הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

2.8.2014

מדינת ישראל פועלת לשמר את כוחו הפוליטי של החמס בעזה וטוב שכך.


מהי הסיבה שצה"ל, אחד הצבאות החזקים בעולם ואשר מצויד במטוסי הקרב המתקדמים בעולם, בסטי"לים, במשחתות, באלפי טנקים ובמודיעין מעולה לא מחסל חבורה של כמה אלפי טרוריסטים החמושים באופן הדל והפרימיטיבי ביותר - נשק אישי ונשק תלול מסלול בלבד?

לא צריך להיות פרשן צבאי דגול כדי להבין שצה"ל יכול בקלות ובמהירות רבה להשיג הכרעה ומה שמונע אותו מלעשות כן הוא היום שאחרי. כידוע הכלל הבסיסי של מדע המדינה קובע שלעולם לא נותר באזור כלשהו וואקום פוליטי ואת מקומו של החמס עלולים לתפוס אל קאעידה ודעאש.(מצורף לינק)


נוכח השתלטותו של ארגון דאעש על חלקים מעיראק וסוריה, וכוונותיו המוצהרות ליצור את האימפריה האיסלמית במזרח התיכון, הוא הפך לחלום הבלהות של ממלכת ירדן, ועקב כך גם לחלום הבלהות של ארה"ב ומדינת ישראל (מצורפים שני לינקים בנושא).



בנסיבות אלו, בין שתי הברירות, ועל אף שזו נבלה וזו טרפה, בחר הקבינט הישראלי בשימור כוחו הפוליטי של החמס ובצדק. עדיף לנו "להסתדר" עם חבורה שמעוניינת בהבטחת המשכורות של אנשיה, אגב שמירת כוחם והרחקת כל גורם פוליטי מתחרה אחר כדאעש ואלקאעידה, אשר מסוכנים לנו פי כמה וכמה.

אם קיימת זהות אינטרסים ביננו לבין החמס איך זה שפרצה המלחמה הזו?

לא סוד הוא שהחמס ניתמך על ידי האירנים ואולם נוכח מדיניותו "המבליגה" של החמס כלפי ישראל בשנתיים האחרונות, ויסלחו ישובי עוטף עזה על הגדרה זו, אבל בעיני האירנים החמס לא סיפק את ה"סחורה". עקב ההתקררות של הציר אירן –חמס ממילא דולדלה העברת הכספים לארגון. לפני כחודשיים נעשה ניסיון לשיפור מערכת היחסים (מצורף לינק).


כידוע חמס פנים, אשר עיניו כלו בראותו את חיי בני עמו הפלשתינאי בגדה חיים ברווחה כלכלית – "שוויץ של המזרח התיכון" (כן, כן רמת חיים שעולה על רמת החיים של העשירון התחתון במדינת ישראל וזאת בשעה שעלות המחייה בשטחי הגדה היא 20% מזו שבארץ).
ולכן היה חמס מוכן ללכת לקנוסה ולחבור לרשות הפלשתינאית על מנת להבטיח את משכורות אנשיו, ו"על הדרך" גם לסייע בשיפור רמת החיים ברצועה.

כמובן שהתקרבות בין החמס לרשות דלדלה לחלוטין את צינור התמיכה הכספית האיראנית, ואולם מאידך, חוסר יכולת לשלוט בשטח (חטיפת הנערים בגוש עציון) גם מנעו מהחמס להיות שותף אמין לאבו מאזן ולמצרים אשר חיכו לרגע החולשה הפוליטי הזה של החמס כדי לנסות ולקבור אותו בעודו בחייו.

המזרח התיכון כולו "גשר צר מאוד"

לסיכום, כדאי לעיין בחוות דעת שהוציא לפני כחודש "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" אשר עוקב אחר פעילות של ארגונים לא ממשלתיים וניזון מפרסומים של "מרכז המידע למודיעין וטירור", "RIEAS – מכון ללימודי אירופה וארה"ב" ו- "The institute for Center Terrorism". המרכז בוחן בדאגה את ההתפתחויות באזורנו ובין השורות מביע דאגה מאפשרות של היווצרות קואליציה של גורמים פונדמנטליסטים בהשתתפות דאעש ,אירן וסוריה, שאף אחד מהם לא ניתן להגדירו כחובב ציון, ואשר מזכירים לנו עד כמה האזור שלנו רחוק מיציבות פוליטית. כמאמרו של רבי נחמן מברסלב "כל החיים- הם גשר צר מאוד" ואנו נוסיף במיוחד "החיים הפוליטיים" שבאזורנו (מצורף הלינק).


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה