איך מתכוון היועץ
המשפטי לממשלה – אביחי מנדלבליט, לחלץ את בנימין נתניהו מתיק 1000? הבעיה של נתניהו, כידוע, בתיק זה הייתה והינה שלצורך הרשעה בפלילים בקבלת
מתנות וטובת הנאה אין צורך בהוכחת מתן תמורה על ידי עובד הציבור.
כלומר עצם מתן המתנות
בשווי של כ-700,000 ₪ ע"י מילצ'ן לנתניהו ואשר נתינתן הוכחה בראיות ב-433 היא עצמה מהווה בסיס לכתב אישום שקשה מאוד
להיחלץ ממנו, אלא אם כן יש יועץ משפטי לממשלה אשר מה שמנחה אותו אינו אכיפת החוק
אלא חילוץ "הבוס" מציפורני החוק.
כבר לפני מספר שבועות
ביקשו ביאח"ה מהפרקליטות לפעול להכנת כתב אישום על סמך מסכת ראיות שגובשה
בתיק, שאין חזקה מימנה. בראש החקירה כידוע עמד מפקד לה"ב - רוני ריטמן אשר
עושה עבודתו נאמנה.
או אז, עשו מנדלבליט
ונתניהו "הבה ונתחכמה לו" ובמקום ללכת על הגשת כתב אישום בעבירה
הבטוחה שהוכחה בראיות החליטו השניים ללכת על העבירה של שוחד אשר כידוע מחייבת קבלת
תמורה אצל הנותן(מילצ'ן) כאשר ידוע היטב לשניים שנתינת תמורה למילצ'ן לא הייתה.
אתם בטח תאמרו, אם לא ניתנה תמורה למילצ'ן, מדוע
לחקור באזהרה את מילצ'ן על שוחד?. נכון וזו בדיוק הסיבה למהלך. כלומר הכוונה היא
להגיש כתב אישום כנגד נתניהו וכנגד מילצן על נתינה וקבלת שוחד. ממילא מילצ'ן יטען
שלא היו דברים מעולם ויחזק את עמדתו של ראש הממשלה, וכך מכיוון שעבירת השוחד שהינה
"עבירה מיוחדת" לא תוכח, ואז יזוכה נתניהו מעבירת השוחד ועל על פי
הוראות החוק הפלילי לא יהיה ניתן אז להרשיע את נתניהו בעבירה הפחותה של קבלת
מתנות. כל כך פשוט.
זו הייתה הסיבה
שמנדלבליט בניגוד לעמדת רוני ריטמן דרש לחקור באזהרה את מילצ'ן.
אם לדעתכם אנחנו
מפרשים את החלטותיו המשפטיות של מנדלבליט בעניינו
של נתניהו בצורה לא אובייקטיבית?! נשמח אם תאמרו לנו מדוע מנע מנדלבליט לחקור את בנימין
נתניהו ושרה נתניהו במקביל בעוד שאת אריה דרעי ויפה דרעי הורה לחקור במקביל?
ואם תאמרו כי
מנדלבליט מייצג את שלטון החוק, והוא אינו עושה הנחות לנתניהו, ולכן הוא דורש לחקור
חשד חמור לשוחד כנגד נתניהו, כי אז נשאלת השאלה מדוע בתחילת שנה זו מנע מנדלבליט
הגשת כתב אישום כנגד בנימין נתניהו בפרשת ביביטורס כאשר הראיות שנאספו ע"י
מבקר המדינה היו חד משמעיות והצביעו על קבלת מתנות של טיסות ושהייה במלונות בעשרות
אלפי דולרים שקיבל נתניהו מאנשי עסקים פרטיים.
התוצאה העגומה אשר
בפניה ניצבים אזרחי ישראל היא ששלטון החוק במדינת ישראל, פינה מקומו לשלטון של
פשיעה מאורגנת. לא שוויון בפני החוק , ולא
עליונות החוק כי יש מי שעומד מעל לחוק ויש מי שמשבש את החוק ובמקרה או לא במקרה
אנשים אלו הם האחראים על ניהול המדינה ועל
אכיפת החוק.
חברים קרובים נותנים וגם מקבלים מתנות מדי פעם נותנים ומקבלים בארועים מיוחדים כמו ימי הולדת או חתו נה של מקורבים או כל דבר דומה.אבל מתנות בסכומים של מאות אלפי שקלים רק מצד אחד לצד שני בלי שאנחנו רואים הדדיות היא שוחד.גם אם לא ידוע לנו כרגע מה בדיוק החזיר המקבל לנותן.כשהמקבל הוא ראש ממשלה הנתינה יכולה להיות גם מילה טובה אצל מקבלי החלטות שפותחת שערים לנותן.אם יתברר שביבי גם הו נתן מתנות בחזרה.אז אלו מתנות בין חברים.אחרת זה שוחד.
השבמחקבהחלט , נימוק חזק מאוד , ברמה משפטית גבוהה!!!
מחקדוד, מצד שני ייתכן שהרשעה של נתניהו בעבירה של קבלת מתנות, שהיא באמת עבירה קלה לעומת שלל העבירות שביצע,
השבמחקעשויה להעלות את מניותיו של נתניהו בקרב חסידיו השוטים שיגידו שמחפשים אותו ושרוצים לעשות לו פוטש וכו... לטעמי העיקר הוא שאנשים יבינו שהם סגדו לעגל זהב.
לא ברור לי, או שמא לא נתפס, איך ומדוע זיכוי משוחד מבטל את היכולת להאשמה בטובות הנאה? אשמח להסבר
השבמחקיקירי,
מחקהנושא המשפטי הנ"ל הוא מורכב ולכן לא כללתי אותו במאמר ואולם נוכח התעניינותך אשמח להסביר ואולם מראש אומר כי אל תיבהל אם תתקשה להבין שכן כפי שציינתי מדובר בנושא משפטי מורכב.
ראשית אומר שעבירת השוחד הינה עבירה של "דין מיוחד" לעומת העבירה של קבלת מתנות וטובות הנאה שהיא דין כללי. הגישה בפסיקה היא שדין מיוחד דוחה דין כללי ולכן אם זוכית בדין המיוחד לא יכולים להאשים אותך בדין כללי.
נקודה שניה היא העובדה המשפטית שהגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה מחייבת אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה. מה קורה כאשר בית המשפט מזכה את הנאשם מהעבירה החמורה (שוחד) שהופיע בכתב האישום ושאותה אישר היועץ המשפטי? האם ניתן אז להרשיעו בעבירה פחותה (מתן טובות הנאה) שלכאורה עובדותיה מצויות בכתב האישום?
קובע בית המשפט העליון כי למעשה האישור של היועץ ניתן לעבירה החמורה ולא לעבירה הפחותה ולכן בית המשפט חייב לזכות את הנאשם ואם יחפוץ היועץ המשפטי כי אז עליו יהיה להגיש כתב אישום חדש ובאותה הזדמנות ישקול היועץ חלופה אחרת כגון קנס וכד', ובלשון בית המשפט בע"פ 7211/13 פלוני נ. מדינת ישראל כדלקמן:
"מהאמור לעיל עולה כי במקרים המיוחדים בהם נדרש אישורו של היועהמ"ש (או מואצלי סמכותו) טרם העמדה לדין, ישנה הצדקה לשיקול דעת מחודש הן במקום בו תיקונו הצפוי של כתב האישום אמור להקל והן במקום בו התיקון הצפוי אמור להחמיר עם הנאשם מהותית, בהשוואה לכתב האישום הקודם, שאת תיקונו מבקשים: במקום בו מדובר בתיקון מקל ביחס לכתב האישום הקיים – הפעלת שיקול דעתו המחודשת של היועהמ"ש נועדה לבחון, בין יתר השיקולים, האם לנוכח ההקלה הצפויה בכתב האישום האינטרס הציבורי עודנו דורש להעמיד את הנאשם לדין פלילי ואין מקום להסתפק בחלופה אחרת"
כלאמר, מה שאומר בית המשפט הוא שכאשר מתבקש תיקון כתב האישום כמו בענייננו, קבלת טובת הנאה במקום שוחד, במקרה כזה בלתי אפשרי להרשיע את הנאשם באותו משפט שנפתח וחייבים לזכות את הנאשם, כי היועץ המשפטי מחויב לשקול מחדש את עצם האישום כי אולי תימצא חלופה אחרת להגשת כתב אישום כגון למשל קנס כספי וכד'.
מקווה שהצלחתי להעביר את המסר המשפטי.
תודה רבה לך על ההסבר המפורט שהאיר את עיניי ובהחלט היה ברור.
מחקאם כך, להבנתי, אז היועמ״ש צריך להגיש כתב אישום על שוחד ועל טובות הנאה יחדיו, האם ניתן משפטית לעשות זאת או שדין מיוחד גם מבטל דין רגיל?
