דומה כי לא מעט פוליטיקאים ואף סתם אזרחים נוטים לתייג אנשים תחת הכותרת
"שמאלני" או "ימני". כאשר המטרה בתיוג זה הנה במקרה הטוב לומר הוא משלנו
או מאויבינו ובמקרה הרע לומר הוא מהצד השני אשר מאוס בעיננו.
האם יש מקום לתיוג זה לצורך יצירת דימוי שלילי לזולת. לדעתנו התשובה שלילית.
ואולם כיצד נוכיח זאת מעל לכל ספק?
ובכן, אם נצליח להבין שיצירת האנושות כולה הינה תולדה של "סיעור מוחות" ודיון בין
דעות והנחות מנוגדות כי אז ייקל עלינו להשתכנע בנחיצותה של השונות כמרכיב מרכזי
בבניית האנושות ובהתפתחותה.
גם אם לא נרחיק לכת כדי לבחון התפתחותן של אומות ועמים ונתייחס לתולדות העם
היהודי נגלה למשל בתקופת בית שני את ה"פרושים" ו"הצדוקים" ו"האיסיים". כאשר
הצדוקים התנגדו לתורה שבע"פ ואילו הפרושים היו אלו שבנו את הבסיס לתפיסה של
התורה שבע"פ ובהמשך לגמרא ולתלמוד שמהווים את פאר היצירה וההגות היהודית
מאותה תקופה.
מדוע אם כן אנו נוטים לתיוג "שמאלני" או "ימני", "חרדי" או "מסורתי", "קונסרבטיבי "
או "רפורמי". התיוג הנ"ל הנו בסה"כ אמצעי עזר כדי להקל עלינו להבין את עמדות
המוצא של אותו אדם שלפנינו או אותו שליח ציבור, כדי להקל עלינו בהבנה של תפיסת
חייו של אותו אדם.
ואולם, אם נבין ש"קיצור דרך" זה אין משמעו שלילת דעותיו של הדובר באופן קטגורי
עקב נקודת מוצא זו, ואם נשכיל עוד להבין שמתוך ההשקפות השונות של הפלגים
והזרמים השונים נוצרות תפיסות חיים של פשרה סובלנות מצד אחד ושל חיים משותפים
אגב כיבוד הזולת מצד שני, כי אז יתברר לנו שאנו נרתום את כל הקבוצות והפלגים
לטובת פיתוחה ושגשוגה של החברה בדיוק כפי שקורה לדוגמה בצה"ל אשר משמש
חממה לשילוב של כל המגזרים והפלגים וממקום של כבוד לכל מרכיביו.
ומה עניין מנהיגות לכל אלו? אם את הדברים הללו ישכילו להבין מנהיגי המדינה הזו,
כי אז ייתכן ולא יפעלו לצורך תיוג הצד האחר על מנת להדביק לו תווית שלילית ופלגנית.
שכן אם שליחי הציבור יכבדו את הצד החלוק עליהם בדעתם, וממקום של פתיחות
להשתכנע ולבנות יחד תפיסה משותפת של הצלחה וסולידריות כי אז הסיכוי לבניית
חברה בריאה ואפילו חברת מופת יגדל שבעתיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה