אושר

הייתי באוויר

והייתי ביבשה

שטתי בים

ושבתי בחזרה.

וכששאלת

האם הכול בסדר?

אמרתי, לא נורא.

הייתי בתופת

והייתי בכפור

הייתי על המזבח

וברחתי מהתור.

וכששאלת

האם הכול בסדר?

עניתי, לא נורא.

הייתי בקור

והייתי בחום

הלכתי נגד הרוח

כמוהיקני האחרון.

וכששאלת

האם הכול בסדר?

אמרתי, לא נורא.

הייתי בחולי

והייתי בשיברון

הייתי בקושי

ויצאתי בשלום.

וכששאלת

האם הכול בסדר?

אמרתי, לא נורא.

וכששאלת אותי

איך אחרי שבעה מדורים

שמרתי על אופטימיות

כזו של מנצחים

אמרתי

אושר הוא דבר שמייצרים,

ובעולמנו יש שני סוגים,

כאלו שנותנים

וכאלו שלוקחים.

האם לא ראוי שנשיא המדינה- ראובן ריבלין יפעיל את כובד משקלו הציבורי לקידום ממשלת אחדות לאומית?

אפשר להמשיך ולעמוד מנגד אל מול תהליך של הסתה, ליבוי יצרים ופילוג בעם כפי שנראה בהפגנה המבישה של אלפי אזרחים התומכים בחייל היורה בחברון.

אפשר להמשיך ולעמוד מנגד אל מול קיפאון מדיני והעדר תהליך השלום, כאשר מפלגת הבית היהודי יושבת בממשלה ומסנדלת אותה.

אפשר לעמוד מנגד אל מול חידלון מדיני בשלוש השנים הקרובות, כאשר חידלון זה בהגדרה אינו יכול למנוע את המשך הטרור, הדקירות והאוטובוסים המתפוצצים.

אבל אפשר גם אחרת. אפשר שהרכבה של הממשלה יהיה שונה- ממשלת אחדות עם המחנה הציוני וללא הבית היהודי.

אפשר שממשלה בהרכב שונה אשר מאוחדת בקוד חברתי ואתי התומך ב"טוהר הנשק" וכיבוד הזולת ולא בפלגנות בעם ובשנאת חינם.

אפשר שממשלת מרכז שמאל תקדם תהליך שלום בשלוש השנים שנותרו לכהונתה, תיתן תקווה לישראלים ולפלשתינאים לחיים טובים יותר, ללא טרור, ללא דקירות וללא אוטובוסים מתפוצצים.

האם לא ראוי שנשיא המדינה- ראובן ריבלין, יפעיל את כובד משקלו הציבורי על מנהיגי שתי המפלגות הגדולות להקים ממשלת אחדות לאומית, לצורך קידום תהליך השלום, הפסקת הפלגנות וההסתה בעם, ועצירת ההידרדרות וההתבהמות של החברה הישראלית?

תנופת בנייה ופיתוח ברמת הגולן- הינה צו השעה, כי מצפון תיפתח הרעה.

אסד ודאעש משחקים בכיסאות מוזיקליים

בזמן שאסד ודאעש משחקים בכיסאות מוזיקליים לקול קולות הנפץ

של התותחים הרועמים בשטחי סוריה, מצאה לנכון ממשלת ישראל לערוך ישיבת ממשלה ברמת הגולן ולהוציא הצהרה ברורה מפיו של ראש הממשלה- בנימין נתניהו על כוונתנו להישאר ברמת הגולן לתמיד.

לעניות דעתנו, הצהרתו של ראש הממשלה הייתה נכונה וחשובה והיא נזקקת בדחיפות לחיזוק ולביטוי מעשי בשטח בדרך של תנופת בנייה ופיתוח של רמת הגלון לרבות בניית שדה תעופה והעברת מפעלים ובתי חרושת לרמה.

לא מן הנמנע כי בעתיד ישובים ביהודה ושומרון אשר מצויים באזורי חיכוך מיותרים עם הפלשתינאים ישדרגו את מעברם לרמת הגולן אשר הינו חבל ארץ עם מורשת יהודית ובנוסף פורה ומבטיח כלכלית.

דרושים מעשים משמעותיים לפיתוח מואץ של הגולן

הצהרת הבעלות החדשה של הממשלה חייבת לדעתנו להיות מלווה במעשים ממשיים בתקופה זו של בין השמשות. רגע או יותר לפני  שאסד מפנה את כיסאו בלחץ האמריקאים, רגע לפני שהחיזבאללה  ו/או דאעש ו/או מדינה דרוזית עצמאית תוקעים יתד מן הצד השני  של הגדר, על  הממשלה להבהיר במעשים כי ישראל לעולם לא תרד מהגולן.

אין צורך לומר כי אל מול שלטון סורי רצחני ומתפרק ואל מול ארגון דאעש המפתח שאיפות השתלטות אזוריות וכלל עולמיות, ואל מול ארגון חיזבאללה שלוטש עיניים ומחכה לרגע הנכון לצורך השתלטות על חלקים בסוריה, משמשת מדינת ישראל עבור כל העולם גורם שפוי ומייצב אשר צריך להבהיר במעשים, ובאופן נחרץ כי אנו בעלי הבית ואנו שם לתמיד.

הואקום הפוליטי בגולן ואירופה המוטשת מגל הפליטים מצפים לבעל בית חזק

הצורך בכך נובע קודם כל מהוואקום המדיני אשר קיים ברמת הגולן בשנתיים האחרונות.  כאשר מחובתנו לדאוג שבני תרבות ישלטו ברמת הגולן ולא ארגוני טרור או מנהיגים מבצעי ג'נוסייד.

באופן הפעולה האמור תקבל מדינת ישראל, במוקדם או במאוחר, גם את תמיכת הדרוזים ברמת הגולן שעל פי מסורתם הינם נאמנים לשלטון המקומי החזק והשולט. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/294827

ואולם, בעיקר, מדינת ישראל באמירה נחרצת זו תקבל גיבוי מכל מדינות העולם אשר קצו בפונדמנטליסטים האיסלאמים אשר הקרבות שבינם לבין עצמם הציפו את אירופה בפליטים ומאיימים להפוך אותה למחנה הפליטים הגדול בעולם.

בתוך כל הכאוס הקיים כיום בסוריה, ברור לכל מדינות העולם שרמת הגולן בשלטון ישראל הינה  ערובה לשקט ושלווה ולא פתח לתהליך של התפוררות פוליטית, כאוס ואיום על שלום העולם.

מורשת בגין במלוא תפארתה

בימים אלו מתבררת לכולנו גדולתו של מנחם בגין ז"ל אשר בתקופת שלטונו החשובה,  לא רק שהניח עבורנו את היסודות לשלום עם מצרים אלא היה בעל ראייה אסטרטגית למרחוק בהחילו את החוק הישראלי על הגולן. הצעד הבא אשר יתברר בעוד כמה שנים כמשלים למהלכיו אלו של בגין יהיה השלטון הפלשתינאי האוטונומי ביהודה ושומרון (מדינה פלשתינאית עם חיבור כלכלי לישראל) אשר תקום ביהודה שומרון ועזה, ואז יש לקוות כי יווצרו התנאים למזרח תיכון רגוע.

דיון בשאלה מה קודם למה - "ערכים" ל"קדושת החיים" או "קדושת החיים" לערכים? (מתוך דיון בדף הפייסבוק "תנ"ך ומדרשים בצוותא ולחוד")

עפר לרינמן

‎ shared his post.

3 April at 12:13

עפר לרינמן

3 April at 11:34

אגדת מותו של דוד המלך מוזרה, חידתית.

דוד מבקש מאלהיו לדעת את יום מותו, אך נענה בסירוב:
"אין מודיעין קצו של בשר ודם". 

אחר דין ודברים נוסף, מגלה אלהים לדוד כי מותו יבוא בשבת; אחת השבתות.
מקדים דוד תרופה למכה: "כל יום שבת היה יושב ולומד כל היום. 

ביום בו היה צריך למות, בא מלאך המוות אליו ולא היה יכול לו (לקחת את נפשו),
שלא פסק פיו (של דוד) מלימודו. 

אמר (מלאך המוות): מה אעשה לו?
היה לו (לדוד) גן מאחורי ביתו, בא מלאך המוות והרעיש בין האילנות,
יצא (דוד) לראות. כאשר עלה במדרגות, נפלה מדרגה תחתיו.
השתתק ונחה נפשו".

אגדה זו מסופרת (במסכת שבת) בהקשר לשאלת כיבוי נר בשבת, לצורך רפואתו או שלומו של אדם. באחריתה, מסיק רב תנחומא מסקנה מאלפת באנושיותה:
מותר לכבות את הנר שלמראשות החולה; ונימוקו:
"נר קרויה נר, ונשמתו של אדם קרויה נר;
מוטב תכבה נר של בשר ודם - מפני נרו של הקדוש ברוך הוא".

תהא מורשת זו נר זכרון, למראשות יצחק פישמן ז"ל, אבי אשתי, שנתיים למותו.

David Levi

מדרש מאוד מעניין במיוחד בתקופה, אשר בצדק, החיים מהווים בה ערך עליון. והפשט, מה קודם למה החיים או הערך? והתשובה היא הערך. בימים כאלו שהערכים אבדו מן הארץ חשוב לזכור זאת.

Like · Reply · 5 April at 11:58

עפר לרינמן
דוד, אשמח להסבר, כיצד הגעת מהמדרש למסקנתך.

David Levi

היי עופר, מתנצל על התגובה המאוחרת להערתך. רק עכשיו ראיתי אותה ואשמח להגיב.

 אין לטעמי ספק שהאגדה הזו על דוד המלך מחדדת את המתח בין קדושת החיים לקדושת הערכים (במקרה זה הציווי האלהי).

 התשובה באגדה היא ברורה וקובעת כי הציווי האלהי קודם לחיים ולא בכדי בהיסטוריה של עמנו מתו אנשים על "קידוש השם".

 מילה נוספת אומר לגבי האגדה (ולא אחרונה) היא כי דוד ער למתח הזה שבין המושגים של ערך וחיים ואולי אף יש לו אחריות בהקשר לאירוע דנן ומכל מקום הוא מנסה לעשות לאלהים וניתחכמה לו, כלומר אל מול הערך של הציווי האלהי הוא מנסה להסתתר אחרי הערך של "לימוד תורה", כאילו מאתגר את המלאך ואומר לו האם הערך של הציווי האלהי יגבר על הערך של לימוד תורה?

 שהרי כל מהותו של לימוד תורה הינו חיזוק וביצור הציווי האלהי? והפתרון לכך הינו כמובן הפיתרון שבאגדה.

 מעניינת ויפה גישתו לאגדה של רב תנחומא.

 הרב היה ער לבעייתיות הנובעת מהאגדה אשר יש בה במובן מסוים להמעיט בערכם של החיים, ואשר בעקיפין מטילה את האחריות לכך על האלהים. זאת ועוד, הרי כל חברה מצווה לשמור על החיים כערך עליון ("פיקוח נפש"). ואת המתח הזה מנסה רב תנחומא ליישב באמצעות הסיפור על כיבוי הנר בשבת , כאילו אומר כדי שתבינו עד כמה חשוב לאלהים ערך החיים דעו לכם שמותר לכבות נר בשבת ולהפר ציווי אלהי כה חשוב והכול כדי להציל חיים.

 ואני הקטן באלפי מנשה אומר שאיני רוצה לברוח מהמתח ומהעימות של שני המושגים "חיים" ו"ערך" אשר באגדה, ואני רוצה לבחון את סדר הקדימות בין שני ערכים אלו.

 והרי כל אדם הינו השתקפות של תקופתו. ואני חש שבתקופה זו אנו מצויים בימים של אובדן ערכים (מה שקוראים "התבהמות") או אם תירצה אף תקופה של חוסר ביטחון אישי (סיכון קיומי) ואולי אף חבלי משיח.

 ואז, בימים קשים אלו חידוד המתח בין שני המושגים הללו ואפילו התשובה לשאלה מה קודם למה. החיים לערך או הערך לחיים הינה חשובה.

 תשובת האגדה על דוד, ואני הקטון מסכים לה, כי הערך קודם לחיים. שכן חיים ללא ערך הינם חיים חסרי ערך.

Like · Reply · 1 · Yesterday at 13:53 · Edited

עפר לרינמן

מעניין, תודה.

בעקבות חשיפת הפרשיות על רחבעם זאבי- על שלושה דברים העולם קיים: על האמת, על הדין ועל ה(ת)שלום.

מבלי לפגוע חלילה בזכויותיו של אדם אשר זכה בהן בזכות, ומבלי להקל ראש 

בתרומתו של אדם למען עמו ומדינתו, אנו נאמר כאן:

את החלומות שלנו אנחנו בדרך כלל חולמים בחושך ואת מעשה ההגשמה אנו 

עושים באור השמש.

מי שעושה מעשים בחסות החשיכה צריך לצפות את האפשרות שמישהו עלול

 לפתע להדליק את האור.

ואם האור שנדלק העיר גם אותנו מן החלום, אל לנו לבוא בטענות למי שהוצב על

השלטר.

ובהקשר של מנהיגותו של רחבעם זאבי ראוי אולי לזכור את דמותו ופועלו של 

מישהו אחר אשר נשא את השם גאנדי. מהאטמה גנדי- היה אישיות מופלאה 

ומיוחדת בהיסטוריה האנושית ודוגמא ומופת לצניעות, חמלה, אחווה, יושר 

ואהבה.

מהאטמה גנדי אמר: "אמת מעולם לא הזיקה לעניין צודק"

הזדמנות בלתי חוזרת למדינת ישראל לאחד כוחות עם ההנהגה הפלשתינאית לצורך דיכוי הטרור בישראל

מי שסבור שההצהרות ההדדיות של בנימין נתניהו ואבו מאזן מהשבוע החולף על נכונות לקיום פגישה ולפתיחת מו"מ לשלום, היו מקריות ומנותקות מירידת מפלס הטרור הפלשתינאי, טועה.

ההצהרות הנ"ל משקפות מגמה ברורה של הרשות הפלשתינאית למלחמה בטרור ומגמה ברורה של מדינת ישראל לקבל בברכה גישה חדשה זו של הרשות.

מי שמבקש לזהות את נקודת השבר במגמת הרשות לעבור מתמיכה פעילה או פאסיבית בטרור להתנגדות לו, מוזמן לעיין בכותרות העיתונים מחודש אוקטובר 2015 ואילך.

כיום ברור לכוחות הביטחון הישראלים כי יש קשר ישיר בין גובה הלהבות של הטרור הפלשתינאי הן ביהודה ושומרון והן בעזה, לבין המציאות הכלכלית השוררת שם.

עוד ברבעון הראשון של 2015 העיבו בעיות כלכלה חמורות על התנהלות הרשות, כולל עיכוב משכורות של פקידי הרשות, ירידה בתמיכה כלכלית של מדינות אירופה ברשות מחשש שהתמיכה הכספית תעבור לחמאס, ואף פעולה חריפה של ניתוק החשמל ממספר ערים ביהודה ושומרון על ידי חברת החשמל הישראלית.

ביטויה של המחאה המשולבת ממציאות כלכלית זו, הן של המנהיגות הפלשתינאית והן של הצעירים פלשתינאים, לבשה צורה של דקירות ופיגועים על ידי צעירים כאשר הרשות נמנעת מדיכוי וגינוי הפעולות. בסימן מגמה זו התנהלנו ממועד כינונה של ממשלת ישראל (אפריל 2015) עד סוף ספטמבר 2015 ,מועד נאומו של אבו מאזן בעצרת האומות המאוחדות.

כבר בתחילת אוקטובר 2015 אימץ אבו מאזן תפישה חדשה של דיכוי הטרור אשר נתמכה על ידי רוב הציבור בגדה אשר עוסק במסחר, ואשר הבין היטב שהמשך הפיגועים יביא לקריסה כלכלית מוחלטת הן של הרשות והן של האוכלוסייה ביהודה ושומרון.

זו הסיבה  (הכלכלית) אשר הביאה בסופו של יום את הפירות של המגמה החדשה של הרשות ובצורת ירידת מפלס הטרור בחודשיים האחרונים. כיום נדרשת ממשלת ישראל לנצל הזדמנות פז זו ולפעול בשיתוף הרשות, הן להגברת התלות הכלכלית של אוכלוסיית יהודה ושומרון במדינת ישראל והן לשיפור היחסים הפוליטיים עם הרשות על ידי יצירת הידברות ומומנטום.

ואולם לדעתנו, לא דיי בכך, שכן על הממשלה לפעול במקביל להחלשת האופוזיציה לרשות- קרי ההנהגה של החמאס ואף זאת באמצעים כלכליים.

ישראל חייבת לפעול במקביל, ובדיוק באותו אופן, ברצועת עזה וזאת על מנת ל"השקיט" שם הן את המגמה האופוזיציונית של הנהגת החמס לתהליך החדש עם הרשות, והן את הציבור העזתי אשר חי שם בחרפת רעב.

אם לא תעשה זאת הממשלה יש לצפות לניקוז כלל המחאה הפלשתינאית לתמיכה בחמאס רדיקלי, כאשר בסופו של יום ימצא הארגון תמיכה כלכלית במדינות ערב או מגורמים פונדמנטליסטים, והתמורה שחמאס עזה יצטרך לשלם עבור תמיכה כלכלית הזו, תהיה בהחלשה פוליטית של הרשות ובהמשך וליבוי של הקו הניצי ותמיכה בפיגועים בשטח מדינת ישראל.

לפני מדינת ישראל נפתח בימים אלו חלון הזדמנויות, להתנהלות כלכלית אשר יכולה להוביל לשינוי מגמה בפגועי הטרור באזורנו. זאת ועוד, מהלך כזה ישפר את האווירה בין הצדדים לסכסוך ויוכל לשמש בסיס בעתיד לתהליך של שלום אשר שני הצדדים זקוקים לו.

נראה היום, כי הגענו לשלב (אשר לו חיכינו הרבה זמן) בו שני הצדדים לסכסוך מבינים כי האפשרות היחידה שלהם לחיות יחד באזור זה ולא למות, אגב שיפור רמת החיים, היא בדרך של שלום ולא בדרך הטרור.

ספור אהבה ישן

זה קרה לפני שנים.

יש אומרים ספור כמו בסרטים.

הוא ראה אותה כמעט מידי יום ובין השעורים.

שקע בתוך יופייה מרחוק,

בלי להחליף מילים.

ספק רואה אותו ספק עסוקה

בשאר העניינים.

לאחר שבועות או חודשים,

במניין שלא סופרים,

בין חלומות ורודים לכמיהה של ביישנים,

קיבל אגרת עם ברכה.

ללא שם עם פרח בצידה.

"שנה טובה ומאושרת מזו שאוהבת"

כך נכתב בה באגרת,

ללא כל תוספת של שם המחברת.

ורק החבר אשר שימש כדוור

נשבע כי היפה שמרחוק היא זו הכותבת,

אשר ביקשה למסור האיגרת ללא שם המוסרת.

שנים רבות חלפו וחורפים נקפו,

וטרם נתברר בוודאות מי היא השולחת.

ואולם דבר אחד התברר מעל לכל ספק,

כי אהבה היא כשרון הזקוק להיזדמנות,

ואם פעם פינית לה מקום בלב,

היא תמיד אותך תשוב לבקר,

כל עוד נשמה באפך
היא לא תוותר.