מכחישי ההשוואה

מי שדחה את דברי סגן הרמטכ"ל- יאיר גולן בטקס הזיכרון

של יום השואה, לא למד דבר משואת יהודי אירופה, וספק

אם יוכל למנוע "בזכות הכוח הישראלי" שואה נוספת או שואות

קטנות נוספות לעם היהודי.

מי שאינו מבין שהתנועה הנאצית החלה עוד בשנות העשרים

של המאה הקודמת בהשתלחות של נוער קיצוני ועברייני במרתפי

הבירה וברחובות ברלין תוך התרת דמם של היהודים והזרים

בכלל, אינו מבין את תהליך ההתבהמות של החברה הגרמנית

וספק אם יוכל למנוע את תהליך ההתבהמות של החברה הישראלית.

מי שאינו מבין שהנאציזם האמין שיהודי תמיד יישאר יהודי גם אם

ימיר את דתו, לא יוכל להבין את המשמעות הסטריאוטיפית החמורה

 של המשפט "ערבי טוב הוא ערבי מת" וספק אם יוכל לגרום להכשרת

הלבבות במדינתנו, הנדרשת לצורך עשיית שלום אמת עם שכננו.

מי שאינו מבין כי התפיסה הנאצית המעוותת ראתה ביהודים גורם

המנסה להשתלט על העולם, יטה לאמץ בקלות את הפוביות על

"האיסלם המבקש להשתלט על העולם" ועל "הערבים שרוצים לזרוק

אותנו לים", וספק אם יוכל להצליח להוביל את מדינתנו לשלום אמת.

מי שאנו מבין שתורות הגזע ושנאת הזר מתפתחות דווקא באזורי

קונפליקט לא יצליח לעולם להשכין רוגע, פיוס ושלום בין עדות

ולאומים במדינתנו. 

אשרי המדינה שיאיר גולן הינו סגן רמטכ"ל של צבאה, ואוי לה למדינה אם תלך שבי אחרי "נזיפות המוסר הכפול" של בנט ושקד.

ביום השואה בטקס שהתקיים בתל יצחק אמר כידוע סגן הרמטכ"ל את המשפט הבא:

"אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016",.

מיותר לציין כי כל ישראלי צריך להיות גאה במפקד בכיר של צה"ל שדברים אלו הם משנתו הרוחנית. אלא שמסתבר שמנהיגי הבית הלאומי בנט ושקד עלו מייד על רכבת הפופוליזם ומיהרו לגנות את דבריו החשובים הללו של סגן הרמטכ"ל.

אילו שיטת הנזיפות המתבהמות, פעם ברמטכ"ל, פעם בשר הביטחון, ועכשיו בסגן הרמטכ"ל לא הייתה הופכת "לפוטליקלי קורקט" בקרב מנהיגי הימין ספק אם היינו מתייחסים לכך.

רדידות "הנזיפות" מימין, ודווקא בקרב מנהיגי ההתיישבות שביהודה ושומרון בולטת על רקע חוסר ההבנה של מנהיגים אלו את המצב הפוליטי העדין והרגיש בו מצויה מדינת ישראל ערב אפשרות לקיום תהליך שלום ופינוי החלק הארי של ההתנחלויות ביהודה ושומרון על ידי צה"ל.

אנו כאן רק נזכיר לה"ה בנט ושקד את ההתלהמות וההתנפלות על לובשי המדים (בעקר אנשי משטרה ויס"מ) אשר השתתפו בפינוי עמונה בשנת 2006.

וכך התבטאו מפוני עמונה בועדת החקירה הממלכתית שדנה באירועי הפינוי:

"היתה שם ממש שנאה. הרגשת את השנאה הזאת באוויר. (ענת רוט). הגיעו  לובשי המדים, שורות גדולות. היו קצת דחיפות עם נערים. ואז הסתער עלינו סוס עם אלה. חלק נמעכו אל הקיר, חלק נדרסו בפרסות.(יצחק בר טוב). עוברת שם שורה של יס"מניקים. זיהיתי אותם לפי המדים השחורים. רצים לידם שלושה צעירים בני שש-עשרה, שבע-עשרה, ומקנטרים אותם בכל מיני קריאות כמו: "איזה מורשת קרב יש לכם", "תתביישו לכם", "מנוולים". (יצחק בר טוב).

במסדרון עמדו עשרה יס"מניקים, כל אחד עם אלה. הראשון טרק את הראש שלי בקיר. נתנו לי מכה חזקה מאוד בגב ואז זרקו אותי לרצפה, וכל הזמן אני אומר להם: אני יוצא לבד, אני יוצא לבד, לא צריך לעשות לי כלום. (יעקב טסלר)".

https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:_BTyrJ0a9qIJ:https://knesset.gov.il/protocols/data/rtf/bitachon/2006-03-07.rtf+&cd=4&hl=en&ct=clnk&gl=il

ולא רק בועדת החקירה היו התבטאויות כאלו אלא בכל ביטאון ובכל אתר אינטרנט של המתנחלים אשר זעקו מרה וביקשו תשובה, כך למשל באתר יהדות וקבלה:

 " אנחנו חייבים להפנים לעצמינו שאותו שוטר מרוצץ גולגולות , זה התרבות המערבית שמכה בנו!... אנחנו צריכים לטפל בשורש! אנחנו צריכים להפנים שוב ושוב שרק העלאת המצב הרוחני של העם שלנו יביא מזור לצרות שלנו! זו האמת ויש להבהירה בכל מקום ובכל זמן!".

אלא שאליבא בנט ושקד דמם של יהודים סמוק יותר ודין אחד יש ליהודים ודין אחר יש לפלשתינאים. אבל המוסר של החיילים מה איתו? האם לחיילים גם אמור להיות מוסר כפול?

וכאשר ה"ה בנט ושקד מתנפלים על סגן הרמטכ"ל, אנחנו רק נזכיר להם שכאשר סגן הרמטכ"ל שימש כמפקד אוגדת יו"ש, הוא היה האחראי על פינוי עמונה ואף על פינוי המתנחלים בחברון.

 תת אלוף יאיר גולן קיבל נזיפה אז מהרמטכ"ל דן שומרון כאשר בניגוד להוראת הדרג המדיני ניהל משא ומתן עם מתנחלי חברון על פינוי השוק הסיטונאי בעיר וזאת כדי למנוע שפיכות דמים ולגרום לפינוי בהסכמה. האם סגן הרמטכ"ל ראוי לגינוי על מוסריותן ואנושיותו?

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F

לסיום אין לנו אלא להצטרף לדבריו של סגן הרמטכ"ל בסיום דבריו בטקס הנ"ל ולהיות גאים שאנשים ערכיים מסוגו של יאיר גולן הם מפקדי צה"ל והעומדים בראשו.

"ביום השואה, עת אנו מתייחדים וזוכרים את ששת המיליונים מבני עמנו שנטבחו על אדמת אירופה, חובה עלינו לזכור את ששת המיליונים ועוד חצי מיליון החיים כאן, ולשאול עצמנו מהי תכלית חזרתנו לארצנו, מה נכון לקדש ומה לא, מה נכון להעלות על נס ומה לא, ובעיקר, איך עלינו לממש ייעודנו כאור לגויים וכחברת מופת. רק סוג כזה של זיכרון יש בכוחו להוות מצבה חיה ונושמת לבני עמנו – מצבה ראויה, מצבת אמת"

הותרת הבית היהודי בממשלת אחדות לאומית – מתכון למלחמת אחים וריסוק המערכת הפוליטית.

השארת הבית היהודי בממשלת האחדות-ניצול ציני כקבלני פינוי

על פי הדיווחים הזורמים מן השטח עולה כי במו"מ שבין הרצוג

 לנתניהו מתכוון הרצוג להסכים להישארותה של "הבית היהודי"

בממשלת אחדות לאומית.

לעניות דעתנו, מהלך כזה, לא רק שאינו משרת את המחנה  הציוני

ואת מחנה השלום אלא שהוא בניגוד לאינטרסים של עם ישראל,

ושל כל המפלגות בישראל ולרבות הבית היהודי.

כמובן שהסיבה הלכאורית לרצונו של נתניהו להותיר את הבית

היהודי בקואליציה הינה לצורך ניצול השפעתם של מנהיגי הבית

היהודי, כחלק מן הקואליציה, להורדת מפלס האלימות של מתיישבי

 יו"ש בהליך הפינוי במסגרת הסכם שלום עם הפלשתינאים.

פנוי ישובים ביו"ש צפוי להיות עקוב מדם

אכן אין ספק, שמהלך הפינוי של ישובים ביהודה ושומרון במסגרת

הסכם שלום עם הפלשתינאים, יהיה עקוב מדם (כן כך ממש) ואף

הערכות של השב"כ, הצבא, והמועצה לביטחון לאמי לא נותנות

וודאות להצלחת המהלך.דיי אם נזכור שבעת פינוי עמונה בשנת

 2006, שוודאי שאינו דומה לפינוי יהודה ושומרון היו לנו 200

נפגעים. ועל כן יש לשער שפינוי של עשרות ישובים ביו"ש יוביל

 לאלפי נפגעים ולדאבוננו גם ללא מעט הרוגים.

זאת ועוד, אין כל ספק כי מדינת ישראל, לאחר השלמת פינוי

יהודה ושומרון וביצוע חלקנו בהסכם שלום עם הפלשתינאים,

 לא תשוב להיות המדינה שהייתה ערב הסכם השלום, אלא

מדינה לאחר טראומה אשר שנים ארוכות תלקק את פצעיה.

מי שאינו מבין מציאות זו ספק אם יוכל להוביל את מהלך

הנסיגה ולהצליח בו שכן ישראלי יאלץ לשאול את עצמו כמה

הרוגים ישראלים, ממיטב הנוער הוא יהיה מוכן לקבל אגב

אגב פינוי היישובים.

לא כעת המקום לדון בסיבות שהובילו למצב דברים זה ואולם

 ברור שכל הממשלות בישראל  טיפחו תקוות אצל המתיישבים

להתיישבות לתמיד, להתעלמות מהוויתורים הנדרשים

לטובת האוכלוסייה הפלשתינאית, ולעידוד האמונה העיוורת

והמשיחית בקרב המתנחלים, אשר הביאונו עד הלום.

תפקיד חשוב למפלגת הבית היהודי מחוץ לממשלת האחדות

ואולם כרגע השאלה העומדת על הפרק היא האם הישארות "הבית

 היהודי" בממשלת האחדות הלאומית שבפתח תשרת את עם

ישראל, או שתעשה את ההפך ותסכן אף את מימוש פינוי היישובים

ועל ידי כך את תהליך השלום כולו?

ראשית באשר לחברי מפלגת הבית היהודי, אנו סבורים שהישארותם

בממשלת האחדות כקבלני פינוי אשר יפעלו לפינוי היישובים, הינה

 בגדר ניצול ציני של מעמדם כשליחי הציבור ביו"ש, ובמעשה זה אשר

יהווה בגידה בשולחיהם, הם ירשמו את שמם לדיראון עולם כקוויזלינגים

וכחסרי חוט שידרה ציבורי.

ואולם לא במעמדם של חברי הבית היהודי אנו עוסקים כרגע אלא

 בשאלה מדוע הוצאת הבית  היהודי ממשלת האחדות תגדיל את

הסיכוי ואת ההיתכנות להשלמת מהלך הפינוי של יו"ש ולהצלחת

תהליך השלום?

בבוחננו את ההיתכנות למהלך השלום, אשר אנו נאלץ לחוות

כאן, עלינו להיכנס "לראשו" של המתנחל שנולד ו/או גדל מירב

שנותיו ביו"ש, ואשר הגדרתו הלאומית והאמונית עוצבה שם.

ציבור ביו"ש אשר ירגיש נבגד הינו מתכון למלחמת אחים

האופציה האחת היא כאשר שליחי הציבור שלו יהיו חלק ממשלת

האחדות הדורשת את פינויו בכוח ובמקרה כזה הוא ירגיש בצדק

נבגד ולכן מלחמתו בכוחות צה"ל תהיה אלימה ורווית דם וספק

אם תצלח. (כן הגיע הרגע שצריך להסתכל לאמת "בעיניים").

האפשרות השנייה היא ששליחי הציבור שלו, מפלגת הבית היהודי,

 תפרוש מהממשלה ותתרכז בייצוג של כל המהווים והרצונות של

הציבור ביו"ש על מנת להעביר את זירת הפינוי לשולחן המו"מ.

למפלגת הבית היהודי נכון תפקיד רב חשיבות, בתהליך השלום

מחוץ לממשלה, בהורדת מפלס האלימות, בייצוג כנה של מאוויי

הציבור שם והכול על מנת לאפשר פינוי מושכל ועם כמה שפחות דם

 וטראומות.

אין זה מתפקידה של מפלגת הבית היהודי להיות קבלני הפינוי שכן

כפי שציינו לעיל, מעשה בגידה כזה שלהם יוביל לכאוס ביהודה

ושומרון, ואולי אף בצדק, וספק גדול אם מהלך הפינוי ואיתו תהליך

השלום יבשילו במקרה כזה.

זאת ועוד, יש אף לקחת בחשבון שאי הצלחתו של תהליך השלום

והטראומה שיעבור הציבור הישראלי בגין כך,תוביל בהסתברות

 גבוהה להתרסקותן של  מפלגות כמו המחנה הציוני, הליכוד,

כולנו (ויש עתיד אם גם היא תיכלל בממשלת האחדות) ולהתחזקותן

 של  המפלגות מן הקצוות  הפוליטיים של המפה, מר"ץ משמאל

ומפלגתו של ליברמן מימין. 

דילמת ממשלת האחדות של נתניהו

המגעים לממשלת אחדות

לא סוד הוא שבתקופה האחרונה התקיים מו"מ בין נתניהו

והרצוג בנושא הקמת ממשלת אחדות לאומית. מי שהאזין

לדבריהם של חברי הכנסת כבל והרצוג בימים האחרונים

יכול היה להבין מבין השורות שאמנם לא גובשה הסכמה

להקמת ממשלת אחדות, אך מגעים היו גם היו.

ברור ומובן שמבחינת הרצוג, ובצדק, הצטרפות לממשלת

הימין בלי יציאתה של הבית היהודי, משמעות הדבר כי

המחנה הציוני יהווה גלגל חמישי (ספר) על מנת להיות

 חותמת גומי לקואליציית ימין קיצוני אשר ממילא יש לה

 רוב של 61 חברים.

המהפך שחל אצל נתניהו

ואולם בחינת תמונת המצב הפוליטית כיום, תוך התעלמות

מהמהפך שחל אצל נתניהו לא תהיה שלמה.

את השינוי שחל אצל  נתניהו ניתן לראות הן בקריאתו

לאבו מאזן להגיע לשולחן המו"מ, עבור למתן תשובה

חיובית למדינות אירופה לשיתוף פעולה עם הועידה

הבינל"א של מדינות אירופה, ואולי החשוב מכול התיאום

 הביטחוני עם הרשות הפלשתינאית אשר הוא זה שהביא

 לירידת מפלס הטרור אצלנו בצורה המשמעותית

ביותר בשנת 2016.

ממשלת אחדות הינה הפתרון לכאורה

אם כך, נשאלת השאלה מה מונע מנתניהו להקים ממשלת

 אחדות לאומית תוך הוצאת הבית היהודי והכנסת "המחנה

 הציוני" ו"יש עתיד". שהרי גם מספרית יקבל נתניהו במהלך

 זה קואליציה יציבה הרבה יותר?

שאלה זו מקבלת משנה תוקף כאשר ברור וגלוי לכל כי

תהליך של שלום אמיתי עם הפלשתינאים ידרוש ויתורים

 מכאיבים אשר מפלגת הבית היהודי או לפחות חלקה לא

יתמכו בו ובאופן האמור למעשה לא יהיה רוב בממשלה

הנוכחית למהלך השלום.

זאת ועוד, אם בפינוי ימית היו לנו אידיאליסטיים מסוגו

של צחי הנגבי שהתבצרו במגדל בימית ולא רצו להתפנות,

הגם שהרצועה אינה בגדר "ארץ אבות",הרי שהפינויים

אשר ידרשו ביהודה ושומרון יהיו בגדר סאגה, קשה עד

בלתי אפשרית.

בחירה אסטרטגית של נתניהו בתהליך השלום

בתוך כל הסבך הזה נמצא נתניהו, אשר עושה רושם כי

הוא בחר בדרך השלום כפיתרון האסטרטגי הנכון ביותר

למדינת ישראל אשר יבטיח את עתידה וקיומה.

עמדה זו, לא רק שנתמכת על ידי כל גופי הביטחון, צה"ל

שב"כ מוסד, אלא בנוסף היא מקובלת על כיום על רוב

הציבור  הישראלי, ולא פחות חשוב על כל אומות העולם

 אשר  קרנה הבין לאומית של מדינת ישראל נפגע קשות

 בענייהן בשנה האחרונה  עקב אי ההתקדמות בתהליך

השלום.

מה מונע מנתניהו להוציא את הבית היהודי ממשלתו

ולהקים ממשלת אחדות?

ואם כך, אז שוב נשאלת השאלה במלוא עוזה, מה מונע

מנתניהו ללכת למהלך של הקמת ממשלת אחדות כאמור

 אשר תתמוך באג'נדה החדשה שלו?

וכאן נראה כי אנו מגיעים לעקב אכילס של מהלך האחדות

ולדילמה האמיתית שבה נמצא כיום ראש הממשלה בקשר

 להוצאת הבית היהודי  ממשלתו.

כפי שציינו פינויי הישובים אשר יידרש ביהודה ושומרון

יהיו מהלך קשה עד בלתי אפשרי. ברור היום לכוחות

הביטחון שפינוי ישובים משמעותי אשר יידרש בתהליך

השלום (וזה מה שיידרש ככול הנראה) יוביל להתנגדות

 אלימה של מיטב הנוער ואף הבוגרים אשר גדלו בשלושים

השנים האחרונות ביהודה ושומרון על ברכי ערכי אידיאולוגיה

 ואמונה בלתי מתפשרים.

המאבק כאן לא יהיה של כמה צעירים אידיאליסטיים "חדורי

מוטיווציה" כמו בפינוי ימית אלא מאבק של אלפי צעירים

ומבוגרים אידיאליסטים שיהודה ושומרון הייתה מאז

ומתמיד ביתם והם יהיו מוכנים למות על "קידוש השם"

במלחמתם על הבית.

נוכח מצב דברים בעייתי זה נשאלת השאלה, מהי

הדרך הטובה אשר באמצעותה ניתן יהיה להגיע

לשלום בצורה הכי מוצלחת ועם הכי פחות "נפגעים"?

וכאן ברור היטב לנתניהו שהוצאת "הבית היהודי"

מהממשלה תישלח את בנט וחבריו להקמת "בריקדות"

ביהודה ושומרון ואשר לא יאפשרו את הפינויים כלל.

מאידך, שמירת הבית היהודי בממשלה, אליבא דנתניהו

וצוות עוזריו, תאפשר לו להפעיל לחץ על בנט, שקד

 וחברים נוספים לתמוך במהלך, כאשר צפוי יהיה כי

אריאל, סמוטריץ ואולי אחרים, יפרשו ברגע האמת

וישמשו אופוזיציה מוחלשת יחסית אשר יתכן ויהיה ניתן

 להתגבר עליה עם כוחות משותפים של החלק האחר

של מפלגת הבית היהודי.

אופציה או הסכמה עקרונית לממשלת אחדות בעתיד

במקרה של מהלך שלום בהרכב קואליציוני כזה (בית

 יהודי מפוצל), יתכן שנתניהו והרצוג  הגיעו להסכמה,

 כי לפחות ברגע  האמת, ממשלת השלום והפינויים,

תקבל תמיכה מהמחנה הציוני בין מבית (ממשלת אחדות),

 ובין מבחוץ.

כך או כך, יש לצפות כי תהליך השלום עם הפלשתינאים

הממשמש ובא, יהיה מלווה, לצער כולנו, בדם יזע ודמעות. 

איך השתלט הפשע המאורגן על מדינת ישראל - עדויות מבית המשפט

מעט על ההיסטוריה של הפשע המאורגן בארצות הברית

אלפונס "אל" גבריאל קפונה) היה מראשי המאפיה- הפשע המאורגן) בארצות הברית בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. עיסוקו המוצהר היה סוחר רהיטים משומשים. נולד בברוקלין שבניו יורק, ופיתח את קריירת הפשע שלו בשיקגו

משפחות הפשע בארצות הברית

את חמש משפחות המאפיה של ניו- יור'ק לא ניתן להגדיר לפי גבולות גיאוגרפים. השפעתן לא הייתה ואינה מוגבלת לחלק מסוים של העיר, המדינה או ארה"ב והחלוקה ביניהן הייתה רלוונטית רק לחברות הרשמית בהן ולחומי עיסוקן.

בשנות העשרים הפך אל-קפונה ליעד מרכזי של הFBI -  . חוקי מסים חדשים שנחקקו בשנת 1927 אפשרו לממשלת ארצות הברית להאשים את קפונה בהעלמת מס הכנסה. במקביל לחקירת המס שניהל פרנק וילסון, הוקם צוות בראשות סוכן משרד האוצר אליוט נס - שעסק בהפרות של חוק היובש. צוות המסים הצליח לתפוס קבלות שקשרו את קפונה לעסקי הימורים בלתי חוקיים ולהעלמת מס הכנסה. . בשנת 1931 נעצר, הואשם והורשע בהעלמת מס הכנסה, ונידון לאחת עשרה שנות מאסר. (מתוך ויקיפדיה).

הפשע המאורגן במדינת ישראל

משפחות ההון במדינת ישראל

משפחות ההון בישראל הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של המשק הישראלי. ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006 ולפיו סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006

.

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת  מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ובעיתונאים את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל. העיתון פרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים.

האם הטייקונים מחזיקים ברישיון לגנוב?

האם ראשי משפחות ההון, אלו או אחרות, שולחות ידן לכיסו של הציבור וזאת בנוסף לכל השיטות הסמי חוקיות? במילים פחות מכובסות, האם משפחות ההון מחזיקות ברישיון לגנוב מהקופה הציבורית ברשות ובסמכות? ואם כן כיצד הן עושות זאת?

הח"מ, אינו אליוט נס, הוא גם לא פרקליט המדינה. הוא בסה"כ עורך דין בישראל המכבד את התעודה שקיבל מלשכת עורכי הדין. את מלחמתו במערכת המס המושחתת במדינת ישראל הוא מנהל בגפו אל מול פרקליטות אשר ניצבת מאחורי בכירי המושחתים ברשות המיסים ומגבה את מעשיהם בדיוק באותו אופן של ה"קונסילייריס" של משפחות הפשע.

כל הממצאים שיפורטו להלן הושגו על ידי הח"מ במסגרת חקירה נגדית שערך לסגן מנהל רשות המיסים- זאב פורת וזאת במסגרת תיק פלילי שהנ"ל תפר לח"מ על מנת לסכל את חשיפת הפשע המאורגן במדינת ישראל.

נקודת המוצא של סגן מנהל רשות המיסים אשר משמש כ"אל קפונה" הישראלי, היא שאם את אל קפונה תפסו על עבירה על חוקי המס הרי שאם ראש הפשע המאורגן הישראלי-הוא עצמו, יהיה בכיר ברשות המיסים, הרי שלא ניתן יהיה לנקוט כנגדו בהליכים עקב מעמדו. זאת ועוד יחסיו של זה האחרון עם פרקליטים, אנשי משטרה ואנשי רשות אכיפת הגבייה הם יחסים סימביוטים של תן וקח עד אשר קשה לנתקם זה מזה.

אם אכן נגזר עלינו לחיות בממלכת פשע הנשלטת על ידי עבריינים (ארגון פשע כידוע אינו ארגון של איש אחד) ואלו עושים בכספנו ככול העולה על רוחם, הרי שלפחות מגיע לנו לדעת זאת.

עדותו של סגן מנהל רשות המיסים בבית המשפט בחודש מרץ 2016

תאור התפקיד- (עמוד 103 לפרוטוקול הדיון בת.פ.42814-10-14 בימ"ש מחוזי מרכז)

"ש: אם תוכל להציג את עצמך ואת התפקיד שאתה ממלא ברשות המיסים בימים אלה.

ת(פורת): אני מזה, מאז הקמת רשות המיסים משמש כסמנכ"ל אכיפת הגבייה של רשות המיסים, לפני כן שימשתי כסמנכ"ל גבייה ואכיפה באגף המכס ומע"מ. הרשות הוקמה ב-1.9.2004, כלומר, אנחנו מדברים על 11 וחצי שנים".

מבצע "מס וחלילה"- איך מכר פורת את המדינה לטייקונים כמו שמוכרים חמץ אבל בלי לקבל אותה בחזרה בסוף החגיגה.

בשנת 2005 פתחה רשות המיסים במבצע לגביית חובות מס רכוש ומיסי מקרקעין (מס רכוש, מס שבח, מס מכירה ומס רכישה). על פי המבצע היו רשאים האזרחים לסלק חובם על ידי תשלום של קרן המס בלבד (ויתור של כ-90%) כאשר בדרך כלל סכום הקרן היה כ-10% בלבד מסכום המס הכולל וזאת נוכח סכומי הריבית הגבוהה שהצטברה עם השנים.

וכך מסביר מנהל רשות המיסים- איתן רוב בישיבת ועדת הכספים של הכנסת ביום 09/05/2005, בעמוד 12 לפרוטוקול ישיבת וועדת הכספים, את פרטי המבצע וסוגי המיסים עליהם חל המבצע כדלקמן:

"לעצם העניין:בחודש מרץ החלטנו לצאת למבצע "מס וחלילה ב" על חובות מיסוי מקרקעין, שכלל ארבעה סוגי מס: מס שבח, מס רכישה, מס מכירה ומס רכוש".

כאשר נשאל בחקירתו הנגדית זאב פורת כיצד מחל, במסגרת מבצע מס וחלילה ב',על 10,000,000 ₪ מס הכנסה לחברה של טייקון נדל"ן למרות שסוג המס (הכנסה) לא כלול במבצע תשובתו בעמודים 168-169 לפרוטוקול הייתה יותר ממדהימה שכן פורת הנ"ל הוסיף וכלל, על דעת עצמו ובניגוד לחוק, מיסים נוספים במבצע כדי למחול על חוב לטייקון שאינו זכאי למחיקה בגין מס הכנסה במסגרת המבצע, כדלקמן:

"מר לוי: מר פורת, אני שאלתי אותך, האם זה נכון שאתה מחלת פה על עשרה מיליון ₪.

העד, מר פורת: אני לא מחלתי על שום אגורה, כל מה שנמחל נמחק כדין לא על ידי, אבל

ש:תסביר לי איך זה כדין?הרי המבצע מדבר על מס רכוש, איך מחלת

ת:המבצע לא מדבר על מס רכוש, מה פתאום.

ש:בוא ותראה לי איך המבצע לא.

ת:סליחה, סליחה.

ש:בוא ותראה לי.

ת:סליחה

ש:בוא ותראה לי

ת:סליחה סליחה

ש: יש מבצע

ת: סליחה שנייה, המבצע מתייחס, בוא נתחיל את הקטע.

ש:כן

ת:המבצע מתייחס, כל מה שאתה מראה לי כאן אתה מראה לי כאן את עדכון מספר 1, המבצע מתייחס לכל מערכי המס ברשות המיסים, נקודה, מע"מ, מס הכנסה, נכויים, מס שבח, מס מכירה, מס רכוש, לכל אחד ואחד.

ש:אני לא מאמין שאני עומד פה, עומד לפני סגן מנהל מס הכנסה

ת: רשות המיסים

ש: רשות המיסים

ת: כן"

רשות המיסים זה אני - אני קובע

אם את האמירה שבכותרת המשנה שלעיל  היה אומר ראש ארגון פשע מוכר יתכן כי היה ניתן לעבור על האמירה הזו לסדר היום. אבל מה קורה כאשר אמירה כזו נאמרת על ידי סגן מנהל רשות המיסים.

כאשר מעומת זאב פורת, בעמודים 162-163 לפרוטוקול עם הוראות הנוהל הכתוב של המבצע ("מס וחלילה ב")  שהן מאוד ברורות לגבי סוגי המיסים הנכללים בה, תשובתו מסתבר עולה על כל דמיון ובסגנון השמור רק ללואי ה-14 כדלקמן:

"ש: האם הפרשנות שלך היא רק במקרה של המחאות? האם זאת הפרשנות שלך?

ת: הפרשנות שלי שתפקידי לגבות את חובות מס רכוש, נקודה.

ש: לא על פי החוק

ת:על פי, אני קובע.

ש: אתה קובע את החוק?

ת: אני קובע כי זה לא חוק, זה נוהל, אני קובע.

ש: ונוהל

ת: אני קובע אני אני.

ש: הנוהל הזה הוא לא מכוח החוק?

ת: אני קובע את הנוהל

ש: אה אתה קובע את

ת:כן אני קובע

ש: הפרשנות של הנוהל

ת: אני קובע את הנוהל"

וכך, מנהל רשות המיסים-איתן רוב, יכול אמנם לעדכן את חברי ועדת הכספים של הכנסת על מבצע הגבייה שנעשה כמובן על פי חיקוק ובאישור הכנסת, וחל על המיסים שפורטו כאמור לעיל, אבל החוק קיים בשביל הרשות המחוקקת ואולי בשביל הפרולטריון, אבל בשביל הטייקונים  סגן מנהל רשות המיסים קובע את החוק, את הנוהל ואת המיסים עליהם חל המבצע.

איך מוחקים חובות מס של 150,000,000 ₪ לטייקון?

נחמה פורתא ניתן אולי למצוא בעובדה שזאב פורת הנ"ל אינו מתכחש כלל למגלומניות שלו ולרמיסת שלטון החוק על ידו במדינת ישראל. אלא שכמובן, יש להצטער שמצב שלטון החוק במחוזותינו הינו בכי רע.

וכך בעדותו של פורת בבית המשפט, לא היה כל צורך להתאמץ כדי ל"הוציא" ממנו הצהרות "מטורפות" כפי שיפורטו להלן, שכן אחרי 11 שנה של מילוי תפקיד בכיר בהנהלת רשות המיסים, הוא חש כי הוא "כל יכול", ואתם, הפרולטריון, מכסימום תוכלו לקרוא על מעלליו, אבל זה לא יגרום לו לחדול ממעשי הפשע, אשר הוא ימשיך לבצעם על אפכם וחמתכם כי כל שומרי הסף אצלו בכיס בדיוק כפי שהיה בשנות העשרים בארצות הברית.

וכך בעמוד 182 לפרוטוקול מסביר פורת כי לאיש ברשות המיסים אין סמכות למחוק חוב לנישום, ואם כבר יש סמכות למישהו למחוק חוב הרי שזה רק לחשבת הכללית של משרד האוצר אשר לה יש סמכות למחוק קרן חוב כאשר מדובר בחוב אבוד כדלקמן:

ת: "קרן חוב אין סמכות לאיש ברשות המיסים לוותר, הסמכות היחידה לוויתור קרן חוב, בכל המערכים כולם, היא אך ורק על ידי החשבת הכללית, החשבת הכללית הסמיכה את חשב רשות המיסים לוותר, להכריז על חוב כחוב אבוד עד סכום של מיליון ₪"

 כעת נשאל על ידי האדון פורת הכיצד מחק לקבלן-טייקון חוב מס (מס הכנסה ומס שבח) בשיעור של 150,000,000 ₪ וזאת בגין שומות מס שהתיישנו לאחר  שמונה ותשעה שנים ועל פי החוק אסור לבטלן? להלן תשובותיו אשר יש לחלקן לשתיים. בשלב ראשון ניתנת תשובה על ידו כאשר הוא נשאל שאלה בלא שהוצג לו מסמך המעיד על מחיקה שעשה. בשלב שני מוצג לו מסמך עם חתימתו המאשרת מחיקה של 150,000,000 ₪ שעשה, כי אז תשובתו משתנית באחת, כך בעמודים 185-186 לפרוטוקול כדלקמן:

ש:לא שאלתי על התיק, שאלתי מה מקור הסמכות שלך?

ת: אני רוצה כבודה

ש: למחוק את מס שבח

ת: אין לי סמכות ולא מחקתי.

ש:ומס הכנסה

ת:לא אני, אין לי סמכות ולא מחקתי.

ש: אני מציג לך, האם זו חתימה שלך על ההסכם?

ת:כן

ש:שואל אותך, האם זו חתימה שלך?

ת: כן, כן, בוודאי.

ש:זו החתימה שלך?

ת: כן והיא גם שמי.

ש: אני יכול להגיש את זה?

ת:כן

ש:אין בעיה.

ת: בוודאי.

כב' השופטת מרשק:הראה את זה לעוזיאל

העד , מר פורת: איזה שאלה, מה זה הסכם? זה הסכם עם שמעון גבאי שבה אני חותם בשם פקיד השומה, בשם רשות המיסים על כל המהלך.

מר לוי: ובו אתה מוחק שמונים.

העד מר פורת:אני לא מוחק, אני מאשר לקלוט, כן את כל הסכום את המאה וחמישים.

ש: לא שמונים מיליון מס שבח.

ת:מאה וחמישים מיליון.

ש: ושישים מיליון מס הכנסה.

ת: כן , כן.

ש: אתה יכול להראות לי או להגיד לי על סמך איזה סעיף זה?

ת:אמרתי לך.

ש: איזה סעיף?

ת:על סמך קליטת דוחות על ידי פקיד השומה.

ש: איזה סעיף?

ת: זה לא צריך סעיף, הוא הגיש דוח שנתי, החוב נמחק.

ש: איזה סעיף חוק?

ת:זה

ש: אין סעיף חוק שמתיר לפקיד.

ת:אין מחיקה כאן, אין מחיקה כאן..."

 ואכן כך עולה ויורדת הסחרחורת. בתחילה מסביר פורת שאין לאיש סמכות בחוק  למחוק קרן חוב לחייב (עמוד 182 לפרוטוקול לעיל).

 כאשר נשאל פורת על מחיקה של 150 מיליון ₪ לטייקון מבלי שמוצג לו ההסכם בחתימתו כי אז הוא טוען שאין לו סמכות למחוק וכי הוא לא מחק.

 ואז מוצג לו הסכם בחתימת ידו והוא מודה במחיקה של 150 מיליון ₪.

אבל כאשר נשאל מכוח איזה סעיף בחוק הוא מחק את החוב, הוא טוען שאין מחיקה.

 האם אתם הבנתם את זה קוראים יקרים?!

אין בעיה למחוק חוב לטייקון בניגוד לחוק

האם כותרת משנה זו נראית מוזרה או מפתיעה? ברשות המיסים של מדינת ישראל כלל וכלל לא כי הכול אפשרי שם. הפריירים היחידים הם הפרולטריון, הקוראים ושאר העם שלא מעלים על דעתם שהטייקונים ושלוחיהם חוגגים על חשבונם. הפקידים הבכירים מרשים לעצמם לפעול בניגוד לחוק ולמחוק חובות לטייקונים. והטייקונים שמלאכתם נעשית בידי אחרים מאושרים מהמזל הטוב שמאיר להם פנים משום מה וכל פעם מחדש.

וכך אם נחזור אל החקירה שוב ולהוראות מבצע מס וחלילה ב, שאלנו את זאב פורת הכיצד הוא מחק חוב של 12 מיליון ש"ח לחברת בית אבות פסגות של טייקון הנדל"ן יעקב אנגל, וזאת בשעה שלטייקון היה הסדר חוב כמה שנים קודם והוא לא עמד בו וכאשר הוראות המבצע קובעות בסעיפים 1.3 ו-1.4 שהטייקון לא זכאי ליהנות מתנאי המבצע כדלקמן:

"1.3  לא יינתנו הקלות לחייב שהסדיר את חובותיו או ערך הסדר תשלומים טרום המבצע דהיינו אין לשנות/לעדכן/לבטל הסדרים פעילים או תשלומים שכבר שולמו.

1.4 לא יינתנו הקלות לחייב שהסדיר את חובותיו או ערך הסדר תשלומים טרום המבצע ולא עמד בפירעון ההסדר (ההמחאות לא כובדו)."

וכך כאשר אנחנו שואלים את האדון פורת הכיצד הוא אישר לטייקון הנ"ל את מחיקת החוב למרות שלא היה זכאי, כי אז תשובתו לוקחת אותנו ממש אל מחוזות הפשע המאורגן אשר שלט בחוצות אמריקה בשנות העשרים של המאה הקודמת. כך בעמוד 180 לפרוטוקול כדלקמן:

"מר לוי: אתה אישרת את זה?

ת: אני לא צריך לאשר, זה אוטומטי מאושר.

ש: אתה לא אישרת?

ת: זה אוטומטית מאושר, אני לא צריך לאשר, לא פונים אלי לאשר, זה אוטומטית מאושר וכמובן אם היו פונים אלי הייתי מאשר.

ש: והיית מאשר

ת:כן

ש: למרות הסעיף שאומר שהוא לא עמד בהסדר,אז הוא לא זכאי להיכלל במבצע, למרות זאת.

ת: למרות זאת, בסדר? למרות זאת.

ש: דהיינו גם כאשר.

ת: עניתי לך, למרות זאת, נו, קדימה, למרות זאת, כן למרות זאת.

ש: ואני אומר לך שזה בניגוד.

ת: אז תגיד לי, תגיש תביעה נו.

ש: וזה בניגוד לחוק, מה שעשית פה הוא בניגוד לחוק.

ת: בסדר, אין בעיה, בניגוד לחוק..."

רבותיי ההיסטוריה חוזרת

קוראים יקרים, האם לא הגיעה העת להסתכל אל המציאות בעיניים פקוחות וללמוד מההיסטוריה?!

בארצות הברית הפשע המאורגן שהחל דרכו בענף הזנות, בגביית דמי חסות, בייצור ובהברחת אלכהול, הניב למאפייה רווחי עתק. רווחים אדירים אלו עודדו את הגנגסטרים להרחיב את פעילותם, והשפעתם על סדר היום הציבורי באמריקה הייתה מוחלטת.

מתי הציבור הישראלי יבין שהוא אינו משלם מס אלא דמי חסות? מתי כולנו נבין שיש לנו פקידי מס עבריינים, אשר השתלטו על הקופה הציבורית כאמצעי ייצור ושליטה לא חוקיים, ובשעה שהם הזוכים לגיבוי משומרי הסף, וכך הטייקונים זוכים מן ההפקר, וקובעים לנו את סדר היום הכלכלי במדינה.

לדאבון הלב אנו קיבלנו במדינת ישראל אוליגרכיית הון אשר השתלטה על משאבי המדינה בהסוואה של דמוקרטיה וכלכלה חופשית. קיבלנו שחיתות רגולטורית אשר מבצרת את שלטון הפשע במסווה של שלטון החוק. ואם מישהו מעז לפתוח את הפה כנגד מעשי הפשע תופרים לו מייד תיק.

למדינת ישראל לא תהיה זכות קיום אם שלטון החוק לא ישרור בה. כל עוד רשות המיסים לא תפורק לחלוטין ותיבנה מחדש, הפשע ישלוט בארצנו בדיוק כפי שהיה בארצות הברית בשנות העשרים.