"שלטון החוק - ברשות המיסים" – פארודיה ומי מממן את ההפקה?!

איחולי החלמה לסגן מנהל רשות המיסים

הח"מ חייב לציין כי כתיבת פוסט זה אינה מסבה לו נחת. הסיבה לכך היא שלא נעים לגלות שפקידות בכירה ברשות המיסים עושה בכספי משלם המיסים כבתוך שלה תוך שהיא מעבירה את כספי האזרחים הפשוטים ישירות לכיסם התפוח של טייקונים ובעלי הון.

ברצוני להביא בפני הקורא "דוגמית" בלבד מעדותו של סגן מנהל רשות המיסים-זאב פורת בחקירתו על ידי בת.פ.42814-10-14 ביום 28/03/2016 בבית המשפט המחוזי בלוד.

אתמול נמסר לי על ידי התובע, כי לאחר החקירה בבית המשפט מר פורת קיבל אירוע לבבי והובהל לבית החולים ועבר צינטור וכי הוא שוחרר אתמול.

אז ראשית, אנו מאחלים לו רפואה שלמה ומקווים שיחזור לקו הבריאות במהרה וגם לדוכן העדים להמשך חקירתו הנגדית.

סגן מנהל רשות המיסים- בחקירה נגדית

הדוגמית תתמקד באופן פעולתו של סגן מנהל רשות המיסים, עת חתם על הסכם עם חברה של טייקון, אשר לפיו מחק לחברת הבנייה הנ"ל, שבנתה ומכרה במשך שש שנות פעילותה מאות דירות וקוטג'ים, את מלוא חבות המס שלה (הכנסה) בסך של 60,000,000 ₪, אשר החברה חויבה בה בגין פעילותה בתקופה זו.

אנחנו העדפנו להביא את הפרוטוקול כמות שהוא, כדי להבין מסגן מנהל רשות המיסים בעצמו את אופן פעולתו, והפרוטוקול לפניכם:

ש." בוא נחזור להסכם שחתמת עם שמשון גבאי וחברת שפי"א, אתה רוצה לקחת את ההסכם אליך?"

העד מוציא את ההסכם.

ש."אני מסתכל על ההסכם ומסתכל על סעיף 2.2 שמזכיר את חוב מס הכנסה של החברה שהוא 60 מיליון, אני מבין שאתה טוען שההסכם נעשה על פי הדין?"

ת. "נכון"

ש. "אני אומר לך שההסכם הזה הוא בניגוד לדין, בניגוד לפקודת מס הכנסה ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.. ולכן לא היית מוסמך לחתום?"

ת."ההסכם נערך כדין.."

ש."אז בא ונבדוק אותם ביחד... אתה מכיר את סעיף 147 א' לפקודה?"

http://www.ralc.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1537,1874-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx

https://www.google.co.il/webhp?sourceid=chrome-instant&ion=1&espv=2&ie=UTF-8#q=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%A1%D7%92%D7%99%D7%

ת."לא"

ש." סעיף 147 עוסק בסופיות של שומה ואומר "המנהל רשאי ביוזמתו או לבקשת..תוך תקופה מסתיימת כתום שנה..(מצטט) כלומר יש לי שתי וריאציות- שומה בהסכמה מחיקה תוך 4 שנים שהופכת להיות סופית, לפי שפיטה תוך 6 שנים?"

ת."לא יודע"

ש."סגן מנהל לא יודע את העניין של סופיות שומה?"

ת."לא. אני לא בקיא בעניין. במע"מ אני מכיר את כל הסעיפים בע"פ ובמס הכנסה אני לא איש מס הכנסה ולא מבין בזה."

ש."סופיות שומה זה אומר שלא יכולת לעשות את ההסכם כי עשית אותו לאחר תקופת ההתיישנות, פתחת את השומה ומחקת את החוב בניגוד להרשאה ולסמכות שלך ואני מקריא לך פסיקה של פס"ד מנחה של דן מרום בנוגע לסופיות שומה (מצטט).אני מקריא לך עוד פסק דין"

ת."אולי אני אחסוך לך את ההקראה, תן לי לענות. כל טיעוניך מתייחסים לשומה שמוגשת, דוחות שמוגשים על ידי הנישום ואפשרות פתיחת הנישום לאחר פרק זמן כזה או אחר על ידי פקיד השומה. במקרה דנן מדובר בשומה 04 קרי בדוח שלא הוגש כלל ע"י הנישומה, לפיכך לא יצאה שומה במתכונת של 147 כפי שאתה טוען לנישומה אלא ניתן רשות לחברה להגיש דוח חלף שומה 04 כלומר חלף שומה שהוצאה לפי מיטב השפיטה בהעדר דוח. אין הגבלה בזמן להגשת דוח להחלפת שומה 04 וזאת לפי מיטב ידיעתי וזכרוני."

ש."כלאמר מהתשובה שלך אני למד שהגישה שלך באה ואומרת בעצם פסק הדין אני מאבחן"

ת."בוודאי"

ש."אם הנישום לפי דבריך הוא זה שביצע את העבירה ולא הגיש דוח במשך שנים והנציב, פקיד השומה הוציא שומה לפי מיטב השפיטה ובמשך שש שנים הנישום לא עשה דבר, המשיך לדבוק בעבירה של אי הגשת דוח, כי אז אתה אומר עומדת זכות לנישום בעצם לפתוח את השומה ולכן אתה מעניק לו את הזכות הזו?"

ת. "כן"

כאמור , הבאנו כאן רק דוגמית מחקירתו הנגדית של סגן מנהל רשות המיסים בישראל, והחקירה כולה התייחסה למחיקות לא חוקיות של חובות מס לטייקונים ולבעלי הון, בהיקף של 422,903,876 ₪ (שירת הים- 37,356,226 ₪, בית אבות פסגות-26,998,256 ₪, גולף אשקלון- 213,370,538 ₪, שמשון גבאי ושפי"א- 122,879,380, מטביל סיביל- 6,968,091 ₪, נופי זהב אשקלון- 13,940,277 ₪, מבוא עוז בניה- 1,391,108 ₪).

רשות המיסים פועלת כארגון פשע לכל דבר ועניין

אז חברים, כאשר רשות המיסים, הגזברית שלנו, ושומרת הסף של הקופה הציבורית מנוהלת כארגון פשע לכל דבר. רשות אשר לוקחת את כספם של אנשים קשי יום, אלמנות ,יתומים, חד הוריים ואחרים ומעבירה אותו לטייקונים ובעלי הון. האם לא הגיע הזמן שנגיע למסקנה כי עלינו לפרק את ארגון הפשע הזה  הקרוי בטעות "רשות המיסים"? לדעתנו הצנועה הדבר הינו מחויב המציאות אם חפצי חיים אנו.

ובאשר לתביעה הכללית אשר סבורה שתפקידה אינו לבצר את שלטון החוק במדינה אלא לשמש כ"קונסולרי" של פקידי רשות עבריינים, הרי שלדעתנו הצנועה גם שם, בפרקליטות יש צורך לערוך ניקוי אורוות יסודי.

טוב תעשה כנסת ישראל אם תסמיך בחוק ללא דיחוי, את הנציבות לביקורת על הפרקליטות, בראשות כבוד השופטת הילה גרסטל לעשות ניקוי שורות יסודי בפרקליטות שאם לא יעשה כן ימשיך שלטון החוק במדינת ישראל להיות "פארודיה" בדיוק כפי שעולה בעדותו של זאב פורת-סגן מנהל רשות המיסים, בבית המשפט המחוזי בת.פ. 42814-10-14.

החלטת היועץ המשפטי מנדלבליט בעניין דרעי- קרן אור ופתח לתקווה

ולמרות המועקה המלווה פוסט זה בחרנו לסיים אותו במעט אופטימיות ובמילה טובה. שכן עלינו לזכור שאם כל העת נצעק "זאב זאב" הציבור יתרגל דווקא למודל מעוות זה. לכן נאמר כאן שאתמול היה לנו מעט נחת כאשר התבשרנו על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט,להעביר לחקירה משטרתית את תיקו של השר אריה דרעי (שדרך אגב גם הוא קשור ברשות המיסים).

החלטתו זו של היוהמ"ש במבחנו הראשון והחשוב הינו צעד אמיץ בביצור שלטון החוק. מיותר לציין עד כמה הממשלה הנוכחית תלויה על בלימה מבחינת הרוב שיש לה בכנסת, ופגיעה במפלגת לשון המאזניים ובמנהיגה הינה פעולה שעלולה לגרום לזעזוע פוליטי, ולכן מגיע ליוהמ"ש החדש ציון לשבח על עמידתו בהצלחה במבחן הראשון והחשוב שלו ולמעשה של כולנו.

הצהרות ראש הממשלה ושר הביטחון על "טוהר הנשק" בהקשר לחייל היורה יש בהן לצמצם את מעשי הטרור הפלשתינאי כלפי ישראלים- מנגד ההצהרות "המיליטנטיות" של השר בנט ואחרים מעודדות מעשי טרור כלפי ישראלים.

האם תגובות הגינוי של ראש הממשלה ושר הביטחון למעשהו  של החייל אשר ירה (לכאורה) במחבל המנוטרל, מפחיתים את מפלס מעשי הטרור או מעודדים את הסלמתם ?

כמובן שתגובות אלו לא נועדו לחרוץ את דינו של החייל והותירו עניין זה למערכת המשפט. ואולם ההכרזה הדקלרטיבית של ראשי המדינה וצה"ל היה בהן לסמן את המותר והאסור בנסיבות כאלו. ועדיין, צפה השאלה האם יש בהצהרות אלו כדי לעודד את ריבוי מעשי הטרור הפלשתינאי או אולי מנגד להביא להפחתתם?

לדעתנו התשובה הינה כי הצהרות כגון אלו יש בהן לסייע להפחתת מעשי טרור כלפי ישראלים בעוד תגובותיהם של "המיליטנטיות" של חברי כנסת ושרים ובראשם השר נפתלי בנט, המצדדות בחייל היורה, בשלב מוקדם זה יש בהם לעודד מעשי טרור פלשתיני כלפי תושבי ישראל.

לצורך הוכחת טענה זו אביא דוגמא מתחום אחר ושונה לגמרי. לפני כעשרים וחמש שנה, בתקופה שהייתי נשוי נסעתי אז עם בת זוגי להוריי כאשר אשתי דאז (גרושתי היום), נהגה ברכב. נסענו אז בכביש בין עירוני שהמהירות המותרת בו הינה 90 קמ"ש וגרושתי עברה את המהירות המותרת(98 קמ"ש).

למזלנו הרע עצרה אותנו ניידת והשוטר ביקש מגרושתי לצאת מהרכב וערך עימה בירור. אני לעומת זאת לא יצאתי מהרכב, לא ניגשתי אל השוטר ולא פתחתי כלל את פי למרות שאתם וודאי מעריכים שאני יודע להתנסח.

בסופו של דבר השוטר וויתר לגרושתי על החריגה מן המהירות המותרת, דבר שהיה בסמכותו בנסיבות אלו. ומשהמשכנו בנסיעה רטנה גרושתי מדוע התנהגתי כמו "טרמפיסט" ולא באתי לסייע לה מול השוטר.

עניתי לה בתגובה שאם הייתי יוצא "לסייע לה", ראשית הייתי יוצר לחץ על השוטר של שני אנשים מול אחד, ואולם חמור מכך, אם הייתי מסנגר על גרושתי הייתי נוטל מן השוטר את האחריות לגבי החלטה אם להגיש דוח או לא, במקום להשאיר לפתחו באופן בלעדי את האחריות לכך, לשבט או לחסד, כל זאת אל מול הנהגת המפוחדת.

מדוע פירטתי בפניכם סיפור זה מן העבר הרחוק?! משום שלטעמי ביחס שבין הפלשתינאים אשר אינם בוחלים באמצעי טרור כלפי ישראלים, לבין צה"ל ורשויות השלטון יש הקבלה לסיטואציה זו. ישנן הצהרות ופעולות של ראשי המדינה וצה"ל אשר יש בהן להתסיס ולהסלים את מעשי הטרור ומאידך ישנם הצהרות ומעשים שהינם בעלי השפעה "מרגיעה" ואשר יש בהן להוריד את מפלס האלימות כנגדנו.

ואם נחזור לדוגמא שהבאנו, הרי חליפו של השוטר במדינה הוא צה"ל והשלטון הישראלי ואילו העבריין הוא הטרוריסט. ככול שצה"ל וראשי השלטון ייטלו על עצמם את האחריות לשמירת החוק ולרבות זכויות האדם של הטרוריסטים (מבלי חלילה לסכן את עצמם או את הציבור כמלוא הנימה), כך נצליח "לנטרל" ולמנוע החרפה של מעשי טרור כנגד ישראלים, שהפכו לצערנו למחזה יומיומי. טיבעה של מחאה וטיבעם של כעסים של ציבור פלשתינאי אשר הצבא הישראלי והשלטון הישראלי אשר מתעמר בו שלא לצורך ובניגוד לחוק הישראלי, שיתפרצו בדרך של החרפה וריבוי מעשי טרור ופגיעה בישראלים.

המחשבה , שבעזרת הצהרות מלטנטיות, המפגינות יותר כוח ואלימות ועל ידי אי שמירה על זכויות האדם של אויבינו, נצליח להוריד את מפלס האלימות הינה חלום באספמיה.

ככול שהציבור הפלשתינאי אשר מתפתה למעשי איבה כנגד ישראלים ייווכח בגישה פרטיקולארית ומלטנטית של כוחות הביטחון וראשי המדינה ואשר לא מכבדת זכויות אדם, כך יגברו ויתרבו מעשי האלימות והטרור כנגד ישראלים, שכן טיבם של רגשות כעס וזעם שיתפרצו בדרך של הסלמת הטרור ולא בדרך של כתיבת פוסטים בפייסבוק.

ככול שאנו, הציבור הישראלי, נצליח להבין שעלינו ללמוד לחיות כאן בשלום עם שכנינו ולא להסלים את הסכסוך, הרי שנטילת אחריות על "טוהר הנשק" בצה"ל ושמירת זכויות האדם, גם של האויב , הם הם המעשים אשר יובילו יותר מכול להרגעת השטח ולהורדה בכמות מעשי הטרור והאיבה כלפי ישראלים, אשר למצער הפכו לחיזיון יומיומי במחוזותינו. 

אנשים

                           

אנשים מחפשים משמעות לחיים. אנשים

מחפשים אהבה. אנשים מחפשים עניין

בחיים. אנשים מחפשים הרפתקה. אנשים

מחפשים תשומת לב. אנשים מחפשים

לחישה. אנשים מחפשים חיוך על הפנים.

אנשים מחפשים נגיעה. אנשים מחפשים

אור בעיניים. אנשים מחפשים צחוק

מתגלגל. אנשים מחפשים סיפוק מקצועי.

אנשים מחפשים רווחה. אנשים מחפשים

מחוזות חדשים. אנשים מחפשים הצלחה.

אנשים מחפשים רגיעה.אנשים מחפשים

אנשים.

איך רשות המיסים מנהלת את כלכלת מדינת ישראל ואוכפת את השיוויון בפני החוק?

האם חשבתם פעם על השאלה האם כל האזרחים במדינת ישראל, עשירים וכל היתר, זוכים מצד רשות המיסים ליחס שיוויוני? או שמא רשות המיסים דואגת שכל היתר יסבסדו את העשירים? זה נכון שלא כל כך נעים לגלות זאת, אבל מאידך צריך להסתכל על המציאות כמו שהיא ואין טעם לנהוג כמו ילדים ולסגור את העיניים.

לצורך המחשה בואו וניקח דוגמא. נניח שאתם גרים בבית משותף ומשלמים מיסי וועד כסדרם. נניח בכל חודש 400 ₪. ונניח שמצטבר כסף בקופת הוועד, נניח 100,000 ₪. האם תסכימו שיו"ר הוועד ייתן את הכסף הזה לאחד הדיירים וזאת מסיבות אישיות של יו"ר הוועד?!

מכיוון שאנו מניחים שתשובתכם תהיה שלילית, אנו רוצים להניח שבאותה גישה תנקטו כלפי סגן בכיר למנהל רשות המיסים- בשם זאב פורת אשר העביר 10,000,000 ₪ מהקופה של המדינה לטייקון בניגוד לחוק, "כך סתם כי בא לו".

מגרש של 7.3 דונם לבניית בית אבות

ובכן, סיפור שהיה כך היה. לעריית חיפה, בשנות השמונים, היה מגרש של 7.3 דונם ברחוב הניצנים בחיפה המיועד לבניית בית אבות ואשר הוערך על ידי שמאי מטעם העריה בשנת 1987 בשווי של 1,700,000 דולר של ארה"ב ואשר שוויו הגיע בשנת 2006 בצירוף הפרשי הצמדה בלבד לסך של- 28.5 מיליון ₪. (השמאות וכל יתר הנספחים מצורפים בקישור בסוף המאמר).

 עליה וקוץ בה, על הקרקע היה קיים חוב מס רכוש בשיעור גבוה של מיליוני שקלים ולכן העריה החליטה להעביר הזכויות בקרקע ליזם, ללא תמורה, ואשר יתחייב לבנות את בית האבות, וייקח על עצמו את החובה לשלם את חוב מס הרכוש, וכמובן בדרך זו יחל לשלם ארנונה למבנה מרגע שיאוכלס וזאת כדי להכניס כסף לקופת העריה המדולדלת.

היזם אנגל מקבל את המגרש עם התחייבות לתשלום מס רכוש

ואכן ההסכם נחתם בין העריה לבין חברת "בית אבות פסגות" אשר בבעלות הטייקון, יעקב אנגל, אשר הוכתר בעיתונות "כאיש הנדל"ן הכי עשיר שאינכם מכירים".

לדאבון לב העריה והמדינה, הטייקון לא בנה את בית האבות במשך 12 שנה, ואף לא שילם את חוב מס הרכוש אשר חל על הקרקע ואשר אותו התחייב לשלם, ועל כן העריה הגישה בשנת 1998תביעה כנגד הטייקון ובקשה לחלט את הערבות בנקאית שנתן בסך של 6 מיליון ₪.

במסגרת פשרה בבית משפט בשנת 1998, התחייב הטייקון להתחיל בבנייה, ובהסדר פשרה שעשה מול רשות המיסים בחודש ינואר 1998 התחייב אנגל לשלם בתוך 30 יום , סכום מופחת של מס הרכוש בסך של- 2,000,000 ₪ וזאת לאחר הנחה שקיבל.

מכיוון שכידוע, טייקונים לא תמיד משלמים את חובותיהם, עבדכם הנאמן כב"כ היועץ המשפטי לממשלה וכנציג רשות המיסים פתח תיק הוצל"פ בשנת 2004 לצורך גביית חוב מס הרכוש אשר לא שולם ואשר עמד כבר ע"ס של למעלה מתשעה מיליון ₪. מכיוון שהטייקון לא התרצה, מונה עבדכם הנאמן ככונס נכסים לצורך מכירת הקרקע ופירעון החוב.

המאפיה של רשות המיסים נכנסת לתמונה

זה היה השלב שבו יכול היה סגן מנהל רשות המיסים להיכנס לתמונה ולהנות מהשררה אגב פעולה בניגוד לחוק, דהיינו למחול לטייקון על 80% מחובו למדינה בגין מס הרכוש. ואולם מכיוון שמיודענו זאב פורת אינו רוצה להיות בידיים של כל נישום אשר מקבל ממנו הטבה שלא כדין נדרש לנושא מתווך, מהתחום של ההון השחור (שלא נגלה כאן את שמו מטעמים מובנים) וזאת על מנת שיתווך בין הצדדים.

הצעת המתווך המקורב לפורת- ואשר שייך לענף העיסוק של העולם של מטה- לטייקון הייתה מחילה על החלק הארי של החוב לרשות המיסים, אבל כמובן עם תשלום עמלה ראויה של 50%. ואכן העסקה יצאה אל הפועל. המשנה פורת , כמובן שלא כדין מחק 10,000,000 ₪ מהחוב הכולל של הטייקון לרשות המיסים אשר עמד בתיק ההוצל"פ אשר טופל על ידי עבדכם הנאמן על סך כולל של 12,820,587 ₪, ובאופן שנערך הסדר לתשלום של 2,374,783 ₪ בלבד, בעשרים וארבעה תשלומים חודשיים ושווים ורצופים.

ה"גרידיות" היא זו שגורמת תמיד ל"פיצוצים"

אלא מה, כפי שתמיד קורה, מה שגורם לתקלות בשגרת העסקים הינה ה"גרידיות". הטייקון שלנו לא שילם ל"מתווך" את מלוא החלק המוסכם ומכיוון שמתווך זה מפעיל מנגנון הוצאה לפועל משל עצמו ואשר מחובר בדרך כלל למרעום מאוד נפיץ, כי אז בחודש דצמבר 2013 נזרק רימון רסס אל חלון ביתו של הטייקון. מצורף הקישור.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4514464,00.html

וכך, סוף טוב הכול טוב. הטייקון הבין את הרמז ושילם, כל הזכאים לעמלות קיבלו את חלקם, הטייקון רכש קרקע של שבעה וחצי דונם לבניית בית אבות במחיר של דירת ארבעה חדרים ובעשרים וארבעה תשלומים וכולם חזרו לבתיהם שמחים וטובי לב.

אז אם מעניין אתכם לשמוע על תיק זה ועל עוד עשרות תיקים נוספים הקשורים "לשביל הבריחה של הכסף שלכם" ובמאות מיליוני ש"ח, כי אז אתם מוזמנים לאולמה של כבוד השופטת ד. מרשק מרום ,ביום שני, 21/02/2016, בשעה 0900, ולצפות בחקירתו הנגדית של סגן מנהל רשות המיסים- זאב פורת, על פרשה זו ועל עוד עשרות פרשיות דומות, חקירה אותה יבצע עבדכם הנאמן.

רק אל תשכחו, את הכסף עבור העלילה אתם כבר שילמתם אז מה שנשאר לכם זה רק ליהנות מן המחזה.  

מצורפים נספחים:

https://drive.google.com/file/d/0B6pNges9aRCAamktTjhBYjRzbG9FMXU0TjZ0MWtmY2NHdldr/edit?usp=sharing

איך הפכה פרקליטות המדינה לזרוע של הפשע המאורגן?

התשובה לשאלה שבכותרת יתכן ותפתיע את הקורא אבל לדאבוננו זו האמת. הכסף שלנו האזרחים הוא אשר הפך את פרקליטות המדינה לזרוע של הפשע המאורגן במדינת ישראל.

איך זה קרה?

ברור לכל כי הקשר בין הפשע לרבות הפשע המאורגן לבין פקידות שלטונית הוא שמוליד את הפשיעה המאורגנת. מרגע שפקיד כלשהו מוכן ליטול מעבריין כלשהו שוחד הרי שאותו פקיד הופך להיות "כלי משחק" הנסחט בידי גורמי הפשע מהם נטל שוחד. אי ביצוע הוראה מצידו של הפקיד או התנהגות לא נאותה תאפשר לעבריין "לחסל" את הפקיד דהיינו להכניסו לכלא לשנים רבות.

סיפורה של השחיתות השלטונית במדינת ישראל למי שטרם יודע מתרכז ברשות המיסים. שם החל לפני למעלה מעשרים שנה פקיד מס ערך מוסף בשם זאב פורת את דרכו המשותפת עם הקבלן שמשון גבאי כאשר בן השניים שררו יחסים של תן וכך.

מה קיבל הקבלן ואיך הפך לטייקון נדלן מוביל כולנו יודעים. פטור ממס של מאות מיליונים על בניה של אלפי יחידות דיור, פטור מהגשת דוחות ומחיקת חובות לרבות קנסות ריבית והצמדה. מה קיבל זאב פורת בתמורה איננו יודעים שהרי כידוע צדקה נעשית בסתר.(מצורף קישור) image.pdf - Google Drive

איך השפיעה חברות מושחתת זו על פרקליטות המדינה? ובכן ראשית יש לדעת כי דרכו של פורת לצמרת ניהול הפשע המאורגן במדינת ישראל לא הייתה סוגה בשושנים. בשנת 2001 כאשר למזלו הרב ניתפס על קבלת שוחד של שתי טלוויזיות הדבר עלה לו בהתקף לב ובמאמץ לא קטן לבטל הגשת כתב אישום כנגדו.

הפעם השנייה הייתה כאשר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מצא כי פורת פטר ממס רכישה, בשנת 2004, את מי שלימים שימש כסגנו, פרידלוב ואת קרובו בסכום של למעלה מחצי מיליון ₪ (שהרי שיטת בניית המאפיה השלטונית מבוססת על חלוקת הטבות כספיות). 

המבקר היפנה, בשנת 2012, את התיק ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשת כתב אישום אלא שאז פורת כבר שלט ביד רמה לא רק ברשות המיסים (כמשנה למנהל רשות המיסים), אלא גם בפרקליטות, בצמרת המשטרה ובפקידות בית המשפט, ולכן דאג ליטול את הקלטת המפלילה מתוך התיק ולדאוג להעביר את התיק ליועץ המשפטי לממשלה ללא החומר המפליל אותו.

מצורף הקישור: http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_117/3bc2c086-d8b3-416c-beb1-b966fa403ce4/7525.pdf

מהו האתנן ששילם ומשלם פורת לראשי הפרקליטות ולצמרת המשטרה עושי דברו?

בהיותו המשנה למנהל רשות המיסים אחראי על קופת המדינה למעשה החלטותיו, באישורן של ועדות הכנסת והכנסת עצמה, למעשה הופכות אותו לבעל המאה והמחליט בעניין התנאים הכספיים של הפקידות הבכירה.

 כבכיר ברשות המיסים יכול פורת בקלות להוביל מהלכים תחיקתיים משפריי שכר לאנשי הפרקליטות ולצמרת המשטרה ככלל, ולראשי גופים אלו לתת הקלות והטבות מיוחדות (אגב עיגול פינות וסגירת עיניים היכן שצריך).

בנוסף לכל אלו עקב מעמדו כלקוח חשוב של  שרותי הפרקליטות והמשטרה הוא אף יכול לתת בעת הצורך המלצות קידום אישיות "למי שיודע איך להתנהג".

מוטת השליטה החשובה ביותר בצמרת הפרקליטות והמשטרה

אבל מוטת השליטה החשובה ביותר הן בפרקליטות והן בצמרת המשטרה הינה השיעור שלמד פורת כיצד התקדמו לקוחותיו, אנשי הפשע המאורגן והפכו לאלי נדל"ן במדינת ישראל, בזכות הפללתו (באמצעות שוחד) ושימוש במידע המפליל כאמצעי סחיטה.

כלומר מהות השיטה הינה לתפוש את אנשי משטרה והפרקליטות הבכירה בעבירות (באמצעות אמצעי האזנה של רשות המיסים בהם הוא עושה שימוש ללא הגבלה וללא צווים שיפוטיים). ואז באמצעות "סחט וקבל" אין למעשה גבול למה שהנ"ל מקבל.

הגשת כתב אישום היכן שלא ראוי להגיש. אי הגשת כתב אישום היכן שראוי להגיש. דלת פתוחה לכל צמרת הפרקליטות, צמרת המשטרה, החברות הממשלתיות, מינהל מקרקעי ישראל וכמובן כל משרדי הממשלה.

הוסיפו לכך שעקב מעמדו ותפקידו כל דלתות בתי המשפט פתוחות בפניו(עקב קשרים עם כל פקידי בתי המשפט), הרי שיש לפורת גישה לכל תיק ותיק משפטי אזרחי או פלילי.

מי שסבור שפורת כראש הפשע המאורגן במדינה לא מנצל כלי חשוב זה טועה. למעשה רוב עבודתו של הפשע המאורגן מתבססת על עבודה טכנית של ניתוב תיקים לשופטים מתאימים, מניעת דיון בבקשות ובתיקים על ידי העלמתם כביכול עקב "יד המקרה",העלמת נספחים, בקשות ודפים מבקשות ותובענות ושליטה מוחלטת במחשב בית המשפט ("נט המשפט"). (לדאבון הלב שופטי בתי המשפט אינם מעלים בדעתם כדבר הזה ועל כן מבחינתם המציאות האמורה לא קיימת שהרי המאפיה מתערבת רק היכן שצריך, נניח 5% מן התיקים ועל כן קשה להבחין בכך).

לסיכום, באמצעות קופת המדינה המופקדת אצל עבריין, אשר עושה בקופה כבתוך שלו, מעניק לאלו ומחסיר מאלו, תובע את פלוני ומוחל לאלמוני, מקדם את אלו (אנשי הפשע המאורגן והמקורבים לצלחת) ופוגע באלו (חושפי שחיתות ואנשים שבחרו להיות ישרים סתם וללא סיבה), הוקמה במדינת ישראל פקידות מושחתת המנהלת אותה כאשר פרקליטות המדינה הפכה למוציאה לפועל של פשיעה מאורגנת זו. 

השלמת כתב תשובה לכתב האשום

חברים יקרים,

מוגש להלן העתק השלמה לכתב התשובה אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בלוד

וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד.

עיון בתשובה, יש להניח, יעלה אצל הקורא מחשבות נוגות על קיום שלטון החוק במדינת ישראל.

כאשר השאלה העיקרית אשר תישאל היא האם יש למדינת ישראל רשות מיסים או שמא יש 

לרשות המיסים מדינה בשם ישראל מבלי שהדבר יפריע לה לעשות בכספו של הציבור

כככול העולה על רוחם של פקידיה ולצרכים פרטיים תוך שהללו מקבלים תמיכה, סיוע

ורוח גבית מפרקליטות אשר בינה לבין עשיית הצדק אין כל קשר.

בהקשר הזה יצויין, למי שלא יודע, כי בשיטת המשפט הישראלית (האדוורסארית) אין 

השופט יכול לפעול להגשת ראיות או לבחירתן ואףלא להחליט על הגשה או אי הגשה של כתבי אישום.

מכאן כאשר הפרקליטות פועלת ומונעת 

שלא מתוך שיקולי צדק, אלא על בסיס העקרון של שמור לי ואשמור לך"(כך הפרקליטים והפקידות הבכירה

 ובעיקר פקידי רשות המיסים), כי אז התוצאה היא אובדן שלטון החוק ומסירת 

השליטה במדינת ישראל ובמשאביה, לידי מאפיה שלטוניתוזאת כאשר אין פוצה פה ומצפצף.

לקריאתם ההשלמה לתשובה לכתב האשום.

בבית המשפט המחוזי- מרכז                           ת"פ 42814-10-14                         

בלוד                                                            

                                                                                     בפני כב' השופטת ד. 

                                                                                     מרשק מרום 

                  דוד לוי עו"ד  ת.ז. 53366258                      

              הנאשם טוען לעצמו                                            הנאשם              

              מרחוב ההסתדרות 25 רעננה..

              טל: 09-7725369 פקס: 09-7725045

                                               ----נגד---- 

                            מדינת ישראל

               ע"י פרקליטות מיסוי וכלכלה

               מחוז ת"א והמרכז

               בית-קרדן, מנחם בגין 154 ת"א.                    

                                                                                       המאשימה

  

                           השלמת תשובה לכתב האישום

1.      הנאשם מתכבד להשלים את התשובה לכתב האישום ובהתייחסות לתנועות הכספיות אשר בוצעו ו/או לא בוצעו בחשבון הכינוס, ואשר שימשו בסיס "לתפירת" תיק פלילי לנאשם, על ידי הממונה על הגבייה ברשות המיסים בשיתוף פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א.

2.      הנאשם מתנצל מראש אם יאלץ לחרוג ממסגרת שני העמודים שהקציב לו בית המשפט הנכבד והגלישה אם תעשה הינה אך ורק על מנת לא להותיר אי בהירות בקשר למעשי הפשע החמורים הקשורים בהכנה ובהגשת כתב אישום זה.

3.      בתקופה הנסקרת בכתב האישום טיפל הנאשם בתפקידו ככונס נכסים וע"פי ייפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה, בלמעלה מ-1400 תיקי מימוש. ויודגש, מינויו של הנאשם ככונס נעשה על פי סעיף 12ז לפקודת המיסים גבייה וזאת בעצם משלוח כתב הרשאה אליו כאמור בסעיף 4 להסכם ההתקשרות (נספח ב' לתשובה לכתב האישום) כדלקמן:

"4.לצורך ביצוע פעולות המימוש יורשה עורך הדין על פי כתב הרשאה מטעם הממונה על הגבייה בהתאם להוראות סעיף 8 לפקודת המיסים (גבייה) (להלן "הפקודה")/ ימונה עורך הדין ככונס נכסים על פי כתב מינוי מאת מנהל אגף מנהל אגף המכס ומע"מ/נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בהתאם להוראות סעיף 12 ז לפקודה" (העתק כתב המינוי צורף להסכם)

(העתק רשימה חלקית של 699 תיקים אשר הועברו לטיפולו של הנאשם ובהן מונה ככונס נכסים על פי כתב הרשאה בכל אחד ואחד מהם מצ"ב ומסומן באות א') .

4.כידוע טיפול משפטי של כונס נכסים בתיקי כינוס  כרוך בהוצאות משפטיות החל מהוצאות משרדיות, שכר עבודה של עו"ד, הוצאות שכירות וכדומה. כל ההוצאות הללו אמורות באופן רגיל להיות מכוסות על ידי תשלום שכרו של כונס הנכסים על ידי רשות המיסים אשר התחייבה לעשות כן בהסכמי ההתקשרות עם כונס הנכסים נספחים א' ו-ב' לתשובה.

5. דע עקא, באופן שיטתי  פעל הממונה על הגבייה, לאחר טיפול של שנות עבודה ארוכות בתיקי המימוש להורות על סגירתם וזאת בלא שאפשר את סיום הליכי המימוש על ידי הנאשם-ככונס נכסים, לצורך גביית קרן החוב והוצאות כונס הנכסים לקופת הכינוס ,וכל זאת אגב ויתור על גביית קרן החוב לטובת קופת הכינוס. ואולם חמור מכך בלא לשלם את שכר טרחת הכונס המוטל על הרשות באופן קטגורי במקרה של סגירת תיקים באופן האמור ומכל סיבה שהיא (ראה סעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשרות נספח ב').

6.עקב סירוב הממונה לשלם את שכר הכונס וזאת על מנת לאפשר מימון הוצאותיו המשרדיות ואף לאפשר לו להתפרנס מפרי עבודתו, נאלץ הנאשם עצמו לממן מידי חודש את הטיפול המשפטי במאות תיקי הרשות. הנאשם הזרים מידי חודש לחשבון משרדו של הכונס, מתוך כספיו האישיים, מחסכונותיו, ומרווחיו מלקוחות אחרים, באופן ממוצע כ-180,000 ₪ בכל חודש. מכיוון שמחשבון משרדו, משך הכונס, מתוך כספיו כאמור גם את משכורתו בהיקף ממוצע של כ-40,000 ₪ בחודש, הרי שהנאשם ביצע העברה מידי חודש בסכום ממוצע של כ-140,000 ₪ וזאת לצורך מימון הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי הכינוס. (את פירוט העברות החודשיות משנת 2005-2011 המבוססות על בדיקה פרטנית של דפי החשבון של משרד הכונס ניתן לראות בנספח ח' לתשובה לכתב האישום).

7. הכיצד פעל כונס הנכסים לבצע את עבודתו כאשר  הממונה מצידו פועל באופן לא חוקי זה  ומתמיד באי העברת שכר הכונס וזאת בשעה שעל אף העברת המימון החודשית על ידי הנאשם ממקורותיו בסך של כ-140,000 ₪ לא הספיק הסכום האמור לממן את הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי הכינוס (ויודגש אין אנו עוסקים כלל בקבלת רווח כלשהו לנאשם בתקופה האמורה עקב הטיפול בתיקי הכינוס אלא אך ורק במימון הוצאות הטיפול המשפטי כהוצאות משרדיות, שכירות, הנהלת חשבונות ומשכורות צוות המשרד- להוציא הנאשם אשר משכורתו כאמור נתקבלה מטיפולו המשפטי בלקוחות אחרים), במצב כזה, ומשלא הספיק המימון שהעביר הנאשם ממקורותיו לכסות את הוצאות הטיפול בתיקי הכינוס, פעל הכונס בהתאם להסכם ההתקשרות המאפשר לו שימוש בכספי חשבון הכינוס לצורך מימון הוצאות משרד הכונס  כדלקמן:

קובע סעיף 10 א להסכם ההתקשרות (נספח ב') כדלקמן:

10. התחייבות עורך דין:

עורך הדין מתחייב בזאת כדלקמן:

(א)לבצע את גביית כל הכספים המגיעים לאגף מפעולות המימוש שהועברו לטיפולו, וזאת בהתאם להוראות כל דין והוראות הסכם זה, על הנספחים לו"

ברור מעל לכל ספק כי בתפקידו כעו"ד וככונס נכסים שימש הנאשם כנאמן של לקוחתו, הן בכל פעולות הכינוס והמימוש והן בניהול חשבון הכינוס עבור לקוחתו. ולעניין זה קובעות הוראות סעיף 8 לחוק הנאמנות כדלקמן:

"שכר והוצאות

8. (ב)נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו.

  (ב)נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה"

ויודגש, כשם שהעברת המימון על ידי הנאשם לצורך מימון הוצאותיו המשרדיות של הכונס לא היו בגדר "מתנה" לרשות המיסים, כך גם המשיכות אשר בוצעו מחשבון הכינוס לא היו התחשבנות סופית, ובוודאי שלא היוו נטילה או רחמנא ליצלן גניבה, שכן הייתה חייבת להיעשות התחשבנות סופית בין הנאשם לבין הרשות וזאת באופן שנקבע בהסכם שבין הצדדים, ראה סעיפים 8(ה) (ו) להסכם ההתקשרות כדלקמן:

"(ה)עם סיום תקופת תוקפו של הסכם זה מכל סיבה שהיא,, ואם יוותרו באותו מועד תיקי חייבים אשר נמסרו לעורך הדין על פי הוראות הסכם זה והטיפול בהם טרם הסתיים, יוחזרו התיקים לאחראי אשר יחליט מה יעשה עם תיקים אלו. עורך הדין מתחייב להחזיר התיקים בהתאם להנחיות האחראי ולתת הסכמתו להעברת התיקים לטיפול עו"ד אחר, הכל כפי שיקבע האחראי.

(ו)האחראי רשאי להורות לעורך הדין להמשיך ולטפל בתיקי חייבים האמורים בפסקה ה' לעיל בהתאם להנחיותיו.

בתיקים בהם לא הסתיים הטיפול ועו"ד החזיר התיקים או העבירם לאחר, שכר הטרחה של עורך הדין יקבע בהתאם לאמור בסעיף 12 לנספח ב' להסכם זה"

הנה אנו רואים כי ההסכם, מן הסתם ובאופן הגיוני צופה אפשרות של הפסקת מתן השירותים על ידי עוה"ד לרשות, בין אם מדובר בהפסקה בתיק מסויים אגב המשך מתן שירותים משפטיים ובין אם מדובר בהחזרת תיקים גורפת והפסקת הענקת שירותים משפטיים.

כלומר, בנוסף לאמור בסעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשות, כאן נקבע המנגנון לסיום הכולל של היחסים המשפטיים בין כונס הנכסים ללקוחה ולפיו יבוצע תשלום השכר לעוה"ד בתיקים אשר בהם לא הסתיים הטיפול והם הוחזרו לרשות בין אם על פי בקשתה ובין אם מכל סיבה שהיא, ובדיוק באופן שנקבע בסעיף 12 לנספח ב' להסכם ותוך הפנייה אליו.

ויודגש, בכל התיקים, בהם פעל הנאשם ככונס נכסים בפיקוח רשם ההוצאה לפועל, הרי שבתיקים אלו שימש הנאשם כידו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל ולפיכך רשאי הוא לפנות אל הרשם ולעתור לפסיקת שכרו ולתשלומו מהרשות וזאת עקב היותה זוכה בתיק אשר הורתה מסיבותיה שלה על סגירת התיק. כאמור הנאשם לא פנה במהלך מתן השירות המ/שפטי ללקוחו בבקשה לרשם ההוצאה לפועל כנגד לקוחתו כי משמעות הדבר הייתה שבירת האמון שביחסי עו"ד ולקוח ולמעשה הפסקת יחסי עו"ד ולקוח.

8. נקודה נוספת הראויה לבירור משפטי הינו היחס בין הנאשם לכספים אשר היו מצויים בקופת הכינוס ובהתייחס למעמדם של החייבים בתיקים. ועד כמה רשאי היה הנאשם לעשות שימוש בכספים שבקופת הכינוס לכיסוי הוצאותיו.(הכול כמובן כנגד חשבונית מס כדין כפי שנעשה).

בהקשר לכך יצוין כי משמומש נכס על ידי הכונס הרי שהכספים הוכנסו ל"לפול" של קופת הכינוס, וזאת עם תיעוד חשבונאי מלא (חשבוניות) והפקדה בחשבון הבנק של הכינוס וכל האסמכתאות הנדרשות, ועל כן משנסתיימו ההליכים בתיק המימוש (דיווח על עסקת המקרקעין, השגה על תשלום המס אם נדרשה,פנייה לנושים, בקשה לחלוקת תמורה) הועברה יתרת המימוש בצירוף פירותיה אל הרשות.

כך היה עד תחילת שנת 2011 וכאשר נתבקש כונס הנכסים ליתן דוח מפורט על למעלה מ-200 תיקי הוצל"פ אשר בהם מומשו הנכסים על ידו בתיקים אלו. הדוח האמור שניתן הינו "מאלף" (במלוא הצניעות המתבקשת) ומצביע על עבודה משפטית, לעילא ולעילא אשר בוצעה בתיקים אלו לרבות עבודת הנהלת חשבונות של משרדו של הכונס וברמת דיוק של עשירית האגורה והכול עם צירוף של כל האסמכתאות הבנקאיות הנדרשות.

ואולם, כפי שצוין בכתב התשובה, משהתמד האחראי בדרך פעולה של סגירת תיקים שלא כדין ומחיקת חובות משיקולים זרים, אגב ריקון קופת הכינוס, וחמור מכך ריקון קופת משרדו של הכונס ואי תשלום שכרו בניגוד להסכם, הרי שבתחילת 2011 נאלץ הנאשם להודיע ללקוחתו שאינו מוכן לסגור תיק נוסף ללא תשלום מלוא שכרו שכן באופן הפעולה האמור יגיע חשבון הכינוס לחדלות פירעון וכפי שאכן קרה. למצער וכפי שצפה , בהודעתו זו נתן הנאשם את האות למנהל הגבייה ברשות המיסים- זאב פורת לצאת למסע נקם וחיסול משרדו של הנאשם שכן הכיצד מעז עו"ד אחד מיני רבים למנוע מימנו להמשיך בשגרת יומו ובפעולה של מחיקת חובות לחייבים ולרבות שכר הכונס. הממונה על הגבייה כלל לא התחשב בעובדה כי הסכם ההתקשרות מטיל חובות לא רק על הכונס אלא  גם על הרשות כנוטלת השירות המשפטי והיא החובה לשלם את שכרו של הכונס ולפעול בתום לב.

9.נקודה נוספת הראויה לדיון הינו מעמדו של כונס הנכסים מבחינה משפטית, ביחס לחייב כלשהו אשר נכסו מומש אגב העברת התמורה לחשבון הכינוס ובהתייחס למעמדה של הרשות כנושה מובטחת הזכאית על פי דין לממש את הנכס לצורך גביית החוב המגיע לה.

מהו אם כן המעמד המשפטי של "משולש זה"- רשות, כונס, חייב.

לעניין זה יש לפנות להוראות חוק המשכון, תשכ"ז- 1967, אשר כידוע חל על מימוש משכון/משכנתא כערובה לחיוב. ראשית יש לבחון את מערכת היחסים ,קרי הזכויות והחובות שבין החייב בעל הנכס לבין הרשות, הנושה על פי דין.

קובע סעיף 9 לחוק המשכון כי משכון שמומש (או "הופקע") הרי שלחייב עומדת זכות כלפי הנושה בגין התמורה כדלקמן:

" חילופי המשכון

9.    (א)  אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול המשכון על הזכות האמורה.

           (ב)  נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור בסעיף קטן (א), יחול המשכון על מה שניתן במימושה של הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של הזכות דינו כאמור בסעיף 22 "

הנה כי כן, הסעיף מפנה, במקרה של מימוש הנכס, ולעניין בחינת היחסים שבין הנושה לבין החייב, אל סעיף 22 הקובע כדלקמן:

" פרעון מוקדם של המשכון

22.   סכום שקיבל הנושה לפני המועד לקיום החיוב מתוך מימוש לפי סעיפים 20 או 21 ייזקף על חשבון החיוב, אם אין בין הצדדים הסכם אחר לענין זה."

כלומר הסעיף קובע כי התמורה בגין המימוש נזקפת מבחינת היחסים שבין הרשות לחייב על חשבון החוב.

ומה לגבי מעמדו של הכונס על פי החוק ומעמד היחסים שבין הכונס לרשות .

לעניין מעמדו של כונס נכסים, קובע החוק כי מעמדו הינו מעמד של נושה . כך קובע סעיף 24 לחוק המשכון כדלקמן:

" הגדרות

24.   לענין חוק זה –

           "החייב", חוץ מן האמור בסעיף 14 – לרבות בעל נכס שמושכן כערובה לחיובו של אדם אחר;

           "נושים אחרים של החייב" – לרבות הנאמן בפשיטת רגל של החייב, ואם היה החייב תאגיד בפירוק – המפרק;

דהיינו מפרק או נאמן הם רק דוגמה ("לרבות") ומעמדו של כונס נכסים לנכס, מנהל מיוחד וכד'  ברור שכלול בסעיף.

לעניין המערכת ההסכמית, שבין שני הנושים האלו, קרי בין הכונס- הנושה, לבין הרשות- הנושה, שולחתו של הכונס, קובע סעיף 10 לחוק המשכון כי הכונס ("השומר" כלשונו בסעיף זה) רשאי להשתמש בתמורת המימוש ופירותיה וזאת אם הוסמך לכך בהסכם ביניהם (במקרה של מימוש שיעבוד על פי דין מעמדו של הנושה על פי דין כמעמדו של החייב). וכך קובע סעיף 10 לחוק:

" הנאה מהמשכון ומפירותיו

10.   (א)  הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב (לשניהם ייקרא להלן – המחזיק), לא יהיה המחזיק רשאי להשתמש במשכון או לזכות בפירותיו, אלא אם הרשה זאת החייב בהסכם המישכון או לאחר מכן."

ומכאן, מכיוון שבהסכם ההתקשרות הוסמך הכונס לבצע את כל הנדרש לצורך מימוש הנכס כדלקמן:

"והואיל: ועורך הדין מעוניין לבצע את פעולות המימוש והאגף מעוניין למסור לעורך הדין את ביצוע פעולות המימוש לגבי תיקי החייבים אשר יועברו לטיפולו של עורך הדין על פי הוראות הסכם זה"

דהיינו עורך הדין הוסמך על ידי לקוחתו, בעלת השיעבוד על המקרקעין, לבצע את כל פעולות המימוש, ובכלל זה כמובן גביית הוצאות הכינוס, והכול "לפי הוראות הסכם זה".

ומכיוון שסעיף 10 א' להסכם ההתקשרות מפנה את הכונס להוראות החוק ובכללן, חוק הנאמנות והוראות סעיף 8 שלו הקובעות כי "הנאמן זכאי לשיפוי מתוך כספי הנאמנות על הוצאות סבירות שהוציא עקב מילוי תפקידיו".(ראה לעיל) הרי שמכאן הוסמך הכונס, על ידי לקוחתו לבצע תשלום של ההוצאות הסבירות שהוציא עקב מילוי תפקידו.

ויודגש, פעולותיו החשבונאיות של הכונס והוצאת חשבוניות מס כדין נבדקו בדיקת שתי וערב ובחקירה קפדנית של אלפי חשבוניות שהוצאו בשנים 2005-2011 כל זאת על ידי החוקר אורן צפי, ותוך סיוע של הנאשם ובתומה של החקירה הנ"ל אמר החוקר לנאשם כי טרם ניתקל בתיק של נישום אשר סכום החשבוניות שהוציא הנישום עולה על סכום ההפקדות בבנקים. (ועל זה נאמר כבר כי אם רוצים "להפליל מישהו" על מנת למלט פקיד בכיר מלתת את הדין על מעשיו אפילו מטאטא יורד)

10.ניסיונה של התביעה, ליטול את העובדות העגומות של פרשת מעילה רבתי זו של המשנה למנהל רשות המיסים, ולנסות להסתיר את מעשי המעילה והבזיזה של כספי המדינה ושל קופת הכינוס על ידי פקיד בכיר זה אשר נעשו במשך שנים ארוכות, באין ספור של תיקים, ולרבות הפרת התחיבויותיה הבסיסיות של הרשות על פי הסכם ההתקשרות לתשלום שכרו של הכונס, והכול בדרך של טפילת האשמות שווא של גניבה ומעילה על ידי מי שהיה קורבן למעילה ומימן מידי חודש בחודשו את קופת הכינוס ומבלי שהרוויח אגורה וזאת לאורך כל תקופת עבודתו של האחראי על הגבייה (2005-2011), הרי שזהו לכשעצמו מעשה נבלה אשר בכל מדינת חוק, פקיד גבייה אשר היה פועל כאמור ובשיתוף פרקליט שאחראי על "תפירת" כתב אישום כזה, היו צריכים לתת את הדין על כך ובמלוא החומרה.

 למצער, הן רשות המיסים והן פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב הפכו לשטח "מפורז" אשר שלטון החוק לא חל עליהם והם רואים עצמם חופשיים לעשות ככול העולה על רוחם.

הנאשם יציין בסיפוק מה, כי לאחרונה, "ירד האסימון" לגורמים הרלוונטים בממשלת ישראל, לגבי "מעלליו" של האחראי על הגבייה, וביום 29/12/2015 הוא הוחלף בתפקידו "כממונה על הגבייה" במדינת ישראל (תפקיד מעין שיפוטי), וזאת על על אף שמינויו  אשר פורסם ביום 17/04/2013 היה אמור להיות עד למועד פרישתו. (העתק הפרסום על מינויו והעתק הפרסום על מינוי מחליפתו מצורפים ומסומנים בהתאמה באותיות ב/1 ו-ב/2)

11. זאת ועוד נסיונו של הפרקליט בתיק זה לקבל מהנאשם אישור לחשבונות הכינוס ב-51 תיקים מתוך 1400 תיקים וכאילו על מנת לאשר את תיאוריית הגניבה שנבנתה בכתב האישום, הינה פסולה.

על מנת להפיס את דעתו של בית המשפט הנכבד יצוין כי גם הפירוט הכספי שהובא בהתייחס ל-51 התיקים, הינו רשלני ואינו משקף את המציאות הכספית וכך כבר בתיק הראשון (א.ד.פ.א) היתרה הכספית בקופה אינה בסך 359,785 ₪ אלא בסך של כ- 150,000₪ כפי שיוכח ,אם יהיה צורך בכך על ידי הנאשם.

זאת ועוד, עד כמה "עקומה" דרך המחשבה של "תפירת התיק" למבקש תעיד העובדה שב-51 התיקים הנ"ל שהובאו בכתב האישום שכר הטרחה הכולל אשר נפסק בכולם יחד הינו בסך של 1,647,021₪ (כך מצויין בכתב האישום). האם הסכום האמור נועד לממן את הטיפול המשפטי בעוד חמש מאות תיקים אשר טופלו במקביל לתיקים אלו ואשר בהם לא שולם שכר הטרחה?!

שאם תאמר כן הרי שבסה"כ בחמש מאות וחמישים ואחד התיקים האמורים (51 תיקים המנויים בכתב האישום+ 500 תיקים אשר בהם נתבקשה הסגירה ולא שולם השכר) הרי שהשכר לכל תיק הינו בסך של 2989 ₪. (2989ש"ח=1,647,021:551ש"ח ). ואם תאמר כן הרי שתחשיב זה הינו מנוגד לקביעת רשם ההוצאה לפועל אשר פסק בכל אחד מ-51 התיקים הנ"ל סכומים אחרים וגבוהים יותר כמצוין בכתב האישום (תיק מס' 1 =36,888 ₪, תיק מס' 2 =18,155 ₪.תיק מס' 3=145,000 ₪ וכו').

הנאשם יציין, כי מכיוון שבעת התפטרותו של הנאשם מייצוג הרשות בפברואר 2012, ממילא נשבר האמון שבין עו"ד ללקוח ובנסיבות אלו , כפי שציין הנאשם בתשובה הראשונה לכתב האישום הוא החל לפעול לפנייה אל רשם ההוצאה לפועל לגביית מלוא השכר המגיע לו עבור עבודתו ואשר באופן משוער עולה על הסך של כ-55 מיליון ₪.

זאת ועוד, אם בית המשפט הנכבד, יתיר לתביעה להמשיך בהליכים על פי כתב אישום זה חרף טענותיו המקדמיות של הנאשם, כי אז מראש, מבקש הנאשם להקצות כבר לשני עדי התביעה הראשונים עליהם הודיע לנאשם הפרקליט (ליאור בר חן-חוקר  ונטלי גלס- רשות האכיפה והגבייה), כ-150 ימי הוכחות לצורך חקירה נגדית וזאת על מנת שהנאשם יוכל להוכיח את השיקול הזר אשר היה מעורב בכל תיק ותיק מממאות התיקים שסגירתם נדרשה, ואשר בהם נתבקש הכונס לא לממש את הנכס נשוא התיק, וממילא לא נגבתה תמורת המכר לקופת הכינוס למרות האפשרות לעשות כן, וכמו כן האופן בו התחמקה הרשות מלשלם לכונס את שכרו. כל אלו הם שהביאו לריקון קופת הכינוס והבאתה לשוקת שבורה ולא כונס הנכסים בהתנהגותו האצילית כקצין בית המשפט.

                                                                       ----------------------------------

                                                                      דוד לוי , עו"ד - הנאשם