יקירי, ראשית אסייג את מומחיותי. אני בתחום התמחותי עו"ד אזרחי ולפיכך איני מומחה לדין הפלילי. ואולם מכיוון שמדובר באבני יסוד של הדין הפלילי אתייחס לשאלתך ובזהירות המתבקשת. בדין האזרחי ניתן לטעון בכתב תביעה טענות חילופיות אשר יכולות להיות שונות מבחינה עובדתית זו מזו. בדין הפלילי לא קיימת אפשרות זו שכן המאשימה (המדינה) צריכה לפרט את העובדות המסויימות המבססות את האשמה ולא ניתן לטעון טענות עובדתיות חילופיות. זאת ועוד הדין הפלילי מכיר בדין שהוא כללי לעומת דין שהוא ספציפי ובמקרה כזה הדין הספציפי מתאים למערכת עובדתית ספציפית. אם הגשת כתב אישום המבוסס על דין ספציפי אינך יכול לטעון באותו כתב אישום על עבירה שהיא כללית יותר. כאמור מכיוון שאיני מומחה לדין פלילי אביא לך כאן את דבריו של עוה"ד גבריאל הלוי מחבר הספר "תורת דיני העונשין" אשר מסביר את ההבדל בין דין ספציפי לדין כללי. גבריאל הלוי בספרו תורת הדין הפלילי, כרך א' בעמוד 510 כדלקמן:
מחק"הדין המיוחד הוא כינוי לנורמה משפטית, המסדירה עניין משפטי צר יותר מן הנורמה האחרת(דין כללי), הגם ששתיהן מתייחסות לאותו תחום משפטי. אלמלא היה קיים הדין המיוחד, העניין הספציפי היה מוסדר באמצעות הדין הכללי. משמעות העניין המשפטי הצר יותר בדיני העונשין עשויה להתייחס הן לעבירות הספציפיות הן לדיני העונשין הכלליים.סימני ההיכר החיצוניים של הדין המיוחד הם בדרך- כלל תוספת של תנאים או נסיבות לצורך קביעת הרלוונטיות של הדין נהמיוחד כלפי המקרה הספציפי, אשר בהיעדר אותם תנאים או נסיבות יחול הדין הכללי. ניתן להדגים את ההבחנה בין דין מיוחד לדין ספציפי באשר לעבירות הספציפיות באמצעות השוואת עבירת הגניבה לעבירת גניבת הבקר והמקנה, כדלהלן:
עבירת הגניבה "הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים"
עבירת גניבת הבקר והמקנה "הגונב בקר או מקנה, דינו – מאסר 4 שנים"
לשתי העבירות יסוד משפטי משותף("הגונב"), המסדיר באופן כללי את תחום עבירות הגניבה, אולם עבירת גניבת הבקר והמקנה כוללת גם תנאים או נסיבות נוספים("בקר או מקנה"), המייחדים עבירה זו כדין מיוחד ביחס לעבירת הגיבה, המהווה דין כללי בהקשר זה. כל יסודותיה של עבירת הגניבה מצויים בעבירת הבקר והמקנה, אך ליסודות אלה מתווספים, כאמור תנאים או נסיבות נוספים המייחדים את עבירת גניבת הבקר והמקנה מעבירת הגניבה...כפועל יוצא תיחשב עבירת גניבת הבקר והמקנה כדין מיוחד (ספציפי) , בעוד עבירת הגניבה תיחשב כדין כללי."
בהמשך דיונו של גבריאל הלוי בסוגייה זו של דין מיוחד אל מול דין כללי מסביר גבריאל הלוי את הנפקות של ההבחנה בין דין מיוחד לדין כללי . כך בעמוד 511 לספרו הנ"ל כדלקמן:
"לאור ההבחנה בין דין מיוחד לדין כללי קובע הכלל דלעיל, כי דין מיוחד דוחה דין כללי(lex specialis derogat generali) כל אימת שקיימת חפיפה בתחולתם. כך למשל, בדוגמא דלעיל, כאשר יבצע תאגיד עבירה פלילית לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות תחולנה עליו הוראות סעיף 122 לחוק השקעות משותפות בנאמנות בתורת דין מיוחד, הדוחה את הדין הכללי המצוי בהוראות חוק העונשין. זוהי משמעותו הפשוטה והברורה של כלל זה. הטעם לכלל זה נעוץ בתפישה הכללית, לפיה מנסח הדין המיוחד חפץ בייחודו או בהחרגתו של עניין מסויים מן הטיפול המשפטי הכללי, ולפיכך ייחד הוא לו נורמה משפטית מיוחדת המתייחסת אליו כאל עניין חריג הדורש טיפול מיוחד. העדפת הדין הכללי על הדין המיוחד תקעקע את חפצו של מנסח הנורמה ותסכלו" לסיכום, למיטב הבנתי לא ניתן להגיש כתב אישום על עבירות מקבילות שהאחת שייכת לדין כללי והשנייה שייכת לדין ספציפי.
או התמורה יכולה להיות מילה טובה לשר החוץ קרי לסדר את הויזה למילצ'ין.
השבמחקצריך להעמידו לדין בקבלת מתנות וקבלת שוח.חלק זה מתנות חלק שוחד וללכת על הכול. רק כנראה לא יעשו את זה... כמו המשפט של ליברמן...
השבמחק