על ראש המצדה אל מול שמיים פתוחים,
צפו נבחרי העם וכל איש רם ונישא
בהפקה מרשימה של "עלובי החיים"
בביצוע התיאטרון הלאומי של מדינה חולה.
בקול ענוג ככינור שר גיבור המחזה,
והקהל מחא דמעה כי איך ניתן לעמוד
אל מול סבלו של אדם שחייו הוקדשו
לאחרים,
אך נדרש לשתות מכוס התרעלה
אשר הוגש לפיו על ידי פקידים אחראים.
וראש העיר המכובד בקול חנוק כשמועקה
בגרונו,
הרעיף שפע ברכות לצוות ההפקה ולתורמי
הקהילה
שלא החסירו מאומה מיצירת תרבות מפוארת,
ששימשה אות ומופת לחברה נאורה.
למחרת היום שבו הנבחרים ונשיאי העדה
לעמל יומם
ולאינטרסים הצרים של מלחמות
אישיות,מאבקי כוח וקרבות יוקרה,
ורק ציבור שולחיהם שהתבוסס בדמו בקרב
הישרדות וללא חמלה,
נותר מאחורי הפרגוד,עזוב לאנחות בחושך
ובעלטה,
.אשר שררו בחצר האחורית של אומה נאורה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה