הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

6.6.2017

מחאה ציבורית כנגד הממשלה וכנגד היועץ המשפטי לממשלה – הדרך היחידה למיגור השחיתות בישראל ולהשבת הדמוקרטיה.


האירועים אשר קרו לפני כשבועיים בפ"ת כאשר משטרת פ"ת עצרה מפגינים שקטים בכיכר גורן בעיר אשר מחו, ולרבות מפגין בודד שאחז בידו שלט מחאה, כנגד היועץ המשפטי – מהווים המשך של כרסום של ממשלת ישראל  בערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי במדינת ישראל.

כל מי שמנתק התנהגות זו של משטרת פ"ת מהמהלך של פירוק רשות השידור והניסיון להכפפתו של התאגיד לנבחרי ציבור פוליטיים מפספס את העיקר.



כך גם מי שלא קושר התנהגות זו של המשטרה לעובדה שראש ממשלת ישראל מנהל דה פאקטו את העיתון הנפוץ ביותר בישראל ואף סוגר הסכמים עם העיתון השני הכי נפוץ, הרי שהוא אינו דק פורתא.

כמובן שאי אפשר לנתק התנהגות זו של משטרת פ"ת מהעובדה שרוב כלי התקשורת בישראל נשלטים על ידי הממשלה או מקורביה (ראה פרשת פישמן- כאשר ברור מי שילם את המחיר על "היד רוחצת יד" כאשר רשות המיסים נמנעה במשך שנים מהגשת בקשת פירוק חרף חובות העתק של פישמן למדינה).

לכל בר בי רב ברור כי ממשלה זו פועלת בכל דרך אפשרית לדיכוי חופש הביטוי ומניעת הביקורת כנגדה, ופיטורי העיתונאי דן מרגלית הינם הינה עדות טרייה לקו פעולה זה.

הטיעון המגוחך כי עצם ההפגנות בעיר פ"ת ובכיכר גורן – עירו של היועץ המשפטי לממשלה מפעילות לחץ לא ראוי על היועץ טוב היה אם לא היה נטען כלל. עובד ציבור המרכז בידיו סמכויות נרחבות כגון היועץ המשפטי לממשלה – אם כל הפגנה בעירו יוצרת עליו לחץ כי אז ספק אם הוא ראוי לתפקידו. שהרי הלחץ המופעל על היועץ מצדו של ראש הממשלה, גדול שבעתיים מן הלחץ הלגיטימי של הציבור שמוחה כנגדו.

אנו לא היינו נדרשים לכל הסוגיה הזו אלמלא הייתה מצויה מדינת ישראל תחת מתקפה רבתי על אושיות שלטון החוק ועל עקרונות הדמוקרטיה.

די אם נאמר שכאשר בקרב המפגינים, קיים חשש כבד כי בבחירות האחרונות לכנסת ישראל  נעשו זיופים חמורים וגניבת שלטון באמצעים טכנולוגים, הרי שהפגנה של הציבור כנגד שומרי הסף אשר לא ממלאים את תפקידם, הינה המפלט האחרון למאבקו של הציבור כנגד השחיתות השלטונית והאפשרות המעשית היחידה למיגור השחיתות השלטונית.


כפי שנראים הדברים כיום, רק באמצעות יציאת הציבור הישראלי לרחוב והצטרפות המוני בית ישראל אל המפגינים בפתח תקווה יתאפשר במדינת ישראל  תהליך דמוקרטי- עממי שיכול לאפשר חילופי שלטון שכן כל דרך אחרת תתבוסס בים של שיטות מתוחכמות ומעשים מושחתים מצד הממשלה וראשה אשר מועלים בתפקידם באמצעות פקידי ציבור בעלי אופי דומה אשר משרתים אותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה