הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

13.2.2016

שירי הילדות שלי


בואי לעולם, כך התברר לי בדיעבד, היה מאורע משמח מאוד למשפחתי המורחבת. הייתי נכד ראשון לסבים והסבתות משני הצדדים, עובדה שגרמה לסובבים אותי להרעיף עלי אהבה אשר אותה נטלתי בשקיקה.

בשנה שנולדתי שרו ה "Platters" את השיר היפהפה "ONLY YOU" ואימי כך התברר לי הקדישה לי אותו בחגיגת ברית המילה שלי כאשר שמה את התקליט להתנגן על הפטפון של אז, ואף התכוונה למילות השיר אשר התנגן ברקע " רק אתה יכול להפוך את העולם לצודק. רק אתה יכול להפוך את החושך לאור ורק אתה יכול למלא את ליבי אהבה." 

כמה יפה ורומנטי שרו את זה אז ה-" Platters"


לאחר שנה, כאשר הייתי כבר ילד בוגר בן שנה התוודעתי לשיר המקסים "בסממוצ'ו" (נשק אותי). זה לא שנהגתי אז להאזין לתוכניות השירים בעריכת שמעון פרנס, אבל כאשר אימי קילחה אותי באמבטיה היא נהגה לשיר לי שיר זה ובמרב הכוונה "נשק אותי, נשק אותי הרבה, כאילו זו הפעם האחרונה הערב. נשק אותי הרבה. אני מפחדת לאבד אותך".

וכך נשמע הביצוע היפה והמרגש של שיר זה על ידי הזמרת Cesaria Evora


אלא שהחיים באותן שנים לא היו קלים ואני חשתי זאת על בשרי. כך בכל אופן סיפרה לי אימי. ערב אחד יצאו הוריי לבלות- לרקוד צ'ה צ'ה לקול המנגינה של "בסממוצ'ו" ואכן ריקוד מרהיב השווה צפייה:


אלא שכדי להשאיר ילד בן שנה בבית כמובן שהיה צורך בבייביסיטר. בצוק העיתים ומכיוון שלא נמצא ילד או ילדה בני עשר ומעלה, הופקדה דודתי הגדולה ממני רק בשלוש שנים בלבד להיות השמרטף. וכך כאשר חזרו הוריי אחרי הבילוי הם מצאו את בנם שוכב בשקט ובמנוחה. אלא  שהסיבה לכך, לא הייתה שלווה ורוגע אלא העובדה כי נותרתי עם פה פעור ומלא עד גדותיו בבוטנים שדודתי הכניסה לפי בחריצות ובקפדנות במשך שעה ארוכה, כנראה על מנת שאגדל מהר.

בדיעבד הבנתי, שאם דבר זה לא הרג אותי כנראה ששום דבר כבר לא יהרוג אותי על הכוכב הזה. מפתיעה אולי העובדה שלמרות החוויה הקשה אני דווקא עד היום אוהב פיצוחים, אבל כמובן כאשר אני אוכל אותם במידה.

ארבע שנים לאחר מכן, בגיל חמש, יצא אלביס בשירו היפה "It's now or never"  ודומה כי אמצתי את גישתו הגברית שבשיר. באותה עת האישה של חיי הייתה כמובן אימי ועל כן מילות השיר היפהפה, דומה כי הביעו את רחשי ליבי כלפיה "נשקי אותי יקירתי, מחר יהיה מאוחר מידי. זה עכשיו או לעולם לא, אהובך לא יחכה"
כך המלך בשירו האלמותי


ואכן אהובה לא חיכה ובגיל 10 יצאתי כבר לתור אחר אהבתי הראשונה, הילדה הכי יפה בכיתה ונראה היה אז כי אכן איבדתי את חירותי כפי שכתב והלחין ג'ורג' מוסטאקי בשירו היפה La Liberte"". ומכיוון שהביצוע של חווה אלברשטיין לתרגום השיר ע"י יורם טהר לב עולה אפילו על המקור, כך לטעמי בכל אופן, אציג אותו דווקא.

הבנתי אז בוודאות כי "את חירותי שמרתי לי אותך כמו כוכב בסער. את חירותי עזרת לי לעמוד בכל כאב וצער. ולצעוד בדרכי חלומות על קרני הלבנה וללכת ללכת. בגדתי בך חירותי הטובה. אל הכלא פסעתי בצער. אל הכלא החם אשר שמו אהבה נאספתי כמו נער וסוהרת יפה בתנועה רחבה נעלה את השער"

הו כמה יפה שרה חווה אלברשטיין את השיר המקסים הזה:


בגיל 12 במסיבות הסלוניות גיליתי את הסקס. לא להיבהל. לא ממש סקס. משיכה מינית אל בת הזוג איתה רקדתי סלואו צמוד.

אז התוודעתי ללהקת החיפושיות אשר ממש כצעד בונה אמון לחבורת רוקדי הסלואו של מסיבות כיתה  ז' שרה את שירה האלמותי, ואחד היפים שחוברו אי פעם בשם Hey Jude"" . רק מי שחווה את ההתרגשות הראשונית והפחד (או אולי הבושה) לגשת ולהזמין בחורה לריקוד, יכול היה באמת לשאוף עידוד משיר יפה זה של החיפושיות ולהזדהות עם כל מילה "היי ג'וד, אל תפחד, אתה האיש שצריך לצאת ולקבל אותה. היי ג'וד אל תאכזב אותי. מצאת אותה, עכשיו לך וקבל אותה".

 כך פול מקרתני בשיר יפה זה, עם פני הילד כאשר היה עוד חלב על שפתותיו.


שנתיים לאחר מכן, כאשר כבר הייתי נער מסיבות משופשף, אבל כבר "שבור לב" מהיפה של הכיתה, יכולתי להאזין לשירם המקסים של החפושיות Yesterday"" ולהזדהות עם מילות השיר "אתמול כל הצרות שלי נראו כל כך רחוקות. עכשיו זה נראה שכוונתן להישאר. הו אני מאמין באתמול. למה היא הייתה צריכה ללכת, אני לא יודע. אמרתי משהו לא בסדר? עכשיו אני כמה לאתמול".

כך הביטלס באחד השירים היפים שחוברו אי פעם:


הו כמה אני כמה לאתמול.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה