מעט על ההיסטוריה
של הפשע המאורגן בארצות הברית
אלפונס
"אל" גבריאל קפונה) היה מראשי
המאפיה- הפשע המאורגן) בארצות הברית בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים.
עיסוקו המוצהר היה סוחר
רהיטים משומשים.
נולד בברוקלין שבניו יורק, ופיתח את קריירת הפשע שלו בשיקגו
משפחות הפשע בארצות
הברית
את חמש משפחות המאפיה
של ניו- יור'ק לא ניתן להגדיר לפי גבולות גיאוגרפים. השפעתן לא הייתה ואינה מוגבלת
לחלק מסוים של העיר, המדינה או ארה"ב והחלוקה ביניהן הייתה רלוונטית רק
לחברות הרשמית בהן ולחומי עיסוקן.
בשנות
העשרים הפך אל-קפונה ליעד מרכזי של הFBI - . חוקי מסים חדשים שנחקקו
בשנת 1927 אפשרו לממשלת ארצות הברית להאשים את קפונה בהעלמת
מס הכנסה. במקביל לחקירת המס שניהל פרנק וילסון, הוקם צוות בראשות סוכן משרד האוצר אליוט נס - שעסק בהפרות של חוק היובש. צוות המסים הצליח לתפוס קבלות שקשרו את קפונה
לעסקי הימורים בלתי חוקיים ולהעלמת מס הכנסה. . בשנת 1931 נעצר, הואשם והורשע בהעלמת מס הכנסה,
ונידון לאחת עשרה שנות מאסר. (מתוך ויקיפדיה).
הפשע המאורגן במדינת
ישראל
משפחות ההון במדינת
ישראל
משפחות
ההון בישראל הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של המשק הישראלי. ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006 ולפיו סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב
הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006
.
ביולי
2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ובעיתונאים את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי
ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל. העיתון פרט את הדרכים בהם מפעילים
בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים
ועיתונאים.
האם
הטייקונים מחזיקים ברישיון לגנוב?
האם ראשי משפחות
ההון, אלו או אחרות, שולחות ידן לכיסו של הציבור וזאת בנוסף לכל השיטות הסמי חוקיות? במילים פחות מכובסות, האם משפחות ההון מחזיקות ברישיון
לגנוב מהקופה הציבורית ברשות ובסמכות? ואם כן כיצד הן עושות זאת?
הח"מ, אינו
אליוט נס, הוא גם לא פרקליט המדינה. הוא בסה"כ עורך דין בישראל המכבד את
התעודה שקיבל מלשכת עורכי הדין. את מלחמתו במערכת המס המושחתת במדינת ישראל הוא
מנהל בגפו אל מול פרקליטות אשר ניצבת מאחורי בכירי המושחתים ברשות המיסים ומגבה את
מעשיהם בדיוק באותו אופן של ה"קונסילייריס" של משפחות הפשע.
כל הממצאים שיפורטו
להלן הושגו על ידי הח"מ במסגרת חקירה נגדית שערך לסגן מנהל רשות המיסים- זאב
פורת וזאת במסגרת תיק פלילי שהנ"ל תפר לח"מ על מנת לסכל את חשיפת הפשע
המאורגן במדינת ישראל.
נקודת המוצא של סגן
מנהל רשות המיסים אשר משמש כ"אל קפונה" הישראלי, היא שאם את אל קפונה
תפסו על עבירה על חוקי המס הרי שאם ראש הפשע המאורגן הישראלי-הוא עצמו, יהיה בכיר ברשות
המיסים, הרי שלא ניתן יהיה לנקוט כנגדו בהליכים עקב מעמדו. זאת ועוד יחסיו של זה האחרון
עם פרקליטים, אנשי משטרה ואנשי רשות אכיפת הגבייה הם יחסים סימביוטים של תן וקח עד
אשר קשה לנתקם זה מזה.
אם אכן נגזר עלינו
לחיות בממלכת פשע הנשלטת על ידי עבריינים (ארגון פשע כידוע אינו ארגון של איש אחד)
ואלו עושים בכספנו ככול העולה על רוחם, הרי שלפחות מגיע לנו לדעת זאת.
עדותו של סגן מנהל
רשות המיסים בבית המשפט בחודש מרץ 2016
תאור
התפקיד- (עמוד 103 לפרוטוקול הדיון בת.פ.42814-10-14 בימ"ש מחוזי מרכז)
"ש: אם תוכל
להציג את עצמך ואת התפקיד שאתה ממלא ברשות המיסים בימים אלה.
ת(פורת): אני מזה,
מאז הקמת רשות המיסים משמש כסמנכ"ל אכיפת הגבייה של רשות המיסים, לפני כן
שימשתי כסמנכ"ל גבייה ואכיפה באגף המכס ומע"מ. הרשות הוקמה ב-1.9.2004,
כלומר, אנחנו מדברים על 11 וחצי שנים".
מבצע "מס וחלילה"-
איך מכר פורת את המדינה לטייקונים כמו שמוכרים חמץ אבל בלי לקבל אותה בחזרה בסוף החגיגה.
בשנת 2005 פתחה רשות
המיסים במבצע לגביית חובות מס רכוש ומיסי מקרקעין (מס רכוש, מס שבח, מס מכירה ומס
רכישה). על פי המבצע היו רשאים האזרחים לסלק חובם על ידי תשלום של קרן המס בלבד
(ויתור של כ-90%) כאשר בדרך כלל סכום הקרן היה כ-10% בלבד מסכום המס הכולל וזאת
נוכח סכומי הריבית הגבוהה שהצטברה עם השנים.
וכך מסביר מנהל רשות
המיסים- איתן רוב בישיבת ועדת הכספים של הכנסת ביום 09/05/2005, בעמוד 12
לפרוטוקול ישיבת וועדת הכספים, את פרטי המבצע וסוגי המיסים עליהם חל המבצע כדלקמן:
"לעצם
העניין:בחודש מרץ החלטנו לצאת למבצע "מס וחלילה ב" על חובות מיסוי
מקרקעין, שכלל ארבעה סוגי מס: מס שבח, מס רכישה, מס מכירה ומס רכוש".
כאשר נשאל בחקירתו
הנגדית זאב פורת כיצד מחל, במסגרת מבצע מס וחלילה ב',על 10,000,000 ₪ מס הכנסה לחברה
של טייקון נדל"ן למרות שסוג המס (הכנסה) לא כלול במבצע תשובתו בעמודים
168-169 לפרוטוקול הייתה יותר ממדהימה שכן פורת הנ"ל הוסיף וכלל, על דעת עצמו
ובניגוד לחוק, מיסים נוספים במבצע כדי למחול על חוב לטייקון שאינו זכאי למחיקה
בגין מס הכנסה במסגרת המבצע, כדלקמן:
"מר
לוי: מר פורת, אני שאלתי
אותך, האם זה נכון שאתה מחלת פה על עשרה מיליון ₪.
העד, מר
פורת: אני לא מחלתי על שום
אגורה, כל מה שנמחל נמחק כדין לא על ידי, אבל
ש:תסביר לי איך זה כדין?הרי המבצע מדבר על מס רכוש, איך מחלת
ת:המבצע לא מדבר על מס רכוש, מה פתאום.
ש:בוא ותראה לי איך המבצע לא.
ת:סליחה, סליחה.
ש:בוא ותראה לי.
ת:סליחה
ש:בוא ותראה לי
ת:סליחה סליחה
ש: יש מבצע
ת: סליחה שנייה, המבצע מתייחס, בוא נתחיל את הקטע.
ש:כן
ת:המבצע מתייחס, כל מה שאתה מראה לי כאן אתה מראה לי כאן את עדכון מספר
1, המבצע מתייחס לכל מערכי המס ברשות המיסים, נקודה, מע"מ, מס הכנסה,
נכויים, מס שבח, מס מכירה, מס רכוש, לכל אחד ואחד.
ש:אני לא מאמין שאני עומד פה, עומד לפני סגן מנהל מס הכנסה
ת: רשות המיסים
ש: רשות המיסים
ת: כן"
רשות המיסים זה אני -
אני קובע
אם את האמירה שבכותרת
המשנה שלעיל היה אומר ראש ארגון פשע מוכר
יתכן כי היה ניתן לעבור על האמירה הזו לסדר היום. אבל מה קורה כאשר אמירה כזו נאמרת
על ידי סגן מנהל רשות המיסים.
כאשר מעומת זאב פורת,
בעמודים 162-163 לפרוטוקול עם הוראות הנוהל הכתוב של המבצע ("מס וחלילה
ב") שהן מאוד ברורות לגבי סוגי
המיסים הנכללים בה, תשובתו מסתבר עולה על כל דמיון ובסגנון השמור רק ללואי ה-14 כדלקמן:
"ש: האם הפרשנות שלך היא רק במקרה של המחאות? האם זאת הפרשנות שלך?
ת: הפרשנות שלי שתפקידי לגבות את חובות מס רכוש, נקודה.
ש: לא על פי החוק
ת:על פי, אני קובע.
ש: אתה קובע את החוק?
ת: אני קובע כי זה לא חוק, זה נוהל, אני קובע.
ש: ונוהל
ת: אני קובע אני אני.
ש: הנוהל הזה הוא לא
מכוח החוק?
ת: אני קובע את הנוהל
ש: אה אתה קובע את
ת:כן אני קובע
ש: הפרשנות של הנוהל
ת: אני קובע את
הנוהל"
וכך, מנהל רשות
המיסים-איתן רוב, יכול אמנם לעדכן את חברי ועדת הכספים של הכנסת על מבצע הגבייה
שנעשה כמובן על פי חיקוק ובאישור הכנסת, וחל על המיסים שפורטו כאמור לעיל, אבל
החוק קיים בשביל הרשות המחוקקת ואולי בשביל הפרולטריון, אבל בשביל הטייקונים סגן מנהל רשות המיסים קובע את החוק, את הנוהל
ואת המיסים עליהם חל המבצע.
איך מוחקים חובות מס
של 150,000,000 ₪ לטייקון?
נחמה פורתא ניתן אולי
למצוא בעובדה שזאב פורת הנ"ל אינו מתכחש כלל למגלומניות שלו ולרמיסת שלטון
החוק על ידו במדינת ישראל. אלא שכמובן, יש להצטער שמצב שלטון החוק במחוזותינו הינו
בכי רע.
וכך בעדותו של פורת בבית
המשפט, לא היה כל צורך להתאמץ כדי ל"הוציא" ממנו הצהרות "מטורפות"
כפי שיפורטו להלן, שכן אחרי 11 שנה של מילוי תפקיד בכיר בהנהלת רשות המיסים, הוא
חש כי הוא "כל יכול", ואתם, הפרולטריון, מכסימום תוכלו לקרוא על מעלליו,
אבל זה לא יגרום לו לחדול ממעשי הפשע, אשר הוא ימשיך לבצעם על אפכם וחמתכם כי כל
שומרי הסף אצלו בכיס בדיוק כפי שהיה בשנות העשרים בארצות הברית.
וכך בעמוד 182
לפרוטוקול מסביר פורת כי לאיש ברשות המיסים אין סמכות למחוק חוב לנישום, ואם כבר
יש סמכות למישהו למחוק חוב הרי שזה רק לחשבת הכללית של משרד האוצר אשר לה יש סמכות
למחוק קרן חוב כאשר מדובר בחוב אבוד כדלקמן:
ת: "קרן חוב אין סמכות לאיש ברשות המיסים לוותר, הסמכות היחידה
לוויתור קרן חוב, בכל המערכים כולם, היא אך ורק על ידי החשבת הכללית, החשבת הכללית
הסמיכה את חשב רשות המיסים לוותר, להכריז על חוב כחוב אבוד עד סכום של מיליון ₪"
כעת נשאל על ידי האדון פורת הכיצד מחק
לקבלן-טייקון חוב מס (מס הכנסה ומס שבח) בשיעור של 150,000,000 ₪ וזאת בגין שומות
מס שהתיישנו לאחר שמונה ותשעה שנים ועל פי
החוק אסור לבטלן? להלן תשובותיו אשר יש לחלקן לשתיים. בשלב ראשון ניתנת תשובה על
ידו כאשר הוא נשאל שאלה בלא שהוצג לו מסמך המעיד על מחיקה שעשה. בשלב שני מוצג לו מסמך
עם חתימתו המאשרת מחיקה של 150,000,000 ₪ שעשה, כי אז תשובתו משתנית באחת, כך
בעמודים 185-186 לפרוטוקול כדלקמן:
ש:לא שאלתי על התיק, שאלתי מה מקור הסמכות שלך?
ת: אני רוצה כבודה
ש: למחוק את מס שבח
ת: אין לי סמכות ולא מחקתי.
ש:ומס הכנסה
ת:לא אני, אין לי סמכות ולא מחקתי.
ש: אני מציג לך, האם זו חתימה שלך על ההסכם?
ת:כן
ש:שואל אותך, האם זו חתימה שלך?
ת: כן, כן, בוודאי.
ש:זו החתימה שלך?
ת: כן והיא גם שמי.
ש: אני יכול להגיש את זה?
ת:כן
ש:אין בעיה.
ת: בוודאי.
כב'
השופטת מרשק:הראה את זה לעוזיאל
העד , מר
פורת: איזה שאלה, מה זה
הסכם? זה הסכם עם שמעון גבאי שבה אני חותם בשם פקיד השומה, בשם רשות המיסים על כל
המהלך.
מר לוי: ובו אתה מוחק שמונים.
העד מר
פורת:אני לא מוחק, אני
מאשר לקלוט, כן את כל הסכום את המאה וחמישים.
ש: לא שמונים מיליון מס שבח.
ת:מאה וחמישים מיליון.
ש: ושישים מיליון מס הכנסה.
ת: כן , כן.
ש: אתה יכול להראות לי או להגיד לי על סמך איזה סעיף זה?
ת:אמרתי לך.
ש: איזה סעיף?
ת:על סמך קליטת דוחות על ידי פקיד השומה.
ש: איזה סעיף?
ת: זה לא צריך סעיף, הוא הגיש דוח שנתי, החוב נמחק.
ש: איזה סעיף חוק?
ת:זה
ש: אין סעיף חוק שמתיר לפקיד.
ת:אין מחיקה כאן, אין מחיקה כאן..."
ואכן כך עולה ויורדת הסחרחורת. בתחילה מסביר
פורת שאין לאיש סמכות בחוק למחוק קרן חוב
לחייב (עמוד 182 לפרוטוקול לעיל).
כאשר נשאל פורת על מחיקה של 150 מיליון ₪ לטייקון
מבלי שמוצג לו ההסכם בחתימתו כי אז הוא טוען שאין לו סמכות למחוק וכי הוא לא מחק.
ואז מוצג לו הסכם בחתימת ידו והוא מודה במחיקה
של 150 מיליון ₪.
אבל כאשר נשאל מכוח
איזה סעיף בחוק הוא מחק את החוב, הוא טוען שאין מחיקה.
האם אתם הבנתם את זה קוראים יקרים?!
אין בעיה למחוק חוב
לטייקון בניגוד לחוק
האם כותרת משנה זו
נראית מוזרה או מפתיעה? ברשות המיסים של מדינת ישראל כלל וכלל לא כי הכול אפשרי שם.
הפריירים היחידים הם הפרולטריון, הקוראים ושאר העם שלא מעלים על דעתם שהטייקונים
ושלוחיהם חוגגים על חשבונם. הפקידים הבכירים מרשים לעצמם לפעול בניגוד לחוק ולמחוק
חובות לטייקונים. והטייקונים שמלאכתם נעשית בידי אחרים מאושרים מהמזל הטוב שמאיר
להם פנים משום מה וכל פעם מחדש.
וכך אם נחזור אל החקירה
שוב ולהוראות מבצע מס וחלילה ב, שאלנו את זאב פורת הכיצד הוא מחק חוב של 12 מיליון
ש"ח לחברת בית אבות פסגות של טייקון הנדל"ן יעקב אנגל, וזאת בשעה
שלטייקון היה הסדר חוב כמה שנים קודם והוא לא עמד בו וכאשר הוראות המבצע קובעות
בסעיפים 1.3 ו-1.4 שהטייקון לא זכאי ליהנות מתנאי המבצע כדלקמן:
"1.3 לא יינתנו הקלות לחייב שהסדיר את חובותיו או ערך
הסדר תשלומים טרום המבצע דהיינו אין לשנות/לעדכן/לבטל הסדרים פעילים או תשלומים
שכבר שולמו.
1.4 לא יינתנו הקלות
לחייב שהסדיר את חובותיו או ערך הסדר תשלומים טרום המבצע ולא עמד בפירעון ההסדר
(ההמחאות לא כובדו)."
וכך כאשר אנחנו שואלים
את האדון פורת הכיצד הוא אישר לטייקון הנ"ל את מחיקת החוב למרות שלא היה
זכאי, כי אז תשובתו לוקחת אותנו ממש אל מחוזות הפשע המאורגן אשר שלט בחוצות אמריקה
בשנות העשרים של המאה הקודמת. כך בעמוד 180 לפרוטוקול כדלקמן:
"מר לוי:
אתה אישרת את זה?
ת: אני לא צריך לאשר, זה אוטומטי מאושר.
ש: אתה לא אישרת?
ת: זה אוטומטית מאושר, אני לא צריך לאשר, לא פונים אלי לאשר, זה
אוטומטית מאושר וכמובן אם היו פונים אלי הייתי מאשר.
ש: והיית מאשר
ת:כן
ש: למרות הסעיף שאומר שהוא לא עמד בהסדר,אז הוא לא זכאי להיכלל במבצע,
למרות זאת.
ת: למרות זאת, בסדר? למרות זאת.
ש: דהיינו גם כאשר.
ת: עניתי לך, למרות זאת, נו, קדימה, למרות זאת, כן למרות זאת.
ש: ואני אומר לך שזה בניגוד.
ת: אז תגיד לי, תגיש תביעה נו.
ש: וזה בניגוד לחוק, מה שעשית פה הוא בניגוד לחוק.
ת: בסדר, אין בעיה, בניגוד לחוק..."
רבותיי
ההיסטוריה חוזרת
קוראים יקרים, האם לא
הגיעה העת להסתכל אל המציאות בעיניים פקוחות וללמוד מההיסטוריה?!
בארצות הברית הפשע
המאורגן שהחל דרכו בענף הזנות, בגביית דמי חסות, בייצור ובהברחת אלכהול, הניב
למאפייה רווחי עתק. רווחים אדירים אלו עודדו את הגנגסטרים להרחיב את פעילותם,
והשפעתם על סדר היום הציבורי באמריקה הייתה מוחלטת.
מתי הציבור הישראלי יבין שהוא אינו משלם מס אלא דמי חסות? מתי כולנו נבין שיש לנו פקידי מס עבריינים, אשר השתלטו על הקופה הציבורית כאמצעי ייצור ושליטה לא חוקיים, ובשעה שהם הזוכים לגיבוי משומרי הסף, וכך הטייקונים זוכים מן ההפקר, וקובעים לנו את סדר היום הכלכלי במדינה.
לדאבון הלב אנו קיבלנו במדינת ישראל אוליגרכיית הון אשר השתלטה על משאבי המדינה בהסוואה של דמוקרטיה וכלכלה חופשית. קיבלנו שחיתות רגולטורית אשר מבצרת את שלטון הפשע במסווה של שלטון החוק. ואם מישהו מעז לפתוח את הפה כנגד מעשי הפשע תופרים לו מייד תיק.
למדינת ישראל לא תהיה זכות קיום אם שלטון החוק לא ישרור בה. כל עוד רשות המיסים לא תפורק לחלוטין ותיבנה מחדש, הפשע ישלוט בארצנו בדיוק כפי שהיה בארצות הברית בשנות העשרים.
