הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

25.1.2016

אובר כן או לא?


המחלוקת אשר התפתחה בין ראש הממשלה לשר התחבורה בשאלה האם להתיר את כניסתה של אובר לישראל הינה לכאורה שאלה נקודתית בעניינם של בעלי מוניות והציבור שמחפש פתרונות זולים גם בתחום של תחבורה ציבורית.

ואולם השאלה היא למעשה הרבה יותר רחבה ומהותית שכן היא משקפת לא רק את בחינת עקרונות כלכלת השוק החופשי והתחרות אשר הם יסודות של כלכלה חופשית, תחרותית ובריאה אלא היא משקפת למעשה את המאבק בין הכלכלה הישנה של הקואופרטיבים (אגד ודן) של הבנקאות אשר שומרת בקנאות על הרישיון הבלעדי לרוב השירותים הפיננסים כמו גם הכלכלה הממשלתית המנהלת את שרותי הדואר הלא מופרטים והמזכירים לעיתים באופן הביצוע שלהם את התור למזון ברוסיה בשנים מסוימות של המאה הקודמת.

אין ספק כי התפתחות הטכנולוגיה ומדעי המחשב אשר מקרבים אותנו בעוד מספר שנים לקראת מכונית ללא נהג, חייבת באותה נשימה לעודד תחרות בתחום הצריכה על מנת שכל מוצר שאפשר לרכוש אותו במחיר זול יותר הצרכן יקבל הזדמנות לרכוש אותו במחיר זול יותר על מנת שיוכל לעשות שימוש מושכל  ורב יותר בכספו.

התנגדותם של נהגי המוניות להכנסת אובר לשוק הישראלי לא רק שהיא מהלך שנוגד את הכלכלה המודרנית אלא שהיא מהווה פגיעה בנהגי המוניות עצמם. שכן תחרות אשר משמעותה הוזלת מחירים טומנת בחובה גם גידול בכמות הצרכנים, דבר שבסופו של דבר יטיב גם עם נהגי המוניות. התנגדותם במובן מסוים מזכירה את התנגדותם בשנות התשעים של בעלי עסקים רבים ואנשי דור העסקים הקודם אשר לא הבינו הכיצד חברות אינטרנט רבות הציעו את שרותיהם חינם אין כסף לציבור. מהר מאוד (בתוך פחות מעשור) התברר כי ככול שציבור הצרכנים הוא רב יותר, עממי יותר ופחות אקסקלוסיבי הרי שמחזור העסקים גדל מאוד. במילים אחרות עדיף מבחינה עסקית להרוויח מעט פחות מהרבה אנשים מאשר הרבה ממעט אנשים.

ולגבי התנגדותם של בעלי המוניות למהלך הרי שלדעתנו חשיבה מושכלת מצידם צריכה להתמקד לא בהתנגדות לאובר אלא בשיפור הרגולציה שלהם והפחתת עלויות נלוות לסקטור שלהם במקרה של הכנסת אובר לשוק הישראלי, כגון הפחתת דמי הביטוח ורכיבי עלות אחרים אשר באופן מיידי ישפרו את מצבם הכלכלי ויאפשרו קיום תחרות שבסופו של יום גם יטיב איתם.


לסיום, אין לנו אלא לחזק את ראש הממשלה אל מול שר האוצר בוויכוח הנוכחי כי הרי מדובר בסופו של דבר בין הנצחת הכלכלה המפאיניקית של הזכיונות שהייתה אולי טובה למועד הקמת המדינה אבל אינה מתאימה לעולם המודרני והטכנולוגי המתקדם אשר נועד לאפשר כלכלת שוק חופשי במיטבה ותחרות בריאה שמורידה מחירים לצרכן ומעודדת את היקף העסקים לטובת כל הנוגעים בדבר. 


תגובה 1:

  1. בימים האחרונים, ראש הממשלה שהוא גם חמישה-שישה שרים, כלומר בנאדם שאמור להיות די עסוק, מוצא זמן לקדם אפליקציה בשם אובר. הטענה שלו היא שזה יפתח את שוק התחבורה לתחרות. הטענה שלי היא שמי שפועל כבר כמה שנים להביא אותה לארץ זה בחור צעיר בשם משה קלוגהפט.משה קלוdהפט הוא גם הקמפיינר של מונופול הגז.
    מונופול הגז ואובר, שני נושאים שהפכו פתאום קרובים מאוד ללבו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.
    ולמה נתניהו מתעסק עם אובר, מה עם הפיגועים, הדירות כבר אובר?? עזרא רחאנה מפייסבוק

    השבמחק