בבית משפט העליון ע"פ 17/
4060
בירושלים
בפני כב' נשיאת בית המשפט
כב' השופטת מרים נאור
בעניין: דוד לוי ת.ז. 053366258
מרחוב ההסתדרות 25,
רעננה
טל: 09-7725369
נייד: 054-3099789
פקס: 09-7725045
המערער טוען לעצמו המערער
-------נ-ג-ד-------
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות
מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה)
מדרך מנחם בגין 154,
בית קרדן, קומה 8 ת"א 649210
טל: 073-3736033 פקס:
03-5163093 המשיבה
ערעור על החלטה בבקשה
לפסילת שופט
בית המשפט הנכבד
מתבקש, לבקשת המערער לדון בערעור המערער
על החלטת בית המשפט המחוזי בלוד (כב' השופטת דנה מרשק מרום) מיום 14/05/2017 הדוחה
את בקשת המערער לבית המשפט קמא לפסול עצמו מהמשך הדיון בת"פ 42814-10-14 וזאת
בהתאם לסעיף 77 א לחוק בתי המשפט (נוסח
משולב) התשמ"ד – 1984, ונוכח התקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
בד בבד עם ערעור זה
מוגשת בקשה לבית המשפט הנכבד בהתאם להוראות סעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח
משולב), תשמ"ב - 1982 לצוות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור דנן וזאת מן
הנימוקים המפורטים בבקשת המבקש.
ואלה
נימוקי הערעור:
1.ביום 14/05/2017
עתר המערער לבית המשפט קמא (כב' השופטת דנה מרשק מרום) בבקשה לפסול עצמו מהמשך
הדיון בת.פ. 42814-10-14 (מדינת ישראל נ. עורך דין דוד לוי).
2. הואיל והמערער טרם
קיבל לידיו, עובר למועד הישיבה (14/05/2017) את פרוטוקול הדיון הרי שהוא מיקד את
בקשתו בנושא מהותי אחד אשר אותו זכר המערער בעל פה ממהלך הדיון. יצוין כי המערער
העלה טענה נוספת לבית המשפט בנוגע לנגיעה אישית חפצית של בית המשפט ואולם ללא כל
מידע קונקרטי לגבי טענה זו ועל כן בתגובה להערת בית המשפט בעניין, חזר בו המערער
מטענה זו שכן ציין שאין ברצונו חלילה לפגוע בשמו הטוב של בית המשפט על סמך מידע
שאינו מבוסס ועצם הכללת הטענה הייתה מתוך רצון לפרוס בפני בית המשפט את כל המידע
שהגיע אליו בבחינת "אל תשים מכשול לפני עיוור".(העתק בקשת הפסילה מצורפת
לערעור ומסומנת באות א')
3. ביום 14/05/2017 דחה בית המשפט קמא את בקשת המערער
וזאת מהנימוקים שפורטו בהחלטתו. (העתק החלטת בית המשפט קמא בבקשת הפסילה מצורפת
לערעור ומסומנת באות ב').
4. לאחר סיום הדיון
בבקשת הפסילה קיבל המערער מבית המשפט את פרוטוקול הדיון של ישיבת יום 30/04/2017 ומקריאתו
התברר למערער כי אמירות נוספות של בית המשפט שיקפו חוסר אובייקטיביות וחשש למשוא
פנים. אשר על כן בבקשת ערעור זו יתייחס המערער גם להערות הנוספות של בית המשפט אשר
מופיעות בפרוטוקול גופו ואשר יש בהן לחזק את טענת הפסלות, ואשר כאמור שיאן היה
באמירת בית המשפט אשר נכללה בבקשת הפסילה שהוגשה. יצוין כי את בקשת הפסילה, על פי
הדין חובה היה להגיש בהזדמנות הראשונה לבית המשפט, קרי בתחילת ישיבת יום
14/05/2017 , ראה בספרו של יגאל מרזל דיני פסלות שופט בעמוד 63 כדלקמן:
"על פי הדין, יש
לטעון טענת פסלות בתחילת הדיון "לפני כל טענה אחרת". משמעות הדבר היא,
כי על בעל הדין לטעון לפסלות מיד עם היוודע לו עילת הפסלות. אם לא ניתן הדבר-
בהזדמנות הראשונה לעשות כן. בפסיקה פורש תנאי זה כמתייחס לכל המאוחר לישיבה
הראשונה של בית המשפט שלאחר שנודעה לבעל הדין- בין ידיעה בפועל ובין ידיעה בכוח-
עילת הפסלות."
ואכן כאמור המערער
פעל בהתאם למצוות הוראת סעיף 146(א) לחוק סדר הדין הפלילי והגיש את בקשתו כבר
בתחילת ישיבת בית המשפט. ואולם, כאמור משקיבל המערער בתום הדיון את פרוטוקול הדיון,
וגילה כי נכללו בו הערות נוספות של בית המשפט המעידות על אותו הלך רוח של בית
המשפט והמשקף חוסר אובייקטיביות וחשש למשוא פנים כלפי המערער הרי שהמערער יסתמך
בנוסף גם על האמירות הנוספות של בית המשפט וזאת לצורך חיזוק טענת הפסלות אשר טען
וזאת בהתאם להוראת סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כדלקמן:
מועד לטענת פסלות [132א] (תיקון מס' 14) תשנ"ב-1992 (תיקון מס'
40) תשס"ד-2004
146. (א) …...
(תיקון מס'
14) תשנ"ב-1992
(ב) (בוטל).
(ג) לא היה באפשרותו של
בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר
מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.
5. כן יציין כי בישיבת
יום 30/04/2017, אשר היא הייתה הישיבה נשוא האמירות המופיעות בבקשת הפסילה, ואשר בישיבה
זו החל המערער בעדותו בתחילת פרשת ההגנה, הרי שעוד בטרם החל בעדות, שטח בפני בית
המשפט ראשית את העובדה שהגיש בקשה לנשיא בית המשפט לקבוע בתיק זה מותב תלתא,
ובנוסף פירט הנאשם ברחל ביתך הקטנה כי הנאשם במהלך ייצוג של רשות המיסים כב"כ
היועץ המשפטי לממשלה עמד תחת מתקפה רבתי של גורמים פליליים אשר עשו ברשות המיסים
כבתוך שלהם וזאת חרף העובדה שמי שהיה מוסמך להחליט בנושא של מחיקת חובות בתיקי
הכינוס הינו רק המערער וזאת על פי ייפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה.
זאת ועוד הנאשם הדגיש בפני בית המשפט קמא כי
למעשה כל הסממנים העידו על קיום פשיעה מאורגנת, ובהיותו של המערער עו"ד אשר
פועל אך ורק בהתאם לחוק, מצא עצמו נרדף על ידי ראשי הפשיעה המאורגנת.
להלן דברי ההבהרה של
הנאשם אשר נאמרו לפרוטוקול הדיון של יום
30/04/2017 וזאת בטרם תחילת עדותו:
פרוטוקול
כב' הש' מרשק
מרום: או. קיי. בוקר טוב. אני פותחת את
ישיבת יום 30 באפריל בת"פ 42814-10-14, מדינת
ישראל נגד דוד לוי. מטעם מדינת ישראל נמצא כאן עורך
דין נועם עוזיאל, ודוד לוי מייצג את עצמו. כן, בבקשה
אדון לוי, רצית, אדוני רצה להגיד משהו? בבקשה.
עו"ד
לוי: כן, רציתי לומר
שהגשתי בקשה מקדמית לפני הדיון הזה לכבוד הנשיא, על פי סמכותו לפי 37ב לקבוע אפשרות להעביר את התיק על פי יומן בית המשפט בפני מותב תלתא. את הבקשה הגשתי אתמול בנט הואיל וביום שישי התקשרו אליי והודיעו לי על ההחלטה של גברתי, ולכן אתמול הגשתי את זה בנט. הייתה רק תגובה מסוימת, מה שנקרא נספח ט' לבקשה, שמשום מה היא דחתה אותי, הנט דחה דווקא את הנספח הזה ולכן בבוקר היום ב-8:00, א' הבאתי את נספח ט' שזו התגובה שהגשתי ב-27 לחודש לפני, לגברתי. זה תגובה לתגובה. וביקשתי גם ב-8:00 בבוקר שיעלו
את זה לכב' הנשיא הואיל ומתקיים דיון בשעה 9:00 כדי
שכבר מסכת ההגנה תישמע כולה, אם יוחלט בהתאם, כבר בפני
הרכב תלתא, ומכל הטעמים והסיבות שפירטתי בבקשה. אני רק
אציין אולי בפני בית המשפט, ואני אסב את תשומת לבו
בעיקר לסעיף 12, שבו אני מספר, א' אני, אני מצרף איזה
תגובה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר,
שבהרצאה בתחילת החודש אמרה את המילים, ואני אצטט לפני
בית המשפט, היא אומרת, היא מדברת על שלטון החוק, על
הרס המשפט שמתרחש במהירות, אז היא ציינה בהרצאה הזאת,
היא אמרה "הפקידות נמצאת במתקפה ובעיניי המתקפה
לא מקרית". אמרה זילבר בהתייחס למצוקת המערכת המשפטית, "הסבר אחד לכך הוא להחליש את מערכת האכיפה והביקורת
לסוגיהן. הסבר אחר מניח מאבק ערכי עמוק יותר, מאבק על
דמותה של המדינה ועל ערכי יסוד שאמורים לעצב את
התנהלותה. הדרך שבה זה נעשה היא סימון מטרות, מתן שם
וירי חופשי, ובאנגלית naming blaming claiming.
כל מי שמפריע במסגרת קבלת החלטות מקצועיות, זוכה
לתגובה אלימה ואישית וזאת כדי להרתיע, לסמן ולהשלות שאם
רק אותו פקיד או שופט או יועץ משפטי יורחק, תשקוט
הארץ 40 שנה ורוח המשילות תרחף על פני הארץ". אני
צירפתי גם את הכתבה שפרסמה את הדבר הזה. בנוסף, כמובן
שציינתי שאם ככה מתייחסת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ליועצים משפטיים שהם חלק מהפרקליטות, נקל להבין לאיזה יחס אני
זכיתי שהייתי יועץ משפטי חיצוני כבא כח היועץ המשפטי
לממשלה לאורך כל השנים. עכשיו, דבר נוסף שאני מפנה את
בית המשפט זה לשורה של פניות, באותו סעיף, שורה של
פניות שאני עשיתי לאורך השנים לגורמים המוסמכים לחקור
את הנושא של הפשיעה המאורגנת, הואיל ואני נתקלתי
באופן אישי איתה, ואני מפנה לפניות שלי לפרקליט
המדינה בנובמבר 2013, זה בסעיף 12.3. בדצמבר פנייה שלי לשרת
המשפטים ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון דאז כבוד השופט
גרוניס ומר משה לדור פרקליט המדינה היוצא. לאחר מכן,
פניות ליועץ המשפטי לממשלה, לשר לבטחון פנים ושורה ארוכה של
בעלי סמכות. הפניות היו ב-18 לאפריל 2014 ו-21.8.2014 וביקשתי בבקשה מאוד מאוד מפורטת לחקור את כל הנושא של ההשתלטות של הפשיעה המאורגנת על מערכת המשפט. לדאבוני, דבר לא
נעשה ולכן גם ב-5.6 פניתי שוב לפרקליט המדינה במימד
האישי ואמרתי פשוט לא נותנים לי, לא נותנים לי,
עו"ד
לוי: כן. עד כמה חמורות היו כל הפעולות האלה ניתן לראות במכתב שלי ממש מהעת האחרונה, מ-15.3.2017, לנשיאת בית
המשפט העליון הנוכחית, לנשיאת בית המשפט הבאה ולמבקר
המדינה. זה נספח י"ד לבקשה שלי. ושוב אני חוזר,
בתיק הזה בעצם אמורים להיחשף שורה של אירועים פליליים
משנת 2007 עד היום ובעצם ההכרעה בכל העניינים הללו
בעצם היא הכרעה בשאלה האם קיימת פשיעה מאורגנת במדינת
ישראל והאם היא השתלטה על מערכת אכיפת החוק. כפי שגם
מסבירה זאת זילבר. זה בעצם מהות ההכרעה בנושא הזה ואני,
עם כל הכבוד באמת לגברתי, אני חושב שהכרעה בנושא כל
כך כבד, ראוי שזה יישמע בפני הרכב של שלושה שופטים. זה,
ולו מבחינה, מכל בחינה. מכל בחינה. ולכן הייתי מבקש, אם
אפשר שזה יהיה לפני מותב תלתא ולכן הגשתי את הבקשה.
אני לא יודע פשוט מה ההחלטה של הנשיא.
עו"ד
עוזיאל: אין הרבה מה להגיד
בעניין הזה. אני לא רוצה להיכנס לכל ה, להתייחס לכל
הפרטים שהאיש טען. הבקשה הזאת הוגשה אתמול בלילה?
היום בבוקר?
עו"ד
עוזיאל: הבנתי. אנחנו היום, הדיון הזה נקבע מבעוד מועד לתחילת פרשת הגנה. אי אפשר להגיש בבוקר הדיון בקשה כזאת ולצפות שהמשפט ייעצר
ונמתין להחלטת הנשיא להעביר למותב תלתא, במיוחד שזה
בכלל לא סיטואציה של מותב תלתא. זאת עבירה, העבירות
בכתב האישום, העבירות בסמכות בלעדית של דן יחיד. אין
לנו כאן סמכות מקבילה. כתב האישום לא תוקן לעבירה של
10 שנים ששם יש אולי סמכות חרף חוק בתי המשפט שקובע
את ההחרגה לדן יחיד גם לקיים במותב תלתא. זה נכון
שלנשיא בית משפט שלום ומחוזי יש סמכות לקבוע שכל תיק
יהיה בפני מותב תלתא אם הוא מאוד מאוד חשוב או שיש
סיבות אחרות. ראינו את זה בתיקים גם בבית משפט השלום
חריגים שהיו מותב תלתא, אבל זה לא המועד לבקש את זה.
דברים האלה נעשים סמוך לכתב האישום, בוודאי לא במהלך
משפט. נתאר לעצמנו שבמהלך משפט עם תום פרשת התביעה,
ישתנה המותב או ישתנה ההרכב. זה לא הליך תקין, זה לא
מקובל ואני אבקש מבית המשפט להורות לנאשם להתחיל
לאלתר בפרשת ההגנה. במאמר מוסגר אני רוצה לומר על, על
ריבוי הבקשות שדורשות את כולנו לעבודה שנראית עבודת
סרק. זה מעורר מחשבות לגבי העובדה שלא נוהגים לחייב
בהוצאות בהליך פלילי. יש, לעיתים יש תיקים שבהם מוצף
התיק בהטרדות משפטיות, בבקשות חסרות בסיס. כך סתם
בהליכים אזרחיים, כאשר בסופו של דבר יש לזה איזה שהוא
תו מחיר של הוצאות, זה קורה, אני מניח פחות. תודה.
עו"ד
לוי: רק תמוה בעיניי
שחברי, שהתעורר לקראת או לאחר תום פרשת התביעה, בבקשה
לתיקון כתב אישום, הוא התעורר לאחרונה, התביעה התרשלה
בעבודה ואני, שנתבקשתי להגיב להתרשלות הזאת וטענתי
לזכויותיי ולקיפוח הגנתי, וציפיתי לביטול כתב האישום,
משמתברר שכתב האישום לא בוטל על ידי בית המשפט הנכבד, מיד,
מיד, יום למחרת קיבלתי טלפון ביום שישי ומיד בשבת כבר
הגשתי את הבקשה. לא יכול להיות עיתוי יותר מהיר מזה
שבשבת אני מגיש בקשה בפני מותב תלתא. עכשיו, יחד עם זאת,
ברור שכאן לא היה שיהוי, איך אפשר לדבר פה על שיהוי,
וברור שנדרשתי לסיטואציה הזאת בגלל תיקון שהתביעה
השתהתה במשך שנים. כתב האישום הזה הוגש ב-20.6.2014. לבוא אליי
בטענה למה השתהיתי בין שישי לשבת? כאילו,
עו"ד
לוי: על מה? אבל אני אומר, לגופו של עניין, הדבר החשוב ביותר הוא באמת להסתכל על הניירת. האם זה באמת התעוררתי באמצע הלילה ואמרתי פשיעה מאורגנת? או שפניתי במכתבים ובפניות
לכל הגורמים המוסמכים, במכתבים מפורטים, דבר דבור על
אופניו. עוד קדמו פה, לא רציתי פשוט להרבות, עוד קדמו
לפניות הללו גם פניות להוצל"פ. הגשתי אז בקשה
מול פרקליטות מחוי ת"א בתיק ההוצאה לפועל,
ואמרתי נעשים דברים לא תקינים ולא כשירים ולכן אני
מבקש הגשתי בקשה שהמשיבים שלה היו שר המשטרה ושר
האוצר ומנהל רשות המיסים וכל, והיועץ המשפטי לממשלה.
התגובה של המשיבה, של המשיבה הייתה "לא, אין צורך"
ודחו את הבקשה. ואחרי זה היו ועוד ועוד פניות.
6. למען השלמת התמונה
יציין המערער כי היקף העניינים אשר נדונים אגב אורחה בתיק הפלילי הנדון הינו רחב ומחובר
בקשר אמיץ להיבטי שלטון החוק במדינה (שאלת היקף קיומו , פעולתו והשפעתו של הפשע
המאורגן על התנהלות רשויות המדינה, רשות המיסים, פרקליטות, רשות האכיפה והגבייה,
משטרה, האפוטרופוס הכללי, מנהל מקרקעי ישראל, לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט
ולרבות היועצים משפטיים של רשויות אלו ובכללם המערער).
לצורך הבהרת הנושאים הללו אשר שזורים בתיקו של
המערער ואשר יש להן השלכה ישירה על קיום שלטון החוק במדינה, המערער יצרף להלן את
הבקשה למותב תלתא אשר הוגשה על ידו ביום 27/04/2017 לכבוד נשיא בית המשפט המחוזי
וכן בקשה למתן החלטה בבקשה דנן.(העתק הבקשה למותב תלתא והעתק הבקשה למתן החלטה
מצורפים לערעור ומסומנים בהתאמה באותיות ג' ו-ד')
ויודגש, המערער מפרט
בארוכה (בניגוד לערעור פסילה סטנדרטי) את הנסיבות והמסמכים אשר הוגשו לבית המשפט
קמא ערב הישיבה בגינה מתבקשת הפסילה, וזאת מפאת חשיבותה של ההכרעה בתיק זה לעצם
קיום שלטון החוק במדינה. שהרי טענת המערער לאורך כל הדרך הינה כי נחשף להתנכלות
חוזרת ונשנית במשך שנים על ידי גורמי פשיעה מאורגנת וזאת עקב העובדה שפעל והנו
פועל על פי החוק ובכך מהווה איום על הגורמים הפליליים אשר למעשה הם אלו שמנהלים את
המדינה דה פקטו(רק בשנתיים האחרונות למד המערער כי עו"ד מיכה גבאי הוא העומד
בראש הפשיעה המאורגנת אשר שולטת למעשה בכל רשויות המדינה). שיאה של פעולות הפגיעה
וההתעמרות במערער הייתה הגשת כתב אישום כנגד המערער ביום 26/10/2014.
7. מתוך הבקשה (נספח
ג' לעיל) אשר הובאה לפני בית המשפט הנכבד לצורך פריסת "התמונה הרחבה"
ומשמעויותיה מבקש המערער להדגיש מתוך בקשה זו את סעיפים 12 ו-13 כדלקמן:
12. התיק
הנדון מהווה חולייה אחת בשרשרת במלחמה של אויבי שלטון החוק כנגד קציני בית המשפט
כדי למוטט את שלטון החוק במדינה ועל כן יש צורך במוטב תלתא כדי לעמוד בפרץ
12.1 את סעיף זה
לבקשתו מבקש הנאשם לפתוח בציטוט מדבריה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה- עוה"ד
דינה זילבר, המשמשת כראש מחלקת משפט ציבורי – מנהלי במשרד המשפטים, מהרצאה שנשאה
ביום 02/04/2017 ובו התריסה על האופן והדרך אשר בו גורמים מתוך המערכת פועלים
לסיכול ולהרס שלטון החוק. כותרת הכתבה שפורסמה בעיתון כלכליסט ושצוטטה מדברי המשנה
ליועץ המשפטי לממשלה הייתה "הרס המשפט מתרחש במהירות את התוצאות עלול למצוא
ארכיאולוג". בהרצאה זו אמרה עוה"ד זילבר את הדברים כדלקמן אשר כל המוסיף
עליהם גורע:
"הפקידות נמצאת במתקפה, ובעיניי המתקפה לא מקרית, אמרה זילבר
בהתייחס למצוקת המערכת המשפטית. הסבר אחד לכך הוא להחליש את מערכות האכיפה
והביקורת לסוגיהן. הסבר אחר מניח מאבק ערכי עמוק יותר, מאבק על דמותה של המדינה
ועל ערכי היסוד שאמורים לעצב את התנהלותה. הדרך שבה זה נעשה היא סימון מטרות, מתן
שם וירי חופשי – ובאנגלית Naming,Blaming,Claming כל מי
שמפריע במסגרת קבלת החלטות מקצועיות זוכה לתגובה אלימה ואישית, זאת כדי להרתיע,
לסמן ולהשלות שאם רק אותו פקיד או שופט או יועץ משפטי
יורחק – תשקוט הארץ ארבעים שנה, ורוח המשילות תרחף על פני הארץ" (העתק הכתבה
בעיתון כלכליסט מצורף לבקשה)."
ואם כך הם
פני הדברים לגבי יועצים משפטיים עובדי מערכת אכיפת החוק אשר הינם איבר מאיבריה של
מערכת המשפט צא ולמד עם אלו מצבים נאלץ הנאשם להתמודד אל מול גורמים פליליים בתוך
הפקידות הממשלתי (רשות המיסים ואחרים) בהיותו יועץ משפטי חיצוני של רשות המיסים
(כב"כ היועץ המשפטי לממשלה) וזאת במשך 12 שנים.
12.2 מפאת חשיבותו
העקרונית של תיק זה אשר משקף את המלחמה על קיום שלטון החוק במדינה, כאשר כתב
האישום ,כמו גם מעשי התנכלות מספר שנים קודם לכן כלפי הנאשם שימשו ומשמשים אמצעי
להכנעת שומרי הסף אשר מזוהים כשומרי חוק.
12.3 כך כבר בנובמבר
2013 פנה הנאשם לפרקליט המדינה אשר אך זה נתמנה ודרש לפעול כנגד גורמים פלליים אשר
פועלים, כפי שציינה עוה"ד זילבר, לפגוע בו באלימות ולהביא לסגירת משרדו.(העתק
הפניות לפרקליט המדינה מצ"ב לבקשה ומסומנות באותיות י/1 ו-י/2)
12.4 משפקרקליט
המדינה לא עשה דבר בעניין בקשתו של הנאשם פנה הנאשם בבקשה מפורטת לשרת המשפטים
דאז- הגב' ציפי ליבני, נשיא בית המשפט העליון- אשר גרוניס ולמר משה לדור פרקליט
המדינה היוצא.(העתק פניית הנאשם מיום 09/12/2013 מצ"ב לבקשה ומסומנת באות
יא).
למען ההגינות יציין
הנאשם כי ממשרדו של מר משה לדור נמסר לנאשם כי עליו לבחור מי יטפל בבקשתו האם מר
לדור או מר שי ניצן אשר פורמלית טרם ניכנס לתפקידו. תשובתו התמימה של הנאשם כי
יעדיף את מר שי ניצן שכן הנ"ל ימשיך בתפקידו בשנים הקרובות חרצה את גורלו לשבט שכן מר שי ניצן לא עשה דבר
וחצי דבר בתגובה לפניות הנאשם אליו
12.5 ביום 18/04/2014 וביום 21/08/2014 פנה הנאשם במכתבים
מפורטים אל כל שומרי הסף האפשריים בדרישה לפעול לחקירה ממצה בעניין השתלטות של
הפשיעה המאורגנת על רשויות שלטון החוק ולרבות היועץ המשפטי לממשלה, השר לבטחון
פנים, נשיא בית המשפט העליון, שרת המשפטים ועוד (העתק מכתבי הנאשם מצ"ב לבקשה
ומסומנים באותיות יב/1 ו-יב/2)
12.6 משאף גורם לא
טרח לטפל בבקשת הנאשם פנה ביום 05/06/2014 הנאשם במכתב נואש לפרקליט המדינה אך
למצער זה האחרון לא טרח אפילו להשיב למכתב האמור ממילא לא עשה דבר בעניין הנדון
(העתק מכתבו של הנאשם לפרקליט המדינה מצ"ב לבקשה ומסומן באות יג)
12.7 עד כמה
חמורות ופליליות כל הפעולות הננקטות כנגד
הנאשם וכנגד פעילותו הציבורית לביסוס שלטון החוק ניתן ללמוד ממכתבו של הנאשם מיום
15/03/2017 אל נשיאת בית המשפט העליון היוצאת ונשיאת בית המשפט העליון הנכנסת
ולמבקר המדינה אשר בו מפורטים מעשים "מסמרי שיער" על אופן התנהלותם של
גורמי פשיעה מאורגנת בתוך מערכת אכיפת החוק.(העתק מכתבו של הנאשם מצ"ב לבקשה ומסומן
באות יד)
12.8 . עיננו הרואות
כי הנאשם, כפי שגם פירט בכל פניותיו בכתב, עמד אל מול גורמי רשות (בעיקר מרשות
המיסים ואולם לא רק) אשר גמרו אומר להוביל "לחיסול" משרדו,
ל"חיסולו" הכלכלי על מנת שלא יוכל להיעזר ביועצים משפטיים ולפעול כנגדם,
ואף לטפול עליו האשמות שווא של גניבה ומעילה שעה ששמו של הנאשם הלך לפניו במשך 17
שנים (עת ייצג את רשות המיסים) כעו"ד ישר והגון אשר היה "היהלום
שבכתר" ו"חלון הראווה" של רשות המיסים עת שימש כב"כ היועץ
המשפטי לממשלה וייצג את רשות המיסים.
13.
בתיק הנ"ל אמורים להיחשף גורמים פרטיים וגורמי רשות אשר חברו לארגון של פשיעה
מאורגנת אשר מנהלת כיום את מערכת אכיפת החוק במדינה ואף יותר מכך
בתיק זה אמורים להיחשף כל אותם גורמים פרטיים
ועובדי ציבור אשר חברו יחד להתארגנות של פשיעה מאורגנת וניהול מערכת אכיפת החוק
בדרך המקובלת בארגוני פשיעה. מסכת זו שתיפרס בפני בית המשפט ללא כחל וסרק תתפרס על
פני שנים ארוכות ובשיטות פעולה שזר לא יכירן ומכאן שהטלת כל הפרשיות והאירועים
החמורים הללו על שופט דן יחיד כמוהו, עם כל הכבוד למוטב בית המשפט הנוכחי הינה
משימה בלתי אפשרית."
8. עיננו הרואות כי כבר
שנה לפני הגשת כתב האישום כנגד המערער, הוא הבין
כי הוא נרדף על ידי גורמים פליליים אשר חברו אל רשויות המדינה (רשות המיסים
והפרקליטות וכו')- מה שקרוי במינוח המקצועי- פשיעה מאורגנת ועל כן פנה לכל הגורמים
המוסמכים האפשריים בבקשה לחקור את הדבר.
9. משכל פניותיו של
המערער לרשויות המוסמכות לא נשאו פרי אלא אף עודדו את הרשויות הרלוונטיות –רשות
המיסים והפרקליטות להגיש כנגד המערער כתב אישום וזאת על מנת "להשתיקו".
פנה המערער מיד בעתירה לבג"צ .
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בדחותו את העתירה ציין בין היתר כדלקמן:
"בגצ
7836/14 - עוד דוד לוי נ' מדינת ישראל - פרקליטות מיסוי וכלכלה תא, תק-על 2014(4),
8769(01/12/2014)
===================================================
4. בתצהירו
יוצא העותר בפירוט רב ובחריפות נגד התנהלותה של המשיבה 2 בכלל, ונגדו בפרט. לדבריו
(סעיף 5 לתצהירו), "אגב פעולותיה... אשר המצפון האנושי מזדעזע אל מולן, הופרו
כל חירויות הפרט של העותר לרבות חופש העיסוק, חופש הביטוי, צנעת הפרט וחירות הקניין".
העותר טוען על מסע רדיפות שבו הוא נתון מזה 7 שנים, מסע שראוי, לדבריו, להיות בפרק
האחרון והמשלים של "המשפט", יצירתו הספרותית של פרנץ קפקא.
5. בתצהירו
מתאר העותר היאך "השתלט הפשע המאורגן על צמרת רשות המיסים", והעותר נדרש
(עמוד 21 ואילך) להתנהלותם של כמה אישים ונושאי משרה במהלך תקופה בת 20 שנה........
מסכת
הטענות העובדתית המסועפת עליה מבקש העותר להשתית את טענותיו, מצריכה להיכנס בעובי הקורה
ומחייבת לתמוך את ההתרחשויות הנטענות בראיות כדבעי. משכך, אם וככל שיעמוד העותר על
טענותיו, פתוחה לפניו הדרך להעלותן בערכאה הדיונית אליה הוגש כתב האישום. מצדנו, איננו
נוקטים עמדה ביחס לטענותיו."
10. המערער לא יטען
חלילה בבקשת הפסילה טענות לגופו של כתב האישום ואולם רק על מנת לסבר את האוזן ולהבין
את הקשר שבין הפשיעה המאורגנת לבין הגנתו
כלפי כתב האישום יציין המערער כי רק
לאחרונה, דהיינו ביום 09/05/2017, כלומר
לאחר ישיבת בית המשפט נשוא הפסילה מיום 30/04/2017, הגיש בקשה לביטול כתב האישום
וזאת עקב זכאותו לפטור מאחריות פלילית עקב היותו נושא משרה שיפוטית (כונס נכסים
ומנהל עזבון המהווה ידם הארוכה (והמשפטית) של ראש ההוצאה לפועל ובית המשפט) ותוך
שהוא מציין כי סעיף פטור זה (34כ לחוק העונשין התשל"ז - 1977) כל מהותו הינה
למנוע מגורמים שונים להלך אימים על נושא משרה שיפוטית (ובין היתר כונס נכסים ומנהל
עזבון) (העתק הבקשה לביטול כתב האישום מצורפת לערעור זה ומסומנת באות ה').
לצערו של המערער נמנע
בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 09/05/2017 להידרש לטענות המפורטות בבקשה לביטול כתב
האישום, בטענה שהטענות הללו נטענו על ידי המערער בבקשה קודמת אשר הוגשה על ידו.
טענה זו יש לומר הינה תמוהה על פניה שכן בהחלטה הקודמת של בית המשפט קמא בבקשתו
הקודמת של המערער לביטול כתב האישום (מיום25/04/2017) ציין בית המשפט שהוא דוחה את
הבקשה עקב אי ציון המקור הנורמטיבי לחסינות הדיונית (החלטה מיום 27/04/2017). והנה
בבקשתו החדשה לביטול כתב האישום (נספח ה' לעיל) פירט המערער את המקור הנורמטיבי,
בחינת דבר דבור על אופניו ואולם בית המשפט קמא נמנע כאמור מלדון בבקשה באופן
ענייני דבר שיצר משפטית סיטואציה (נוכח הטענות המפורטות בבקשה) כי למעשה מנוהל
האישום כנגד המערער ללא קיומו של כתב אישום כדין. (העתק החלטת בית המשפט קמא בבקשה
לביטול כתב אישום מצורפת ומסומנת באות ו')
11. עד כאן פרס
המערער את הרקע להגשת כתב האישום כנגדו אשר נעשה למצער, על
פי טענותיו של המערער, על ידי גורמים פליליים אשר חברו לפקידי רשויות ציבוריות
הפועלות על פי דין והכול כדי לפגוע בו, משפטית כלכלית באמצעות, בין היתר, על ידי
תפירת תיק, והכול כפי שציינה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – עוה"ד דינה זילבר
" כל מי שמפריע במסגרת קבלת החלטות מקצועיות זוכה לתגובה אלימה ואישית,
זאת כדי להרתיע, לסמן ולהשלות שאם רק אותו פקיד או שופט או יועץ משפטי יורחק–
תשקוט הארץ ארבעים שנה, ורוח המשילות תרחף על פני הארץ".
12. מכאן יעבור המערער
לטענת הפסילה ותוך הבאת מובאות מן הפרוטוקול אשר כאמור הגיע לידיו לאחר הדיון ואשר
כאמור שיאם היה ההתבטאות של בית המשפט אשר הובאה בבקשת הפסילה, ובערעור זה תובא
תוך התייחסות מדויקת לאמור בפרוטוקול בית המשפט.
12.1 הגם שהמערער,
פירט פרט היטב בפני בית המשפט את נסיבות היווצרותו של כתב האישום נשוא תיק זה, הרי
שמתוך עיון בפרוטוקול ישיבת יום 30/04/2017 עולה שבית המשפט, שלא כדין, עושה כל
אשר לעיל ידו למנוע מהמערער את העדות על פי קו הגנתו.
מכאן, כאשר המערער
מבחינתו נצמד לעובדות האמיתיות אשר התרחשו במציאות עובר להגשת כתב האשום, הרי הוא
מתבקש שוב ושוב על ידי בית המשפט לנטוש את העובדות הרלוונטיות לקו הגנתו ולהתמקד
בכתב האישום (דהיינו למצב התוצאתי) ולא לנסיבות העובדתיות אשר הובילו להיווצרותו.
כל זאת עושה בית המשפט קמא אגב פגיעה בזכותו של המערער לבחור את קו הגנתו וכאשר
עולה חשש אמיתי למשוא פנים בהתנהלות ובהתבטאויותיו של בית המשפט קמא. במה דברים
אמורים?
12.2 כך למשל, כבר
בתחילת עדותו מסביר המערער כי נוכח הנסיבות העובדתיות המתפרסות על פני שנים ארוכות
עדותו תהיה ארוכה והיא תמשך מספר ימים וזאת כמובן על מנת להכין את בית המשפט לכך
שכן כידוע המערער מייצג את עצמו בתיק ועל כן למצער הינו פועל בשני
"כובעים" – נאשם וב"כ. והנה בתגובה להערתו של המערער (עמוד 682
לפרוטוקול) מגיב בית המשפט קמא במילים "אנחנו פה. אנחנו נראה אם זה יהיה ימים
או לא". להלן הקטע הרלוונטי:
עו"ד לוי: כל הפרשה פה שנמשכת מספר שנים, חושפת, כמו שאני אומר, התנכלויות אליי כיועץ משפטי ,זה עוד לא
העדות. עוד לא העדות.
התבטאות זו של בית
המשפט כלפי המערער, או שמא יש לומר "התנצחות" דומה כי בישרה את שאמור
לקרות בהמשך הדיון.
12.3 בעמוד 686
לפרוטוקול מעיד המערער על פעולותיו ככונס נכסים עבור רשות המיסים וכיצד התפתח
האמון של כל פקידי השומה ומנהלי מיסוי מקרקעין בו ואשר התבסס על הצלחותיו
המקצועיות והתוצאות שהביא לאגפי רשות המיסים בתיקים שהיו בטיפולו. את הקרדיט הרחב
שקיבל המערער בשל מקצועיותו ובשל אופן טיפולו המשפטי, ונאמנותו ללקוח, ניצלו בהמשך
הגורמים הפליליים כדי למעול בקופת המדינה במאות מיליוני ש"ח ועקב כך גם בקופת
הכינוס, כאשר בתמיכה למהלכיהם למחיקת חובות שלא כדין, השתמשו בציון העובדה שהתיק
נמצא בטיפולו המשפטי של המערער, אשר זכה להערכה "מקיר לקיר" בקרב כל
בכירי רשות המיסים, ומכאן שמחיקות החוב העצומות והלא חוקיות זכו ל"הכשר"
וזאת בשעה שהמערער התנגד מכל וכל לכל מחיקת החובות הללו . להלן עמודים 686-687 לפרוטוקול הדיון המשקף
את האמור כדלקמן:
עו"ד עוזיאל: סליחה גברתי,
אני מתנגד להמשך העדות בכיוון הזה. הטענה שלי זה שאמנם
מקובל שעד נאשם או עד בכלל מייחד דברים לתיאור העיסוק
שלו הרקע שלו וזה מקובל, אבל כאן אנחנו הולכים לפרטי
פרטים של כל מיני תיקים וסיפורים מן העבר, שהם לא
מהשנים הרלבנטיות, לא מהאישומים הרלבנטיים. זה מעניין במידה, כל אחד על פי טעמו, וזה לחלוטין לא רלבנטי. אני מבקש לכוון את הנאשם להתייחס לכתב האישום. אולי עוד כמה
משפטים על הרקע שלך, על החיים שלך, אולי אפילו על
הבית שבו גדלת או על המשפחה,
עו"ד
לוי: אני אענה, אני
אענה, אני אענה. לאורך כל הדרך טענתי שכל פעולתי
בתיק הייתה על פי הדין ובצורה מקצועית ואני מבחינת
רשות המיסים הייתי היהלום שבכתר. כל פקידי השומה, כל
מנהלי מיסוי מקרקעין בדיוק באותה מידה, כמו שאני
הצלחתי ליצור מצב כמו של בנק איגוד מולי, כך של רשות
המיסים על כל שלוחותיה. 36 משרדים, ותיכף אני אספר.
אני עוד לא הגעתי לזה.
כב' הש' מרשק מרום: אז,
עו"ד
לוי: הדבר הזה הוא אקוטי כדי לדעת מדוע סמכו עליי, מדוע העבירו לי כל כך הרבה תיקים, מה היה השוני ביני לבין אחרים ואיך בעצם נוצלה, כל התכונות המקצועיות האלה נוצלו בידי
זרים כדי לעשות הון על גבי מבלי שבכלל ידעתי. הדבר
הזה הוא קריטי.
עו"ד
עוזיאל: אבל זה לא נקודה
במחלוקת. גם, גם העד פורת תיאר את האמון שהיה בך ואת
ההתרשמות המקצועית הטובה מהיכולות שלך בתחום
הרלבנטי. זה לא נקודה במחלוקת במשפט.
עו"ד לוי: אני אבל צריך,
כב' הש' מרשק מרום: החלטה. החלטה. החלטה.
<#13#>
החלטה
אכן, ההתנגדות מתקבלת.
א', מכיוון שהמקצועיות, כפי שאומר עורך דין עוזיאל, לא הייתה
שנויה במחלוקת. הנאשם נדרש להעיד באשר לאירועים נושא
כתב האישום ואין צורך יותר ברקע, היות וכאמור, נושא
המקצועיות בזמנו, טרם האירועים בכתב האישום, לא
הייתה שנויה במחלוקת.
<#14#>
ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"ז , 30/04/2017
במעמד הנוכחים
 |
|
|
האבסורד בגישת בית
המשפט קמא בעניין ובהחלטתו זו הוא שמן הצד האחד בית המשפט מקבל את המחמאות
המקצועיות אשר הורעפו על המערער ועל תיפקודו כב"כ היועץ המשפטי לממשלה בתיקים
אשר טיפל (הן על ידי המשנה למנהל רשות המיסים והן על ידי פרקליט המאשימה) ואולם
מקצועיות זו למצער נעצרת כאשר מבקש
המערער להסביר את התפתחות האמון בו של כל בכירי רשות המיסים (כל פקידי
השומה ומנהלי מיסוי מקרקעין) וכיצד נוצל אימון זה על ידי גורמים פליליים בתוך רשות
המיסים ומחוצה לה, תוך שימוש בשמו, לצורך ביצוע מעילות בסכומי עתק אשר כמובן הסבו
נזקים גדולים לקופת המדינה ואף רוקנו את קופת הכינוס.
וכך בהמשך להחלטה
תמוהה זו מנסה בית המשפט קמא ללחוץ על המערער לסטות מקו הגנתו לצורך אמירה של
מילות "רקע משפחתי ואישי" כאילו אנו מצויים ב"טיעונים לעונש"
ולא בעדות על מעשי הונאה חמורים. ראה עמודים 687-688 לפרוטוקול כדלקמן:
החלטה
אכן, ההתנגדות מתקבלת.
א', מכיוון שהמקצועיות, כפי שאומר עורך דין עוזיאל, לא הייתה
שנויה במחלוקת. הנאשם נדרש להעיד באשר לאירועים נושא כתב האישום ואין צורך יותר
ברקע, היות וכאמור, נושא המקצועיות בזמנו, טרם האירועים בכתב האישום, לא הייתה
שנויה במחלוקת.
<#14#>
ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"ז , 30/04/2017
במעמד הנוכחים
 |
|
|
כב' הש' מרשק מרום: אז אדון לוי בבקשה יתמקד בתקופה נושא כתב האישום, אלא
אם אדוני רוצה לומר, כמו שאמר התובע, כמה מילים על
הרקע המשפחתי או האישי, אבל להתקדם בבקשה בזמן.
כב' הש' מרשק
מרום: לא,
לא להתווכח. אדון לוי. לא להתווכח. צר לי, זאת ההחלטה. אחר כך יש דרך
להמשך. כרגע אנחנו מתקדמים. בבקשה.
עו"ד לוי: אתה רוצה שאני לא אדבר? אני לא אדבר.
כב' הש' מרשק
מרום: אני
אמרתי, אם אדוני רוצה להשלים משהו אישי, בבקשה. אם
לא, אז להתקרב לתקופה נושאת כתב האישום. עניין
המקצועיות הוא לא שנוי במחלוקת. אמר את זה התובע.
12.3 בעמוד 689
לפרוטוקול מבקש המערער להגיש את ייפויי הכוח אשר קיבל מאת היועץ המשפטי לממשלה.
מיותר לציין כי משמעות ייפיי הכוח הללו הינה קרדינלית שכן המערער כפוף לכל הלכות
המנהל הציבורי במסגרת תפקידו כב"כ היועץ המשפטי לממשלה. והנה בית המשפט מנסה
למנוע מהמערער להגיש מסמכים חשובים אלו בטענה שממילא כתוב בכתב האישום כי המערער
ייצג את רשות המיסים.
מיותר לציין כי ייצוג
הרשות באמצעות קבלת הסמכה מן היועץ המשפטי לממשלה מחילה על המערער חובות ואחריות
משפטית אשר שונה מזו של כל עובד של הרשות אשר פועל מטעמה. לבסוף הצליח המערער בדוחק להגיש את ייפויי
הכוח. ראה עמוד 689 כדלקמן:
כב' הש' מרשק מרום: או. קיי. ויש כאן
ייפוי כח אבל זה לא שנוי במחלוקת, כי כתוב במבוא
הכללי שמשנת 2001 ועד לשנת 2011 אדוני ייצג את רשות
המיסים.
עו"ד
עוזיאל: עכשיו צריך לסמן את זה. עכשיו יהיה בתיקיית המוצגים מוצג שלא יהיה, כי אני לא אצלם את זה. זה סתם ניג'וס.
12.4 בעמוד 692
לפרוטוקול מבקש המערער להגיש הסכם פירעון חוב בין רשות המיסים לבין אחד מאילי
הנדל"ן בארץ באותה עת –יעקב אנגל. תיק זה טופל על ידי המערער ועל פי הוראות
מבצע חס וחלילה שיזמה רשות המיסים, לא ניתן היה להעניק הנחות וויתורים על ריבית
והצמדה לנישומים שחתמו על הסכם לפירעון חוב עם הרשות. והנה חרף הוראות המבצע פעל
המשנה למנהל רשות המיסים שלא כדין. דהיינו נטל מן המערער את התיק וללא אישורו מחק
לנישום 90% מחובו שלא כדין וכמובן שבפעולה זו לא רק פגע בהכנסות המדינה אלא אף
רוקן את קופת הכינוס. ואולם בית המשפט סבור היה שאין צורך בהגשת המסמך החשוב הזה
ובכלל לדעת בית המשפט אין צורך במסמכים מרובים. היעלה על הדעת להוכיח פעולות של
הונאה, רמייה וריקון קופת הכינוס וקופת המדינה ללא שימוש במסמכים? להלן עמוד 692
לפרוטוקול כדלקמן:
עו"ד
לוי: אל מול טיפול, אל מול פורת שבו הוא, בניגוד
לדין, בניגוד להסכם כתוב שיש הסכם שצריך לשלם, הוא
בא ומוחק לו 90 אחוז מהחוב.
עו"ד לוי: זה, המשמעות של זה היא בעצם ריקון של קופת הכינוס, כי הנכס הזה היה צריך גם להשתלם החוב, גם להשתלם שכר הטרחה,
כב' הש' מרשק מרום: או. קיי, אבל לא צריך במסמכים.
אדוני יעיד.
עו"ד לוי: איך
אפשר בלי מסמכים. מה, אני מה, גברתי תאמין לי? גברתי
עכשיו לא מאמינה לי פה על דברים שאני אומר. זה, צריך לראות. זה מסמך שבו ההנהלה,
כב' הש' מרשק מרום: אבל
אדון לוי סליחה, אנחנו בהליך פלילי, אני נדרשת
להכריע במה שלא שנוי במחלוקת. אומר התובע "אני
מוכן להניח שבתיק פסגות לא מחקו את החוב, ונכנס
הסכום שהיה צריך לקופת הכינוס".
כב' הש' מרשק מרום: לא.
אבל הוא, הוא מוכן להניח את זה. אני לא, אני לא, אני
לא, חבל. אדוני גם לתת לבית המשפט מסמכים מיותרים זה
לא יסייע לאדוני.
עו"ד
לוי: יש
פה מאות תיקים שלא נכנס הכסף לקופה. אני הבאתי מכספי
שלי 150 אלף שקל כל חודש לממן את המדינה.
כב' הש' מרשק
מרום: או.
קיי, אז אדוני לא יגיש לי את כל התכתובת אלא אדוני
יגיש לי את המסמך הרלבנטי רק לעניין הזה, לעניין
הכספים. לא התכתובות.
12.5
בהמשך לאותה סוגיה של הגשת מסמכים לבית המשפט אשר מעידים על פעולות של מחיקת חובות
בעשרות ומאות מיליוני שקלים, עומד על כך בית המשפט כי אין צורך בהגשת המסמכים
המלמדים על ביצוע המחיקות. ואם לא די בכך אף קובע בית המשפט כי מי שיחליט אם
המחיקה הייתה כדין הוא בית המשפט. ואנחנו רק נתמה אם בית המשפט מסרב לקבל את
המסמכים המגדירים את היקף ההתחייבות של נישומים הכיצד יוכל לקבוע אם
"המחיקה" או אולי "המעילה" היו כדין?
כך
בעמוד 694 לפרוטוקול כדלקמן:
זה
לא עניין של ציפייה לשכר טרחה. אתה פשוט לא מבין את
המטריה. אני, אני יועץ משפטי, אני בא כח היועץ
המשפטי לממשלה, אני בעל הסמכות היחידה להכריע בנושא
הזה. ואם אני הכרעתי ואני נותן דוגמא איך הכרעתי ומה
התגובה שניתנה, ואם אחרי זה, בניגוד, לא שאלו אותי, לא
התייעצו איתי, כי אני רק המוסמך, והלכו ומחקו 90 אחוז
מחוב בניגוד להמלצה שלי כשפה רואים בכתב את, את ההמלצה
שלי, הרי פעלו שלא כדין. אז במקום להעמיד לדין את זה
שבא ומחק שלא כדין, לוקחים את אותו אדם שהיה יועץ
משפטי מוסמך, נתן הצעה, אמר את הדברים שלו, ולא
התייחסו אליו שוב ושוב ושוב ושוב, אז אני לא מביא
800 תיקים. תיק אחד אני יכול להביא כדי להראות את
זה.
כב' הש' מרשק
מרום: לא,
בניגוד לדין זה אני אכריע. זאת שאלה לסיכומים. אבל עובדתית כרגע,
מבחינת העדות של אדוני, אומר התובע "אני
מוכן להניח שהיו תיקים שמחקו חובות בניגוד להמלצה של
חברי".
עו"ד
עוזיאל: גם את זה מוכנים
להניח.
כב'
הש' מרשק מרום: גם זה. או. קיי.
12.6
בעמוד 701 לפרוטוקול מעיד המערער כי יש לו את דפי חשבון הבנק של משרדו וכי הוא עבר על כל הפעולות הבנקאיות
וסכם את הסכומים וסימנם בצבע (מרקר) והסיכום מראה שמידי חודש העביר בממוצע 150,000
₪ מהכנסותיו מלקוחות אחרים כדי לממן את הטיפול בתיקי רשות המיסים אשר מימנה הוא רק
הפסיד בשל ההתנהלות אשר תיאר. המערער ציין כי יביא את דפי הבנק כאשר יעיד בעניין זה שהרי יש לו סדר מחשבתי
בעדותו ואשר תתפרס על פני מספר ימים. בתגובה גוער בית המשפט במערער מדוע לא הביא
את דפי החן לישיבה זו וכאילו בית המשפט הוא זה אשר קובע למערער את סדר עדותו ומה
יומר המערער בכל רגע. התערבות זו בעדות של עד, ובמיוחד כאשר העד הינו עו"ד
אשר בונה את עדותו שלב אחרי שלב אין לה אח ורע. כך בעמוד 701 לפרוטוקול כדלקמן:
עו"ד לוי: לא, אני אומר,
לקחתי כל שנה את דפי החשבון וסימנתי את הכספים שאני
הזרמתי לחשבון של המשרד. הרי המשרד, 90 אחוז,
כב'
הש' מרשק מרום: אני גם רוצה שיהיה מסודר.
עו"ד
עוזיאל: בוא, אני רוצה רגע
להבין. זה חשבון בנק הפועלים שיש עליו סימונים שלך
בכתב יד ובצבע? או מה?
עו"ד
עוזיאל: אז תכין את זה על הישיבה הבאה, שגם על ההעתק, אגב, יהיה את הסימוני צבע שלך שאפשר יהיה לראות.
עו"ד לוי: בטח, בטח.
12.7 בעמוד 703
לפרוטוקול מעיד המערער לגבי הסכם ההתקשרות שבינו לבין רשות המיסים. מכיוון שלהסכם
צורף מכתב ממנהלת מחלקת פירוקים אשר קובע כי הוראות ההסכם החדש (משנת 2005) יחליפו
את הוראות ההסכם הישן (משנת 2001) ציין המערער כי אם לא הוגש המכתב הנ"ל, על
ידי התובע, כאשר המסמך הינו כמובן מסמך מהותי, כי אז הוא מבקש להגישו. בתגובה עונה
בית המשפט כי ההסכם לא יוגש שוב . ושוב מסביר המערער כי ברצונו להגיש את המסמך רק
אם המכתב המצורף לו לא הוגש ושוב חוזר בית המשפט על המנטרה "זה לא יוגש
שוב" כאילו בית המשפט לא ער למה שנאמר על ידי המערער. ראה עמוד 703 לפרוטוקול
כדלקמן:
עו"ד
עוזיאל: אני מבטיח לך שיש את זה בתיק ואם מאיזו שהיא סיבה זה לא נמצא בתיק, בכל שלב, בהסכמה זה יצורף. אני אומר את זה בקול צלול לפרוטוקול.
12.8 בעמוד 711
לפרוטוקול מציין המערער כי מאז אותו הסכם
למחיקת חוב עתק לקבלן שמשון גבאי (קרוב משפחה של עו"ד מיכה גבאי אשר מזוהה
כראש הפשיעה המאורגנת) מאז חייו השתנו לבלי הבר ובכל התחומים. כך למשל לקוח מוסדי
של המערער – מנהל מקרעי ישראל החל להשמיט מתוך ההכנסות משכר טרחה המגיעים למערער
כל חודש בין 15,000-30,000 ₪ וזאת על מנת
לפגוע בהתנהלותו הכלכלית של המערער ומשרדו, ממש כפי שציינה בדבריה, עוה"ד
דינה זילבר – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. כדי למנוע את גילוי ההשמטות נמנע המינהל
לשלוח למערער את הוראות התשלום. עובדה זו התגלתה למערער רק בשנת 2012 כאשר מתמחה
שלו גילתה זאת. והנה מחליט בית המשפט קמא כי ההכנסות אשר לא שולמו על ידי המינהל
מידי חודש בחודשו מאז שנת 2007 (מועד הסכם מחיקת החוב עם קבוצת גבאי) ועד שנת 2012
לא קשור לעניין. וכאילו כל דבריו של המערער על הפשיעה המאורגנת ואופן פגיעתה
באנשים שאינה רוצה ביקרם נפלו על אוזניים ערלות. כך בעמוד 711 לפרוטוקול כדלקמן:
עו"ד לוי: אני גיליתי,
כב' הש' מרשק
מרום: אדון לוי, זה לא רלבנטי. לא בנק איגוד ולא מנהל ולא שום דבר. קו ההגנה כלפי רשות המיסים, אני מבינה אותו. לא שילמו שכר טרחה, לקחתי ממקום אחר. אז אם אדוני רוצה, ממשיך בקו ההגנה הזה, בבקשה. מנהל? לא
רלבנטי.
עו"ד
לוי: אבל
במנהל, דרך, באמצעות המנהל, אי תשלום של כסף שהגיע לי,
אני, אני, מתמחה גילתה ב-2012 שמשנת 2007 מדי חודש
לא היו מעבירים לי או 15 או 20 או 30 אלף שקל.
עו"ד לוי: המנהל,
המנהל הוא ת"פ משרד ראש הממשלה, ואם רוצים מה
שנקרא להיכנס בי ולהפיל אותי, אז יש סמכות לבוא,
12.9 נראה כי שיא
הזלזול של בית המשפט קמא במערער ובקו הגנתו ואגב פגיעה בשמו הטוב של המערער תוך
חריצת דין מוקדמת כלפיו התבטאה בעמוד 721 לפרוטוקול שעה שהמערער ציין בעדותו קודם
לכן (בעמודים 707-708) את שמו של עו"ד מיכה גבאי כאיש אשר מזוהה כראש הפשיעה
המאורגנת במדינה וכי מאז עריכת הסכם מחיקת החוב של 158 מיליון ₪ לקבוצת גבאי, חייו
השתנו ללא היכר בשל התנכלויות ולחצים מצד הרשויות שהיו חסרי פרופורציה, או אז בעמודים
722-721 התבטא בית המשפט כלפי המערער בצורה חסרת תקדים תוך שבית המשפט מציין כי
דבריו של המערער מהווים השמצה של עו"ד מיכה גבאי.
לשמה דברים אלו, נדהם
המערער וציין בפני בית המשפט כי עו"ד מיכה גבאי הורשה על ידי בית המשפט
בעבירות של סחיטה ואיומים ופסה"ד אושר על ידי בית המשפט העליון. בתגובה לכך
ענה בית המשפט למערער את המילים המדהימות כדלקמן:
"טוב, אני לא
רואה בזה איזו שהיא אינדיקציה למצבך הנפשי. אני רואה בזה כאיזה מן טענה,
קונספירציה שזה קו ההגנה שלך" .
דומה כי מעולם לא נאמרו דברים חמורים מאלו
למערער וכאשר דברים אלו נאמרים על ידי בית המשפט, בטרם הגיע המועד לחרוץ את הדין
ולקבוע את אשר אירע למיטב הבנתו של בית המשפט, הרי שיש בכך חומרה יתרה. לא זו אף
זו, את העבריין המורשע עו"ד מיכה גבאי רואה בית המשפט כאדם מושמץ ואילו את
היועץ המשפטי- ב"כ היועץ המשפטי לממשלה אשר הכול חלקו לו שבחים לרמתו המשפטית
והמקצועית ומעולם לא דבק בו רבב (למעט "תיק תפור זה") הוא זה שהינו בגדר
"משמיץ" או "קונספירטור". המערער לא מעוניין להביע את הערכתו
לדברים חמורים אלו מפאת כבודו של בית המשפט ואולם בעצם דברים אלו, ללא כל ספק,
לעניות דעתו של המערער, פסל עצמו בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של המערער ואת
זאת ינמק המערער בסעיפים שלהלן.
ואולם ראשית יביא
המערער את הקטע מעמודים 721-722 לפרוטוקול כדלקמן:
כב' הש' מרשק
מרום: לא. לא. אבל בית משפט
ממקד אותך. כי גם באמת יהיה סוף. כרגע אני לא
מפריעה, אבל יהיה לזה סוף מכיוון שאני אומרת, זה לא,
זה, זה לא רלבנטי. זה גם להשמיץ אנשים. להשמיץ עורך
דין מיכה גבאי, זה להשמיץ אנשים כל עוד אין ראיות.
