חברים יקרים, במשך כל אחר הצהריים עמלתי לכתוב פוסט חשוב על פשעי השלטון והמוסד. במשך מספר שעות באמצעות השתלטות על מחשב ביתי הפריעו לי נציגי המוסד להקליד, לצרף תמונות ולהעלות את הפוסט (שלוש שעות נטו של משחק של "חתול ועכבר"). לא נורא הפוסט יפורסם מחר ואז גם תבינו מדוע מנעו ממני להעלות אותו. בינתיים אצרף לכם כאן שיר שלי בשם "קול השתיקה".
קול השתיקה
לא שיר הלל כתבתי לך ארצי
ולא הגדשתי נפלאותייך,כי אסמייך מלאו באין
ויקבייך בדם.
לא שיר גבורה כותב אני לפועלייך
גם לא שיר תפילה,ביום בו נקברת רוח,
בקול דממה דקה.
לא מבט של חן
נושא אני אלייך,גם לא מבט של געגוע,
כי תמו כאן ימי התום,
וחושך שוב שורר על פני תהום.
את עטי הנחתי למרשותייך,
יבשה הדיו וחריצים נקוו על דף.
היי שלום לך שותפה לדרך,
בגרון יבש ובקול השתיקה.
אנו ממתינים, יישר כח!
השבמחק