עתירה לבג"צ למנוע ממנדלבליט להחליט בתיק "ביביטורס" – כב' השופט ג'ובראן הורה למנדלבליט, לנתניהו ולמבקר המדינה להגיב לעתירה.

היום (31/05/2016) הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, על ידי

 עבדכם הנאמן אשר תאסור על היועץ המשפטי לממשלה- עו"ד אביחי

מנדלבליט להחליט בעניין המלצות מבקר המדינה בעניין החשד לעבירות

פליליות ע"י ראש הממשלה- בנימין נתניהו בעניין מימון הוצאות נסיעה

 ושהייה בחו"ל של נתניהו ובני משפחתו בתקופת היותו שר אוצר.

יש לומר כי מועקה גדולה הינה מנת חלקו של אזרח ישראלי כאשר

הוא מביט בצער ובדאבון לב לתהליך מואץ של הידרדרות הנורמות

הציבוריות והשלטוניות בארצו ב-12 השנים האחרונות.

היכן היא ארץ ישראל היפה של פעם, אשר אחד מראשי מייסדיה- דוד

בן גוריון, בתור דוגמא אישית,קבע את מישכנו בשדה בוקר שבנגב?

היכן היא ארץ ישראל היפה אשר ראש ממשלתה ועושה השלום עם

מצריים, מנחם בגין, התגורר בדירת 2 חדרים צנועה בת"א כאשר

הוא ישן במרפסת?

ארץ ישראל "החדשה" מתברר על פי דוח המבקר יוצגה בשנת 2005

ע"י שר האוצר, נתניהו,כאשר הוא מבלה עם רעייתו במלון בלונדון

במשך עשרה ימים בעלות של 1,600 דולר ללילה (עלות של מלכים

ורוזנים) וזאת במימון של איש עסקים פרטי.(סעיף 1 ז לעתירה).

ארץ ישראל "החדשה" מתברר על פי דוח המבקר יוצגה על ידי שר

האוצר נתניהו, בארצות הברית, אנגליה וצרפת, כאשר טיסותיה

של הגברת נתניהו+ מלווה מומנו על ידי איש עסקים פרטי.(סעיף

1 ז לעתירה).

האם אחד מאנשי העסקים אשר מימנו את "הפנוקים" של בני הזוג

נתניהו בחו"ל הינו שותפו העיסקי של מר נתניהו בחברת אירוטק

אשר עוסקת בייצוא בטחוני לישראל, כאשר השיטה בין השניים

הינה "שמור לי ואשמור לך"? (סעיף 4 א לעתירה).

יש להניח כי בתגובת מבקר המדינה לעתירה נוכל למצוא מעט

תשובות לשאלות קשות אלו

כבוד השופט ג'ובראן בהחלטתו מהיום הורה ליועץ המשפטי- אביחי

מנדלבליט, לראש הממשלה ולמבקר המדינה להשיב לאמור בעתירה

 עד ליום 31/07/2016 . למי שמתעניין בקריאת העתירה, אנו מצרפים

 את החלטת בית המשפט הגבוה לצדק וכן את נוסח העתירה.

לא צירפנו את הנספחים לעתירה וזאת עקב היקף היריעה הגדול.

בבית המשפט העליון

בג"ץ  4344/16

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:

עוה"ד דוד לוי

                                          

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:	1. היועץ המשפטי לממשלה
	2. ראש ממשלת ישראל
	3. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר - עו"ד יהודה     וינשטיין
	4. מבקר המדינה

                                          

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

                                          

בשם העותר:                          בעצמו

החלטה

1.        לתגובת המשיבים 1, 2 ו-4 לעתירה עד ליום 31.7.2016.

2.        לאחר קבלת התגובה, אחליט בדבר אופן המשך הטיפול בעתירה.

3.        לא מצאתי הצדקה למתן צו ביניים לעת הזו.

           ניתנה היום, ‏כ"ג באייר התשע"ו (‏31.5.2016).

בבית המשפט העליון                                         בג"ץ 16/ 4344 בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק                  בעניין:     עוה"ד דוד לוי רישיון מס' 11223               מרחוב ההסתדרות 25               רעננה 43404               טל:09-7725369  פקס: 09-7725045               דוא"ל:dlevi6155@gmail.com              העותר טוען לעצמו.                                                                           העותר                           -------נגד-------- 1.   עו"ד אביחי מנדלבליט - היועץ המשפטי לממשלה רחוב צלאח א-דין 29, ירושלים, 97110 טל:02-6466666 פקס: 02-6285438 2.   ראש ממשלת ישראל- בנימין נתניהו לשכת ראש הממשלה, רחוב קפלן 3 ירושלים טל: 02-6705510 פקס:02-5605000   3.   היועץ המשפטי לממשלה לשעבר- עו"ד  יהודה      וינשטיין רחוב צלאח א-דין 29, ירושלים , 97110                                                               המשיבים              ----נגד----- ובעניין: מבקר המדינה- יוסף שפירא                                                     משיב פורמלי רחוב מבקר המדינה 2, ירושלים 9101001 טל:02-6665000 פקס: 02-6529322 עתירה למתן צו על תנאי בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי המופנה ליועץ המשפטי לממשלה- עו"ד אביחי מנדלבליט, והמורה לו לבוא ולנמק מדוע לא ימנע מלדון, לחקור ולהחליט באופן אישי, בעניין המלצות מבקר המדינה בדוח מספר 62ג בעניין מימון נסיעות מר בנימין נתניהו לחו"ל בתקופת היותו שר אוצר, ומדוע לא ידיר עצמו מבדיקת התיק הנ"ל ומההחלטה בו, דהיינו מבירור הסוגיה האם יש או אין מקום להגשת כתב אישום כנגד המבוקר, וכן מדוע לא יעביר את הטיפול בבדיקת התיק הנ"ל לטיפולו של פרקליט המדינה , וזאת עקב ניגוד העניינים אשר הינו מצוי בו. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לעשות את הצו החלטי. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים1-3 או מי מהם בהוצאות העתירה ובשכר טרחת העותר. ואלה נימוקי העתירה 1.הקדמה ועיקרי דוח המבקר: א. העותר הינו עו"ד במקצועו, ואזרח החרד לשלטון החוק במדינת ישראל, אשר עוקב בדאגה רבה אחר התרופפות נורמות שלטון החוק במדינת ישראל, ומביט בעיניים כלות כיצד ערכי יסוד של הדמוקרטיה הישראלית נרמסים בשנים האחרונות  בראש חוצות בכלל, ובשנה האחרונה בפרט. ב. עניינה של עתירה זו הינה אופן יישום המלצות של מבקר המדינה (להלן "המבקר") בדוח שנתי מספר 66 ג, על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בהמשך לביצוע השלמת ביקורת בעניין מימון נסיעות מר בנימין נתניהו ובני משפחתו לחו"ל בתקופת היותו שר האוצר, לרבות מימון הוצאות השהייה במלון של מר נתניהו ובני משפחתו. (העתק דוח המבקר 66 ג (להלן "דוח המבקר") מצורף לעתירה ומסומן באות א'). ג. בדוח הנ"ל מצא המבקר שורה של ליקויים והפרות חוק מצדו של המבוקר הן באי הגשת בקשה להיתר לקבלת מתנה, הן באי פנייה לייעוץ המשפטי של משרדו לצורך קבלת חוות דעת מוקדמת, וזאת בנוגע  למימון טיסותיו על ידי אנשי עסקים פרטיים ובנוגע למימון טיסות בני משפחתו לחו"ל, וכן בנוגע למימון שהותם של המבוקר ובני משפחתו בחו"ל. לצורך המחשה והדגשה יובאו להלן מספר ציטטות מדוח המבקר כדלקמן: בעמוד 391 לדוח המבקר ובהתייחס למימון נסיעה פרטית של מר נתניהו לחו"ל על ידי ארגון הבונדס קובע המבקר כדלקמן: "על פי חוק המתנות ועל פי הכללים למניעת ניגוד עניינים, נסיעת שר לחו"ל במימון מלא או חלקי של גורם חיצוני שאינו ממשלתי עשויה להיחשב טובת הנאה או מתנה, שיש בה פוטנציאל לניגוד עניינים. מהביקורת עלה כי מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות לצורך בדיקה אם נסיעותיו הן בגדר טובת הנאה או מתנה, וממילא לא נבדקה השאלה אם ניתן להקנות לו את המתנה - או שעליו לשלם את שווייה. כמו כן לא פנה אל הוועדה למתן היתרים. משרד מבקר המדינה מעיר על השימוש שעשה מר נתניהו בכספי הבונדס לצורך מימון שהותו במלון בנסיעה פרטית." ד. בעמוד 392 לדוח המבקר קובע המבקר, בהתייחסו לנסיעות מר נתניהו לחו"ל אשר מומנו על ידי גורם חיצוני פרטי, הן אלו שהיו בתפקיד והן אלו שהוגדרו כפרטיות, כדלקמן: "משרד מבקר המדינה מעיר כי נסיעותיו של מר נתניהו לחו"ל במימון גורם חיצוני שאינו ממשלתי מעוררות חשש, ולו למראית עין, לניגוד עניינים וכן לקבלת טובת הנאה בלא ההיתר הנדרש. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, גם כשתכלית הנסיעות הייתה הופעות הסברה עבור מדינת ישראל או סיוע לארגונים - וקל וחומר כשמדובר בנסיעה פרטית במימון חיצוני - ראוי היה שמר נתניהו יבקש חוות דעת משפטית קודם קבלת המימון החיצוני לנסיעות אלה ויוודא כי הדבר עולה בקנה אחד עם הכללים החלים בנושא." ה. בעמוד 393 לדוח קובע המבקר בהתייחסו למימון נסיעות לחו"ל של בני משפחתו של השר נתניהו על ידי גורם חיצוני שאינו ממשלתי כדלקמן: "מהביקורת עלה כי רעיית שר האוצר דאז הצטרפה לנסיעותיו, במימון חיצוני (מלא או חלקי), בלי שהשר פנה לוועדת המתנות על מנת לקבל היתר לקבלת המתנה ולוודא שאין במימון זה משום קבלת טובת הנאה אסורה." וכן בעמוד 394 לדוח המבקר כדלקמן: "לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר רעייתו של השר מתלווה אליו והוצאותיה ממומנות על ידי גורם חיצוני שאינו ממשלתי, יש בכך משום חשש למתן טובת הנאה לשר, המצריכה פנייה אל הוועדה למתן היתרים ולוועדת המתנות ובחינה שלהן בעניין. הדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר במימון של גורם שאינו קשור לנסיעה ושלא הוא מימן את נסיעת השר." ו. בעמוד 397 לדוח בסכום בדיקתו ובהתייחס לממצאיו בקשר לנסיעותיו של המבוקר ובני משפחתו לחו"ל ומימונן, כמו גם מימון הוצאות שהייתו של המבוקר ובני משפחתו בחו"ל, קובע המבקר כדלקמן: "מכלל הממצאים עולה כי נסיעות של מר נתניהו לחו"ל בתפקיד, וכן נסיעותיהם של בני משפחתו שהתלוו אליו, מומנו על ידי גורמים חיצוניים, בהם גופים שונים, אנשי עסקים ואנשים פרטיים בעלי קשרים מסוגים שונים לשר האוצר ולמשק הישראלי. מימון זה נעשה ללא בחינה משפטית של האפשרות לניגוד עניינים." ז. בהתאם למפורט בלוח מספר 1 בעמוד 386 לדוח וכן לוח מספר 3 בעמוד 397 לדוח עולה בין היתר כי את טיסותיו של מר נתניהו לארצות הברית ,לאנגליה ולצרפת בתאריכים 13/06/2003- 23/06/2003 מימן איש עסקים א' בסך של 6992 דולר. את השהות של בני הזוג נתניהו ובנם בבית המלון בלונדון מיום 21/01/2005 ועד יום 30/01/2005  בסכום של 8,568 לירות שטרלינג (דהיינו עלות שהייה של 7,114 ₪ ללילה על פי השער היציג) מימן איש עסקים ב'. בהתאם למפורט בלוח מספר שלוש בעמוד 397 את המימון עבור נסיעת הגב' נתניהו ומלווה שלה, בחודש יוני 2003 , לארצות הברית, לאנגליה ולצרפת בסך של 4795 דולר מימן איש עסקים א'. 2. מינוי המשיב 1 כיועץ משפטי לממשלה והודעתו הפומבית כי יידרש להמלצות המבקר ויכריע  בהן א. ביום 03/01/2016 אישרה ממשלת ישראל את מינויו של המשיב 1 ליועץ המשפטי לממשלה וזאת לאחר שבחודש דצמבר 2015 המליצה ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה על מועמדותו של  המשיב 1 לתפקיד. (העתק הידיעה שפורסמה בעיתונות לגבי המלצת וועדת האיתור מצורפת לעתירה ומסומנת באות ב'). ב. ביום 24/05/2016 , בכנס הקמת וועדת פרקליטי המדינה בלשכת עוה"ד התבטא המשיב מספר 1 בדבר כוונתו להכריע בהמלצות אשר הוגשו בדוח המבקר בעניינו של המשיב מספר 2 ובאילו המילים: "לא היססתי לפתוח בחקירות רגישות ולא אהסס להעמיד לדין אם אצטרך" (העתק מהודעתו של המשיב 1 בעיתונות מצורפת לעתירה ומסומנת באות ג'). 3. המשיב 1 שימש מזכיר הממשלה בטרם מיוניו ליוהמ"ש ועקב כך הינו מצוי בניגוד עניינים בקבלת החלטה בעניינו של המשיב 2 א. המשיב מספר 1 מונה ביום 13/05/2013 על ידי ממשלת ישראל כמזכיר הממשלה וזאת בהתאם להצעת ראש הממשלה.(העתק ההודעה על פרסום המינוי בילקוט הפרסומים מצורף לעתירה ומסומן באות ד'). יצוין כי משרת מזכיר הממשלה הינה משרת אמון בלשכת ראש הממשלה ולפיכך בחירתו כאמור על ידי ראש הממשלה נעשתה ללא מכרז.(מצורפים בזה הדפים הרלוונטיים מתוך חוות דעת בנושא איוש משרות בלשכת ראש הממשלה אשר הוכנה והוגשה ללשכת ראש הממשלה על ידי מר יוסי קוצ'יק בחודש אפריל 2012 מסומן באות ה). ב. בהתאם לתקנון הממשלה (להלן "התקנון") המסדיר את תחומי פעולתו של מזכיר הממשלה, סדר יומה של הממשלה נקבע על ידי מזכיר הממשלה ובתאום עם ראש הממשלה.(העתק פרק א' לתקנון מצורף לעתירה ומסומן באות ו'). בהתאם לסעיפים 3-4 לתקנון אופן הגשת הצעה לסדר יום של הממשלה מתבצע ע"י הגשת ההצעה לסדר על ידי השר המעוניין למזכיר הממשלה. מזכיר הממשלה מבצע בדיקה האם ההצעה עומדת בקריטריונים הקבועים בסעיף 4 לתקנון. בהתאם לסעיף 4(ח) (3) לתקנון רשאי ראש הממשלה לקבוע כי הצעה תובא לדיון בממשלה אף אם אינה עומדת בקריטריונים הקבועים בתקנון. מכאן ועל מנת ליישם תוכנו של סעיף זה, הרי שכל הצעה לסדר היום מחייבת התייעצות קרובה ויומיומית בין ראש הממשלה למזכיר הממשלה, ובאופן הזה משמש מזכיר הממשלה כאיש סודו ואמונו של ראש הממשלה ולמעשה האדם המקורב אליו ביותר. ג. כאמור לעיל ביום 03/01/2016 אישרה ממשלת ישראל את מינויו של המשיב 1 ליועץ המשפטי לממשלה וזאת לאחר שבחודש דצמבר 2015 המליצה ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה על מועמדותו של  המשיב 1 לתפקיד. יצוין כי מבין חברי וועדת האיתור היה זה כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר- השופט א. גרוניס אשר התנגד למינוי וזאת עקב היעדר תקופת צינון בין שני התפקידים. ד. התוצאה אשר התקבלה בעקבות המינוי ונוכח דוח המבקר הממליץ על בחינת אפשרות לנקיטת הליכים פליליים כנגד המשיב 2, הינה שהמשיב 1 אשר במשך 2.5 שנים שירת את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה, כמזכיר הממשלה, ואף חב בחובות אמון אישיות כלפי המשיב מספר  2 והיה האיש המקורב אליו ביותר, נדרש עתה להכריע בעניין אפשרות של נקיטת הליך פלילי כנגד אדונו לשעבר ויתכן אף אגב בירור עניינים אשר היה שותף להם עת שימש בתפקידו כמזכיר הממשלה וכפי שיפורט בהמשך. ה. בבג"צ 788/90 זוהר חוצות בע"מ נ. עריית רמלה ואח' (פד"י מד 3 עמ' 843) נדרש בית משפט נכבד זה להכריע בשאלה האם יו"ר ועדת המכרזים (עו"ד במקצועו) רשאי לשמש בתפקיד יו"ר וועדת מכרזים ולדון במכרז אשר בו משתתפת חברה אשר הוא שימש בעבר הלא רחוק (ולפני מינויו כיו"ר וועדת המכרזים) כב"כ של אותה חברה? בית משפט נכבד  זה מצא כי סמיכות התפקידים ואופיים יוצר חשש למשוא פנים. נוכח הרלוונטיות של הסיטואציה העובדתית שבפסק הדין מצאנו לנכון להביא בארוכה את המובאה הרלוונטית מתוך פסק הדין שניתן מפי כבוד השופט בן יאיר בסעיף 6 לפסה"ד  כדלקמן: ".6 משוא פנים (א) מהתצהירים שהוגשו ומהמסמכים שצורפו אליהם עולה, כי בתקופה שבין חודש ספטמבר 1987לבין חודש דצמבר 1988טיפל יושב-ראש ועדת המכרזים, עו"ד מ' גביזון, ברישום חדשות העיר כחברה. כמו כן, הוא ייצג אותה או את מנהליה, בענייניה של חדשות העיר, בשתי תביעות בבית המשפט. הסוגיה של משוא פנים נדונה בהרחבה בפסקי-דין רבים, ואין צורך לחזור ולפרטם: "מקובל כיום על הכול הכלל, כי אסור לו לעובד ציבור להימצא במצב, בו קיים חשש של ניגוד עניינים בין אינטרס שלטוני לאינטרס פרטי או בין שני אינטרסים שלטוניים. אם מוצא עובד ציבור את עצמו במצב, שבו שני תפקידים יכולים להביאו למצב של ניגוד עניינים כזה, עליו להתנתק מאחד מהם" (בג"צ 244/86 [1], בעמ' 185). עו"ד גביזון הצהיר, שלאחר שנבחר לכהן כחבר מועצת העיר רמלה, ניתק כל מגע עם חדשות העיר ואף הודיע לה על כך מפורשות; הצהרה זו מקובלת עלי. (ב) כידוע, האיסור על עובד ציבור להימצא במצב בו קיים חשש למשוא פנים משתרע לא רק על כהונה בו-זמנית בשני תפקידים, שעלול לקום ביניהם ניגוד עניינים. כך נקבע, שאסור לעובד ציבור להשתתף בוועדת מכרזים הדנה בעניינו של קרוב משפחה, ועליו להודיע מראש על זיקתו למועמד מבין המועמדים, כדי שהדיונים יתנהלו באווירה של טוהר מידות (ראה: בג"צ 531/79 [2], בעמ' 560; בג"צ 606/86 [3], בעמ' 801; בג"צ 333/74 [4], בעמ' 462). אולם לא רק קרבה משפחתית, אלא גם ידידות אישית מחייבת את חבר הוועדה, שלגביו קיים חשש של משוא פנים, להודיע לוועדה על יחסי הידידות האמורים ואף להימנע מהצבעה באותו עניין. כך, נאמר בבג"צ 496/81 [5], בעמ' 421: "... היכרות קודמת בין מועמדים למשרה לבין חברי ועדה שדנה במינוים אין בה כל פגם ואינה פוסלת את חברי הוועדה מלדון ולהחליט בעניין המינוי או המלצה למינוי. לעומת זאת, קרבה משפחתית בין מועמד לבין חבר ועדה או רשות מקומית שמינה את החבר בוועדה עלולה, בנסיבות מסוימות, לפסול מינוי... כאמור, עלינו להניח, בהעדר סתירה ממשית לטענה זו, שקיימת ידידות אישית בין מר סלח לבין הזוכה. אני מוכן להסכים, שידידות אישית זו לא פסלה את מר סלח מלהיות חבר בוועדה, אולם היה עליו להודיע בישיבת הוועדה על יחסי הידידות שבינו לבין הזוכה, ומן הראוי היה, שהוא יימנע מהצבעה לגבי מועמדות הזוכה". אין ספק, שהטיפול המשפטי שנתן עו"ד גביזון לחדשות העיר או למנהליה הצריך קשר הדוק ביניהם. סיבה זו, כשלעצמה, הטילה על עו"ד גביזון חובה להודיע לוועדה על היחסים שבינו לבין חדשות העיר וחייבה אותו להימנע מלהשתתף בדיון ובהצבעה בעניינה. (ג) לגבי מידת החשש הדרושה, על-מנת שהחשש ייחשב כ"חשש למשוא פנים", חלוקות הדעות בפסיקה. הכול מסכימים, שאין די חשש רחוק או תיאורטי. המחלוקת מתמקדת בשאלה, האם דרושה רמת סבירות, המגיעה לכדי "אפשרות ממשית", או שמא די בחשש סביר. כך, נאמר בבג"צ 244/86 [1] הנ"ל, בעמ' 186: "... בהעדר הגדרה של 'אפשרות ממשית' מזה ו'חשש סביר' מזה, אין שני אלה אלא ביטויים של כמות, ביטויים של דרגות שונות של חומרה. כפי שמציין השופט ברק בקטע שציטטתי לעיל, קיימות בנושא זה שתי השקפות בין שופטי בית-משפט זה. אסכולה אחת, זו המקילה, מצדיקה ניתוק בין שני התפקידים, אך ורק כאשר קיימת דרגה גבוהה יותר של חשש לניגוד עניינים, דרגה של אפשרות ממשית, ואילו אני מוצא עצמי במחנה המחמירים הסוברים, שדי בחשש סביר לצורך זה. טעמיי לכך הם טעמים של מינהל תקין". דברים אלה יפים גם לענייננו. דעתי היא, שהשתלשלות העניינים, במקרה שלפנינו, פוסלת את החלטת הוועדה בשל חשש למשוא פנים, הן לפי המבחן המחמיר והן לפי המבחן המקל. (ד) עיריית רמלה וראש העירייה טוענים, שמאחר שהמלצת ועדת המכרזים נתקבלה פה אחד, אין בחשש למשוא פנים מצד יושב-ראש הוועדה כדי לפסול את ההחלטה, שהייתה מתקבלת גם ללא קולו של יושב-ראש הוועדה. בבג"צ 233/86 [6], בעמ' 51 3, נקבע: "טענה אחת היא, כי המלצת הוועדה הינה פסולה ובטלה מעיקרה, מפני שעם חבריה נמנה מר אהרון לוי. לפי הטענה, היה מר לוי כבר 'נגוע', מפני שכבר קבע   דעה מראש בנושא שלעניינו מונתה הוועדה.... הרעיון הוא, שיש למנוע מחבר ה'נגוע' בדבר להשפיע בכוח השכנוע שלו על החלטתם של חברי הוועדה האחרים...". אמנם, עו"ד גביזון הצהיר שלא ניסה להשפיע בכל דרך על חברי הוועדה האחרים לטובתה של חדשות העיר, אך אין לדעת, איזו הצעה הייתה מתקבלת, לו במקום עו"ד גביזון היה משמש יושב-ראש אחר לוועדה. יש לציין, שלפני הוועדה עמדה חוות-דעת של היועצת המשפטית של עיריית רמלה, לפיה אין לבחון לגופה את הצעתה של חדשות העיר, מאחר שלא צורפה לה המלצה, כנדרש בתנאי המכרז החדש. אף שזאת הייתה חוות הדעת, טען עו"ד גביזון בישיבת הוועדה, שניסוח תנאי המכרז אינו מפריע לדון בהצעת חדשות העיר לגופה. יש אפשרות, שיושב-ראש אחר היה גורס אחרת. (ה) בענייני מכרזים, ראוי שהדברים לא רק ייעשו כשורה, אלא גם ייראו ככאלה. כיוון שכך, ומאחר שהיה חשש למשוא פנים מצד יושב-ראש הוועדה, יש לפסול את החלטתה של ועדת המכרזים". עד כאן המובאה מפסק הדין בבג"צ זוהר חוצות בע"מ, ובהשאלה למקרה שלנו, לא יהיה זה בלתי סביר להניח כי המשיב 1 שירת בנאמנות את המשיב 2 בתקופת עבודתו כמזכיר ממשלה, בנאמנות שאינה פחותה מעו"ד שייצג חברה. זאת ועוד ניתן אף להחיל על ענייננו את הקביעה כי בהעדר ראייה לסתור הייתה קיימת ידידות אישית וקירבה בין המשיב 1 למשיב 2 הנובעת מקשרי העבודה המאוד קרובים בין השניים ומיחסי האמון אשר נדרשו מן המשיב 1 כלפי המשיב 2, ידידות זו ויחסי קירבה אלו, לעניות דעתנו,  מונעות מן המשיב 1 להיות נטול פניות בעת הכרעה בהמלצות המבקר. ו. כבוד הנשיא לשעבר של בית משפט נכבד זה- השופט אהרון ברק, במאמרו "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד" (משפטים י תש"מ עמ'11) מסביר כי ניגוד העניינים מתקיים  גם אם בפועל יכול שיקול הדעת להיות ראוי, כדלקמן: "הכלל האוסר על אדם להימצא במצב של ניגוד עניינים, האיסור אינו רק על שיקול הדעת עצמו בביצוע הפעולה או התפקיד. האיסור הוא על הימצאות במצב שבו עלול להיות ניגוד עניינים. מטרת הכלל למנוע את הרע בטרם יארע. הכלל צופה פני העתיד. אין זה מעלה ואין זה מוריד אם בפועל שיקול הדעת הוא ראוי. גם אין זה מעלה או מוריד אם בפועל נגרם נזק או הוענקה טובה לזה שלמענו פועלים. אכן מטרת הכלל היא למנוע פיתוי מאדם ישר והגון בחינת "אל תעמידנו בפני ניסיון". הטענה הנשמעת לעיתים קרובות: "סמוך עלי, לי זה לא יקרה. אני אדע להפריד בין ענייני האישיים ובין ענייני התפקיד" אינה לעניין. הכלל בדבר ניגוד אינטרסים בא למנוע מאדם מסור ונאמן מלהימצא במצב פוטנציאלי של ניגוד אינטרסים. תחולתו של עיקרון זה רחבה ביותר." ז. באסופת המאמרים  בספר אורי ידין כותבים המחברים ט.שפניץ וו.לוסטהויז במאמרם "ניגוד עניינים בשירות הציבורי" כי אחת הדרכים להתמודדות עם מצב של ניגוד עניינים הינה העברת התפקיד לבעל תפקיד אחר – אד הוק, כך בעמוד 324 בסר הנ"ל כדלקמן: "העברת תפקיד לבעל תפקיד אחר בהנחה שניגוד העניינים הוא בקטע מסוים של פעולתו של בעל התפקיד הציבורי, שאותו ניתן להעביר לבעל תפקיד אחר מבלי לפגוע יתר על המידה בנושא מבחינה עניינית,  הרי שהעברה כזו עשויה לפתור את ניגוד העניינים." יצוין כי בענייננו, העברת הנושא מהמשיב מספר 1 להכרעת פרקליט המדינה הינה פשוטה ביותר, כי מי לנו יותר מתאים להכריע בנושא כאמור יותר מאשר ראש התביעה הכללית. ח. בבג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעריית פ"ת נ. מועצת עריית פ"ת ל"ד(2) 566 (נבו), מצטט כב' השופט ברק כתוארו אז את כב' השופט ברנזון בבג"צ 293/64 רג'א עלי חסין נ. חי אלוני כדלקמן: "אולם אדם קרוב לעצמו, למשרדו, למחלקתו ולענייניהם, והוא עלול על נקלה להזדהות שלא בכוונה עימהם מבלי שיחוש כלל שהוא נוקט עמדה לא בלתי משוחדת כלפי הגוף שבראשו הוא עומד ולעניינו הוא דואג. כידוע, במקרים כאלה יש למנוע לא רק את הסכנה של אי עשיית צדק, אלא גם את האפשרות שלא ייראה שהצדק נעשה. ואם חשוב כל כך שתיראה עשיית הצדק, הרי עוד יותר חשוב שאמנם הצדק ייעשה" (עמ' 576). 4.    המשיב 1 בתפקידו כמזכיר ממשלה טיפל בנושאים שונים בשיתוף המשיב 2, ושימש כיועץ (אישי ומשפטי) בנושאים אלו וכעת אמור הוא להכריע בתקינות עניינים אלו ובכך מתקיים  ניגוד העניינים. א.    למעלה מן הצורך יתכבד העותר בסעיף זה להעלות מספר נושאים, אשר הועלו בעבודת הממשלה, ואשר המשיבים 1 ו-2 עסקו בהם כמפורט לעיל בצוותא חדא ואשר עלול להיות להם קשר לאנשי העסקים המצוינים בדוח המבקר, ומכאן שהמשיב 1 אמור לבדוק למעשה את כשרות הפעולות שהוא עצמו ביצע בשיתוף המשיב 2. החשש המתעורר הוא כי יקשה על המשיב מספר 1 להתחשב באינטרסים זרים של המשיב 2 אשר יתכן והיו קיימים כל העת ואולם מטבע הדברים לא הועלו על השולחן בעבודה המשותף שבין המשיב 1 ו-2.  . מיותר לציין כי עבודתו של המשיב 1 עבור המשיב 2 בעניינים השונים כפי שיפורטו להלן ואשר מהם עלול לעלות חשש לניגוד עניינים מצדו של המשיב 2 הופכת את המשיב 1 לנגוע, וקשור באופן אישי בעל כורחו בענייניו של המשיב 2, ובהחלטות שניטלו על ידי השניים בצוותא, ועל כן הוא נגוע בניגוד עניינים מובנה. כך למשל, לא סוד הוא כי המשיב 2 נמצא בקשרי חברות קרובה עם אנשי עסקים בולטים מאנגליה וארה"ב .קשרים אלו הם מתפרסים גם על התחום החברתי וגם על התחום  העסקי. . ידוע לכל כי המשיב מספר 2 מצוי ביחסי ידידות קרובים ביותר, עם איש העסקים האמריקאי - המליארדר שלדון אדלסון אשר עיקר הונו מושקע כידוע בתחום בתי ההימורים וכן הינו הבעלים של היומון "ישראל היום" אשר מייצג (תומך) בקו הפוליטי של ראש הממשלה. כמו כן מצוי המשיב מספר 2 ביחסי ידידות וחברות קרובים, ,עסקיים וחברתיים, עם איש העסקים האנגלי – המיליארדר  פויו (חיים) זבלדוביץ, אשר הונו מושקע בין היתר בתחום תעשיית ייצור הנשק וככזה הינו אחד הספקים הגדולים של נשק לצה"ל מאז הקמתו. זבלדוביץ הנ"ל הינו אף שותפו של נתניהו בחברת אירוטק (לשעבר אלקטריק פיול) חברה העוסקת בייצור מוצרים ביטחוניים ואף היא ספקית של צה"ל. (העתק מפרסום הקשר העסקי בין השניים מהעיתון פורבס מצורף לעתירה ומסומן באות ז'). יצוין כי בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס מיום 24/05/2016 בתגובה לדוח המבקר צוינה הערכה כי כפי הנראה אחד מאנשי העסקים  המוזכרים בדוח המבקר הינו פויו זבלדוביץ הנ"ל.(העתק הפרסום בעיתון גלובס מיום 24/05/2016 מצורף לעתירה ומסומן באות ח') ב.     מכאן יעבור העותר לפרסומים שהודלפו לתקשורת לגבי דוח המבקר בנוגע ל"מבצע צוק איתן" והגם שמדובר בהדלפה על ידי מאן דהו (שר או אדם אחר), הרי שלא ניתן להתעלם מתוכנו של הפרסום ברבים, בבחינת מראית פני הצדק, ככול שהפרסום נוגע לענייננו וזאת על פי הלכת "פרי העץ המורעל". זאת ועוד, יש לזכור כי דוח המבקר לגבי "מבצע צוק איתן" הוגש למשרד ראש הממשלה לפני חודשים ארוכים, ואולם שלא כנהוג וכמקובל עוכבה תגובת משרד ראש הממשלה לדוח, ועל ידי כך אף נדחה פרסום הדוח על ידי המבקר. מכל מקום, על פי אינפורמציה שפורסמה במספר רב של כלי תקשורת עולה כי ראשי מערכת הביטחון (צה"ל וגופי המודיעין) המליצו כבר חודש לפני המבצע לראש הממשלה להימנע מכניסה קרקעית לרצועת עזה שכן פעולה כזו הינה חסרת תוחלת אסטרטגית ואף יש בה לפגוע באינטרסים הביטחוניים של ישראל. ואולם גישת ראש הממשלה- המשיב 2 הייתה להימנע מאימוץ פתרון לעקיפת העימות עם החמאס. לא זו אף זו, ראש הממשלה, על פי הפרסומים לא דאג לעדכן את הקבינט המדיני ביטחוני בהצעות חילופיות של הדרג הביטחוני.(מצורפת אחת הכתבות שפורסמו בעיתונות בעניין זה מסומנת באות ט'). העולה מכך, ובכל הזהירות המתבקשת, הוא שאין לשלול אפשרות כי חרף ההמלצות של מערכת הביטחון להימנע ממבצע צבאי אשר ניתנו לפני המבצע לראש הממשלה, נמנע ראש הממשלה מלאמץ אותן מטעמיו הוא, ואף נמנע משום מה מלהעבירן לידיעת חברי הקבינט מדיני- בטחוני במועד זה.  זאת ועוד, מן הפרסומים עולה, ושוב בזהירות הראויה , כי רק בתחילת חודש יולי, לאחר חטיפת שלושת הנערים וערב המבצע, נודע לחברי הקבינט לראשונה על עמדת מערכת הביטחון ואולם אז כאשר הרוחות סערו ספק אם ניתן היה להגיע להחלטות מושכלות בנושא, וזאת כפי שמשקף פרוטוקול הדיון בקבינט כפי שפורסם על ידי כתב החדשות של ערוץ 2 אודי סגל. (העתק פרוטוקול הדיונים בקבינט בתחילת חודש יוני 2014 ולאחר חטיפת שלושת הנערים מצורף לעתירה זו ומסומן באות י'). העולה מהאמור לעיל, כי לכאורה, בהתנהגותו והתנהלותו של ראש הממשלה- המשיב מס' 2 חודש לפני מבצע "צוק איתן" ועד  סמוך לפני תחילת המבצע, בעצם מודרו חברי הקבינט מדיני- בטחוני מעמדת הצבא השוללת כניסה קרקעית לרצועה, ואילו ראש הממשלה, הוביל ודחף באופן אישי, למהלך צבאי קרקעי של פלישה לרצועת עזה וזאת בניגוד לעמדת הדרג הצבאי והביטחוני, ולמעשה אף בניגוד לשיקול האסטרטגי של ראשי הצבא וגופי המודיעין, דבר שאילץ בסופו של יום את הממשלה להפסיק את המבצע לפני תומו, וזאת על מנת שלא לגרום לנזקים ביטחוניים חמורים יותר. התנהלותו הלכאורית הזו של ראש הממשלה – המשיב 2, מעלה חשש, ולו תיאורטי, שמא היו שיקולים זרים אשר השפיעו על התנהלותו זו של ראש הממשלה, כגון רצון לגרום להגדלת הביקוש למוצרים ביטחוניים מחברותיו של ידידו פויו זבלדוביץ ו/או מחברת אירוטק שראש הממשלה הינו בעל מניות בה. ויודגש, כי על פי הפרסומים, המבקר לא מצא בחקירתו נימוקים ענייניים לכאורה מצדו של ראש הממשלה בזמן אמת אשר תמכו בפלישה קרקעית לרצועת עזה. זאת ועוד, בעצם אי השיתוף של חברי הקבינט מדיני- ביטחוני בעמדת מערכת הביטחון על ידי ראש הממשלה- המשיב מספר 2, כחודש לפני המבצע וזאת בשעה שלפחות באופן לכאורי קיים היה חשש לניגוד עניינים מצדו של ראש הממשלה (כאמור הן עקב היותו שותף בחברה המספקת לצה"ל מוצרים ביטחוניים והן עקב חברותו הקרובה וקשריו העסקיים עם ספק נשק גדול של צה"ל- פויו זבלדוביץ), הרי שבכך לכאורה הפר המשיב 2 את חובת אמונים שלו כראש הממשלה כלפי הציבור. ג.      מכאן יעבור העותר להתייחס לאירוע  אחר  אשר התרחש ביוזמת הממשלה– שהינו כלכלי במהותו ואולם גם הוא מתקשר ולו באופן תיאורטי למקורבו של המשיב 2- איש העסקים שלדון אדלסון. המדובר בתמיכת ראש הממשלה- המשיב מספר 2, בתחילת שנת 2016 , במלוא העוצמה והמרץ בהקמת קאזינו באילת. וכך, ביום 17/02/2016 פרסמו בעיתון דמרקר העיתונאים צבי זרחיה ומוטי בסוק את הכתבה החדשותית אשר כותרתה הייתה כדלקמן: "נתניהו: "קזינו יציל את אילת מקריסה כלכלית", הבית היהודי והחרדים תוקפים: "תופעה משחיתה". (העתק הידיעה שפורסמה כאמור בעיתון דמרקר מצורפת לעתירה ומסומנת באות י"א). יצוין כי הנושא אף עלה ביוזמת הממשלה לדיון במליאת הכנסת ביום 24/02/2016. (העתק שני עמודים ראשונים של הדיון במליאת הכנסת בנושא מצורפים לעתירה ומסומנים באות י"ב). גם בהנחה שראש הממשלה אכן סבור כי קזינו באילת אכן יציל את העיר אילת כלכלית, האם לא ראוי לציין בפני חברי הממשלה כי המשיב מספר 2- ראש הממשלה, מצוי בניגוד עניינים לכאורי בנושא זה וזאת עקב חברותו הקרובה עם שלדון אדלסון? ד.      על רקע כל העניינים האלו  אשר בהם עסקה ממשלת ישראל ואשר נפרסו לעיל, ואשר בהם קיים חשש לכאורי לניגוד עניינים אצל ראש הממשלה – המשיב 2 עקב קשריו החבריים והעסקיים עם שני המיליארדרים, אנשי העסקים, אדלסון וזבלדוביץ, אשר יתכן כי הם אנשי העסקים המופיעים בדוח המבקר. בהתחשב בכך כי על פי דוח המבקר מומנו נסיעותיו של המשיב 2 ובני משפחתו על ידי "אנשי עסקים ואנשים פרטיים בעלי קשרים מסוגים שונים לשר האוצר ולמשק הישראלי. מימון זה נעשה ללא בחינה משפטית של האפשרות לניגוד עניינים"., הרי שמתעורר חשש לניגוד עניינים בפעולותיו של ראש הממשלה במסגרת תפקידו, ומכאן שהפעולות המשותפות שבוצעו על ידי המשיב 1 בעניינים אלו במסגרת תפקידו כמזכיר הממשלה יוצרות ומחזקות גם קיום חשש לניגוד עניינים אצל המשיב 1 לגבי הפעולה המתחייבת ממנו בהקשר של בחינת דוח המבקר, בחינת המלצות המבקר וההכרעה בשאלה האם יש מקום להגשת כתב אישום כנגד המשיב מספר 2. ה.    לסיכום נאמר, כי אנו מצויים בימים קשים של התדרדרות ערכית בחברה הישראלית, אשר למצער סימניה ניכרים אף בהתנהלות רשויות השלטון, ובית משפט נכבד זה הכיר זה מכבר בתפקידו לעצב ולקבוע נורמות התנהגות ראויות, שאם לא יעשה כן עלול הציבור לאבד את אמונו ברשויות השלטון ואנה אנו באים?! בעניין זה אף ראוי לצטט את דבריו של כבוד השופט זמיר בסיפרו "הסמכות המנהלית" בעמוד 68 כדלקמן: "אכן, אמת הדבר שעד כה נהגה הממשלה במידה של ריסון עצמי, ונמנעה בדרך כלל מן השימוש לרעה בכוח. אולם הסכנה של שימוש לרעה בכוח קיימת ועומדת מטבע הדברים. אם לא תימצא דרך יעילה לקדם את פני הסכנה, היא עלולה להתממש בשעת משבר, בדרך שתפגע בערכי יסוד של החברה....תפקיד מיוחד במינו נודע גם ליועץ המשפטי לממשלה, המופקד על חוקיות המנהל כקו הגנה ראשון, ולמבקר המדינה, המופקד בעיקר על טוהר המידות, ההגינות והיעילות של המנהל הציבורי." ו.       יצוין כי לעתירה לא צורף תצהיר הואיל וכל הנטען בה מבוסס על פרסומים רשמיים ו/או ציבוריים. אשר על כן ונוכח כל הנימוקים שהובאו לעיל, יתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את העתירה כמפורט במבוא לה ולעשות את הצו על תנאי החלטי.                                       -------------------------------                                       דוד לוי, עו"ד- העותר

ש ו פ ט

דוח המבקר: איך מכרו וינשטיין ונתניהו את מדינת ישראל לשטן וגרמו למותם של 67 חיילים לשווא?

על מה יצא קצפו של המבקר?

מדינת ישראל עברה כבר לא מעט דוחות מבקר על ראש הממשלה

ועל משרדי ממשלה אחרים אשר בהן הייתה ביקורת על התנהלות

היוהמ"ש לממשלה בגין הימנעות מחקירה ו/או הימנעות מהגשת

כתב אישום. מדוע אם כן הפעם יצא המבקר מכליו בביקורתו הן על

היוהמ"ש וינשטיין והן על ראש הממשלה?

המממן -פויו זבלדוביץ מיליארדר, יצרן נשק עולמי ושותף של נתניהו

לצורך תשובה הבה ונבדוק מעט מן הפנים שמאחורי "ממני היציאות

 לחו"ל" לנתניהו ומשפחתו כדי להבין את הדברים. אחד הממנים

העיקריים לנסיעות נתניהו ובני משפחתו (ושלא הסתכמו רק בעלות

הכרטיסים אלא בהרבה פינוקים נוספים) הינו פויו (חיים) זבלדוביץ,

 מליארדר יהודי תושב אנגליה, שבזמן הרלוונטי היה מיצרני הנשק

הגדולים בעולם וספק נשק גדול של צה"ל.

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/942/954.html

האם רק עובדה זו (מממן שהוא יצרן נשק) יוצרת חשש למשוא

פנים וניגוד עניינים? ובכן לא! מסתבר כי פויו זבלדוביץ הינו

שותפו של בנימין נתניהו בחברת אירוטק (אלקטריק פיורל

לשעבר). כידוע בנימין נתניהו היה זה אשר תיווך-ייעץ בין

חברת אלקטריק פיורל שזבלדוביץ הינו אחד מבעלי מניותיה

לבין ענקית הקימעונאות  האמריקאית וולמארט ובתמורה

 קיבל 2.5 מיליון דולר במניות החברה.

http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?0r9VQ=EKHG&

וינשטיין מחליט לא לפתוח בחקירה למרות המלצת המבקר

עכשיו הבה ונחזור לדוח המבקר ולזעמו הרב על הצמד

המניפולטיבי וינשטיין- נתניהו. אומר המבקר יש לנו כאן מסד

 נתונים המעלה חשש סביר לניגוד עניינים המחייב לפחות

חקירה, והנה היועץ ויינשטיין מושך ומושך את קבלת ההחלטה

 ומחליט בסופו של יום אפילו שלא לפתוח בחקירה.

דוח המבקר בצוק איתן: נתניהו מחליט לצאת למבצע

תוך התעלמות מהמלצת הדרג הצבאי

מכאן, הבה ונעבור לדוח המבקר על מבצע צוק איתן אשר

הודלף (שכן מטעמים מובנים נתניהו פועל חודשים ארוכים

למניעת פרסומו). ובכן הדוח קובע כי הדרג הצבאי ולרבות

שרותי הביטחון והמודיעין המליצו שלא לצאת למבצע צוק

איתן וזאת בהעדר תוחלת אסטרטגית ואף הציג חלופות

לא מלחמתיות לנתניהו (חודש לפני המבצע).

ראש הממשלה, לא זו בלבד שלא אימץ את המלצות הדרג

 הצבאי וזאת ללא שום נימוק, אלא אף נמנע מלהביא את

הדברים הללו לידיעת הקבינט המדיני בטחוני שעה שחובתו

על פי הדין הייתה לעשות זאת.

האם כניסתו של נתניהו למבצע צבאי (מלחמה לכל דבר

 ועניין) בניגוד להמלצות הדרג הצבאי הייתה על מנת לסייע

לחברו- מממנו יצרן הנשק העולמי פויו זבלדוביץ? לוינשטיין

ונתניהו הפתרונים.

ויודגש, קביעת המבקר לא הייתה כי על היוהמ"ש להגיש

 כתב אישום אלא רק לפתוח בחקירה, ויש להניח כי אם

הייתה נפתחת חקירה כזו מחשש לניגוד ענייניים ספק אם

נתניהו היה מרשה לעצמו להתעלם מהמלצות הדרג הצבאי

במבצע צוק איתן ולפחות היה דואג להביא את המידע

האמור לפתחו של הקבינט וזאת בשל חשש לניגוד עניינים

מצידו.

דוח נזקים של מלחמה שלא לצורך

מהי התוצאה שקיבלנו? מדינת ישראל יצאה למלחמה

ללא תכלית אסטרטגית וזו הסיבה שהופסקה באמצע.

ספרנו 67 חיילים הרוגים, 5 אזרחים הרוגים, 1620 חיילים

פצועים ו-837 אזרחים פצועים.

לסיכום, ובפארפרזה על דבריו של מנהיג דגול כמו וינסטון

צ'רצ'יל, אשר דאגתו לעמו הייתה תמיד בראש מעייניו, אנו

נאמר כי "מעולם לא חבו מעטים כל כך חוב גדול כל כך

לרבים כל כך כמו במלחמת השווא של "צוק איתן" והכול למען

בצע כסף."