כב' הש' מרשק מרום: טוב, אני לא רואה בזה איזו
שהיא אינדיקציה למצבך הנפשי. אני רואה בזה כאיזה מן טענה,
קונספירציה שזה קו ההגנה שלך.
12.10
כדי להאיר את עיננו ולהביו מי הוא אותו מיכה (מיכאל) גבאי הנ"ל ומהו אופי
העבירות בהן הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת ע"פ 4480/07 מדינת
ישראל נ. מיכאל גבאי נביא להלן את דברי הסיכום בפסק הדין של ראש ההרכב בבית המשפט
המחוזי בבאר שבע כדלקמן:
עפ
(באר-שבע) 4480/07 - מדינת ישראל נ' מיכאל גבאי, תק-מח 2008(3), 2292(15/07/2008)
===================================================
"בענייננו,
המשיב מאיים שהוא ידאג, באמצעות אנשים אותם הוא מייצג, שפרנסתו של המתלונן תיפגע,
אם הוא לא ישלם לו מיליון שקל.
38.
אין פירושו של מבחן זה, שרק כאשר יש בכוחו של המאיים לממש את האיום, משתכללת העבירה.
די בכך שהוא מצליח ליצור רושם כי בידו לבצע את האיום.
נניח,
שאדם מצמיד חפץ הנחזה כאקדח לראשו של פלוני והוא מאיים על אלמוני כי אם לא יעשה מעשה
מסויים, הוא ירה בפלוני. אלמוני מניח שהחפץ שבידי המאיים הוא אקדח ותחת האיום האמור
הוא עושה את מה שהמאיים דורש ממנו. מאוחר יותר מסתבר, כי בידיו של המאיים היה אקדח
צעצוע. האם נאמר כי אין להרשיעו באיומים או בסחיטה באיומים, משום שלא היתה לו היכולת
האובייקטיבית לממש את האיום? ודאי שלא.
די בכך,
כאמור, שהמאיים יוצר רושם, שהיה משפיע על האדם הסביר, כי הוא מסוגל לממש את איומו.
בענייננו,
המשיב יצר רושם מובהק של מי שבכוחו לממש את האיום: מעמדו הפוליטי, קשריו בצמרת
הפוליטית, ידיעתו פרטים מוכמנים מההצעה שהגיש המתלונן לרשות הדואר,
העובדה שהחזיק במסמך המתייחס למצבה הכלכלי הקשה של החברה, כשדו"ח של דן אנד
ברדסטריט בעניינה של החברה, הוזמן על ידי רשות הדואר והוצא על ידה באותו יום ממש.
וטענתו כי חברה מתחרה הציעה לו תשלום של 750 אלף ₪ על מנת שיפעיל קשריו ויגרום לכך
שהיא זו שתזכה בחוזה.
39.
לו בענייננו המדובר היה במצב בו המשיב "איים" במתן שירות מקצועי יחודי, לגיטימי,
לאחר, המתחרה במתלונן, דבר שהיה מגדיל את סיכוייו של המתחרה לזכות ואף מבטיח אותם,
היה מקום לדון בשאלה האם מדובר בהצעה או באיום, אך כשהפעולה אותה הוא "מוכר",
אינה פעולה לגיטימית, אלא פעולה בלתי חוקית - גרימה שהפקיד או הגוף הקובע ברשות הדואר,
יבחר במתחרה, על רקע הפעלת ה"חבר'ה" של המשיב שקיבלו על כך תשלום כספי נכבד
- ההתלבטות שמא מדובר ב"עצה", "חיובית", אינה עולה
כלל.
40.
סעיף 428 לחוק העונשין קובע:
"המאיים
על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם,
ברכושם, בפרנסתם, בשמם
הטוב
או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר,
או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה
שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני
איום
או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר
תשע שנים."
עיקרה
של עבירת הסחיטה באיומים הינו איפוא במעשה איום שבא להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות.
איום
הינו הפחדה. על מנת שעבירת הסחיטה באיומים תשתכלל, על ההפחדה להתייחס לפגיעה שלא כדין,
באחד מהעניינים המצויינים בסעיף, ומטרתה צריכה להיות הנעת אדם לעשות מעשה.
41.
בענייננו, ברור כי מעשה המשיב בא כדי להניע את המתלונן לשלם לו מליון ₪. פשוט, שמי
שגורם לכך שחוזה, שפלוני עומד לחתום עם רשות מרשויות המדינה, אשר צפוי להכניס לו הכנסה
משמעותית, לא ייחתם איתו - פוגע בפרנסתו. מכאן, שמי שמאיים לעשות זאת, מאיים בפגיעה
בפרנסה.
עוד
ברור, כי הפגיעה שאיים המשיב לפגוע במתלונן, היא שלא כדין, כמוסבר לעיל.
עיננו הרואות כי בית
המשפט המחוזי הרשיע את עוה"ד מיכה גבאי בעבירות חמורות של סחיטה ואיומים. ואם
ניתן היה לחשוב שמא מדובר באיום מרומז שאולי הובן שלא כדין הרי שמצב הדברים לא היה
כך כלל וכלל ולמעשה מדובר באיום מהסוג החמור ביותר שניתן להעלות על הדעת ואשר
מקובל בארגוני פשיעה. דהיינו איום שאם הנסחט לא ישלם לעו"ד גבאי הנ"ל
מיליון ₪ כי אז בזכות קשריו הפוליטיים עם הצמרת הפוליטית הוא ידאג לכך שההצעה של
הנסחט לא תזכה במכרז. מכאן שלא רק שמדובר
בעבירות חמורות ביותר אלא מדובר בעבירות אשר אופייניות לארגוני פשיעה.
זאת ועוד, פסק הדין מלמד
כי עו"ד גבאי הציג עצמו כבעל יכולת לקבוע ולהשפיע על רשות הדואר לקבל את
ההצעה במכרז אם הוא יורה על כך. גם מהלכים אלו ברשויות המדינה, כרשות הדואר מעידים
על שיטות עבודה פסולות ועברייניות ולצרכים לא חוקיים. יצוין כי העבירות של סחיטה
ואיומים (מה שקרוי בלשון הסוחרים "פרוטקשן") הינן עבירות אשר אופייניות
לארגוני פשיעה. אלא שאם דגי רקק גובים סכומים של מאות או אלפי שקלים בגין סחיטה
ואיומים , הרי שגבייה של מיליון ₪ אגב סחיטה ואיומים הינה פעולה אשר משתייכת לרף
הגבוה של הסחיטות אשר כאמור אופייני לבכירי העבריינים כמיכה גבאי. יצוין כי פסק
הדין הנ"ל אושר בבית המשפט העליון ואולם לדאבון הלב הצליח עו"ד מיכה
גבאי בזכות קשריו הענפים (או אולי באמצעות איומים) למנוע פרסום של פסק הדין בתקדין
ובנבו.
הצלחה נוספת וייחודית
לעו"ד מיכה גבאי הייתה בעובדה שהוא
לא ריצה מאסר אפילו לא של יום אחד על הכרעת הדין החמורה הזו. ואם לא די בכך, הרי
שפן נוסף חושף את מהלכיו של גבאי בלשכת עוה"ד אשר לא השהתה את עו"ד גבאי
אפילו לא ליום אחד חרף הרשעתו בעבירות חמורות של סחיטה ואיומים.
ואם לא די בכך הרי
שעקב היותו "כל יכול" בלשכת עוה"ד, יכול המערער להעיד מידיעה אישית
ואף לתמוך זאת בראיות חיצוניות, כי עו"ד גבאי הנ"ל יכול היה
"לארגן" כלפי המערער השהייה מלשכת עוה"ד כל עוד מתנהל ההליך הפלילי, או לחילופין כאשר
היה מעוניין עו"ד מיכה גבאי הנ"ל במינויו של השופט יוסף אלרון מחיפה
לבית המשפט העליון הרי שהורה לאפי נווה יו"ר לשכת עורכי הדין ולנציגי הלשכה
בוועדה לבחירת שופטים לתמוך במועמד זה. ואם לא די בכך הרי שעו"ד מיכה גבאי
אשר מר יוסי הרוש- קרוב משפחתו וסגן ראש עריית לוד מונה להיות מנהל הפריימריז של
השרה ואשר דאג למימון של השרה איילת שקד בפריימריז, מה שאפשר לו לדרוש לאחרונה
מהשרה איילת שקד ומאפי נווה לפעול לשינוי שיטת "הסניוריטי " וכל זאת על
מנת לסכל את מינוייה של כבוד השופטת אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון בהיותה לא
נוחה לו ולפעולותיו. אלו הם סוג הקשרים הפוליטיים עם הצמרת הפוליטית אשר בהם התהדר
מיכה גבאי ובית המשפט ציין את אופן השימוש בקשרים אלו בעבירות חמורות של סחיטה
ואיומים, ואולם לדאבון הלב אין מי שיעצור את מהלך הדברים החמור הזה אשר מפרק
לגורמים את "שלטון החוק" והמערער הינו היחידי אשר בכוחותיו הדלים מנסה
לעמוד בפרץ.
ןבחזרה לענייננו, על
מיכה גבאי הנ"ל אמרה כבוד השופטת קמא כי המערער משמיץ אותו, דהיינו פוגע בשמו
הטוב ואילו את טענותיו של המערער כנגד עו"ד מיכה גבאי הגדירה השופטת קמא
כקונספירציה וכל זאת בתחילת פרשת ההגנה ובטרם הסתיימו עדויות ההגנה. חריצת דין
מוקדמת וגדולה מזו לא מכיר המערער. ולעניין זה מן הראוי להביא את פסיקת בית המשפט
העליון בעניין ע"פ 1988/94 דני בראון נ. מדינת ישראל שם עשה בית המשפט הבחנה
בין דעה קודמת לדעה קדומה, בציינו כי רק כאשר דעה קודמת הופכת לדעה נחרצת וסופית
ללא אפשרות סבירה של שכנוע ושינוי הרי היא דעה קדומה כדלקמן:
עפ
1988/94 - דני בראון נ' מדינת ישראל, פד מח(3), 608(19/06/1994)
===================================================
"לפיכך
יש מקום להבחין בסוג זה של מקרים בין דעה קודמת לבין דעה קדומה. רק כאשר דעה קודמת
הופכת להיות נחרצת וסופית, ללא אפשרות סבירה של שכנוע ושינוי, הרי היא דעה קדומה. ורק
דעה קדומה יוצרת אפשרות ממשית של משוא פנים שיש בה כדי לפסול שופט. ראו מ' שמגר,
"על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע", גבורות לשמעון אגרנט (התשמ"ז)
110-109 ,104 ,94-93 ,87. לכן, למשל, אין פוסלים שופט שהוא אדם דתי מלדון בעניין בעל
משמעות דתית רק משום שהוא אדם דתי. ראו, לדוגמא, המ' 525/63 שמואל נ' היועץ המשפטי
לממשלה, פ"ד יח(3) 452
כאשר בתגובה לדבריו
של המערער כי מיכה גבאי הנ"ל הינו ראש ארגון פשיעה ואשר הוא מתכוון להוכיח
כיצד הוא ניהל את המעשים המושחתים של מחיקת חובות ברשות המיסים לחייבים וכן מציין
המערער כי ניתן פס"ד חמור כנגד עו"ד מיכה גבאי בגין סחיטה ואיומים,
בתגובה לכך, לא זו בלבד שבית המשפט טוען כי המערער משמיץ את עו"ד מיכה גבאי
הנ"ל וכאילו שמו של מיכה גבאי הנ"ל זך וטהור אלא שבנוסף מקניט בית המשפט
את המערער על מצבו הנפשי כביכול וקובע כי קו ההגנה של המערער הינו
"קונספירטיבי" וכל זאת לאחר שהמערער טען בפני בית המשפט כי עו"ד
מיכה גבאי הורשע בסחיטה ואיומים , הרשעה שאושרה על ידי בית המשפט העליון.
ובמילותיו של בית המשפט קמא:
"טוב, אני לא רואה בזה איזו שהיא אינדיקציה
למצבך הנפשי. אני רואה בזה כאיזה מן טענה, קונספירציה שזה קו ההגנה שלך"
ועל זה נאמר בפסק דין
בראון כאשר דעה קודמת על עו"ד מיכה
גבאי בשל העובדה שהופיע ומופיע בפני בית המשפט, וחרף הבהרת המערער הופכת להיות
נחרצת וסופית עד כדי כך שהיא מעוררת ספק ביכולתו של בית המשפט להשתחרר מדעתו
הקדומה ולפסוק באובייקטיביות הנדרשת.
12.11 כך גם בע"א
1570/94 שרותי ארגל שיווק נ. אוצר מפעל ים חזר בית המשפט על הלכת ידיד לגבי
האפשרות הממשית לקיום משוא פנים בקובעו כדלקמן:
עא 1570/94 - שרותי ארגל שיווק לבתי נ'
אוצר מפעלי ים, תק-על 94(2), 158(07/07/1994)
===================================================
כפי שכבר אמרתי בע"פ 1179/94 אשכנזי
נ' מ"י, (טרם פורסם).
"טענת פסלות שופט כדי שתתקבל צריך
שתעבור דרך שתי מסננות:
(1) מסננת
הרובד הדיוני - מועד העלאת הטענה
(2) מסננת הרובד המהותי - קיום נסיבות שיש
בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
אתמקד ברובד המהותי, ולאור התוצאה אליה
אגיע מתייתר הצורך להתייחס לרובד הדיוני במקרה דנן.
סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב],
תשמ"ד-1984 קובע:
"(א) בעל דין רשאי לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות
שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
מבחן זה של חשש ממשי - נקבע כבר בפסק דין
ידיד עוד לפני סעיף 77א' (ב"ש 48/75 ידיד נ' מ"י, פ"ד כט(375 (2) וכך
נאמר שם בעמ' 381 מפי הנשיא אגרנט:
"... משמעותו (של מבחן האפשרות הממשית - ד.ל.) היא שמן הנסיבות החיצוניות
הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאוד מסתברת שאכן נבצר מן השופט לשפוט את דינם של בעלי
הדין באוביקטיביות הדרושה".
12.12 כך גם בע"פ
5756/95 עדנאן עתמאנה נ. מדינת ישראל ציין בית המשפט כי התחושה הסובייקטיבית של
הנפגע צריכה להיות מלווה בנתונים
אובייקטיביים כדלקמן:
עפ 5756/95 - עדנאן עתאמנה ו-2 אח' נ' מדינת
ישראל, תק-על 95(4), 199(17/12/1995)
===================================================
"התחושה הסובייקטיבית צריכה להיות
מלווה בנתונים אובייקטיביים, שיש בהם כדי להצביע על אפשרות ממשית למשוא פנים"
בענייננו לא זו בלבד
שאמירת בית המשפט היא נחרצת ומגבשת דעה קדומה אלא שהיא בניגוד מוחלט למציאות האוביקטיבית
ולפיה הורשע עו"ד מיכה גבאי בעבירות חמורות והרשעתו אושרה בבית המשפט העליון.
12.13 יש לזכור כפי
שמסביר יגאל מרזל בספרו "דיני פסלות שופט" כי טענת הפסלות הינה חיצונית
להליך עצמו ולכן המעורבים בה אינם בהכרח הצדדים אלא יכולים להיות גורמים אחרים
המשקפים מחלוקת משמעותית בתיק. כך יגאל מרזל בספרו "דיני פסלות שופט" בעמוד 25 כדלקמן:
"היות טענת
הפסלות חיצונית להליך עצמו, במובן זה שהיא עוסקת בכשירותו הקונקרטית של השופט לדון
בהליך ולא בסכסוך גופו שבין הצדדים, מביאה לכך שהמעורבים בהליך הפסלות אינם בהכרח
הצדדים להליך העיקרי. כך למשל, טענת פסלות עשויה להיות מבוססת על עימות או על
מחלוקת בין אחד מעורכי הדין לבין השופט. עימות מעין זה אינו ההליך העיקרי העומד
לדיון, שכן הדיון עצמו עוסק בסכסוך בין בעלי הדין לבין עצמם. אולם, טענת הפסלות
משמעה כי מתעורר סכסוך נוסף, שהשאלה היחידה בו היא המשך הדיון בתיק הנדון לפני
אותו שופט. ממילא יכול עימות זה להיות מבוסס על ראיות, על בעלי דין ועל נתונים אחרים
שאינם קשורים ישירות לסכסוך המקורי שבין בעלי הדין"
12.14 עניין נוסף
שמזכיר יגאל מרזל בספרו הנ"ל בפרשנותו לסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט והוא מצב
של סלידה ועויונות של בית המשפט כלפי עו"ד ו/או כלפי עד, כך יגאל מרזל בספרו
"דיני פסלות שופט" בעמוד 255 כדלקמן:
"המציאות מראה
כי משוא פנים יכול להיטען לא רק במצב של קירבה, אלא גם במצב של איבה וריב עם עורך
הדין ובעל הדין. מהו הדין איפוא במצב זה? לנו נראה, כי יש לפרש את התיבות
"קרבה ממשית אחרת" שבחוק, לא רק כמצב בו הקירבה היא של ידידות וחיבה,
אלא גם כמצב ההפוך בו מדובר בסלידה ובעוינות. כך, שכן ברי, כי תכלית החוק היא לסמן
אותם מצבי קצה בהם ההיכרות הקודמת שבין השופט למי שמופיע לפניו תיצור דעה קדומה או
חשש ממשי לדעה קדומה מעין זו שיש בה כדי לפגוע באובייקטיביות השיפוטית, כך שעל
השופט להיפסל. לעניין זה לא נראה שיש ממש בהבחנה בין ידידות כלפי צד אחד לבין
עוינות כלפי הצד האחר. זו כזו עשויה להצמיח דעה קדומה וממילא להביא, בנסיבות
המתאימות"
לפסילת השופט. סעיף 77א(א1)(1) לחוק חל איפוא,
לדעתנו, גם על מצבים בהם הקירבה אינה
אלא עוינות וסלידה. במצבים אלו יחויב השופט לפסול עצמו מלשבת בדין"
ובענייננו, כאשר
ההיכרות הקודמת של בית המשפט עם עוה"ד מיכה גבאי המופיע בפניו גורמת לו לדבוק
בדעה חיובית כלפיו חרף העובדה שהנ"ל הורשע בעבירות חמורות של סחיטה ואיומים,
ומאידך גורמות לבית המשפט לחוש ולהביע סלידה כלפי המערער שהינו בעל דין, וחרף
ההבהרה שביצע בעל הדין בפני בית המשפט, בבחינת אל תשים מכשול לפני עיוור, הרי שיש
לנו כאן דעה קדומה ולא דעה קודמת ואשר משקפת את הקושי של בית המשפט לשפוט
באובייקטיביות בנסיבות העניין ולאפשר את הוצאת האמת לאור.
13. מכל הטעמים שלעיל
מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את ערעור המערער ולצוות על פסלות בית המשפט קמא להמשיך
ולדון בת.פ. 42814-10-14.
----------------------------------------
דוד לוי עו"ד- המערער
טוען לעצמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה