מדינת ישראל תהא
מושתת על יסודות החירות והצדק
במגילת העצמאות כתבו
כידוע חברי מועצת העם הזמנית "מדינת ישראל...תהא מושתת על יסודות החירות,
הצדק והשלום...תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה.." איך אם
כן קרה שמתחילת המאה העשרים ואחת בתהליך מואץ הפכה מדינת ישראל למודל מדינתי הפוך
מזו שתכנן דור המייסדים?!
איך קרה שהשלטון בישראל
הפך לחמדני ועברייני?
איך קרה שהשלטון
במדינת ישראל הפך חמדני ומושחת ללא גבולות. איך השתלט הפשע המאורגן על כל רשויות
החוק, פרקליטות, ייעוץ משפטי לממשלה, בתי המשפט וכל יתר משרדי הממשלה? איך אחת
המדינות העשירות בעולם הפכה להיות עם שיעור העוני הגדול ביותר במדינות ה-OECD?
דומה שההסבר למותו של
החזון הציוני במדינת ישראל חייב להיות רב מערכתי שכן לא ניתן להשפיע על כל דפוסי
החיים של האזרח במדינה מודרנית ללא יכולת השפעה על כל נקודות ההשקה שבינו לבין המדינה.
הסיבה הראשונה
והעיקרית לשחיתות השלטונית – היעדר מנהיגות
הסיבה הראשונה ולמעשה
המכריעה למותו של החזון הציוני הייתה והינה
הכשל המנהיגותי אשר אותו חוותה מדינת ישראל במאה הנוכחית ואשר הביטוי המובהק ביותר שלו הוא
שלטונו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. עיון במאמר מאלף של הפסיכותרפיסטית
ליאורה צ'אפל על מנהיגות נראה כאילו נכתב אודות ראש ממשלת ישראל וזאת על אף ששמו כלל
אינו מוזכר בו. כותבת המחברת - מיהו מנהיג שלילי?
" מנהיג שלילי, הוא מנהיג אישי, הפועל על פי האינטרסים שלו,
לצורכי הישרדות וצבירת כוח, תוך התעלמות מזכויות ורגשות של אחרים. הנהגתו מתאפיינת
בשליטה והשפלה, גילויים של תוקפנות מילולית, הפחתת ערך, יצירת אווירת טרור,
חוסר סובלנות, עימותים תכופים, כוחניות ואכיפת שליטה ובהתנהגויות נצלניות."
עוד כותבת המחברת
במאמרה הנ"ל בתיאור תכונותיו של המנהיג הכושל, תיאור שהינו כה חשוב להבנת
ה"פארסה" המנהיגותית אשר שמה הוא "בנימין נתניהו" כדלקמן:
"הוא
לא מסוגל לקבל דברים שלא עולים בקנה אחד עם השקפותיו ומפרש אותם כאי ציות למרותו,
ביקורת וקריאת תגר. הוא מרגיש מאוים וכדי להרגיע את עוצמת הרגשות המציפים אותו הוא
נוטה להשתמש בביקורתיות הטעונה ברגשות שליליים, המובילים להתדרדרות מהירה במערכות
יחסיו, פילוגים, סכסוכים ומריבות. .... אין לו סובלנות לפתרון בעיות ולהתמודדויות
עם קשיים. לצורך חיזוק הביטחון והדימוי העצמי שלו, הוא מנצל את השליטה שלו לרעה
ותופס את האנשים הכפופים לו כמעט כשלוחה של עצמו. לעיתים קרובות הוא אינו מסוגל
להפריד בין הצרכים והרצונות שלו ובין הצרכים והרצונות של האנשים שסביבו. ....מנהיגותו
נוטה לעתים קרובות להתאפיין בתוקפנות בלתי נשלטת תוך שהוא מתכחש לה. הוא מטיל את
האחריות בכישלונותיו או בחוויותיו השליליות, על כתפי האחר ובכך הוא מתנער באופן
מוחלט מלקיחת אחריות לגבי חלקו. הרגש הדומיננטי אצל מנהיג שלילי הוא כעס המעצב
במידה רבה את עולמו הרגשי ומהווה את הבסיס להתפרצויות אלימות. ....... לרוב הוא
מפנה את כעסיו לאנשים הקרובים אליו, חלשים ממנו ...... ובכך הוא מבטא את תסכוליו
ואת אי הנוחות שהוא חש. ....... המנהיגות של אדם זה נועדה לצורכי צבירת כוח למען
סיפוק יצריו. בדרך זו הוא מגן על עצמו כנגד תוקפנותם האפשרית של בני אדם אחרים.
רגשות אלה מובילים את המנהיג מסוג זה, לתפוס את העולם כעוין ומסוכן. ניהול בדרך
אמוציונלית שבבסיסה הכעס, גורמת לביטויים ולעוינות לא הולמים, חלשים מדי או חזקים
מדי, כאלה שאינם במקום המתאים להם ואף כאלה שמבהילים והורסים את הסביבה והופכים
אותה למציאות שלא נעים להתקיים ולהתבטא בה "
נדמה שאין צורך להכביר במילים כדי להבין שאת
השלטון במדינת ישראל הוביל בעיקר במאה הנוכחית אדם חדל אישיות מנהיגותית אשר ביחד עם
תכונות כגון חמדנות, תאווה אובססיבית לכסף הפך ל"פגע מהלך" בתוך רקמת
חייה של אומה המצויה בתהליך של בנייה והיווצרות.
דור הבנים במפלגת הליכוד
– נטישה של ערכים ואימוץ תרבות של שקר
המרכיב השני אשר אפשר את התפרקותו של השלטון במדינת ישראל מכל אמת
מידה מוסרית וערכית היה מבנה פוליטי של מפלגת הליכוד אשר אפשר לחברי מרכז לקבוע את
זהות המנהיג. חברי מרכז אלו נטשו את דרכה וערכיה של מפלגת הליכוד המסורתית (חירות
וליברלים) אשר היו מושתות על הדר, דמוקרטיה וסולידריות חברתית ונצמדו לאלילי השקר
של חמדנות, תאוותנות, אגואיסטיות והתפרקות מכל אמת מידה מוסרית.
התבססות הפשיעה
המאורגנת עקב השתלטות על המינויים הממשלתיים
המרכיב השלישי אשר
בלעדיו ספק אם מדינת ישראל הייתה מגיעה עד הלום הייתה "הפשיעה המאורגנת"
אשר התבססה היטב בצמרת חברי המרכז ואשר הפכה להיות הן "ממליכת המלכים"
והן הגורם המדרדר את המנהיגות החלשה לתהומות של שחיתות ופשע.
אמר פעם הנשיא
אייזנהאור כי גנב שלא סיים בית ספר תיכון יכול לגנוב קרון רכבת ואולם גנב שסיים את
לימודיו באוניברסיטה יכול לגנוב את תחנת הרכבות. את ראש הפשיעה המאורגנת במדינת
ישראל אייש לא אחר מאשר עו"ד מיכה גבאי (אשא כיום הינו עבריין נמלט) ואולם
איש זה באמצעות "מפעל המינויים" אשר ביצע בכל שדרות השלטון ולרבות
פרקליטות, ייעוץ משפטי לממשלה, פקידי בית המשפט, שופטים, מנהלים במשרדי ממשלה, הפך
למעשה למוציא והמביא בכל העשייה השלטונית כאשר הכול מתבסס על ערכי פשע, גזל ועבירה
על החוק.
את המשמעות של השפעת
המינויים על השחתת המידות השלטוניות הסביר בית המשפט המחוזי בפרשה הקרויה
"פרשת רשות המיסים" במשפטו רו"ח קובי בן גור אשר היה ניצל את יחסי
הקרבה שלו עם מנהל רשות המיסים לשעבר, ג'קי מצא, לצורך השפעה על מינויים של אנשים
מטעמו כדלקמן:
" מה שעשה הנאשם בענייננו הוא השחתה של
עובדי הציבור, בהם הבכיר ביותר ברשות המיסים. אמנם, אין המדובר במתן טובות הנאה
כספיות או חומריות אחרות, מה שרואים אנו, בדרך כלל, במקרים המובאים למשפט, אולם גם
טובת ההנאה שניתנה כאן, הסיוע להשגת התפקיד על ידי עובד הציבור, היא חמורה לא
פחות. טובת הנאה כזו יוצרת מחויבות של המקבל, הגם הוא עצמו לא הורשע בקבלתה, והיא
מאפשרת, בהמשך, דריסת רגל תדירה של הנותן ב-ד' אמותיה של הרשות, ובסופו של דבר,
הטייה של החלטות חשובות של המקבל, לכיוון הנותן ועל פי רצונו של זה. זו השחתה רבתי
של הרשות, הפוגעת ביסודות הבסיסיים של פעולתה ופעולות עובדיה, באופן המביא נזק רב
ליסודות השלטון ומערער את אמון הציבור בפקידות הבכירה. השחתה כזו חלחלה, כמובן
מאליו, מן הפקיד הבכיר ביותר ברשות אל עובדים אחרים, בכירים יותר ובכירים פחות,"
רשויות האכיפה במדינת
ישראל היו סבורות כי בחשיפת פרשת המינויים ברשות המיסים בלמו את השחיתות השלטונית
מלחלחל אל כל יתר רשויות השלטון. ואולם המצב היה בדיוק ההפך שכן בסה"כ היה
מדובר כאן בהדחה של חברי "המאפיה הירושלמית" (בן גור קארשי ואח') על ידי
חברי "המאפיה הדרומית" בראשות עו"ד מיכה גבאי ולפיכך בראשות הפשיעה
המאורגנת והממוסדת במדינת ישראל עמדה משנת 2007 ואילך קבוצה דומיננטית אחת בלבד
אשר עקב כך הפכה ל"כל יכולה" ועם תוויית הקשרים שלה עם בנימין נתניהו
ניהלה בעשר השנים האחרונות את המדינה.
התפתחות הטכנולוגיה
של סייבר והאזנות – מכשיר להשתלטות הפשע
המרכיב הנוסף אשר
אפשר הן למאפיה השלטונית בראשות נתניהו- גבאי לנהל את המדינה בשלט רחוק הייתה
התפתחות הסייבר ושימוש באמצעי האזנה ומעקב אשר התפתחו בעיקר מתחילת המאה הנוכחית.
במצב הטכנולוגי החדש שנוצר, ובלא שהחוק שימש כמחסום כלשהו, חלש השלטון בכל מחשב של
איש ציבור, שופט, פרקליט, עורך דין ואדם כלשהו. באופן הזה חלוקת העבודה בין הממשלה
לארגון הפשיעה הפרטי הייתה "שהעבודה המלוכלכת" של פעולות של איום,
סחיטה, חיסולים וגניבה כלפי שופטים, פרקליטים, עורכי דין ומנהלי חברות, פעולות אלו
נמסרו לביצוע של המאפיה בראשות גבאי ואילו הפעולות "הנקיות יותר" של
"האזנה", חדירה למחשבים והפעלת פקידי רשות באופן מושחת אלו נמסרו לידיה
של הקליקה השלטונית.
מערכת בתי המשפט נפלה
כפרי בשל לידיה של המאפיה
המרכיב האחרון בפאזל
ההידרדרות של השלטון המושחת היה מערכת בתי המשפט. משנפלה הפרקליטות והייעוץ המשפטי
לממשלה לידי המאפיה, ומשאחזו פקידי השלטון באמצעי הסייבר, האזנה והחדירה למחשבים, הדרך
לשלוט בתוצאות פסקי הדין הייתה קצרה כפי שהסברנו זאת בפוסטים קודמים.
סופו של החזון הציוני
- כשל מנהיגותי וחבירתו לפשע המאורגן, טכנולוגית סייבר, והשתלטות על הליכי בחירות
דמוקרטיות ועל מערכת המשפט
לסיכום, השילוב בין
מנהיג כושל, חלש ותאוותן אשר נכנע לפיתויים ולשוחד של הפשיעה המאורגנת, ואשר הפך
עקב כך לידה הארוכה של המאפיה, הרי שתוך ניצול של באמצעים טכנולוגים מתקדמים של
סייבר, האזנה וחדירה למחשבים, הפך את מערכת המשפט לפלסתר, את כל הליכי הבחירות
וסקרי דעת קהל במדינה לכאלו הנשלטים ע"י השלטון המושחת ונקבעים על ידו.
מהר מאוד, אף הפכו
אלי ההון, טייקונים קבלנים ושאר האנשים הקשורים לשלטון והנהנים ממנעמיו לחברים
מסורים בקליקה השלטונית אשר שומרת מכל משמר על שרידותו של שלטון הפשע וזאת כדי
להמשיך ולהתפטם מסיר הבשר הגדוש המונח על שולחנם.