בקשה ליועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים משפטיים

חברים, מצרף לעיונכם העתק פנייה שלי אל היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים משפטיים כנגדי.  מי שיקרא יוכל להבין, ללמוד ולדעת, האם במדינת ישראל הריבון הוא שלטון החוק או לחילופין ארגון פשיעה מדינתי.

לכבוד

מר אביחי מנדלבליט – היועץ המשפטי לממשלה                       מסירה ביד

משרד המשפטים

באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א                                     06/02/2020

רחוב מנחם בגין 154, בית קרדן, ת"א 649210

מכובדי,

                                                   הנדון: ת.פ. 42814-10-14 מדינת ישראל נ. עו"ד דוד לוי

                                                             בית משפט מחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת ד. מרשק מרום)

                                                             בקשה לעיכוב הליכים משפטיים

1.       הח"מ – מר דוד לוי, הנאשם בתיק הפלילי הנ"ל והמבקש בבקשה זו לעיכוב הליכים(להלן "המבקש"), מתכבד להגיש בזה לכבוד היועץ המשפטי לממשלה בקשת לעיכוב הליכים משפטיים כנגדו בתיק שבנדון וזאת בהתבסס על כלל הטעמים שיפורטו להלן.

2.       התיק הפלילי שבנדון נקבע  על ידי בית המשפט הנכבד ביום 01/01/2020 לסיכומים בכתב. (העתק פרוטוקול הדיון מצורף לבקשה ומסומן באות א')

3.       דע עקה, כתב האישום בתיק הנ"ל הוגש ללא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה כמתחייב בחוק ולפיכך הוגשה ביום 29/01/2017 עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק(בג"צ 732/17) בבקשה להצהיר כי  כתב האישום בטל מעיקרו וזאת עקב העובדה שלא קיבל את אישורו המוקדם של היועץ המשפטי לממשלה – כמתחייב בחוק.(העתק העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק מצורפת לבקשה ומסומנת באות ב')

4.       ביום 22/01/2017 הורה כב' השופט ג'ובראן אשר דן בעתירה על קבלת תגובת המשיבים לעתירה וזאת עד ליום 23/03/2017 (העתק החלטת כב' השופט ג'ובראן מצורפת לבקשה ומסומנת באות ג')

5.       כבר ביום 26/01/2017 הגישו המשיבים את תגובתם לבית המשפט הנכבד.(העתק תגובת המשיבים מצורפת לבקשה ומסומנת באות ד').

6.       ביום 08/02/2017 או בסמוך לכך הוגשה בקשה מטעם העותר למתן תשובה לתגובה מטעם המשיבים.(העתק בקשת העותר וכן תגובתו המצורפת מצורפים לבקשה זו ומסומנים באות ה')

7.       ביום 09/03/2017  ובמנותק מכתבי הטענות בתיק (וכפי שעוד יתברר להלן) ניתן פסק דין מפי כב' השופט ג'ובראן אשר דוחה את העתירה.(העתק פסק הדין מצורף לבקשה ומסומן באות ו')

8.       ביום 15/03/2017 או בסמוך לכך, נמסר למבקש מגורמים  אנונימים, כי גורמים פליליים בעלי עניין איימו על כב' השופט ס. ג'ובראן לבל ייתן פסק דין בתיק בג"צ הנ"ל (בג"צ 732/17) אשר מקבל את העתירה וזאת הואיל והובא לידיעתם של אותם גורמים פליליים כי בכוונתו לעשות כן. במקביל הפעילו אותם גורמים פליליים איומים על בנו של השופט (שהינו עו"ד במקצועו) על מנת ש"ילחץ" על אביו להימנע ממתן פסק דין המקבל את העתירה. בסופו של יום ניסח בנו של השופט פסק דין מזויף הדוחה את העתירה ופסק הדין הועבר לאישורו של כב' השופט ג'ובראן ויתר חברי ההרכב.(נספח ו' לעיל).

9.       ביום 15/03/2017 פנה המבקש במכתב רשום עם אישור מסירה, אל כב' נשיאת העליון היוצאת- מרים נאור ואל כב' נשיאת העליון הנכנסת –אסתר חיות ואל כב' מבקר המדינה אשר בו הלין בין היתר על ביצוע האיומים על כב' השופט ס. ג'ובראן ועל בנו העו"ד אשר בעתיים זויף פסק הדין כנגדו. ואולם למצער המבקש לא נענה על ידי אף לא אחד מן הנמענים.(העתק פניית המבקש אל כב' הנשיאה היוצאת וכב' הנשיאה הנכנסת מצורף לבקשה ומסומן באות ז')

10.   מכיוון שהמידע כאמור לגבי זיוף פסק הדין בעתירה לבג"צ בתיק בג"צ  732/17 היה אנונימי לא יכול היה המבקש לנקוט בהליכים נוספים לביטול פסק הדין הנ"ל.

11.   ביום 05/12/2019 הגיע אל המבקש מידע מידידה שלו – הגב' קרן לגזיאל ולפיו על פי המידע שנמסר לקרן לגזיאל מגיסתה עוה"ד- עדי מיתר ריינה המשמשת בתפקיד של המפקחת מטעם שרות הביטחון הכללי על תקינות מערכת המשפט, וכן משמשת כסגנית המשנה לנשיאת בית המשפט העליון- ולפי מידע זה אכן פסק הדין אשר ניתן בתיק בג"צ 732/17 זויף על ידי כב' השופט ס. ג'ובראן ובנו וזאת עקב מעשי סחיטה ואיומים מצד גורמים פליליים. ויודגש העניין התעורר מחדש בחודשים דצמבר 2019  –ינואר 2020 וזאת בעקבות איומים חדשים שהופנו אל כב' השופט ס. גובראן ובנו וזאת בשל חקירה שהתקיימה בנושא וחשש של אותם גורמים פליליים מני הפללה.(העתק תכתובת ווצאפ בין המבקש לבין הגב' קרן לגזיאל מצורפת לבקשה ומסומנת באות ח') 

12.   בעקבות המידע האמור עשה המבקש מאמץ לפגוש את עוה"ד עדי מיתר ריינה וזאת על מנת לקבל את המידע ממקור ראשון ואולם הדבר לא צלח בידו. בלית ברירה הגיש המבקש בתחילת חודש דצמבר 2019 בקשה לבית המשפט בתיק הפלילי הנ"ל לזימונו של כב' השופט ג'ובראן לעדות מטעם המבקש.(העתק הבקשה לזימון מצורפת לבקשה זו ומסומנת באות ט').

13.   ביום 10/12/2019 הורה בית המשפט מחוזי מרכז על מתן תגובת התביעה ועוד באותו יום השיב התובע בתיק – עוה"ד נועם עוזיאל כי המאשימה מתנגדת לבקשה הואיל וכל המיוחס לנאשם לא נוגע להליכים המשפטיים בתיק הפלילי הנדון. בעקבות תגובת התובע כאמור דחה בית המשפט הנכבד את בקשת המבקש להעיד את כב' השופט ס. ג'ובראן. (העתק החלטות בית המשפט והעתק תגובת התובע מצורפות לבקשה ומסומנות באות י')

14.   במהלך חודש ינואר 2020 עשה המבקש כל מאמץ על מנת לאפשר פגישה/שיחה אישית שלו עם עוה"ד עדי מיתר ריינה וזאת על מנת שיוכל לקבל באופן ישיר ובלתי אמצעי את המידע הרלוונטי לגבי האיומים על כב' השופט ס. ג'ובראן ובנו ולגבי זיוף פסק הדין בעניינו. בסופו של דבר התאפשר למבקש ביום 30/01/2020 לשוחח שיחה ארוכה עם עוה"ד עדי מיתר ריינה אשר בה אישרה עוה"ד הנ"ל למבקש את דבר האיומים על כב' השופט ס. ג'ובראן ועל בנו הן בחודשים פברואר מרץ 2017 והן בחודשים דצמבר- ינואר (2019-2020), איומים אשר בגינם ניתן פסק דין מזויף על ידי כב' השופט ג'ובראן בתיק בג"צ 732/17 כמפורט לעיל.

15.   בעקבות קבלת המידע האמור והמוסמך על ידי המבקש מידי עוה"ד עדי מיתר ריינה – המפקחת מטעם שירות הביטחון הכללי על תקינות מערכת המשפט, באופן ישיר ובלתי אמצעי, מוגשת בקשה זו לעיכוב הליכים וכן יפורטו בהמשך טעמים נוספים ומצטברים לבקשה לעיכוב ההליכים בתיק הנדון.

16.   באשר לנימוקים המשפטיים המבססים את זכותו של המבקש לעיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לסעיף 231 (א) לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב), התשמ"ב- 1982 וזאת בהקשר לטיעון העובדתי שפורט בסעיפים 1-15 לעיל, יטען המבקש כדלקמן:

א.      בסיפרה של פרופ' רות גביזון –שיקול דעת מינהלי באכיפת החוק-הסמכות לעכב הליכים פליליים ולחדשם, התשנ"א - 1991 , מתייחסת המחברת באופן מפורש וספציפי לסיטואציה של נחיצות אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום כנגד אנשי ציבור (כמו בעניין שבפנינו) תוך שהמחברת מדגישה כי לעיתים, בנסיבות עובדתיות מסוימות, כגון במקרה שלנו בה נוצרה שגיאה בעצם העמדה לדין ללא קבלת אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה ואשר לדאבון הלב לא תוקנה בשל איומים של גורמים פליליים על שופט בית המשפט העליון היושב בדין, הרי שבנסיבות אלו אין מנוס משימוש בסמכות העיכוב של היועץ המשפטי לממשלה. כך בספרה הנ"ל של פרופ' ר. גביזון בעמודים 587-588 כדלקמן:

"המחוקק אכן פעל בדרך זו לגבי סוגי העבירות בהן סבר כי, על פני הדברים, יש היבט ציבורי בהעמדה לדין: במקרים כאלה נדרשים החלטה או אישור של היועץ המשפטי לממשלה לפני החלטה להגיש כתב אישום. ....לעיתים אין מנוס משימוש בסמכות העיכוב דווקא, כפי שראינו. לעיתים, העובדות המצדיקות הפסקת ההליך – בין אם אלה נסיבות אישיות מיוחדות ובין אם אלה היבטים ציבוריים – התגבשו או התבררו רק בשלב כזה שבו האפשרות היחידה להפסיק את ההליך (ללא זכוי) היא בדרך של עיכוב הליכים. אי אפשר לצפות מראש היעלמות של הנאשם או של עדים מרכזיים. אולם אלה הם מצבים של כורח, הנובעים מהתחדשות מצבים ומן הצורך לבזר את ההחלטות על העמדה לדין."

ובהשלכה לענייננו, האישור המוקדם על ידי היועץ המשפטי לממשלה היה צריך להינתן בטרם הוגש כתב האישום. משלא נעשה הדבר, פעל הנאשם בדרך של עתירה לבג"צ לתיקון המעוות אלא שגורמים פליליים מנעו את ההחלטה השיפוטית "הנקיה" ועל פי הדין, ובשל נסיבות מיוחדות אלו הדרך היחידה לתיקון המעוות הינה על ידי הפעלת סמכות העיכוב שבידי היועץ המשפטי לממשלה.

ב.      באשר לאפשרות היועץ המשפטי לקבל לידיו את מכלול העובדות נשוא האיומים על כב' השופט ס. ג'ובראן ובנו וכן נסיבות מתן פסק הדין המזויף הרי שבהתאם לסעיף 7 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין עיכוב הליכים פליליים(מספר הנחיה: 4.3030 (51.000) רשאי היועץ המשפטי לממשלה לבקש חומר נוסף, כדלקמן:

 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

7.  בירור נוסף לפני קבלת ההחלטה

 לפני קבלת ההחלטה לגבי הבקשה לעיכוב ההליכים אפשר, בנסיבות מיוחדות, שהיועץ המשפטי לממשלה יפעל, אם בעצמו ואם באמצעות הפרקליט המטפל בתיק, לעריכת בירור נוסף.

נוכח האמור לעיל מתבקש כב' היועץ המשפטי לממשלה לערוך בירור נוסף אצל המפקחת על תקינות מערכת המשפט – עוה"ד עדי מיתר ריינה, סגנית המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ולקבל את המידע המשלים הנחוץ לצורך החלטתו.

ג.        דומה כי אין צורך לציין כי הסעיף המרכזי בחוק יסוד השפיטה הוא סעיף 2 לחוק הקובע את האי תלות של השופטים בביצוע מלאכת השפיטה כדלקמן:

אי תלות

2.    בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

מיותר לציין כי אם אין לך מערכת משפט עצמאית שהמרות היחידה שעליה הינה מרות הדין הרי שאין לך מערכת משפט כלל ועל עקרון זה של עצמאות מערכת המשפט מצווה היועץ המשפטי לשמור בתיק זה הן משיקוליי צדק ומניעת עיוות דין כלפי המבקש והן משיקולים ציבוריים של שמירת תקינותה ואי תלותה של מערכת המשפט.

בהתייחס לזכותו של היועץ לדרוש ולקבל חומר נוסף בהתאם לסעיף 7 להנחיות קובעת פרופ' גביזון בעמוד 327 לסיפרה הנ"ל כדלקמן:

"סעיף 7 להנחיות מסמיך רק את המוסמך להחליט לנסות להשיג מידע נוסף, אם באופן עצמאי ואם באמצעות הפרקליט המטפל.....בפועל נראה כי עד לזמן האחרון היה הפרקליט נוהג, לעיתים, לבקש תסקירים או חומר נוסף לפני שגיבש את חוות דעתו

הערת שוליים: פרקליטים סיפרו, למשל, כי לעיתים היו מגיעות בקשות עיכוב עם טענות עובדתיות שאם היו נכונות היו מצדיקות אי הגשת האישום, בעוד המשטרה לא חקרה את העובדות לפני הגשת האישום ואף לא לאחר בקשת העיכוב. אי אפשר היה להחליט נכון בבקשה בלי הבירור, ובירור זה נעשה על ידי הפרקליט מפרקליטות המדינה!"

ובהשאלה לענייננו, אם התביעה אכן הייתה עושה עבודתה נאמנה הרי שכתב האישום לא היה יכול להיות מוגש במתכונת זו (ללא אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה). ואם בכל זאת הוגש כתב האישום בניגוד לדין, כי אז זכאי היה המבקש שעתירתו תידון ללא מעשי סחיטה ואיומים כלפי השופט היושב בדין, ואם לא נעשה כך הרי שהיועץ המשפטי מוסמך לתקן את הדרוש תיקון ולעכב את ההליכים בתיק שכתב האישום בו הוגש שלא כדין.

ד.      בעמוד 442 לסיפרה הנ"ל של פרופ' גביזון קובעת המחברת באופן ברור כי אמצעי של עיכוב הליכים בידי היועץ המשפטי לממשלה אחת ממטרותיו הינה היותו כלי לתיקון החלטות שגויות על העמדה לדין כדלקמן:

"עיכוב הליכים יכול לשמש כלי לתיקון החלטה פגומה על העמדה לדין, או להתחשבות בנתונים שהתגבשו לאחר ההחלטה הראשונית על העמדה לדין, אולם בדרך כלל אין טעם טוב לחיוב המערכת להעמיד לדין על מנת לעכב את ההליכים לאחר מכן."

ברור אם כן כי אם ההחלטה להעמיד לדין נעשתה בשוגג, ואף נמנע תיקונה על פי הדין באמצעות סחיטה ואיומים, הרי שהדרך לתיקון ההליך הפגום הינה באמצעות סמכות עיכוב ההליכים.

ה.      בעמוד 420 לסיפרה הנ"ל של פרופ' גביזון מתייחסת המחברת לאופן יישום שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהפעלתו את סמכות העיכוב, וקובעת כי נדרשת הוגנות ביישום שיקול הדעת כדי להביא לתוצאה הנכונה והצודקת כדלקמן:

 "הוגנות ההליך. אין ספק כי איכות ההחלטות הוא מרכיב ראשון במעלה של הוגנות ההליך. מטרה עיקרית של דרישות ההוגנות הינה כי הן מביאות, בדרך כלל, לתוצאה נכונה. אולם מעבר לשאיפה כי יועמדו לדין רק הראויים להיענש, וכל הראויים להיענש, יש יסודות של הוגנות הכרוכים בשיוויון בפני החוק, זכויות נאשמים ותדמית הצדק."

ו.        בהתייחס לערך המוסף שיש להחלטת היועץ המשפטי במימוש סמכות העיכוב מציינת פרופ' גביזון בעמוד 294 לסיפרה הנ"ל כי ראייתו של היועץ המשפטי לממשלה הינה רחבה יותר מאשר זו של ראש התביעה הכללית בהיותו נדרש גם לשקולים של הסדר והעניין הציבורי כדלקמן:

"פורמלית היועץ המשפטי הינו אדם שצריכים להיות לו הכישורים של שופט בית המשפט העליון.  מבחינת תפישת התפקיד, הוא אדם שאמור להיות מסוגל לטפל בשאלות לא רק מתוך הראייה הצרה של ראש מערכת התביעה, אלא גם מתוך ראייה רחבה יותר של הסדר והעניין הציבורי. הוא אמור להיות מסוגל לשקלל את האינטרסים של אכיפת החוק עם פגיעות אפשריות בזכויות הנאשמים, ולראות זאת כתפקידו לשמור על שלטון החוק ועל שוויון בפני החוק."

17.   בסעיפים הבאים יתכבד המבקש לפרט טעמים נוספים המבססים את זכותו לקבל סעד של עיכוב הליכים מכב' היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בהיצטרף לטיעון הראשון שפורט לעיל, כדלקמן:

א.      היות המבקש נפגע עבירה, לטענתו,  אשר ממתין הן לסיום בדיקת היותו נפגע עבירה על ידי פרקליטות המדינה והן ממתין הוא לתום הבירור בפרקליטות המדינה, בערר שהגיש על תלונה במשטרה כנגד הגורמים אשר גנבו ממנו ומהמדינה סכומי עתק דבר המשליך על כתב האישום אשר הוגש כלפיו.

ב.      אי הגשה של בקשה בתיקו על ידי התובע ופרקליטת המחוז להימנע מחשיפת חומר חסוי ובה בשעה הימנעות מלחשוף חומר משפטי אשר יש לו השלכה על אפשרות זיכויו של המבקש מכל אשמה.

ג.        חשד ממשי לתפירת התיק הפלילי הנדון על ידי התובע ועל ידי פרקליטת המחוז וזאת בהתאם לחקירת משטרה אשר בוצעה הן לתובע בתיק –עוה"ד נועם עוזיאל והן לפרקליטת המחוז – עו"ד ליאת בן ארי.

המבקש ידון בטענות הללו לפי סידרן.

בירור זכויותיו של המבקש – הנאשם כנפגע עבירה טרם הסתיים

18.   ביום 17/10/2018 הגיע מידע אל המבקש ממקורות חיצוניים ולפיו נפל המבקש- אשר שימש ב"כ של רשות המיסים במיקור חוץ ועל פי הסמכה מאת היועצים המשפטיים לממשלה-אליקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין- קורבן להונאה גדולה בהשתתפות המשנה למנהל רשות המיסים- זאב פורת, ראש הממשלה –בנימין נתניהו ועו"ד פרטי בשם מיכה גבאי.

19.    באמצעות זאב פורת שהיה מצוי בקשרי עבודה שוטפים עם המבקש, דאג פורת לדרוש ולקבל מהמבקש, לאורך תקופת מתן שירותיו המשפטיים במיקור חוץ, לרשות המיסים בשנים 2004-2012. תיקי חייבים שהיו מצויים במהלך טיפול משפטי של המבקש (כ-900 תיקים נדרשו בחזרה מתוך כלל התיקים שהיו בטיפולו המשפטי של המבקש בהיקף של 1,600 תיקים).

20.   תיקי החייבים - 900 תיקי הוצאה לפועל שנפתחו וטופלו על ידי המבקש עד לרגע שנתבקש להעבירם אל המשנה למנהל רשות המיסים כל תיק במועד אחר- הועברו לטיפול של ארגון הפשיעה הפרטי של השלושה הללו, כאשר נשלחו מטעמם גובים פרטיים לגבות את חובות החייבים בתיקים הללו, הן את חוב המס כלפי המדינה והן את חוב שכר הטרחה של המבקש שהיה קיים בתיקים הללו, וזאת מבלי לדווח למדינה ו/או למבקש ומבלי להעביר למדינה או למבקש את הסכומים המגיעים להם. ויודגש, סך חובות המס אשר נגנבו מן המדינה על ידי ארגון הפשיעה הנ"ל הגיע לסך של כ-10 מיליארד ₪ וסך שכר הטרחה של המבקש בתיקים הנ"ל ואשר נגנב מן המבקש הגיע לסך של 850 מיליון ₪. מיותר לציין כי עובדות אלו הופכים את הקערה על פי ומוכיחות כי המבקש הינו קורבן של הונאה של צמרת ראשות המיסים והפקידות הבכירה ביותר ואילו המדינה מגישת כתב האישום כנגד המבקש שימשה מכשיר בידי עבריינים להטות את הדין ולמלט את העבריינים האמיתיים מן הדין.

21.   ביום 17/10/2018 שלח המבקש מכתב רשום אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש להכיר בו כנפגע עבירה וזאת בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה. (העתק המכתב אל היועץ המשפטי לממשלה מצורף לבקשה ומסומן באות יא')

22.   ביום 25/10/2018 שלח היועץ המשפטי לממשלה מכתב תשובה אל המבקש ולפיו הינו מעביר את פניית המבקש לטיפולה של לשכת פרקליט המדינה.(העתק מכתב התשובה של היועץ המשפטי לממשלה מצורף לבקשה ומסומן באות יב')

23.   חרף הפניית בקשתו של המבקש להכיר בו כנפגע עבירה, על ידי היועץ המשפטי לממשלה אל פרקליט המדינה, התמהמה האחרון במתן תשובתו במשך חודשים ארוכים, וביום 17/04/2019 פנה המבקש למשטרת כפר סבא והגיש תלונה כנגד המעורבים במעשה ההונאה החמור. (העתק תלונת המבקש במשטרה מיום 17/04/2019 מצורף לבקשה ומסומן באות יג')

24.   ביום 4/06/2019 או בסמוך לכך קיבל המבקש את הודעת המשטרה לפיה הוחלט שלא להעמיד לדין את הנילונים בתלונה והמבקש פנה אל משטרת כפר סבא לצורך בירור סיבת סגירת התיק. בתשובה בע"פ שקיבל המבקש מרב סמלת בכירה – סיגל בראמלי נמסר למבקש ביום 04/06/2019 כי סיבת הסגירה הינה כדלקמן- "יש לפנות לבית המשפט והתיק הפך להיות כללי".(העתק תשובת המשטרה לתלונת המבקש וכן פירוט נימוק הסגירה מצורפים לבקשה ומסומנים באות יד')

25.   ביום 07/07/2019 משבוששה להגיע תשובת פרקליט המדינה לבקשת המבקש להכיר בו כנפגע עבירה, פנה המבקש במכתב נוקב אל פרקליט המדינה והמתריע על כך כי לא יהיה מנוס מנקיטת הליכים משפטיים כנגד פרקליט המדינה.(העתק מכתבו של המבקש אל פרקליט המדינה מצורף לבקשה ומסומן באות טו')

26.   ביום 22/07/2019 הגיש המבקש ערר לפרקליטות המדינה על החלטת הסגירה של תיק התלונה שהגיש.(העתק הערר מצורף לבקשה זו ומסומן באות טז')

27.   ביום 29/08/2019 נשלחה תשובה מטעם לשכת פרקליט המדינה וזאת בהמשך לפניית המבקש להכיר בו כנפגע עבירה ובהמשך להעברת הנושא לטיפולו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה בקשת המבקש הועברה לטיפול יחידת הסיוע הארצית לנפגעי עבירה.(העתק תשובת לשכת פרקליט המדינה מצורפת לבקשה ומסומנת באות יז')

28.   ייאמר מיד, כי שהוי של למעלה משמונה חודשים במתן תשובה טכנית כמפורט בסעיף 27 לעיל, וזאת חרף מכתב התראה מצד המבקש, ובשעה שהליכים פליליים חמורים מתנהלים כנגד המבקש, על לא עוול בכפו לטענתו, מדברים בעד עצמם ומשקפים לכאורה חוסר תום לב פרקליט המדינה.

29.   ביום 29/10/2019 קיבל המבקש את תשובת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה לגבי הערר שהוגש על ידו בהתייחס לסגירת תיק התלונה שהגיש ולפיה תיק הערר שהגיש טעון בדיקה וההחלטה בו צפויה להתקבל עד יום 19/04/2020 וייתכן ואף תידחה לאחר מכן.(העתק תשובת מחלקת העררים בלשכת פרקליט המדינה מצורפת לבקשה ומסומנת באות יח')

30.   העולה מהשתלשלות כל האמור לעיל כי  הטיפול בבקשתו של המבקש להכיר בו כנפגע עבירה מתמהמה יתר על המידה ולמעשה אופן הטיפול בו מהווה מהלך של התחמקות מהכרה במבקש כנפגע עבירה, שכן סעיף 19 לתקנות זכויות נפגעי עבירה קובע שכל אימת שמתעוררת השאלה האם המבקש הינו נפגע עבירה הרי שעל התובע – הפרקליט, להמציא את האישור המתבקש כדי שהמבקש יקבל את הטיפול מהיחידה לנפגעי עבירה.

אימות זהות נפגע תק' תשס"ה-2005

19.     פנה אדם בבקשה לקבלת מידע או למימוש זכות לפי תקנות אלה, ולא ניתן היה על פי המידע שבידי הגורם אליו פנה האדם לאמת כי הפונה הוא נפגע עבירה, יתבקש האדם, כתנאי למסירת המידע להמציא אישור מתובע על כך שהוא נפגע העבירה.

במצב זה העברת עניינו של המבקש מלשכת פרקליט המדינה, אל היחידה לנפגעי עבירה, כמפורט בנספח יז' לעיל, וזאת מבלי להנפיק לו את האישור המבוקש על ידי תובע - פרקליט, או לחילופין מבלי לדחות את בקשתו, מעידים שוב על חוסר תום לב בטיפול בבקשת המבקש וניסיון לדחות את הקץ.

31.   נוכח האמור לעיל מצטרפת אל הטיעון המופיע בסעיפים 3-17 לעיל- העדר אישור מוקדם מטעם היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום והטיית הדין על ידי שופט בית המשפט העליון באמצעות מעשי סחיטה ואיומים של גורמים פליליים- הטענה כי יש לאפשר לנאשם למצות את הליכי התלונה שהגיש (ולפיה הוא קורבן לקנוניה גדולה) ולרבות ההכרה בו כנפגע עבירה, ובדיוק לצורך זה קיים סעיף 231 לחסד"פ אשר מאפשר לעכב את ההליכים הפליליים. ראה בת"פ (מחוזי ת"א) 30099-12-13 מדינת ישראל נ. עלא אגבריה פורסם בנבו. קובע בית המשפט בהסתמך על פסק דינו של כב' השופט ברק בע"פ 951/80 קניר נ. מדינת ישראל כי המשפט הפלילי אינו מהווה מגרש לתחרות ומאבק על מנת להכריז על המנצח ולפיכך מהלך של עיכוב הליכים אין בו לחרוץ את גורל המשפט לכאן או לכאן אלא להקפיא את ההליכים עד לרגע שניתן יהיה לחדשם באופן תקין ומבלי לפגוע בזכויות הצדדים כדלקמן:

"ת"פ (מחוזי חי') 30099-12-13 מדינת ישראל נ' עלא אגבאריה (פורסם בנבו, 12.04.2015)‏‏ "15.         על מנת לבחון טענה זו , יש מקום להדרש למהותו של ההליך הפלילי בכלל, ועליו עמד כבוד השופט ברק בע"פ 951/80 קניר נ. מדינת ישראל , פ"ד לה(2) 503, 516 : "הליך זה [ההליך הפלילי]  אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטיה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח. ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר – על פי נסיון החיים – יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול – דעת לעשות צדק. לא למותר יהא לחזור על דבריו של הנשיא זמורה, אשר אמר, בע"פ 1/48 סילוסטור נ' היועץ המשפטי, פ"ד א' 5, בעמ' 18:                'הפרוצידורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות – דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הזה על – ידי הפרזה בפורמליות. פרוצידורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות-דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי – להוציא לאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב, אבל במה דברים אמורים? – כשהשאלה היא הוכחת האשמה, ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב – ההאשמה וכדומה'.                נסיון החיים, אשר גיבש את כללי הדיון, קבע איזון עדין בין צורכי הנאשם מזה לבין צורכי החברה מזה. צורכי הנאשם, אלה צרכיו האמיתיים למשפט הוגן, אם בשלב החקירה ואם בשלב המשפט. צורכי החברה, אלה צרכיה האמיתיים להרשעת האשמים ולזיכוי החפים מפשע. איזון עדין זה מתערער, כאשר כללי הדיון מופעלים, באופן שפגמים וכישלונות טכניים של התביעה או של ההגנה חורצים את גורל המשפט. אמון הציבור בתבונת המערכת הפלילית מתערער, שכן אין הוא רואה – בלשונו של הנשיא זמורה – ששופטיו נכנסים לטרקלין, שבו דנים --- סוף עמוד  5 --- על חטא ועונשו, אלא רואה הוא את שופטיו עומדים בפרוזדור ודנים על עניינים טכניים גרידא. ... אכן, החשש הוא, שהדיון הפלילי – במקום להיות מערכת מאוזנת ומבוקרת, שנועדה לחשוף את האמת – יהפוך לכר נרחב לתכסיסים והשהיות בעלי אופי פורמלי גרידא". ובבש"פ 6353/02‏ מדינת ישראל נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פ''ד נז(1) הוסיפה כבוד השופטת ד. דורנר על דברים אלה כי : "הזכויות הדיוניות של נאשמים בפלילים הן זכויות יסוד של האדם בישראל. כיום הן מעוגנות בעיקרן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן – חוק היסוד), בסעיפים 3, 5 ו-7. לפי סעיף 8 לחוק היסוד (פיסקת ההגבלה), פגיעה בהן מותרת רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור, מכוח הסמכה מפורשת בו.נ ככלל, על בית-המשפט לפרש חוקים הפוגעים בזכויות אדם באורח דווקני ולהפעיל שיקול-דעת שניתן לו לפגוע בזכות אדם באופן שהזכות לא תיפגע אלא במידה המזערית הנדרשת. חובה זו, המעוגנת בסעיף 11 לחוק היסוד – המחייב את כל רשויות המדינה, לרבות בית-המשפט, לכבד את הזכויות המעוגנות בו ככל שהן מתיישבות עם התחיקה שעל-פיה הן פועלות – חלה גם על חוקים שנתקבלו לפני חקיקת חוק היסוד, ושתוקפם נשמר לפי סעיף 10 לחוק היסוד. ראו בש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (להלן – בש"פ גנימאת [3]), בעמ' 375, בעמ' 419-418.ב בהפעילו את שיקול-דעתו על בית-המשפט לתת לזכויות האדם משקל רב לעומת האינטרס הציבורי. עמד על כך המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק: "...[ה]יחס בין זכויות האדם לבין האינטרס הציבורי – שונ[ה] בעקבות חוקי היסוד. עם העלאת רמתן הנורמאטיבית של זכויות האדם... לרמה חוקתית על-חוקית, עלה משקלן היחסי של זכויות האדם המעוגנות בחוק היסוד לעומת האינטרס הציבורי" (בש"פ גנימאת [3], בעמ' 419)".ו 16.         בענייננו -  אין בעיכוב ההליכים כל פגיעה בזכויות הנאשמים (שלא כבענין שנידון בב"ש 6353/02 שם לא עמדה המאשימה במועדים שקבועים בחוק להגשת הערעור), אלא מדובר  ב"כשלון טכני" בלבד של המאשימה לאתר את המתלוננים, וככזה הוא אינו יכול לחרוץ את גורל המשפט. --- סוף עמוד  6 --- 17.         באופן דומה נפסק גם בבש (נצ') 1349/08 ‏ ‏ מחמד סרור נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.9.08) כי: "זיכוי הנאשמים, מקום שהוגשה בקשה לעיכוב ההליכים, שהינה נפרדת ושונה במהותה מבקשה לחזרה מכתב האישום, תרוקן מתוכן את משמעות סעיף 231 לחוק. עיכוב הליכים משמעותו איננה אלא הפסקת ההליך בשלב בו מוגשת הודעת העיכוב, והקפאתו באותו שלב. ליועץ המשפטי לממשלה מוקנית הסמכות לחדש את ההליכים שעוכבו, כמפורט בסעיף 232 לחוק. אין בהחלטה על עיכוב הליכים כדי להביא לסיום ההליך באופן סופי ומוחלט, שכן קיימת האפשרות לחדשו, ברור, איפוא, כי עיכוב הליכים במהותו אינו יכול להביא לתוצאה של זיכוי הנאשם"."

הסתרת חומר חסוי ואי ציון קיומו על ידי התובע

32.   כידוע בהתאם לסעיף 74 (א)(1) "רשימת כל החומר" המשפטי אשר צריכה להימסר לנאשם כוללת גם "ציון קיומו של חומר שנאסף או נרשם בתיק שהוא חסוי לפי כל דין". מכיוון שלגבי התיק הנדון החלה חקירה מקבילה באותו נושא, בתיק חקירה נוסף, כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום וכפי הנראה הוצאה בתיק הנוסף תעודת חיסיון, הרי שהיה צורך לכלול את עצם קיומו של החומר החסוי שבתיק הנוסף, בחומר החקירה שבתיק זה. על מנת שלא לשים מכשול לפני עיוור פנה הנאשם הן לתובע והן לבית המשפט וביקש לבדוק את קיומו של חומר חסוי בתיק כלשהו אחר תוך שהנאשם מצביע על מסמך ספציפי אשר מלמד על ביצוע הונאה בתיק וגניבה ממנו ומן המדינה של סכומי עתק.(העתק הבקשה לאפשר לנאשם עיון בראייה מצורפת לבקשה ומסומנת באות יט')

33.   בתגובה לבקשת הנאשם לגילוי ראיה מתיק חקירה אחר הודיע התובע כי אינו יודע על קיומו של תיק חקירה אחר (בניגוד לחובה החוקית הקבועה בסעיף 74(א) (1) לחסד"פ. בעקבות תגובת התובע נדחתה בקשת הנאשם לעיון בחומר החקירה..(העתק תגובת התובע וכן החלטת בית המשפט מצורפים לבקשה ומסומנים באות כ')

34.   באמצעות "התרגיל" האמור של התובע – מצד אחד הימנעות ממילוי החובה לתת זיהוי ביוזמתו לעצם קיומו של תיק החקירה הנוסף ("כל חומר החקירה") ומנגד לדרוש מהנאשם להביא ראייה לעצם קיומו של תיק החקירה נוסף, התהפכו לו היוצרות לתובע, ובדרך זו פעל כדי למנוע מהנאשם להסתמך על חומר חקירה מזכה.

35.   ויודגש, גם אם חומר החקירה הנוסף מסווג כחומר חסוי, דהיינו שהוצאה לגביו תעודת חיסיון הרי שעל התביעה הייתה חובה לבקש מבית המשפט למנוע את חשיפת החומר שהוצאה לגביו תעודת חיסיון ואולם מן הסתם ואגב הבקשה, גם לאשר את עצם קיומו של החומר החסוי (דבר שדרך אגב בוצע לאחרונה על ידי אותה פרקליטת מחוז בתיק כתב האישום שהוגש כנגד ראש הממשלה – בקשה שלא לחשוף חומר חסוי וזאת עד לשלב של הוצאת תעודת חיסיון לחומר).

36.   בדרך המתחכמת של התובע ופרקליטת המחוז "הצליחו" הללו למנוע את האישור לעצם קיומו של החומר החסוי בתיק חקירה נוסף וזאת בניגוד לדין. וראה לעניין זה ב"ש(מחוזי ב"ש) 21777/08 מדינת ישראל נ. בן עברי אהרון(פורסם בנבו) כדלקמן:

"ב"ש (מחוזי ב"ש) 21777/08 מדינת ישראל נ' בן עברי אהרון (פורסם בנבו, 13.05.2009)‏‏ "27.       זכות העיון העומדת לנאשם בכל הנוגע לחומר חקירה מעוגנת בסעיף 74(א) לחסד"פ הקובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו .... לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו" זכותו של נאשם לעיין בחומר חקירה נגזרת מהזכות למשפט הוגן ומהווה תנאי בלעדיו אין לניהול הגנתו כדבעי (ראה בש"פ 10787/06 מוסא אבו שחאדה ואח' נ. מ"י – ע"י כב' השופטת חיות, להלן: "פס"ד שחאדה"). --- סוף עמוד  7 --- 28.       באשר להגדרת טיבו והיקפו של "חומר חקירה" – נקבע בפסיקה, כי כל חומר שהינו רלוונטי לאישום מהווה "חומר חקירה". המבחן רחב ומותיר "שוליים רחבים גם למקרים שבהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם והרלוונטיות של לאישום היא גבולית" (ראה בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ. בית הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז(4) 625 בעמ' 633).             עוד נקבע בפסיקה, כי בגדר "חומר חקירה" יכללו גם ראיות "השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום" וכי הגדרת המונח "חומר חקירה" - "משתרעת על כל חומר הקשור בין במישרין ובין בעקיפין לאישום וליריעה הנפרשת בפני בית המשפט" (ראה פס"ד שחאדה). עוד נקבע, כי מבחן השכל הישר גודר את גבולותיו של "חומר חקירה", ובגדרו בא כל דבר שעשוי לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני המיוחס לו. יחד עם זאת, אין להפליג למחוזות רחוקים ולכלול במסגרת זו, באופן גורף כל ראיה שהרלוונטיות שלה למשפט היא "רחוקה ושולית" (שם)."

37.   ויובהר כי האמור בחומר החקירה הנוסף והחסוי אשר התביעה פועלת בדרך לא דרך על מנת להסתירו מהנאשם, הינו בעל ערך גבוה ומזכה לנאשם. ומכאן שהתנהלות זו של התובע הינה בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד להנחיות פרקליט המדינה. למעשה, עקב העובדה שהמידע הגלום בתיק החקירה המאוחר (נפתח כנראה בשנת 2016 או 2017, דהיינו כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום) ולכן מדובר על גילוי מאוחר לקיומן של עובדות חדשות שהן כשלעצמן מצדיקות עיכוב הליכים. וראה לעניין זה בסיפרה של פרופ' רות גביזון בעמוד 542 כדלקמן:

" חלק ניכר מבקשות העיכוב מציינות גורמים כאלה, בדרך כלל בלוויית נימוקים אחרים. בחלק מן המקרים הבקשה מתקבלת מנימוקים אלה, בין לבדם, ובין כשהם מצטרפים לנימוקים אחרים. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, נסיבות הנאשם הן עובדות חדשות מבחינת ברשות המחליטה על העמדה לדין.

קבוצה זו מעוררת לכן, שתי שאלות מובחנות. ראשית, האם היו העובדות החדשות צריכות (או יכולות) להביא להחלטה שלא להעמיד לדין? אם התשובה שלילית, אין מקום לעכב את ההליכים. אולם גם אם התשובה חיובית, עדיין יש לבדוק את שאלת העיכוב, להבדיל מניהול המשפט והתחשבות בעובדות החדשות בזמן הטיעון לעונש, או תורה אחרת של הפסקת ההליך הפלילי."

מיותר לציין שאם ייחשף היומן שנערך בידיו של זאב פורת – המשנה למנהל רשות המיסים והמוכיח בכתב ידו על גבייה – גניבה של סכומי החוב קרן (10 מיליארד ₪ מהחייבים וללא דיווח לנאשם שהוא עוה"ד המטפל) וכן גבייה של 850 מיליון ₪ של שכר טרחת עו"ד (שכר טרחתו של הנאשם אשר נגנב ממנו) וזאת ב-900 תיקי הוצאה לפועל שנוהלו על ידי המבקש . הרי שהמידע האמור אם היה עומד בפני התובע ערב הגשת כתב האישום היה מחייב אי הגשת כתב האישום שכן עולה ממנו כי הנאשם הוא הקורבן בתיק ולא הנאשם.

העולה מן האמור לעיל כי ביכולתו של היועץ המשפטי לממשלה לקבל לידיו את תיק החקירה הנוסף וללמוד ממנו כי אם היה עומד לפני התובע ערב הגשת כתב האישום כי אז לא היה מוגש כתב האישום כנגד המבקש.

ניסיונו של התובע והתחמקותו מלציין את קיומו של תיק חקירה נוסף לדאבון הלב, על פניו נראה כניסיון למלט את האשמים העיקריים(זאב פרות, בנימין נתניהו, מיכה גבאי) מאימת הדין.

שיקול זה הינו טעם נוסף המצטבר לטעם הראשון שפורט לעיל והמקנה לנאשם זכות לקבל את הסעד של עיכוב הליכים.

חשד ממשי לתפירת תיק על ידי התובע ופרקליטת המחוז לנאשם- המבקש

38.   התנהלותו של התובע ושל פרקליטת המחוז מעלים חשש ממשי לתפירת תיק על ידי השניים הללו למבקש וזאת מהטעמים כדלקמן:

א.      כתב האישום הוגש ללא קבלת אישור מוקדם מהיועץ המשפטי לממשלה כמתחייב בחוק. למעשה התובע אף הודה בכך בבית המשפט המחוזי אלא שהוא טען כי אישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה די בו להגשת כתב האישום כנגד המבקש – עו"ד במקצועו. עגום המצב שהנאשם צריך לטעון כלפי התובע שאי ידיעת החוק על ידי התובע לא מקנה לתובע זכות לפעול בניגוד לדין.

ב.      התובע התנגד לזימונו לעדות של כב' השופט ג'ובראן אשר אליו הוגשה עתירה להכריז על בטלות מעיקרו של כתב האישום וזאת בשעה שעקב איום על כב' השופט ג'ובראן על ידי גורמים פליליים נמנע השופט להיעתר לעתירה והוציא מלפניו פסק דין מזויף(כל העובדות לגבי כך ניתנות לבדיקה ואימות עם עוה"ד עדי מיתר ריינה המפקחת מטעם שירות הביטחון הכללי על תקינות מערכת המשפט והמשמשת כסגנית המשנה לנשיאת בית המשפט העליון. עוה"ד מיתר- ריינה מצויה בקשרי עבודה שוטפים עם היועץ המשפטי לממשלה ולכן ניתן לברר איתה את כל העובדות הנ"ל אשר אושרו בפני המבקש על ידה באופן ישיר.)

העדפתו של התובע להמשיך בהליכים על פי כתב אישום אשר לכאורה ועל פי טענת המבקש הינו בטל מעיקרו, וטענתו שאין צורך בעדות של כב' השופט ג'ובראן בטענה שאינה רלוונטית הינה לעג לרש וחסרת בסיס ומשקפת מגמה של התובע ופרקליטת המחוז לתפור למבקש תיק גם כאשר החוק אינו מתיר זאת (במקום שלכאורה כתב האישום בטל מעיקרו) ולהגיע להרשעה בתיק כאמור בכל מחיר.

ג.        התובע העלים מהמבקש את קיומו של תיק חקירה חסוי הקיים בענייננו של המבקש וזאת בניגוד לסעיף 74(א) (1) לחסד"פ וזאת חרף בקשה מפורשת ומדויקת שהגיש המבקש, והטיעון של התובע שאינו יודע על כך דבר ובשעה שהיה עליו לדעת זאת באמצעות בירור פשוט עם היחידה החוקרת, מעידים על חוסר תום לב בניהול התיק ומתוך מטרה לתפור לנאשם תיק ולמלט בעלי שררה (פקיד בכיר ונבחר ציבור בכיר) מאימת הדין. כל המידע האמור נמצא בהישג ידו של היועץ המשפטי לממשלה והוא רשאי לקבל את התיק האמור לעיונו ולאשש את העובדות הנטענות על ידי המבקש.

ד.      נוכח העובדה החמורה שהתובע הסתיר מהנאשם-המבקש את עובדת קיומו של התיק החסוי אשר בו כאמור מצויות ראיות המזכות את הנאשם, נאלץ המבקש לגשש באפילה ועל סמך שביבי מידע שקיבל לאחרונה למד מהם כי מי ששימש כמנכ"ל בפועל של ארגון הגבייה האמור היה מר טל קמרון. אלא שעל פי מידע שקיבל המבקש מעוה"ד מיתר ריינה, אותו טל קמרון קיבל איומים ממר איתן רוב ולכן יצא מן הארץ אגב הסתרה/ החלפת זהותו. כל הפרטים הללו ניתנים לבדיקה ואימות עם עוה"ד ריינה אשר מסרה אותם למבקש. והנה כאשר הגיש המבקש בקשה לזימונו של העד האמור ולהעדתו בחו"ל באמצעות ווידאו קונפרנס התנגד לכך התובע והסכים להעדתו של העד הנ"ל רק בתנאי שתמומן נסיעתו של העד לארץ (בשעה שהמבקש מצוי בחסרון כיס) וזאת בהתעלם מהעובדה שמדובר בעד מאויים ובהתעלם מכך שהדרך ההולמת להעדתו של עד מאויים הינה באמצעות עדות בווידאו קונפרנס. יצויין כי הטעם הזה ניתן כדי להבהיר שמטרת התובע אינה גילוי האמת בנוגע לתיק אלא חתירה להרשעה וזאת מבלי לאפשר הליך ראוי, דבר המוכיח את הכוונה לתפור תיק למבקש וכן הוצאה של כוונה זו אל הפועל. (העתק שתי בקשות (אשר נדחו) לזימונו של העד טל קמרון בווידאו קונפרנס מצורפות לבקשה ומסומנות באות כא')

ה.      זאת ועוד, על פי מידע שהמבקש קיבל, התובע ופרקליטת המחוז נחקרו במשטרה לגבי תפירת התיק למבקש והודו בכך. הטענה שהייתה בפיהם כי נשלח אליהם מר מיקי זוהר בשנת 2014 (בהיותו איש מפלגת הליכוד ובטרם נבחר לכנסת) כשליחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובבקשה לתפור את התיק הפלילי הנ"ל למבקש. מיותר לציין כי מטרתו של מר בנימין נתניהו הייתה למלט עצמו מאימת הדין באמצעות תפירת כתב אישום למבקש. ויודגש, ה"ה מיקי זוהר אשר נחקר על כך בשלב שכבר היה חבר כנסת, לא הודה כי פנה אל התובע בבקשה לתפירת התיק למבקש, ותיק החקירה כנגדו עדיין פתוח.

עצם המשך הניהול של כתב האישום התפור על ידי התובע ופרקליטת המחוז חרף הודעתם בתפירת התיק מעידה עד לאילו תהומות מוסריים הגיעו השניים. מכל מקום המבקש הגיש כנגד השניים תלונה במשטרה אשר נדחתה לאחרונה על ידי משטרת כפר סבא ובכוונת המבקש להגיש ערר לפרקליטות על סגירת תיק התלונה.(העתק התלונה מצורפת בזה ומסומנת באות כב' והעתק תשובת המשטרה מצורפת לבקשה ומסומנת באות כג')

ו.        העולה מכל האמור לעיל הוא שהתנהלות התובע הינה מגמתית על מנת למנוע מהמבקש את זכויותיו כנאשם להליך ראוי וכל זאת וכפי הנראה על מנת למלט פקיד בכיר (לשעבר) ונבחר ציבור בכיר בהווה, מאימת הדין. מיותר לציין כי בירור זכויותיו של הנאשם כנפגע עבירה על ידי הפרקליטות וכן תשובת הפרקליטות למבקש על הערר שהגיש על דחיית תלונתו כנגד המעורבים בהונאה וזאת עד ליום 19/04/2020 (נספח יח' לעיל) כל אלו יוכלו לחשוף את העובדות הרלוונטיות להכרעה בשאלה אם היה מקום מלכתחילה להגשת כתב אישום כנגד המבקש.

סכום

ההחלטה להגיש כתב אישום בתיק הפלילי הנדון ללא קבלת אישור מוקדם מהיועץ המשפטי לממשלה הינה פגומה. כדבריה של פרופ' רות גביזון "עיכוב הליכים יכול לשמש כלי לתיקון החלטה פגומה על העמדה לדין". שעה ששופט בית המשפט העליון בשל איומים נמנע מלתת פסק דין המקבל את עתירת המבקש ומוציא מלפניו פסק דין מזויף הרי שאמות הסיפים של מערכת המשפט צריכות לרעוד. היועץ המשפטי לממשלה באמצעות סמכות העיכוב יכול הן לשמור על הוגנות ההליך והן לשמור על זכויות הנאשם והסדר הציבורי והמשפטי הואיל וכישוריו הם של שופט בית המשפט העליון. על פי התכתובת בין המבקש ליועץ המשפטי לממשלה וליתר נציגי הפרקליטות בירור מעמדו של המבקש כנפגע עבירה טרם הסתיים. זאת ועוד אף החלטה של הפרקליטות בערר שהגיש על סגירת תיק התלונה שהגיש טרם הסתיים כאשר ננקב אף מועד משוער לסיום הבדיקה(19/04/2020) בהיות הליך עיכוב ההליכים מנגנון של הקפאת ההליך הרי שזכויות התביעה לא תיפגענה אם תוכרענה בקשותיו של המבקש, וייתכן כי ימצאו מוצדקות ואף יבהירו כי מלכתחילה לא היה צריך להיות מוגש כתב האישום. התנהלות התביעה לאורך כל הטיפול בתיק הפלילי הנ"ל משקפת רצון לתפור תיק למבקש וזאת על מנת למלט מאימת הדין בעלי שררה. עיכוב ההליכים ומיצוי ההליכים הנלווים יש בהם לשפוך אור ולמנוע עיוות דין.

בקשה מטעם המבקש להימנע מהגשת המלצות בבקשת המבקש לעיכוב הליכים על ידי התובע ו/או פרקליטת המחוז ו/או במקרה שיוגשו למרות האמור, להימנע מקריאתם על ידי היועץ המשפטי לממשלה

39.   כזכור סעיף 4.2.2 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3030 הנחיה קובע כי על התובע בתיק  בשיתוף פרקליטת המחוז להגיש את המלצותיהם לגבי הבקשה לעיכוב הליכים מטעם המבקש, כדלקמן:

4.2.2" באישום שהגישה פרקליטות המחוז - הפרקליט המטפל בתיק יביא את המלצותיו בפני פרקליט המחוז )על גבי טופס, שדוגמתו מובאת בנספח מס' 3 ,)וזה יעביר את החומר בצירוף המלצתו המנומקת לפרקליטות המדינה, המחלקה לעיכובי הליכים."

40.  המבקש עותר בזה אל התובע בתיק ואל פרקליטת המחוז להימנע ממתן המלצותיהם בתיק הואיל ועקב התלונה הפלילית שהגיש המבקש כנגדם, ונוכח הטענות הקשות של המבקש כנגדם הרי שיש להם עניין אישי בתוצאות הליך העיכוב המבוקש ולכן מבוקש מהם להימנע ממתן המלצות כלשהן וזאת בהיות המלצות מצידם עומדות בניגוד לכללי הצדק הטבעי.

41. ד"ר שמעון שטרית במאמרו: "היחס בין כללי הצדק הטבעי והוראות דיוניות מן החקיקה" -  הפרקליט ל"א מסביר בעמוד 42 כדלקמן:

"השופט חיים כהן היטיב לסכם את גישת הפסיקה למהותם של עיקרי הצדק הטבעי בפס"ד נ'אברה נ. בית המשפט המחוזי ת"א-יפו:

"ואשר למהות עיקרי הצדק הטבעי, יש מהם שאומרים שכל העיקרים אינם אלא שניים בלבד, שאדם קרוב לעצמו ועל כן לא ידון בענין שיש לו נגיעה אליו, ושאין דנים אדם אלא לאחר ששמעו אותו(ככתוב שמוע בין אחיכם ושפטתם משפט צדק. דברים א' 16)- וכל יתר כללי הצדק הטבעי אינם אלא תולדות משני האבות הללו."

לגבי השאלה מה תהיה נפקות של הליך מנהלי אשר יינקט תוך הפרה של כללי הצדק הטבעי, כגון הגשת המלצות בתיק זה על ידי בעלי העניין ואו התחשבות בהמלצות דנן על יד היועץ המשפטי לממשלה, במקרה כזה קובע ד"ר שמעון שטרית מחבר המאמר  בעמוד 51  למאמר הנ"ל כדלקמן:

"הלכה פסוקה היא כי מעשה מינהלי או הליך שיפוטי הנעשים מתוך הפרת כללי הצדק הטבעי הריהם בטלים מדעיקרא. (VOID).מבחינה עיונית מגיעים לתוצאה זו על ידי כך שרואים בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי כחריגה מסמכות, וחריגה מסמכות בדרך כלל גוררת אחריה בטלות לחלוטין. אולם בישראל, שלא כמו באנגליה, אין צורך להגיע לבטלות לחלוטין מתוך השוואת פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי לחריגה מסמכות. כפי שאמר השופט זוסמן בעניין עירית פתח תקוה נ. טחן,"אצלנו אין מניעה לכך שעילה פלונית תסווג כאחת מעילות הבטלות לחלוטין, אף אם אין בה כדי חריגה מסמכות"

42. אשר על כן מתבקשים התובע בתיק ופרקליטת המחוז, בנסיבות העניין, להימנע ממתן המלצתם בתיק ולהעביר את הבקשה כפי שהיא לכבוד היועץ המשפטי לממשלה.

43. נוכח העובדה שהתיק הנדון עומד בפני הכרעת דין מתבקש התובע בתיק בהתאם לסעיף 4.3.5 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה לדאוג שלא תינתן הכרעת דין בתיק וזאת עד למתן החלטת היועץ המשפטי לממשלה בבקשת העיכוב. להלן הסעיף הרלוונטי כדלקמן:

"  4.3.5 אם המשפט עומד בפני סיום, ידאג התובע לכך שלא תתקבל הכרעת-דין בטרם היה סיפק בידי היועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ המשפטי לממשלה להחליט בבקשה לעיכוב ההליכים. המדובר בזכות שניתנה על-ידי המחוקק לנאשם ויש לעשות ככל הניתן למיצויה."

44. מן הדין והצדק להיעתר לבקשה.

                                                                                    ---------------------------------------

                                                                                       דוד לוי – המבקש ת.ז. 053366258

                                                                                        רחוב בורוכוב 4, רעננה

                                                                                       

התכנית של נתניהו: לחזור אל הנשיא ולדרוש 

בחירות חוזרות 

האירועים המסעירים שפקדו את מדינת ישראל בחודש האחרון: בחירות כלליות לכנסת, מערכה צבאית מול החמאס והתחלת מעשה הרכבת הממשלה הותירו את האזרח הישראלי בפני שאלות ותהיות רבות.

שאלות ותהיות לציבור הישראלי לאחר הבחירות

האם הבחירות היו כשרות למרות הזיופים הרבים שהתגלו בתוצאות של קלפיות רבות? איך קרה שהגענו לעימות עם החמאס בנושא העברה כספית למרות שבעצם לא רצינו בעימות כזה ובוודאי שלא בעיתוי הזה? האם אכן נתניהו עומד להרכיב ממשלה וכיצד הדבר אפשרי כאשר ליברמן מצהיר שחוק הגיוס הינו תנאי מוקדם להצטרפותו?

האם בכוונת נתניהו להשיב לאשמה ולנהל את ההליך נגדו

שאלות נכבדות אלו, מן הסתם לא לוקחות בחשבון את מאווייו של נתניהו אל מול כתב האישום אשר עתיד להיות מוגש כנגדו ומכאן שנשאלת שאלה נכבדה נוספת והיא האם בכוונת נתניהו להשיב להאשמות כנגדו ולנהל את ההליך או ללכת לעסקה.

הצוואה של וינרוט–עסקת טיעון לאחר זכיה בבחירות וקידום תהליך הסטורי

אם יש אדם שהיה מקורב לנתניהו (ביום ובלילה כפי שהוא תיאר בתכנית עובדה) היה זה עוה"ד יעקב וינרוט ז"ל אשר הכיר וידע היטב את מהווייו הכמוסים והגלויים של בנימין נתניהו ואף הטיב לתארם ממש כצוואה בחייו.

בכתבתו של העיתונאי גידי וייץ מעיתון הארץ מיום 18/10/2018 מתאר העיתונאי את התסריט שצופה ויינרוט לגבי עתידו של נתניהו, לפי התבטאויותיו, כשבוע לפני מותו.לפי תסריט זה מתכוון נתניהו לפרוש מתפקיד ראש הממשלה במסגרת עיסקת טיעון, אבל לא לפני זכיה סוחפת בבחירות ולאחר קידום מהלך היסטורי.

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6570811

קידום מהלך היסטורי ישפר את סיכויי נתניהו לקבלת חנינה

על פניו, הלוגיקה והתכלית של מהלך כזה הינה כי עסקת טיעון אשר תפגע בשמו הטוב של ראש הממשלה ששימש בתפקידו זה תקופה הארוכה ביותר מבין ראשי הממשלה של מדינת ישראל, תימהל הן בניצחון בבחירות אשר ישקף את אהדת הציבור הרחב כלפיו והן בקידום מהלך היסטורי (שלום בין ישראל לפלשתינאים) אשר יתרום לשיפור תדמיתו הציבורית ויאפיל על הכשלים האישיים הכרוכים בהודאה בעבירות פליליות חמורות במסגרת עסקת הטיעון.

למי שמחפש אף מניע פחות מופשט משיפור התדמית הציבורית, הרי שבמקרה של קידום מהלך היסטורי של שלום עם הפלשתינאים, הרי שיש סיכוי טוב שמהלך כזה יאפשר בסבירות גבוהה קבלת חנינה מנשיא המדינה לגבי העונש שיוטל על נתניהו במסגרת עסקת הטיעון.

עונש בעסקת טיעון עם נתניהו של פחות משנתיים אינו עומד בעקרון השיוויון

למי שעדיין שוגה באשליות לגבי האפשרות של הרשעת נתניהו בעסקת טיעון וללא עונש של מאסר, הרי שנאמר כי הדבר אינו אפשרי מבחינה משפטית. בשעה שאולמרט נכנס לכלא למשך 18 חודש על שוחד של 50,000 דולר הרי לא ייתכן שהודאה של נתניהו בקבלה/ הענקה של שוחד של מיליארד ₪ לאלוביץ ובנוסף גם הודאה בעבירות נוספות יגררו עונש מופחת מ-18 חודש מאסר. על פניו נוכח השוני המהותי בין שני התיקים נראה כי העונש המינימלי אשר יכול להתקבל משפטית במסגרת עסקת טיעון הינו עונש של שנתיים מאסר אחרת שיטת המשפט הישראלי תאלץ להודות בפרהסייה בעיקרון של אי שוויון של האזרחים בפני החוק, דבר שאינו אפשרי.

הפרקליטות נערכת למהלך של עסקת טיעון עם נתניהו

עד כמה מקובל המהלך של עסקת טיעון עם נתניהו על הפרקליטות וזאת לאחר הבחירות לכנסת, את זאת ניתן היה ללמוד מהצהרות הפרקליטות לאחר הבחירות אשר בישרו כי הפרקליטות נערכת לאפשרות שנתניהו יסכים לעסקת טיעון מוקדמת.

http://www.bhol.co.il/news/989619

עסקת טעון עם נתניהו כשלעצמה אינה מבטאת את חומרת הבעיה הנובעת מההגמוניה של הפשע המאורגן על מוסדות השלטון בישראל

זהו התסריט אשר לכאורה משקף את מאזן הכוחות והאינטרסים האישיים והמשפטיים בזירה הפוליטית הישראלית ואולם לדאבון הלב הוא מתעלם מהבעיה העיקרית והמשמעותית ביותר של מדינת ישראל בימים אלו. בעיה זו במינוח ה"עדין" ביותר שלה הינה העברת הריבונות במדינה לטובת גורמי פשיעה אשר חברו לגורמי שלטון כפי שניסח זאת ראש אגף מודיעין וחקירות של המשטרה ערב פרישתו מהמשטרה כאשר אמר  "ישנם ניצנים מסוכנים של שילוב אינטרסים של בכירי ארגוני פשיעה עם גורמי ממשל במדינת ישראל".

https://news.walla.co.il/item/3117367

 ואולם מה שהוגדר על ידי ניצב מני יצחקי בדצמבר 2017 כ"ניצנים מסוכנים" של שילוב אינטרסים של בכירי פשע עם גורמי ממשל התברר בחקירת יו"ר הקואליציה-דוד ביטן, בחקירת השר חיים כץ, בחקירת סגן השר ליצמן ובחקירות ראש הממשלה כשדה פורח של פשע מאורגן.

התקשורת הישראלית מידרה עצמה ממחקר מעמיק של הפשיעה המאורגנת

לדאבון הלב עקב השתלטות מושחתת של השלטון על אמצעי התקשורת הישראלים, מעולם לא זכה הפשע המאורגן הישראלי אשר קנה לו אחיזה בצמרת השלטון לבירור מעמיק. אנחנו, כדי ללבן סוגייה זו פנינו לספרות המחקר העולמית שדנה לעומק בנושא חמור וחשוב זה. כך למשל קראנו את ספרו המאלף של ד"ר מישה גלני- החוקר האנגלי של הפשיעה המאורגנת העולמית בספרו "מאקמאפיה".(הספר מומלץ בחום)

ד"ר מישה גלני בספרו "מקמאפיה" סוקר באריכות את המאפיה הישראלית

פרק נכבד וארוך מקדיש המחבר להתפתחות הפשיעה המאורגנת במדינת ישראל. והגם שבספרו, אשר יצא לאור בשנת 2009, סוקר המחבר את ארבעת תחומי העיסוק המסורתיים של הפשע המאורגן העולמי והישראלי:נשק,סמים ומוצרי אנרגיה, הרי שלתחומים אלו יש להוסיף, עקב חשיפת מעשי השחיתות הרבים בשנים האחרונות, חמישה תחומים נוספים וקרדינלים:שליטה ברשות המיסים, בבתי המשפט, בפרקליטות, במערכת אכיפת החוק ובסייבר.

המאפיה בישראל – "פשע מאורגן מדינתי"

חמשת התחומי העיסוק הנוספים של המאפיה הישראלית הינם כאלו אשר הופכים את הפשע המאורגן הישראלי "לפשע מאורגן מדינתי" וככזה הינם נוטלים מהאזרחים וממוסדות השלטון את הריבונות על הנעשה במדינה ומעבירים אותה לידי הפשע המאורגן המדינתי.

חשיפת פשעי המאפיה בתחום היהלומים והסמים

אמנם יש לציין בסיפוק כי לגבי ארבע תחומי העיסוק המסורתיים הראשונים של הפשע המאורגן הישראלי, נחשפה לאחרונה תעשייה של עשרים שנה של הברחת יהלומים לארץ על ידי חברה בבעלות הטייקון לב לבייב ואשר בעקבות חשיפה זו נמנע הנ"ל לשוב לארץ. בתחום הסחר בסמים נחשפה רכבת אווירית של הברחת סמים שנוהלה במשך שנים על ידי בעלי תפקיד בחברת אל על כמו גם רשת הפצת הסמים טלגראס.

המאפיה הישראלית לפי שעה הינה הריבון במדינת ישראל 

תעשיית הנשק הלא חוקי והשוחד בעסקת מתווה הגז טרם נחשפו כמו גם חמשת תחומי העיסוק הנוספים והחמורים של הפשיעה המאורגנת הישראלית שציינו:שליטה ברשות המיסים, בבתי המשפט,בפרקליטות, במערכת אכיפת החוק ובסייבר טרם נחשפו.

המאפיה הישראלית היא שקובעת את תוצאות הבחירות לכנסת ובפריימריז

עד כמה השפעת השליטה של הפשיעה המאורגנת ברשויות המדינה יש בה לפגוע בריבונות האזרחים במדינת ישראל תעיד העובדה כי תוצאות הבחירות הן בפריימריז של המפלגות (העבודה הליכוד ומרץ) והן תוצאות הבחירות הכלליות לכנסת (בשנת 2015 ובשנת 2019) נשלטו ונקבעו על ידי המאפיה השלטונית מבלי ששומרי הסף נקפו אצבע בעניין.

הסכמה בין ראש השב"כ לראש הממשלה-עסקת טעון והליכה לבחירות חדשות

עד כמה שאנחנו מעודכנים ממקורותינו המהימנים נוכל לדווח כי עקב הסכמה עקרונית בין השב"כ לראש הממשלה על מתווה לעסקת טיעון סוכם שנוכח העובדה שתוצאות הבחירות אחרונות נקבעו על ידי המאפיה השלטונית הרי שראש הממשלה יפעל בתום המועד שהוקצב ושיוקצב לו להרכבת ממשלה(28 יום+14 יום) להחזרת המנדט לנשיא המדינה וזאת ללא הרכבת ממשלה ועל מנת שהנשיא בהתאם לסעיף 9(א) לחוק יסוד הממשלה יודיע ליו"ר הכנסת כי אינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה ובמקרה כאמור יתקיימו בחירות חוזרות לאחר 90 יום ובהתאם לסעיף 11(ב) לחוק יסוד הממשלה.

מטרת השב"כ – הבטחת תקינות הבחירות החדשות וכיפוף המאפיה השלטונית

פרק הזמן הנוסף של שלושה חודשים יאפשר לשב"כ להיערך להגנה באופן יעיל על הליך הבחירות לכנסת (להבדיל מהבחירות האחרונות לגביהן הודיע השב"כ פוזיטיבית כי תהיה התערבות חיצונית), בנוסף בתקופת ביניים זו יוגשו כתבי אישום כנגד חה"כ ביטן, דרעי וכץ ובמקביל ייעשה מאמץ למהלך של "שובר שיוויון" בין רשויות החוק למאפיה השלטונית וזאת כדי להחזיר למדינה את השליטה ברשויות אכיפת החוק.