פורת ו/או שלוחיו), ופעולותיו של זה, היו בניגוד לדין, בניגוד להסכם ההתקשרות, תוך מעילה באמון המדינה אשר הן הנאשם והן האחראי מחויבים כלפיה במסגרת תפקידם.

במסגרת פעולתיו אלו של האחראי- המשנה למנהל רשות המיסים , זאב פורת,בוצעו פעולות וניתנו הוראות אשר תוצאתן הייתה ריקון קופת הכינוס עליה היה מופקד הנאשם ולמצער אף ריקון קופת משרדו של הנאשם וגרימת נזקים חמורים הן כספיים והן נזקי מוניטין והכול עקב מעשים חמורים של מעילה באמון המדינה בניגוד לדין, פעולות בניגוד להסכם ובניגוד לחובת תום הלב אשר חלה על כל מערכת הסכמית שהיא בהתאם לדין.

7.שני סוגי הפרה עיקריים של הוראות הסכם ההתקשרות והחוק ביצע האחראי כמובנו בסעיף 10 (ה) וסעיף 2 להסכם ההתקשרות נספח ב' לעיל, ואשר בפועל היה הממונה על הגבייה ומנהל מחלקת הגבייה –זאב פורת.(להלן "האחראי" ו/או "זאב פורת")

א) קבוצה ראשונה של תיקים אשר בהם גרם האחראי לנזק חמור בגין מעילה ו/או הפרת התחייבות המדינה ו/או גרם הפרת הסכם,  כמפורט לעיל הייתה קבוצת תיקי חייבים אשר טופלו על ידי הנאשם תקופות בלתי מוגדרות, בדרך כלל מספר שנות עבודה בכל תיק, ותוך כדי הטיפול נדרש הנאשם, להפסיק את ההליכים בטרם גביית החוב (להלן "תיקי הסגירה").  וקבוצה שנייה הייתה מחיקת חובות והסדרי פשרה מפליגים אל אף בהיו לחייב נכסים ברי מימוש לגביית מלוא החוב.

הקבוצה הראשונה של תיקי הסגירה כללה מאות תיקים. עיון בהליכי סגירת תיקים אלו מעלה תמיהות על התנהלות חמורה ושיקולים זרים לסיבת סגירת התיקים הנ"ל, שמשמעותה הייתה מניעת קופת הכינוס מתמורת המימוש, ואולם לא היה די בכך, והאחראי לא הסתפק בנזקים אלו למדינה אלא בניגוד להוראות סעיף 12  לנספח משנה ב' של הסכם ההתקשרות (נספח ב') לעיל אשר מצווה על תשלום שכר הטרחה המשפטי במקרה של הוראה "להפסקת הליך הכינוס מכל סבה שהיא", הרי שהאחראי התעלם במפגיע מהוראה זו וסירב באופן שיטתי להעביר לנאשם את שכרו במאות תיקים אלו.

לצורך דוגמה והמחשה בלבד יצרף הנאשם תיק הוצאה לפועל אחד אשר נבחר באופן מקרי לחלוטין (אשר כמותו יש מאות כאמור)  שמספרו 17-05876-02-0 (מבוא עוז בניה) אשר מסומן כנספח ה/2', ואשר בו טיפל הנאשם מאז חודש פברואר 2002 ועד חודש אפריל 2007 עת נתבקש על ידי נציגת האחראי להפסיק את הטיפול בגביית החוב למרות מתן חוות דעתו המשפטית באותו מועד כי מדובר בחברה חייבת עבריינית(החייבת בתיק) אשר מכרה את הנכס נשוא הכינוס(דירת פנטהאוז) תוך אי תשלום מס אשר חל על הנכס (מס רכישה ורכוש) וכאשר הרוכשת של הנכס, לא טרחה כלל לדווח על הרכישה כדין וממילא לא שילמה אף היא את מס הרכישה הנדרש. חובה של החברה במועד פתיחת התיק היה חצי מיליון ש"ח וחובה של הרוכשת לא היה ידוע לנאשם שכן תשובת האחראי ו/או מי מטעמו הייתה שעקב חלוף 18 שנה ממועד ביצוע העבירות והעלמת המיסים על ידי החברה המוכרת ועל ידי הרוכשת הרי שאין צורך להמשיך בהליכי הגבייה. מיותר לציין כי תיק דומה הועבר לטיפולו של הנאשם גם לאחר תשע עשרה שנה והנאשם גבה את החוב במלואו(ראה הודעת נציגת האחראי - נספח 51 של תיק ההוצל"פ נספח ה' לעיל).

ואולם כאמור חומרת הדברים באופן פעולת האחראי "בתיקי הסגירה" הייתה לא רק במעילה בכספי המדינה אלא בהפרת הסכם ההתקשרות עם הנאשם, מניעת מימוש הנכסים לצורך הכנסת התמורה לקופת הכינוס, ואף חמור מכך  סירוב להעביר לנאשם את שכרו בגין עבודתו ככונס נכסים בחמש שנות עבודתו בתיק זה.(כאמור בכל תיק שנסגר מתוך אותם מאות תיקים תקופת הטיפול הייתה אחרת).(בית המשפט הנכבד מופנה לנספח 52 של נספח ה/2' לעיל שהינו מכתב הדרישה של הנאשם לתשלום שכרו ולתשובת נציג האחראי(נספח53) המסרב לבצע את התשלום בנימוקים שלא ממין העניין.

הנאשם מתכבד לצרף לצורך המחשה בלבד רשימה של 21 תיקים בלבד שנסגרו מתוך רשימה של מאות תיקים הכלולים בקבוצת התיקים שנסגרו באופן האמור ואשר תמורת הכינוס בהן לא הועברה לחשבון הכינוס עקב הוראה של האחראי לחדול מהליכי המימוש וכל זאת תוך סירוב לשלם את שכרו של הנאשם העולה רק ב-21 תיקים אלא לסכום משוער ועל דרך  החישוב הנמוך (שכ"ט ראשוני בלבד) לסך של 2,929,317 ש"ח(העתק רשימת התיקים מצורף ומסומן באות ו).

רק לשם סיבור האוזן, וכדי להבין את היקף המעילה והגניבה מהנאשם יצוין כי החישוב הממוצע של שכה"ט לתיק אחד מתוך הרשימה של ה-21 התיקים הללו שנסגרו הוא 139,491 ₪. ואם נכפיל סכום זה בארבע מאות תיקים שנסגרו (ושוב על דרך הערכה הזעירה של כמות התיקים שנסגרו) הרי שמדובר באי תשלום של 55,796,512 ₪ אשר היו צריכים להשתלם לנאשם על פי דין אך נגנבו ממנו. (תלונות למשטרה הוגשו כמובן כפי שיפורט להלן).

כדי להבין את המניע לפעולה לא חוקית ושיטתית זו של האחראי נביא להלן את נוסחו המדויק של הסעיף האמור, (סעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשרות נספח ב' לעיל) הקובע כדלקמן:

"12. היה והליך כינוס הנכסים על ידי עו"ד הופסק מכל סיבה שהיא, לפני שהתמורה בגין מימוש הנכס התקבלה על ידו- יקבע נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ומנהל אגף המכס ומע"מ והחשב את שיעור שכר טרחת עו"ד, על פי היקף העבודה שבוצעה יחסית להיקף העבודה שנותרה לביצוע."

כפי שאנו רואים, הסעיף קובע קטגורית את זכותו של הנאשם לתשלום שכר טרחתו. מטרת הסעיף הנ"ל אינה רק להבטיח את שכרו הראוי של עוה"ד אלא לייצר מנגנון ביקורת של מנהל רשות המיסים, מנהל אגף המכס ומע"מ וחשב האגף על הפסקת הליכי הגבייה בתיקי חייבים. כאשר נדרשים בעלי התפקיד הבכירים הנ"ל לאשר את שכרו של הכונס, ממילא ישאלו השאלות לפשר פעולת סגירת התיק, ההצדקה לכך והסיבה לאי חיובו של הנישום בהוצאות הטיפול המשפטי והחלתם על הרשות, כפי שקובעות "תקנות המיסים (גביה)(קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה, התשנ"ג-1993" בסעיף קטן (4) ואשר סעיף 7 לנספח ב' הנ"ל מפנה אליהן במקרה של פשרה, כדלקמן:

" (4) הוצאות הכרוכות במכירת המעוקלים או בניסיון למכירתם"

כאמור על מנת להימנע מביקורת ושקיפות של פעולותיו על ידי המנגנון הקבוע בסעיף 12 הנ"ל פעל האחראי למנוע תשלום שכרו של כונס הנכסים, באופן גורף ושיטתי, בכל מאות התיקים אשר ביקש את סגירתם.

רק בימים אלו, לאחר שהנאשם עמד מאז פנה למשטרה בחודש יולי 2011 תחת התקפה של מעשי התעמרות והטרדה חמורים כפי שיפורטו בבקשה לביטול כתב האישום מתוקף הגנה מן הצדק, התפנה הנאשם לעתור בתיק ההוצל"פ הנ"ל (לפני כחודש)  לרשם ההוצאה לפועל ולבית המשפט בדרישה לתשלום שכרו בסך של 73,681 ש"ח(תיק בר"ע 47340-216 בימ"ש שלום כ"ס). הנאשם מעריך כי בקרוב תינתן החלטה בתיק זה, ובכוונת הנאשם לעתור לתשלום שכרו במאות תיקי הסגירה אשר שכרו של הנאשם עולה באופן משוער ועל דרך הצמצום כפי שפורט להלן לסך של כ- חמישים וחמישה מיליון ש"ח.

ויודגש, כי עובר לסירוב האחראי לשלם לנאשם את שכרו בשנת 2007 העדיף הנאשם שלא ליצור משבר אמון בינו לבין לקוחו על ידי פנייה לבית משפט כנגד לקוחו שכן בטיפולו היו כ-1,400 תיקים ו- 90% מהיקף עבודת משרדו התבססה על לקוח זה, ובין הנאשם לאחראי היו יחסי תלות באופן שהנאשם היה תלוי בהזרמת עבודה אליו מהאחראי, ולפיכך לא רצה הנאשם להתעמת עם לקוחו, לפחות לא בשלב זה.

יצוין כי הנאשם קיווה שהתנהלות זו של האחראי תצטמצם בעתיד, והנאשם יוכל בבוא העת לקבל את השכר המגיע לו שהרי מדובר בייצוג המדינה אשר נוהגת לכבד הסכמים.

 כן יצוין כי בצוק העיתים ועקב אי העברת השכר אשר אמור היה לשמש לצורך כיסוי הוצאותיו המשפטיות והמשרדיות של הנאשם בלקוחו, נאלץ הנאשם בשנים 2005-2011 להעביר 12,716,421 ₪ מכספו הפרטי ומתוך הכנסותיו מלקוחות אחרים לחשבון משרדו וזאת על מנת לממן את הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי רשויות המס (ברור שמעשה זה מוכיח כי לא היה בכוונתו של הנאשם לוותר על שכרו אחרת לא היה מממן את לקוחתו). ויודגש, בתקופה זו לא זכה הנאשם להרוויח מלקוחתו אפילו לא אגורה שחוקה אלא ההפך. ולפיכך לא המדינה הייתה קורבן למעילה מצד הנאשם אלא הנאשם היה קורבן למעילה מצד האחראי והמדינה רק נהנתה מן ההפקר ומהזרמת הכספים שביצע הנאשם לצורך מימון הטיפול בתיקיה, וכמובן סבלה נזקים במאות מיליוני ₪ ואף מיליארדים שהאחראי הסב לה.

בתחילת 2011, כאשר נוכח הנאשם כי, תקוותיו התבדו והאחראי ממשיך ביתר שאת בסגירת תיקים ללא תשלום, כי אז הבין הנאשם כי אם ימשיך באופן האמור יגיע לשוקת שבורה, ולכן הוא הודיע באחד התיקים אשר טיפל בו באותה עת כי אינו מוכן לסגור את התיק אגב מחיקת 90% משכרו כפי שנתבקש. לנאשם היה ברור כי בסירוב זה לסגירת התיק הוא ימצא את עצמו ב"במלחמה" מול האחראי על הגבייה אשר יעשה כל אשר לאל ידו כדי לפגוע בו  ובמשרדו. יחד עם זאת הנאשם הבין כי יש מצבים בחיים בהם יש ליטול אחריות אף אם התוצאות יהיו איבוד חופש הפעולה ואזור הנוחות.

יצוין כי עד לאותו מועד הצליח הנאשם באמצעות הזרמת כספיו וכל חסכונותיו, לטובת המימון המשפטי של תיקי המדינה, לשמור על רמת טיפול משפטית, וכספית מושלמת בתיקי ההוצל"פ וזאת ניתן לראות מדוח תיקי ההוצאה לפועל אשר הנאשם נדרש ליתן באפריל 2011 לגבי למעלה ממאתיים תיקי הוצאה לפועל אשר הטיפול בהם הסתיים.דוח זה שיקף עבודה משפטית לעילא ולעילא  והנהלת חשבונות מדוייקת על האגורה. ואולם לנאשם היה ברור כי באופן הפעולה העברייני של האחראי הוא יגיע מהר מאוד לשוקת שבורה ולריקון מוחלט של קופת הכינוס כפי שאכן קרה בפועל ולכן סירב הנאשם בתחילת שנת 2011 להמשיך ולפעול באופן האמור גם אם מדובר ביציאה לקרב אל מול לקוחתו ואל מול "רשות מיסים מושחתת" אשר אופן פעולה עברייני מנחה אותה.

8. הנאשם לא העלה על דעתו שכבר בסוף שנת 2007 החלה התוכנית של "הפתרון הסופי" לגביו על ידי האחראי, דהיינו תכנית ל"חיסול ומיטוט משרדו" שכן כבר אז היה ברור לאחראי- זאב פורת שעומק והיקף מעילותיו הכספיות בכספי המדינה ובקופת הכינוס שנעשו על ידו הינו עצום ורב ועל כן הדרך להימנע מלתת את הדין על כך היא הכנת הקרקע לחיסולו הכלכלי של הנאשם באופן שימנע ממנו, עמידה על זכויותיו,  ואפילו ימנע ממנו ייצוג משפטי הולם בתיק פלילי אשר ייתפר לו, אשר אותו ידאג האחראי "לתפור" לו בשיתוף רשות האכיפה והגבייה שהוא אחד מקברניטיה בתוקף היותו הממונה על הגביה וכך יהיה ניתן לטאטא מתחת לשטיח את מעילותיו  של האחראי בכספי המדינה, בקופת הכינוס ובקופת משרדו של הנאשם (העתק המינוי של האחראי כממונה על הגבייה מחודש אפריל 2013 מצ"ב מסומן באות ז)

ויודגש, ויובהר כי כל פעולותיו של הנאשם בכספי קופת הכינוס, לרבות שימוש בחלקם לצורך הוצאותיו המשרדיות ככונס נכסים היו בהתאם להוראות ההסכם ובהתאם הדין. למעלה מזאת, יצוין כי בכל תקופת הטיפול בתיקי רשות המיסים 2005-2011 בעת שהאחראי היה זאב פורת הרי שהנאשם לא רק שלא הרוויח אגורה שחוקה מתיקי רשות המיסים אלא ההפך הוא היה הקורבן למעילה שכן מימן מכספיו (12,716,421 ₪) את הטיפול בתיקי רשות המיסים. ומכאן ניתן להבין עד כמה כתב אישום זה הוא מקומם ומהווה אות קלון לפעולותיהן של הרשויות המעורבות (הרשות המתלוננת- רשות האכיפה והגבייה, הרשות החוקרת-המשטרה- והרשות התובעת- הפרקליטות). כל הטענות המשייכות לנאשם גניבה הינן בדיה ושקר במצח נחושה..(העתק ריכוז העברות הכספים שהעביר הנאשם לחשבון משרדו לצורך מימון הטיפול המשפטי בתיקי המדינה והמבוסס על בדיקה פרטנית של דפי חשבון הבנק של משרדו מצ"ב ומסומן באות ח').

9. כאמור לעיל החל מסוף שנת 2007 בוצעו על ידי האחראי על הגבייה פעולות כנגד הנאשם לצורך, חיסולו הכלכלי ועל מנת להכשיר את הקרקע ל"תפירת תיק פלילי כנגדו". הפעולות היו כדלקמן:

9.1. האחראי בתפקידו כממונה על הגבייה דאג להורות לשמוט הכנסות שהגיעו לנאשם מלקוח אחר של הנאשם מנהל מקרקעי ישראל בסך של 10,000-20,000 ₪ מידי חודש וזאת ללא ידיעת הנאשם.(מצורף הדף הראשון של תביעת הנאשם ומבקשתו לסעדים זמניים כנגד מנהל מקרקעי ישראל תיק אזרחי 50058-06-13 אשר הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב ואשר הנאשם לא יכול היה להמשיכה עקב חוסר יכולת לממן את תשלום האגרה מסומן כנספח ט' בעטיין של פעולות ההתעמרות בו על ידי רשות המיסים- ויודגש לנאשם לא היה מעולם בשלושים שנות עבודתו תקלה או מחלוקת כלשהי עם רשות המיסים ו/או בהקשר של תשלום מס)

9.2.הנאשם דאג לשלוח אל משרדו של הנאשם לקוח אשר יפילו בפח ויתבע אותו הן בלשכת עוה"ד והן בבית המשפט. האישום המצוין כסעיף מס' 4 לכתב אישום זה מבוסס על לקוח זה כאשר הסכם ההתקשרות שבין הנאשם לאותו אדם (משה אביטל) נוסח במדויק על פי בקשותיו של אותו לקוח ועיון קצר בו מלמד שמבחינה משפטית מדובר בהזמנת הלקוח לקבל הצעות ורק לאחר אישור ההצעה על ידי הלקוח תתגבש הזכות של הלקוח לקבלת שירות משפטי מהנאשם. משלא הבשיל האירוע להגשת הצעה וממילא זו לא  אושרה על ידי הלקוח הרי שלא התגבשו כלל חובות של הצדדים זה כלפי זה למתן השירות הנקוב בהסכם ולתשלום תמורתו.

למצער הדבר לא הפריע לפרקליטות לנסח סעיף אישום מבלי להציג לנאשם, בכתב או בע"פ, את התלונה אשר הוגשה כנגדו, או את עצם טענת הלקוח הנ"ל ועל מנת שהנאשם יוכל להתייחס לכך ולהדוף את הטענות כנגדו.(העתק הסכם ההתקשרות מצורף וכן מצורפים אף סיכומים בכתב שהגיש הנאשם אל לשכת עוה"ד שם טרח אותו אדם להתלונן בנוסף וזאת על מנת לפגוע במקצועו ובפרנסתו של הנאשם, על לא עוול בכפו כפי שניתן לראות מקריאת הסיכומים בכתב. שני המסמכים מצורפים ומסומנים בהתאמה באותיות י' ו-י"א).

9.3. בנוסף לכל אלו , דאג האחראי להימנע ככול שניתן לשלם את שכרו של הנאשם ומצורף דף ריכוז הכנסות משרדו לשנים 2005-2012 אשר מצביע על הצניחה הדרסטית בהכנסות משרדו מרשויות המס וזאת בשעה שבדרך כלל תיקי כינוס מבשילים לאחר שנים של עבודה ולכן היקף ההכנסות רק הולך וגדל עם השנים. כאמור ההכנסות להן זכאי היה הנאשם ואשר לא הועברו לו בניגוד לדין, על דרך הצמצום כמפורט לעיל מוערכות בסכום של כ-55 מיליון ₪ ובימים אלו כאמור פועל הנאשם לגביית מלוא הכספים המגיעים לו.ויודגש כי בכל תיקי ההוצל"פ כל שנזקק הנאשם הוא לפנות לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיפסוק את שכרו וזאת עקב היות   הנאשם ידו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל אשר למצער נגדעה על ידי פקיד בכיר אשר התייחס לקופת המדינה ולקופת הכינוס כקופתו הקטנה.(העתק הבר"ע אשר הוגשה על ידי הנאשם והחלטת בית המשפט אשר ניתנה בגינה מצורף ומסומן באות י"ג)

9.4. עד כמה כתב האישום דנן היה "כתב אישום תפור" תעיד העובדה שהודעת היידוע נשלחה אל הנאשם (לכתובת שגויה של הנאשם) כבר ביום 17/03/2014 וזאת שעה שבאותה עת היה הנאשם באמצע הליך של חקירה על ידי חוקר רשות המיסים אורן צפי. כך למשל ביום 23/06/2014 נתבקש הנאשם להתייצב לחקירה וכך גם ב-10/07/2014. הכיצד אם כן נשלחה הודעת היידוע בטרם סיום החקירה ובמבלי שהנאשם כלל נתבקש להגיב לאישומים מספר 2 ו-3 שבכתב האישום? האם חומר חקירה המשמש בסיס להחלטה ביום 17/03/2014 להגשת כתב אישום לא אמור לכלול את תגובת הנאשם לשני האישומים הנוספים מס' 2 ומס' 3?! האם דרכה של הפרקליטות הינה ראשית להחליט על הגשת כתב אישום ולאחר מכן לחקור?!

לא זו אף זו, ביום 09/02/2016 כאשר לראשונה נתאפשר לנאשם עיון בחומר החקירה וזאת אחרי אין ספור דרישות במשך כשנה נתברר לנאשם כי חוות דעתו של אורן צפי (החוקר ממס הכנסה) מסוף חודש יולי (תום החקירה ) קובעת כי הנאשם (הנישום כהגדרתו בחוות הדעת) לא גרם שום נזק למדינה ולכן אין להטיל עליו אפילו כופר.

 אלא שלמצער לאחר מספר ימים הושמד המסמך הנ"ל ו/או נעלם ובמקומו צורפה חוו"ד מתוקנת של אורן צפי ממועד של כחצי שנה לפני תום החקירה (דצמבר 2013) ואשר תוכנה הובא לידיעת הנאשם על ידי התובע, ובה מסכם לכאורה אורן צפי את החקירה כולה חרף העובדה שהחקירה באותו מועד טרם נסתיימה כלל. זאת ועוד, בסיכום החקירה המתוקן הנ"ל, לכאורה קובע החוקר כי בתום חקירתו (כאמור דבר שלא היה בפועל באותה עת), כי יש להגיש כנגד הנאשם כתב אישום. והרי המסמך הנ"ל הינו מגוחך שכן בחודש דצמבר 2013 הנאשם לא היה כלל "נאשם" ועל כן אפילו עבודת הזיוף ובידוי הראיה הייתה רשלנית.

הנאשם יציין כי הגיש על כך תלונה במשטרה, ובנוסף הינו ממתין לקבלת נתוני המספרים הקטלוגים של המחשבים מסוג P.H. אשר נמצאו בכליו של רכז החקירות של יחידת יהלום ואשר בית המשפט הנכבד הורה להעביר אליו.אם יתברר כי אכן מדובר באותו מספר קטלוגי של מחשבו האישי של הנאשם כי אז משמעות הדבר שאותו רכז חקירות של יחידת החקירות המובחרת ברשות המיסים פרץ לביתו של הנאשם בחודש פברואר  2013 כאחד העבריינים וללא צו שיפוטי, וזאת סמוך לפני הזמנתו לחקירה כדי לנסות לאסוף ראיות. האם זהו קוד הפעולה של רשויות החוק במדינת ישראל והאם כל אזרח צפוי לפריצה אל ביתו באישון ליל או שזוהי רק מנת חלקו של הנאשם?!

10. עוד יציין הנאשם במסגרת תשובה זו לכתב האישום כי בחודש יולי 2011 כאשר כלו כל הקיצין, פנה ליאח"ה לצורך הגשת תלונה כנגד האחראי- זאב פורת ואולם החוקר  בשם מאיר אשר נפגש עם הנאשם, משום מה, מחוץ למשרדי יאח"ה והנאשם גולל בפניו במשך כשעתיים מעילות במאות מיליוני ₪ אשר ביצע האחראי ואולם תגובתו של הנ"ל, בעל הסמכות והמרות הייתה כי יאח"ה מטפלת רק במקרי מעשי שחיתות אשר בהם יש שטרות בתוך מעטפות ולא במעילות אחרות. מיותר לציין כי מדובר במצג מטעה של בעל מרות שנועד למנוע קבלת תלונה לגבי האחראי. ואי חקירתו של האחראי חרף ניסיון המבקש כאן להגיש תלונה , וחרף תלונה רשמית שהגיש ביום 06/01/2014 וחרף פניות חוזרות ונשנות לפרקליט המדינה , ולראש אגף חקירות במשטרת ישראל, כל אלו מלמדים על "ריקבון שלטון החוק".

דבר לא נעשה על מנת להעמיד לדין את האחראי לנזקי המדינה ולריקון קופת הכינוס ואף לא חקירתו באזהרה של הנ"ל ומכל מקום שום הודעה לא נמסרה לנאשם בתוקף היותו נפגע עבירה כמובנו בחוק, מעבירותיו החמורות של האחראי, וזאת בהתאם לחוק נפגעי עבירה ולחובות החלות על המשיבה על פיו.(העתק פניותיו של הנאשם לפרקליט המדינה ולאח' לרבות תלונה שהוגשה על ידו למשטרה מצורפים ומסומנים באותיות י"ד/1- י"ד/7 )

הנאשם יציין כי בכוונתו לעתור לבית המשפט הנכבד בבקשה לביטול כתב האישום כנגדו וזאת מתוקף הגנה מן הצדק  ובהיות מעשה הגשת כתב האישום כנגדו, אכיפה בררנית,אי העמדה לדין של העבריין האמיתי ואף הימנעות מחקירתו, ונקיטת הליך המונעת משיקול זר ואשר פוטרת שלא כדין את האשם העיקרי והאמיתי במעשי המעילה ולמצער נוטלת את הקורבן של מעשי המעילה כשעיר לעזאזל אשר אמור לשלם את המחיר  ולשמש הסוואה למעשי מעילה של פקיד בכיר ברשות המיסים.

הנאשם יצרף לבקשתו לביטול כתב האישום אף שתי תלונות נוספות על מעשים חמורים שנעשו נגדו בימים האחרונים. האחד ניסיון לחיסולו הפיזי של הנאשם, והשני קשירת קשר למנוע מהנאשם ייצוג משפטי. כל הפעולות הללו אשר ננקטו על ידי האחראי על ביצוע ההסכם, המשותף לכולן הוא לא רק העדר חוק ואימוץ אמצעים אלימים ולא חוקיים אלא החמור ביותר הוא העלמת עין של המשטרה והפרקליטות מהעבריין האמיתי ומעבירותיו, וטיוח הפשעים החמורים האלו.

אי ביטולו של כתב אישום זה,והמשך ההליכים המשפטיים בכתב אישום "תפור זה" הינו הענקת פרס הן למבצע המעילה, הן לרשות הגבייה והאכיפה והן לפרקליטות ועשויה להתפרש כתמיכה ועידוד למעשים חמורים אלו כנגד שלטון החוק, כנגד בית המשפט וכנגד הנאשם.

הנאשם כאמור יגיש בקשה נפרדת מטעמו לביטול כתב האישום מכוח הגנה מן הצדק ויטען לה כטענה מקדמית בטרם פתיחת הדיון.

                                                   -----------------------------------

                                                        דוד לוי, עו"ד - הנאשם