הבאנליות של הרוע
במאסה המפורסמת שלה
"הבאנליות של הרוע" מצביעה החוקרת המפורסמת חנה ארנדט על "הפער בין נוראיותו של הפשע לבין
חוסר הייחודיות של הפושע".
רבים תמהים בימים אלו
כיצד הגענו למצב בו "הקליקה" השלטונית בראשות נתניהו מעורבת במסכת מעשי
שוחד של מיליארדים בעסקת הצוללות, במכירת משאבי הגז של המדינה ב"נזיד
עדשים" ובגזירת "קופונים" במאות מיליוני דולרים מתעשיית שיווק ה"סייבר" למדינות
ולארגוני טרור על פני הגלובוס ולרבות מדינות אויב כאירן, סוריה ולבנון. (עדות ארי הרו תחת צו איסור פרסום)
נתניהו ספינולוג ולא
מדינאי
ואולם נראה כי כבר ראשית
דרכו של נתניהו בשמי הפוליטיקה הישראלית העידה על "אונס" האומה אשר צפוי
להתרחש בעתיד על ידי נתניהו באופן שיותיר אותה מדממת על אם הדרך.
התחקות אחר מהלכיו
הפוליטיים של בנימין נתניהו מלמדים ללא כל ספק כי מדובר ב"ספינולוג" ולא
במדינאי אשר בחר, באופן שיטתי, להדביק תוויות של אי לגיטימיות לכל מתחריו הפוליטיים
והכול על מנת להכשיר את הקרקע לשלטונו הדיקטטורי חסר העקבות.
מסע דה לגיטימציה
פראי ואלים כנגד ממשלת רבין
כבר מיד לאחר חתימת
הסכם אוסלו, במשך שנתיים, משנת 1993 ועד
רצח רבין התנהל תהליך דהלגיטימציה של ממשלת רבין והעומד בראשה כפי שסוקר באתר
וואלה במילים: " לאורך
שנתיים התנהל מסע דה-לגיטימציה פראי ואלים נגד הממשלה, שהמדינה לא ידעה כמותו.
הביטוי "בגידה" נהפך למטבע לגיטימי של הימין. כבר לא קראו לראש הממשלה
יותר בשמו או בתוארו. מעתה ייקרא "הבוגד רבין" או "רבין
הבוגד".
אפילו למטה מפלגות
הימין שהקים באותה עת הצמיד בנימין נתניהו את המוטו המוביל "העם מתקומם נגד הבגידה של ממשלת
רבין".
כידוע אחד מרגעי השיא
של תהליך הדלגיטימציה היה ההפגנה בכיכר ציון ביום 05/10/1995 בפני המון מוסת שנשא תמונות של רבין
במדי אס.אס. וכן הפגנת הימין בצומת רעננה עם ארון קבורה. את אווירת ההסתה באותם
ימים מתאר יפה עוזי ברעם הירושלמי בקישור המצורף.
נתניהו כשר בממשלת
שרון חותר כדי מלהפיל את הממשלה
כמובן שהשיא של הקרשנדו
בתהליך הדה לגיטימציה של השלטון הנבחר היה רציחתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.
האם לאחר שיא זה חזר נתניהו מסורו ןתיקן את דרכיו?! כלל וכלל לא. גם כאשר היה נתניהו
שר בממשלת שרון חתר תחתיו כדי להפיל את הממשלה שהוא עצמו היה חבר בה (שר אוצר).
נתניהו לאולמרט בזמן
החקירות – אין לך מנדט מוסרי וציבורי
האם אולמרט אשר שימש
כראש ממשלה לאחר שרון, בתקופת החקירות שלו זכה לפטור מתהליך של
"דהלגיטימציה" על ידי נתניהו?! כלל וכלל לא. באותה עת שאולמרט נחקר בשנת
2008 הצהיר נתניהו : "אין
למי ששקוע בחקירות את המנדט המוסרי והציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינה"
"הדיקטטורים"
– של ריצ'ארד אוברי – נחוצה מהדורה חדשה
כמובן שהמוסר של
נתניהו הינו מוסר כפול ומה שחל על אולמרט לא חל על נתניהו בעת חקירותיו "מקיר
לקיר". עיון בספרו המפורסם של ההיסטוריון ריצ'רד אוברי
"הדיקטטורים" אשר נכתב על הדיקטטורים היטלר וסטאלין משווע למהדורה
מחודשת אשר תכלול בתוכה את דיקטטורת נתניהו.
כותב אוברי,
הדיקטטורות האלו לא היו מקריות ולא נולדו יש מאין או בפתאומיות. שתיהן היו על רקע הדכדוך
של אומות אלו מתוצאות מלחמת העולם הראשונה ואף אצלנו עלייתו של נתניהו הייתה על
רקע מה שנתפס ככישלון אוסלו והדכדוך הלאומי מחוסר היכולת להגיע לשלום אמת עם
הפלשתינאים.
סטאלין נישא על גבי
מאבק מעמדי, היטלר מאבק גיזעי ונתניהו ימין ושמאל
אוברי מציין בספרו כי
כשם שסטאלין, מנהיג המפלגה הבולשביקית, נישא על גבי המאבק המעמדי, כך היטלר נישא
על גבי המאבק הגזעי. ואילו נתניהו, לדעתנו, בחר להיבנות על גבי האיבה שליבה בכל
שנות שלטונו בין ימין לשמאל.
סטאלין והיטלר התמקדו
במאבק הישרדותי וזלזול ביריבים פוליטיים
מעניינת מאוד העובדה
שמעלה אוברי ולפיה הן הפוליטיקה של סטאלין והן של היטלר התמקדו בהישרדותם האישית
תוך ששניהם זלזלו בעמיתיהם ויריבהם ואין צורך להכביר מילים בנושא זה לגבי נתניהו.
סטאלין והיטלר חסרי
מוסר וחסרי עכבות – נתניהו "תיק פלילי לכל ח"כ"
עוד מציין אוברי שהן
היטלר והן סטאלין היו חסרי מוסר וחסרי עכבות בפוליטיקה ודי לעיין במה שכונה
"מסמך יצחקי" כדי להבין שאופן פעולתו של נתניהו כלפי הקולגות הפוליטיים
שלו היו "תיק פלילי פוטנציאלי לכל פוליטיקאי" על משקל "מחשב לכל
תלמיד". וזאת כמובן על מנת שכל פוליטיקאי יוכל לחשב היטב את צעדיו.
תיארוך תחילת
הדיקטטורה –מינוי יהודה וינשטיין
על פי אוברי תיארוך הדיקטטורה של סטאלין נזקף
לחודש דצמבר 1929 כאשר העיתון פראבדה יצא בכותרת שבירכה את סטאלין ליום הולדתו
ואילו תחילת דיקטטורת היטלר מתוארכת ל- 30/01/1933 היום בו קיבל היטלר- הקאנצלר את הרשות לחוקק
חוקי חירום. אצל נתניהו סיום תפקידו של מני מזוז כיועץ משפטי לממשלה ומינוי
עוה"ד הפרטי שלו – יהודה וינשטיין, מתאגרף לשעבר, כיועץ משפטי לממשלה יכול להיות מתוארך למועד
תחילת הדיקטטורה של נתניהו.
"אתם זכיתם
בבחירות ואני בספירת הקולות"
בדמוקרטיה
הסטאליניסטית קיבלו הבוחרים שני שמות שבינם היו צריכים לבחור, בעוד שבגרמניה נטיית
הציבור, אחרי הרפיסות של רפובליקת וויאמר, נטיית הציבור הייתה לבחור בהיטלר שניתפס
כמנהיג חזק. אצל נתניהו בחר נתניהו שלא להותיר את הליך הבחירה בידי העם כדי למנוע
הפתעות לא רצויות, או שלמען הדיוק נאמר שכמובן שהעם זכאי לבחירות אחת לארבע שנים
ובלבד שנתניהו אחראי על עיבוד הנתונים וספירת הקולות. למי שמתעניין מצורף תקציר של
הספר אשר נכתב על ידי דן לחמן.
החל תהליך דה-
לגיטימציה לעדי המדינה נגד נתניהו
בעצם ימים אלו מתחיל
נתניהו את המהלך של דה לגיטימציה של עדי המדינה שהתייצבו כנגדו, כאשר הראשון שנבחר
הוא מיקי גנור. לפתע חושף נתניהו באמצעות עיתונאי החצר שלו יואב יצחק את עדותו ואת
קו ההגנה של גנור עם עוה"ד הקודם שלו (דבר שכמובן חל עליו חיסיון מוחלט בשל
יחסי עו"ד – לקוח , על פי החוק) וזאת כדי
לקעקע את עדותו של גנור.
ושוב המוסר הכפול של
נתניהו עובד שעות נוספות כאשר עו"ד דוד שימרון לא מסגיר במשטרה מילה אחת ממה
שהיה בינו לבין לקוחו וזאת על סמך חיסיון עו"ד – לקוח. כי דין אחד לדיקטטור
ודין אחר ל"דלת העם".