הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

20.12.2017

חברת "טבע" - נדרשת "הלאמה – הצלה" דחופה


הבעיה של "טבע" היא בעיה של כלל אזרחי ישראל
חברים, אתם בטח מכירים את האימרה שכאשר אתה חייב 100,000 ₪ לבנק אתה בבעיה וכאשר אתה חייב מיליארד ₪ לבנק כי אז הבנק בבעיה. אז הבה ונודה על האמת שכאשר חברת "טבע" – ספינת הדגל של התעשייה הישראלית בבעיה כי אז כולנו בבעיה.

בטבע מושקעות כל קרנות הפנסיה והיא אחראית ל-10%-15% מהייצוא
ההשפעה המהותית של חברת טבע על כל אזרחי ישראל נובעת מכך שראשית כל קרנות הפנסיה מושקעות בחברה זו ופגיעה כלכלית בחברה תהווה פגיעה בפנסיה של כולם. מעבר לכך, לחברה 7,000 עובדים בישראל ופיטורי העובדים יגדילו את האבטלה במשק. זאת ועוד מכיוון שחברה זו לבד אחראית ל-10%- 15% מהיקף הייצוא הישראלי הרי שפגיעה כלכלית בה תפגע בהיקף הייצוא הישראלי.



הקמת מפעלים מתקדמים במקום אלו שייסגרו תימשך 50 שנה
ואולם אנחנו דווקא רואים את הפגיעה האנושה ביותר בכלכלת המדינה בשני מישורים. ראשית, מפעלים של טבע אשר ייסגרו, תצטרך מדינת ישראל לעודד הקמה של מפעלי תעשייה מתוחכמת כגון זו במשך 50 שנה כדי להגיע לרמת ההצלחה ערב נפילת החברה. ושנית, חברה מוכה וחבולה בתהליך שיקום הינה מקור התעניינות ליזמים חכמים אשר ישתלטו עליה ויקצרו את כל הפוטנציאל הגלום בחברה לרבות הנאה מכל ההשקעה הכספית (22 מיליארד דולר) שביצעה מדינת ישראל בחברה.

מהלך של "הלאמה – הצלה" הינו מכשיר מקובל בשוק החופשי
מהלך של הלאמה – הצלה מקובל במדינות השוק החופשי כאשר מדובר בחברות בעלות ערך אסטרטגי והשפעה כלכלית מהותית על המדינה המדוברת.

כך פעלה מדינת ישראל בזמנו (1983) כאשר הלאימה את הבנקים. כך גם פעלה ממשלת ארצות הברית כאשר הלאימה בשנת 2008 בעת משבר הסאב פריים את חברת הביטוח AIG ובשנת 2013  שחררה בחזרה את כל אחזקותיה בחברה לשוק הפרטי.
גם ההלאמה של חברת המשכנתאות פאני מיי ע"י ממשלת ארצות הברית, אשר בוצעה מסיבות דומות, נראה שהולכת בכיוון זה עם צפי להחזרת הבעלות בה למשקיעים פרטיים.

החשש מהגדלת הנזק למדינה כתוצאה מהלאמה אין בה ממש
המתנגדים למהלך ההלאמה – הצלה, מתבססים על שני טעמים ראשית לא לחרוג ממדיניות השוק החופשי שמא תמצא המדינה הופכת לשחקן ראשי בכלכלת המדינה ושנית מכיוון שבחברה הושקעו על ידי המדינה כבר כ-20 מיליארד דולר וההלאמה תגדיל את "הנזק למדינה".

גם כלכלת מדינה נדרשת לגמישות יצירתית כדי לשמור על הקיים
עם כל הכבוד אנו סבורים שבטענות אלו אין ממש. סוד גלוי הוא בתורת היוזמה החופשית שהיצמדות לכללי ברזל  מבלי יכולת לחרוג מהם במקרים יוצאי דופן משמעותה הותרת ההזדמנות העסקית שבחברת טבע ליזמים ממולחים ולאו דווקא מישראל. הגישה של "אני מוכן להוציא לעצמי עין אחת ובלבד שאני יוציא לך את שתי העיניים" אינה גישה פרודוקטיבית בכלכלה וביוזמה חופשית שכן רצוי להתנתק בתחום זה משיקולי צדק ולהעדיף שיקולי תועלת.

ערבות מדינה למניות טבע או סיוע כלכלי אחר נדרשים בעת הזאת

לכלכלה הישראלית ולאזרחי ישראל עדיף  שחברת טבע תקבל את כל הסיוע הכלכלי הדרוש ממדינת ישראל (בין אם בדרך של ערבות מדינה למניות בשווי מסוים ובין אם בדרך כלכלית אחרת שתימצא מתאימה) וזאת על מנת לאפשר לחברה לחזור בתוך שנים ספורות למעמדה, כמובילה של השוק הפרמצבטי בעולם, וכמו כן לחזור במהרה לבעלות פרטית מלאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה