השלמת כתב תשובה לכתב האשום

חברים יקרים,

מוגש להלן העתק השלמה לכתב התשובה אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בלוד

וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד.

עיון בתשובה, יש להניח, יעלה אצל הקורא מחשבות נוגות על קיום שלטון החוק במדינת ישראל.

כאשר השאלה העיקרית אשר תישאל היא האם יש למדינת ישראל רשות מיסים או שמא יש 

לרשות המיסים מדינה בשם ישראל מבלי שהדבר יפריע לה לעשות בכספו של הציבור

כככול העולה על רוחם של פקידיה ולצרכים פרטיים תוך שהללו מקבלים תמיכה, סיוע

ורוח גבית מפרקליטות אשר בינה לבין עשיית הצדק אין כל קשר.

בהקשר הזה יצויין, למי שלא יודע, כי בשיטת המשפט הישראלית (האדוורסארית) אין 

השופט יכול לפעול להגשת ראיות או לבחירתן ואףלא להחליט על הגשה או אי הגשה של כתבי אישום.

מכאן כאשר הפרקליטות פועלת ומונעת 

שלא מתוך שיקולי צדק, אלא על בסיס העקרון של שמור לי ואשמור לך"(כך הפרקליטים והפקידות הבכירה

 ובעיקר פקידי רשות המיסים), כי אז התוצאה היא אובדן שלטון החוק ומסירת 

השליטה במדינת ישראל ובמשאביה, לידי מאפיה שלטוניתוזאת כאשר אין פוצה פה ומצפצף.

לקריאתם ההשלמה לתשובה לכתב האשום.

בבית המשפט המחוזי- מרכז                           ת"פ 42814-10-14                         

בלוד                                                            

                                                                                     בפני כב' השופטת ד. 

                                                                                     מרשק מרום 

                  דוד לוי עו"ד  ת.ז. 53366258                      

              הנאשם טוען לעצמו                                            הנאשם              

              מרחוב ההסתדרות 25 רעננה..

              טל: 09-7725369 פקס: 09-7725045

                                               ----נגד---- 

                            מדינת ישראל

               ע"י פרקליטות מיסוי וכלכלה

               מחוז ת"א והמרכז

               בית-קרדן, מנחם בגין 154 ת"א.                    

                                                                                       המאשימה

  

                           השלמת תשובה לכתב האישום

1.      הנאשם מתכבד להשלים את התשובה לכתב האישום ובהתייחסות לתנועות הכספיות אשר בוצעו ו/או לא בוצעו בחשבון הכינוס, ואשר שימשו בסיס "לתפירת" תיק פלילי לנאשם, על ידי הממונה על הגבייה ברשות המיסים בשיתוף פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א.

2.      הנאשם מתנצל מראש אם יאלץ לחרוג ממסגרת שני העמודים שהקציב לו בית המשפט הנכבד והגלישה אם תעשה הינה אך ורק על מנת לא להותיר אי בהירות בקשר למעשי הפשע החמורים הקשורים בהכנה ובהגשת כתב אישום זה.

3.      בתקופה הנסקרת בכתב האישום טיפל הנאשם בתפקידו ככונס נכסים וע"פי ייפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה, בלמעלה מ-1400 תיקי מימוש. ויודגש, מינויו של הנאשם ככונס נעשה על פי סעיף 12ז לפקודת המיסים גבייה וזאת בעצם משלוח כתב הרשאה אליו כאמור בסעיף 4 להסכם ההתקשרות (נספח ב' לתשובה לכתב האישום) כדלקמן:

"4.לצורך ביצוע פעולות המימוש יורשה עורך הדין על פי כתב הרשאה מטעם הממונה על הגבייה בהתאם להוראות סעיף 8 לפקודת המיסים (גבייה) (להלן "הפקודה")/ ימונה עורך הדין ככונס נכסים על פי כתב מינוי מאת מנהל אגף מנהל אגף המכס ומע"מ/נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בהתאם להוראות סעיף 12 ז לפקודה" (העתק כתב המינוי צורף להסכם)

(העתק רשימה חלקית של 699 תיקים אשר הועברו לטיפולו של הנאשם ובהן מונה ככונס נכסים על פי כתב הרשאה בכל אחד ואחד מהם מצ"ב ומסומן באות א') .

4.כידוע טיפול משפטי של כונס נכסים בתיקי כינוס  כרוך בהוצאות משפטיות החל מהוצאות משרדיות, שכר עבודה של עו"ד, הוצאות שכירות וכדומה. כל ההוצאות הללו אמורות באופן רגיל להיות מכוסות על ידי תשלום שכרו של כונס הנכסים על ידי רשות המיסים אשר התחייבה לעשות כן בהסכמי ההתקשרות עם כונס הנכסים נספחים א' ו-ב' לתשובה.

5. דע עקא, באופן שיטתי  פעל הממונה על הגבייה, לאחר טיפול של שנות עבודה ארוכות בתיקי המימוש להורות על סגירתם וזאת בלא שאפשר את סיום הליכי המימוש על ידי הנאשם-ככונס נכסים, לצורך גביית קרן החוב והוצאות כונס הנכסים לקופת הכינוס ,וכל זאת אגב ויתור על גביית קרן החוב לטובת קופת הכינוס. ואולם חמור מכך בלא לשלם את שכר טרחת הכונס המוטל על הרשות באופן קטגורי במקרה של סגירת תיקים באופן האמור ומכל סיבה שהיא (ראה סעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשרות נספח ב').

6.עקב סירוב הממונה לשלם את שכר הכונס וזאת על מנת לאפשר מימון הוצאותיו המשרדיות ואף לאפשר לו להתפרנס מפרי עבודתו, נאלץ הנאשם עצמו לממן מידי חודש את הטיפול המשפטי במאות תיקי הרשות. הנאשם הזרים מידי חודש לחשבון משרדו של הכונס, מתוך כספיו האישיים, מחסכונותיו, ומרווחיו מלקוחות אחרים, באופן ממוצע כ-180,000 ₪ בכל חודש. מכיוון שמחשבון משרדו, משך הכונס, מתוך כספיו כאמור גם את משכורתו בהיקף ממוצע של כ-40,000 ₪ בחודש, הרי שהנאשם ביצע העברה מידי חודש בסכום ממוצע של כ-140,000 ₪ וזאת לצורך מימון הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי הכינוס. (את פירוט העברות החודשיות משנת 2005-2011 המבוססות על בדיקה פרטנית של דפי החשבון של משרד הכונס ניתן לראות בנספח ח' לתשובה לכתב האישום).

7. הכיצד פעל כונס הנכסים לבצע את עבודתו כאשר  הממונה מצידו פועל באופן לא חוקי זה  ומתמיד באי העברת שכר הכונס וזאת בשעה שעל אף העברת המימון החודשית על ידי הנאשם ממקורותיו בסך של כ-140,000 ₪ לא הספיק הסכום האמור לממן את הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי הכינוס (ויודגש אין אנו עוסקים כלל בקבלת רווח כלשהו לנאשם בתקופה האמורה עקב הטיפול בתיקי הכינוס אלא אך ורק במימון הוצאות הטיפול המשפטי כהוצאות משרדיות, שכירות, הנהלת חשבונות ומשכורות צוות המשרד- להוציא הנאשם אשר משכורתו כאמור נתקבלה מטיפולו המשפטי בלקוחות אחרים), במצב כזה, ומשלא הספיק המימון שהעביר הנאשם ממקורותיו לכסות את הוצאות הטיפול בתיקי הכינוס, פעל הכונס בהתאם להסכם ההתקשרות המאפשר לו שימוש בכספי חשבון הכינוס לצורך מימון הוצאות משרד הכונס  כדלקמן:

קובע סעיף 10 א להסכם ההתקשרות (נספח ב') כדלקמן:

10. התחייבות עורך דין:

עורך הדין מתחייב בזאת כדלקמן:

(א)לבצע את גביית כל הכספים המגיעים לאגף מפעולות המימוש שהועברו לטיפולו, וזאת בהתאם להוראות כל דין והוראות הסכם זה, על הנספחים לו"

ברור מעל לכל ספק כי בתפקידו כעו"ד וככונס נכסים שימש הנאשם כנאמן של לקוחתו, הן בכל פעולות הכינוס והמימוש והן בניהול חשבון הכינוס עבור לקוחתו. ולעניין זה קובעות הוראות סעיף 8 לחוק הנאמנות כדלקמן:

"שכר והוצאות

8. (ב)נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו.

  (ב)נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה"

ויודגש, כשם שהעברת המימון על ידי הנאשם לצורך מימון הוצאותיו המשרדיות של הכונס לא היו בגדר "מתנה" לרשות המיסים, כך גם המשיכות אשר בוצעו מחשבון הכינוס לא היו התחשבנות סופית, ובוודאי שלא היוו נטילה או רחמנא ליצלן גניבה, שכן הייתה חייבת להיעשות התחשבנות סופית בין הנאשם לבין הרשות וזאת באופן שנקבע בהסכם שבין הצדדים, ראה סעיפים 8(ה) (ו) להסכם ההתקשרות כדלקמן:

"(ה)עם סיום תקופת תוקפו של הסכם זה מכל סיבה שהיא,, ואם יוותרו באותו מועד תיקי חייבים אשר נמסרו לעורך הדין על פי הוראות הסכם זה והטיפול בהם טרם הסתיים, יוחזרו התיקים לאחראי אשר יחליט מה יעשה עם תיקים אלו. עורך הדין מתחייב להחזיר התיקים בהתאם להנחיות האחראי ולתת הסכמתו להעברת התיקים לטיפול עו"ד אחר, הכל כפי שיקבע האחראי.

(ו)האחראי רשאי להורות לעורך הדין להמשיך ולטפל בתיקי חייבים האמורים בפסקה ה' לעיל בהתאם להנחיותיו.

בתיקים בהם לא הסתיים הטיפול ועו"ד החזיר התיקים או העבירם לאחר, שכר הטרחה של עורך הדין יקבע בהתאם לאמור בסעיף 12 לנספח ב' להסכם זה"

הנה אנו רואים כי ההסכם, מן הסתם ובאופן הגיוני צופה אפשרות של הפסקת מתן השירותים על ידי עוה"ד לרשות, בין אם מדובר בהפסקה בתיק מסויים אגב המשך מתן שירותים משפטיים ובין אם מדובר בהחזרת תיקים גורפת והפסקת הענקת שירותים משפטיים.

כלומר, בנוסף לאמור בסעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשות, כאן נקבע המנגנון לסיום הכולל של היחסים המשפטיים בין כונס הנכסים ללקוחה ולפיו יבוצע תשלום השכר לעוה"ד בתיקים אשר בהם לא הסתיים הטיפול והם הוחזרו לרשות בין אם על פי בקשתה ובין אם מכל סיבה שהיא, ובדיוק באופן שנקבע בסעיף 12 לנספח ב' להסכם ותוך הפנייה אליו.

ויודגש, בכל התיקים, בהם פעל הנאשם ככונס נכסים בפיקוח רשם ההוצאה לפועל, הרי שבתיקים אלו שימש הנאשם כידו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל ולפיכך רשאי הוא לפנות אל הרשם ולעתור לפסיקת שכרו ולתשלומו מהרשות וזאת עקב היותה זוכה בתיק אשר הורתה מסיבותיה שלה על סגירת התיק. כאמור הנאשם לא פנה במהלך מתן השירות המ/שפטי ללקוחו בבקשה לרשם ההוצאה לפועל כנגד לקוחתו כי משמעות הדבר הייתה שבירת האמון שביחסי עו"ד ולקוח ולמעשה הפסקת יחסי עו"ד ולקוח.

8. נקודה נוספת הראויה לבירור משפטי הינו היחס בין הנאשם לכספים אשר היו מצויים בקופת הכינוס ובהתייחס למעמדם של החייבים בתיקים. ועד כמה רשאי היה הנאשם לעשות שימוש בכספים שבקופת הכינוס לכיסוי הוצאותיו.(הכול כמובן כנגד חשבונית מס כדין כפי שנעשה).

בהקשר לכך יצוין כי משמומש נכס על ידי הכונס הרי שהכספים הוכנסו ל"לפול" של קופת הכינוס, וזאת עם תיעוד חשבונאי מלא (חשבוניות) והפקדה בחשבון הבנק של הכינוס וכל האסמכתאות הנדרשות, ועל כן משנסתיימו ההליכים בתיק המימוש (דיווח על עסקת המקרקעין, השגה על תשלום המס אם נדרשה,פנייה לנושים, בקשה לחלוקת תמורה) הועברה יתרת המימוש בצירוף פירותיה אל הרשות.

כך היה עד תחילת שנת 2011 וכאשר נתבקש כונס הנכסים ליתן דוח מפורט על למעלה מ-200 תיקי הוצל"פ אשר בהם מומשו הנכסים על ידו בתיקים אלו. הדוח האמור שניתן הינו "מאלף" (במלוא הצניעות המתבקשת) ומצביע על עבודה משפטית, לעילא ולעילא אשר בוצעה בתיקים אלו לרבות עבודת הנהלת חשבונות של משרדו של הכונס וברמת דיוק של עשירית האגורה והכול עם צירוף של כל האסמכתאות הבנקאיות הנדרשות.

ואולם, כפי שצוין בכתב התשובה, משהתמד האחראי בדרך פעולה של סגירת תיקים שלא כדין ומחיקת חובות משיקולים זרים, אגב ריקון קופת הכינוס, וחמור מכך ריקון קופת משרדו של הכונס ואי תשלום שכרו בניגוד להסכם, הרי שבתחילת 2011 נאלץ הנאשם להודיע ללקוחתו שאינו מוכן לסגור תיק נוסף ללא תשלום מלוא שכרו שכן באופן הפעולה האמור יגיע חשבון הכינוס לחדלות פירעון וכפי שאכן קרה. למצער וכפי שצפה , בהודעתו זו נתן הנאשם את האות למנהל הגבייה ברשות המיסים- זאב פורת לצאת למסע נקם וחיסול משרדו של הנאשם שכן הכיצד מעז עו"ד אחד מיני רבים למנוע מימנו להמשיך בשגרת יומו ובפעולה של מחיקת חובות לחייבים ולרבות שכר הכונס. הממונה על הגבייה כלל לא התחשב בעובדה כי הסכם ההתקשרות מטיל חובות לא רק על הכונס אלא  גם על הרשות כנוטלת השירות המשפטי והיא החובה לשלם את שכרו של הכונס ולפעול בתום לב.

9.נקודה נוספת הראויה לדיון הינו מעמדו של כונס הנכסים מבחינה משפטית, ביחס לחייב כלשהו אשר נכסו מומש אגב העברת התמורה לחשבון הכינוס ובהתייחס למעמדה של הרשות כנושה מובטחת הזכאית על פי דין לממש את הנכס לצורך גביית החוב המגיע לה.

מהו אם כן המעמד המשפטי של "משולש זה"- רשות, כונס, חייב.

לעניין זה יש לפנות להוראות חוק המשכון, תשכ"ז- 1967, אשר כידוע חל על מימוש משכון/משכנתא כערובה לחיוב. ראשית יש לבחון את מערכת היחסים ,קרי הזכויות והחובות שבין החייב בעל הנכס לבין הרשות, הנושה על פי דין.

קובע סעיף 9 לחוק המשכון כי משכון שמומש (או "הופקע") הרי שלחייב עומדת זכות כלפי הנושה בגין התמורה כדלקמן:

" חילופי המשכון

9.    (א)  אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול המשכון על הזכות האמורה.

           (ב)  נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור בסעיף קטן (א), יחול המשכון על מה שניתן במימושה של הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של הזכות דינו כאמור בסעיף 22 "

הנה כי כן, הסעיף מפנה, במקרה של מימוש הנכס, ולעניין בחינת היחסים שבין הנושה לבין החייב, אל סעיף 22 הקובע כדלקמן:

" פרעון מוקדם של המשכון

22.   סכום שקיבל הנושה לפני המועד לקיום החיוב מתוך מימוש לפי סעיפים 20 או 21 ייזקף על חשבון החיוב, אם אין בין הצדדים הסכם אחר לענין זה."

כלומר הסעיף קובע כי התמורה בגין המימוש נזקפת מבחינת היחסים שבין הרשות לחייב על חשבון החוב.

ומה לגבי מעמדו של הכונס על פי החוק ומעמד היחסים שבין הכונס לרשות .

לעניין מעמדו של כונס נכסים, קובע החוק כי מעמדו הינו מעמד של נושה . כך קובע סעיף 24 לחוק המשכון כדלקמן:

" הגדרות

24.   לענין חוק זה –

           "החייב", חוץ מן האמור בסעיף 14 – לרבות בעל נכס שמושכן כערובה לחיובו של אדם אחר;

           "נושים אחרים של החייב" – לרבות הנאמן בפשיטת רגל של החייב, ואם היה החייב תאגיד בפירוק – המפרק;

דהיינו מפרק או נאמן הם רק דוגמה ("לרבות") ומעמדו של כונס נכסים לנכס, מנהל מיוחד וכד'  ברור שכלול בסעיף.

לעניין המערכת ההסכמית, שבין שני הנושים האלו, קרי בין הכונס- הנושה, לבין הרשות- הנושה, שולחתו של הכונס, קובע סעיף 10 לחוק המשכון כי הכונס ("השומר" כלשונו בסעיף זה) רשאי להשתמש בתמורת המימוש ופירותיה וזאת אם הוסמך לכך בהסכם ביניהם (במקרה של מימוש שיעבוד על פי דין מעמדו של הנושה על פי דין כמעמדו של החייב). וכך קובע סעיף 10 לחוק:

" הנאה מהמשכון ומפירותיו

10.   (א)  הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב (לשניהם ייקרא להלן – המחזיק), לא יהיה המחזיק רשאי להשתמש במשכון או לזכות בפירותיו, אלא אם הרשה זאת החייב בהסכם המישכון או לאחר מכן."

ומכאן, מכיוון שבהסכם ההתקשרות הוסמך הכונס לבצע את כל הנדרש לצורך מימוש הנכס כדלקמן:

"והואיל: ועורך הדין מעוניין לבצע את פעולות המימוש והאגף מעוניין למסור לעורך הדין את ביצוע פעולות המימוש לגבי תיקי החייבים אשר יועברו לטיפולו של עורך הדין על פי הוראות הסכם זה"

דהיינו עורך הדין הוסמך על ידי לקוחתו, בעלת השיעבוד על המקרקעין, לבצע את כל פעולות המימוש, ובכלל זה כמובן גביית הוצאות הכינוס, והכול "לפי הוראות הסכם זה".

ומכיוון שסעיף 10 א' להסכם ההתקשרות מפנה את הכונס להוראות החוק ובכללן, חוק הנאמנות והוראות סעיף 8 שלו הקובעות כי "הנאמן זכאי לשיפוי מתוך כספי הנאמנות על הוצאות סבירות שהוציא עקב מילוי תפקידיו".(ראה לעיל) הרי שמכאן הוסמך הכונס, על ידי לקוחתו לבצע תשלום של ההוצאות הסבירות שהוציא עקב מילוי תפקידו.

ויודגש, פעולותיו החשבונאיות של הכונס והוצאת חשבוניות מס כדין נבדקו בדיקת שתי וערב ובחקירה קפדנית של אלפי חשבוניות שהוצאו בשנים 2005-2011 כל זאת על ידי החוקר אורן צפי, ותוך סיוע של הנאשם ובתומה של החקירה הנ"ל אמר החוקר לנאשם כי טרם ניתקל בתיק של נישום אשר סכום החשבוניות שהוציא הנישום עולה על סכום ההפקדות בבנקים. (ועל זה נאמר כבר כי אם רוצים "להפליל מישהו" על מנת למלט פקיד בכיר מלתת את הדין על מעשיו אפילו מטאטא יורד)

10.ניסיונה של התביעה, ליטול את העובדות העגומות של פרשת מעילה רבתי זו של המשנה למנהל רשות המיסים, ולנסות להסתיר את מעשי המעילה והבזיזה של כספי המדינה ושל קופת הכינוס על ידי פקיד בכיר זה אשר נעשו במשך שנים ארוכות, באין ספור של תיקים, ולרבות הפרת התחיבויותיה הבסיסיות של הרשות על פי הסכם ההתקשרות לתשלום שכרו של הכונס, והכול בדרך של טפילת האשמות שווא של גניבה ומעילה על ידי מי שהיה קורבן למעילה ומימן מידי חודש בחודשו את קופת הכינוס ומבלי שהרוויח אגורה וזאת לאורך כל תקופת עבודתו של האחראי על הגבייה (2005-2011), הרי שזהו לכשעצמו מעשה נבלה אשר בכל מדינת חוק, פקיד גבייה אשר היה פועל כאמור ובשיתוף פרקליט שאחראי על "תפירת" כתב אישום כזה, היו צריכים לתת את הדין על כך ובמלוא החומרה.

 למצער, הן רשות המיסים והן פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב הפכו לשטח "מפורז" אשר שלטון החוק לא חל עליהם והם רואים עצמם חופשיים לעשות ככול העולה על רוחם.

הנאשם יציין בסיפוק מה, כי לאחרונה, "ירד האסימון" לגורמים הרלוונטים בממשלת ישראל, לגבי "מעלליו" של האחראי על הגבייה, וביום 29/12/2015 הוא הוחלף בתפקידו "כממונה על הגבייה" במדינת ישראל (תפקיד מעין שיפוטי), וזאת על על אף שמינויו  אשר פורסם ביום 17/04/2013 היה אמור להיות עד למועד פרישתו. (העתק הפרסום על מינויו והעתק הפרסום על מינוי מחליפתו מצורפים ומסומנים בהתאמה באותיות ב/1 ו-ב/2)

11. זאת ועוד נסיונו של הפרקליט בתיק זה לקבל מהנאשם אישור לחשבונות הכינוס ב-51 תיקים מתוך 1400 תיקים וכאילו על מנת לאשר את תיאוריית הגניבה שנבנתה בכתב האישום, הינה פסולה.

על מנת להפיס את דעתו של בית המשפט הנכבד יצוין כי גם הפירוט הכספי שהובא בהתייחס ל-51 התיקים, הינו רשלני ואינו משקף את המציאות הכספית וכך כבר בתיק הראשון (א.ד.פ.א) היתרה הכספית בקופה אינה בסך 359,785 ₪ אלא בסך של כ- 150,000₪ כפי שיוכח ,אם יהיה צורך בכך על ידי הנאשם.

זאת ועוד, עד כמה "עקומה" דרך המחשבה של "תפירת התיק" למבקש תעיד העובדה שב-51 התיקים הנ"ל שהובאו בכתב האישום שכר הטרחה הכולל אשר נפסק בכולם יחד הינו בסך של 1,647,021₪ (כך מצויין בכתב האישום). האם הסכום האמור נועד לממן את הטיפול המשפטי בעוד חמש מאות תיקים אשר טופלו במקביל לתיקים אלו ואשר בהם לא שולם שכר הטרחה?!

שאם תאמר כן הרי שבסה"כ בחמש מאות וחמישים ואחד התיקים האמורים (51 תיקים המנויים בכתב האישום+ 500 תיקים אשר בהם נתבקשה הסגירה ולא שולם השכר) הרי שהשכר לכל תיק הינו בסך של 2989 ₪. (2989ש"ח=1,647,021:551ש"ח ). ואם תאמר כן הרי שתחשיב זה הינו מנוגד לקביעת רשם ההוצאה לפועל אשר פסק בכל אחד מ-51 התיקים הנ"ל סכומים אחרים וגבוהים יותר כמצוין בכתב האישום (תיק מס' 1 =36,888 ₪, תיק מס' 2 =18,155 ₪.תיק מס' 3=145,000 ₪ וכו').

הנאשם יציין, כי מכיוון שבעת התפטרותו של הנאשם מייצוג הרשות בפברואר 2012, ממילא נשבר האמון שבין עו"ד ללקוח ובנסיבות אלו , כפי שציין הנאשם בתשובה הראשונה לכתב האישום הוא החל לפעול לפנייה אל רשם ההוצאה לפועל לגביית מלוא השכר המגיע לו עבור עבודתו ואשר באופן משוער עולה על הסך של כ-55 מיליון ₪.

זאת ועוד, אם בית המשפט הנכבד, יתיר לתביעה להמשיך בהליכים על פי כתב אישום זה חרף טענותיו המקדמיות של הנאשם, כי אז מראש, מבקש הנאשם להקצות כבר לשני עדי התביעה הראשונים עליהם הודיע לנאשם הפרקליט (ליאור בר חן-חוקר  ונטלי גלס- רשות האכיפה והגבייה), כ-150 ימי הוכחות לצורך חקירה נגדית וזאת על מנת שהנאשם יוכל להוכיח את השיקול הזר אשר היה מעורב בכל תיק ותיק מממאות התיקים שסגירתם נדרשה, ואשר בהם נתבקש הכונס לא לממש את הנכס נשוא התיק, וממילא לא נגבתה תמורת המכר לקופת הכינוס למרות האפשרות לעשות כן, וכמו כן האופן בו התחמקה הרשות מלשלם לכונס את שכרו. כל אלו הם שהביאו לריקון קופת הכינוס והבאתה לשוקת שבורה ולא כונס הנכסים בהתנהגותו האצילית כקצין בית המשפט.

                                                                       ----------------------------------

                                                                      דוד לוי , עו"ד - הנאשם