בכל שנה מספר ימים
לפני "יום העצמאות" מתקשטים בתים ומכוניות
ברחבי המדינה בדגלי הלאום אשר
מסמלים את תחושת החירות,
האחווה, השוויון והדמוקרטיה של אזרחי ישראל.
במקרה או שלא במקרה
לפני "יום העצמאות" הנוכחי נפקדו הדגלים
ממקומם והושארו על ידי האזרחים
עמוק בארון. לעניות דעתנו אין מדובר
במקרה והתופעה החדשה מסמלת את "המצב
החדש" בו חדלה מדינת
ישראל להיות מדינת כל אזרחיה.
ההנהגה הנבחרת במדינת
ישראל אשר לאורך ההיסטוריה של המדינה,
גם אם לא הייתה "מושלמת" עדיין
פעלה כל העת למען העם והמדינה
ומתוך תחושת שליחות ציבורית.
בעצם הימים הללו אין
מנוס מן התחושה כי ההנהגה הנבחרת הנוכחית
פועלת מתוך "שליחות עצמית",
נהנתנות, ניצול השררה והתעלמות מן
המטרות אשר לשמן קיבלה את המנדט מהעם.
לא עוד "עם
ישראל ערבים זה לזה" ולא עוד "נצח ישראל לא ישקר". בימים
אלו איש
הישר בעיניו יעשה כי בעת הזו "אין מלך בישראל".
עצוב.
סמרטוט רצפה
השבמחקהיום לא אניף את דגלי,
השבמחקלא דגלי הוא.
מגינו מחורר ככברה,
פסיו הכחולים האדימו כיאור במכתו.
וצבעו הלבן השחיר זה מכבר.
לא אניפהו
עד אשר יוטלה וינוקה.