דיקטטור אינו יכול
להשתלט על דמוקרטיה ללא השתלטות על
בית המשפט העליון
דיקטטור אינו יכול
להשתלט על מדינה דמוקרטית אם הרשות השופטת
הינה עצמאית ובית המשפט העליון הוא סוברני
להחליט כל החלטה אשר
המתבקשת בעימות בין
אזרחים לרשויות. את זאת הבין היטב בנימין
נתניהו ולכן נקט
בצעדים המתאימים מבחינתו להשתלטות על
הרשות
השופטת.
איך הצליח נתניהו
להשתלט על בית המשפט העליון ולמנוע ממנו מתן
החלטות נגדו באופן אישי
כמו גם החלטות כנגד פעולותיו הלא חוקיות,
החלטות, אשר כך אנו מניחים,
היו מביאות לסיום את שלטונו ארוך הימים?
את "טיב
התבשיל" קובע לא רק השף אלא גם "ספק חומרי הגלם"
כדי להבין כיצד עשה
זאת בנימין נתניהו עלינו להבין ראשית את יסודותיה של
השיטה. נקודת המוצא
של נתניהו הייתה, ובצדק, כי מי שקובע את טיב
"התבשיל"
הוא לא רק "השף" אלא גם ספק המזון. ואם הוא נתניהו באמצעות
אנשיו, יהיה זה אשר
יקבע את "החומרים" ואת "טיבם" אשר יסופקו ל"שף"-
הלא הוא בית המשפט
העליון, כי אז תהיה לו לנתניהו שליטה מלאה על המוצר
הסופי.
באופן האמור, תבשיל
שהיה אמור להיות מלוח, יכול ל"צאת" מתוק וההפך,
תבשיל שאמור היה
להיות חמוץ יכול להיות מר וכך הלאה. חומרים (עתירות
ותביעות) אשר יכולות
להוביל לקבלת החלטות שקובעות אי חוקיות של
פעולות השלטון או
חריגה מסמכותו יכולות להפוך לחוקיות למהדרין בשיטה
האמורה.
האמצעי להשתלטות על "טיב"
ההחלטות הינה באמצעות שליטה על
פקידות בית המשפט
האמצעי אשר נבחר
לצורך השתלטות על "קו הייצור של אספקת החומרים"
לבית המשפט העליון,
כמו גם בבתי המשפט האחרים, היה השתלטות על
מזכירויות בתי המשפט,
העוזרים המשפטיים, פקידי עזר של בית המשפט
ומשמר בתי המשפט. באמצעות השתלטות על גורמים
אלו, שולט נתניהו
למעשה בכל עתירה
ותביעה שמוגשת לבית המשפט, קובע את המועד
לשמיעה של כל תיק,
ומי ישב בדין בכל תיק. תיק שראש ממשלתנו אינו חפץ
במתן החלטה בו יכול
להידחות הדיון בו בשנה או יותר, מאידך תיק אחר
יכול להגיע לדיון
למחרת היום, תוך בחירת השופט המתאים לרשות.
אנו נבחן שתי דוגמאות
להשתלטות כוחנית על החלטות בית המשפט
במאמר זה אנו נציג שתי
דוגמאות בלבד, דהיינו שני תיקים אשר בהם פעל
נתניהו בדרך האמורה
ויש כמובן רבים כאלו, דהיינו תיקים שנפתחו כנגדו
ובהם הוא פעל, לאחר
פתיחתם, בניגוד לדין על מנת לסכל מתן החלטות של
בית המשפט העליון
כנגדו אשר היו מביאות (להערכתנו ולהערכת כל אדם
סביר) לקץ שלטונו.
יצוין כי כותב שורות
אלו היה מעורב באופן אישי בשני התיקים הנ"ל
כעותר לבית המשפט הגבוה לצדק ולפיכך העובדות
ידועות לו באופן אישי
וממקור ראשון.
עוד ייאמר, כי התיק
השני אשר ייסקר פה טרם הגיע לסיום ועדיין
הוא מתנהל בבית המשפט
העליון ולכן אנו נציג את ההליכים המתנהלים
בו בפרוטרוט על מנת להמחיש מעל לכל ספק סביר את
אי החוקיות
העולה מממנו.
עקרון יסוד בדמוקרטיה
הוא כיבוד הפרדת הרשויות – ואולם אצל נתניהו
הרשות השופטת אינה
עצמאית
עוד נאמר, שעקרון היסוד
של כל דמוקרטיה – הלא הוא עקרון הפרדת
הרשויות, אשר נשען על
כיבוד של הרשויות האחת כלפי השנייה, לא
רק שאינו קיים
בלקסיקון הפוליטי – ציבורי של בנימין נתניהו, כפי שתיכף
נראה, אלא שנתניהו מרשה לעצמו מאחורי הפרגוד,
לשבש את הליכי
הרשות השופטת, בניגוד
לדין, על מנת להשיג תועלת אישית שלא כדין.
התיק הראשון- זיוף
הבחירות לכנסת ה-20 בבחירות 2015
בתיק בג"צ מספר 2600/15 עתר כותב שורות אלו לבית המשפט הגבוה
לצדק, ביום 15/04/2015
, בגין התוצאות שנתקבלו בבחירות הכלליות לכנסת
ה-20 אשר היו "תמוהות" ושיקפו חשש
ממשי לזיוף התוצאות
האמת בהיקף של 8
מנדטים. המדובר היה בהתנהלות של הצבעה
בשעתיים האחרונות, אשר
נתוני ההצבעה של וועדת הבחירות שיקפו
נתוני הצבעה של 585,000 בוחרים שהיה מספר הגדול פי שתיים או פי
שלוש משיעור ההצבעה בארבעים השנים האחרונות בשעתיים
האחרונות.
(מצורפת טבלה הממחישה את מספרי המצביעים בשעתיים
האחרונות
בהשוואה להצבעה במערכות הבחירות בארבעים השנים האחרונות).
זאת ועוד, שיעור
המצביאים בצבא, בשגרירויות ואצל הימאים
( מה שקרוי - המעטפות
הכפולות) הינו שעור הצבעה אשר מתקבל במהלך
כל יום הבחירות ובקלפיות
מיוחדות (בצבא, בשגרירויות ובאוניות הסוחר),
וועדת הבחירות המרכזית נוהגת להוסיף את מספר המצביעים של המעטפות
הכפולות לשיעור
המצביעים של השעתיים האחרונות.
לפיכך אם ברצוננו לדעת את מספר המצביעים המדויק אשר
הצביעו בפועל
בקלפיות הפזורות בארץ
בשעתיים האחרונות עלינו להפחית את מספרם של
הבוחרים על פי
המעטפות הכפולות (חיילים שגרירויות וכו') מסך המצביעים
שוועדת הבחירות פרסמה
לגבי השעתיים האחרונות.
שיעור ההצבעה בשעתיים
האחרונות בבחירות 2015 ביחס לבחירות 2013
משקף עליה פנומנלית של
2678%
כאשר אנו מבצעים את
ההפחתה האמורה, אנו מקבלים כי בבחירות 2013
הצביעו 13,227 בוחרים
בשעתיים האחרונות ואילו בבחירות 2015
הצביעו
354,309 בוחרים. דהיינו עלייה של 2678% שיעור
עלייה שאינו הגיוני לפי
שום פרמטר סטטיסטי ואף
אינו יכול כלל לשקף שינוי התנהגותי מציאותי והגיוני
בהצבעת בוחרים.
תצהיר משלים שהוגש לבית
המשפט בהתייחס לעבירת ראש הממשלה על
חוק הבחירות- דרכי תעמולה, הוצא מהתיק ולא הוגש
לשופטים
כאשר הוגשה העתירה
ביום 15/04/2016 לבית המשפט העליון אף
הוגש
למחרת היום תצהיר
משלים המתייחס להופעתו של ראש הממשלה בערוץ
2 אשר שם קרא לבוחרי
הליכוד להגיע לקלפיות בשל הצבעה של הערבים.
יצוין כי אם העילה של זיוף תוצאות הבחירות נשענה על הגיון וסטטיסטיקה,
הרי שהעילה שפורטה בתצהיר שהוגש למחרת היום,התייחסה לעבירה
ברורה על חוק הבחירות דרכי תעמולה האוסרת מכל וכול ביצוע תעמולת
בחירות בכלי התקשורת ביום הבחירות.
יצוין כי אם העילה של זיוף תוצאות הבחירות נשענה על הגיון וסטטיסטיקה,
הרי שהעילה שפורטה בתצהיר שהוגש למחרת היום,התייחסה לעבירה
ברורה על חוק הבחירות דרכי תעמולה האוסרת מכל וכול ביצוע תעמולת
בחירות בכלי התקשורת ביום הבחירות.
על מנת להתמודד עם
הטיעון החזק שהתווסף בתצהיר למחרת היום דאג
נתניהו באמצעות אנשיו
למנוע צירוף התצהיר לעתירה והגשתה לשופטים.
באמצעות מעשה פשוט זה
של חסימת כתב טענות של עותר מהגשה, כמובן
שנמנע דיון בכל טענות העותר והעתירה נדחתה מבלי שראש הממשלה
נדרש להסביר את התוצאות הבחירות המוזרות.
שנמנע דיון בכל טענות העותר והעתירה נדחתה מבלי שראש הממשלה
נדרש להסביר את התוצאות הבחירות המוזרות.
תיק שני (מתנהל כיום)- בג"צ
ביביטורס כנגד היועץ מנדלבליט וכנגד ראש הממשלה
תיק שני אשר בו התערב
נתניהו במהלך ניהולו בצורה לא חוקית ופוגעת
היה תיק בג"צ 4344/16 אשר בו עתר, ביום 31/05/2016, כותב
שורות
אלו כנגד היועץ
המשפטי לממשלה וכנגד ראש הממשלה בו ביקש למנוע
ממנדלבליט לדון
בממצאי מבקר המדינה בפרשת ביביטורס (מימון הוצאות
נסיעה של נתניהו על
ידי בעלי הון בעת היותו שר אוצר) וזאת תוך ניגוד
עניינים עקב עבודתו
הקודמת של היועץ מנדלבליט, כמזכיר הממשלה.
העתירה מוגשת ביום
31/05/2016 וכב' השופט ג'ובראן מוציא צו
המורה למשיבים להשיב
לעתירה
כדי להבין את המרמה
שבוצעה בתיק זה אנו נפרט כאמור את ההליכים
במדויק. כבר ביום
הגשת העתירה (31/05/2016) הועבר התיק אל כב'
השופט ס. ג'ובראן אשר
הורה לכל המשיבים להשיב לעתירה עד יום
31/07/2016. זאת ועוד
מכיוון שהוגשה גם בקשה לצו ביניים הורה כב'
השופט ג'ובראן כי לא
מצא הצדקה בשלב זה למתן צו ביניים. (העתק הצו
ביום 03/08/2016 משיב
מנדלבליט לעתירה אך ראש הממשלה מתעלם
מהצו כאשר השניים חלוקים בעמדתם
מהצו כאשר השניים חלוקים בעמדתם
ביום 03/08/2016 הגיש
היועץ המשפטי לממשלה את תגובתו לעתירה
ואולם נמנע מלייצג את
ראש הממשלה בעתירתו. משמעות הדבר הייתה
ראשית הפרת צו בית
המשפט על ידי ראש הממשלה אשר לא מילא אחר
צו בית המשפט מיום
31/05/2016, אבל חמור מכך סירובו של ראש
הממשלה להיות מיוצג על
ידי היועץ המשפטי לממשלה הייתה אמירה על
קיום חילוקי דעות בין
השניים (היועץ המשפטי וראש הממשלה) דבר
אשר מעביר את הנטל על
הרשות להוכיח שטעמיה כנים ובנוסף מעביר
את שיקול הדעת
להכריע בעניין ביצוע עבירות פליליות על
ידי ראש
הממשלה לבחינת
בג"ץ. (העתק תגובת היועץ המשפטי לממשלה
מצורפת להלן כלינק).
ביום 28/08/2016 מורה
כב' השופט ג'ובראן על תגובת העותר לתשובת
היועץ המשפטי לממשלה-
והעותר דורש לחייב את ראש הממשלה
למלא אחר צו בית
המשפט
ביום 28/08/2016 נוכח
מתן התגובה החלקית מטעם המשיבים ציווה
כב' השופט ג'ובראן על
מתן תגובת העותר לתשובה החסרה של המדינה.
כצפוי, דרש העותר
מבית המשפט לצוות על ראש הממשלה להגיב
לעתירה וכן לאפשר לו
להשיב לתשובת ראש הממשלה כאשר תתקבל.
כמובן שהעותר ציין כי
נטל הראייה עובר לראש הממשלה להוכיח כי
תגובתו כנה וכן שיקול
הדעת בבחינת קיום ראיות לכאורה בפלילים
עובר, נוכח הנסיבות
לבג"צ. (העתק החלטת כב' השופט ג'ובראן
מיום 28/08/2016
מצורפת להלן כתמונה וכקישור והעתק תגובת
העותר מיום 27/09/2016 מצורפת להלן כלינק).
העותר מיום 27/09/2016 מצורפת להלן כלינק).
סירובו של ראש הממשלה
לייצוגו על ידי היועץ המשפטי לממשלה
מעבירה את בחינת
שיקול הדעת של מנדלבליט בעניין החשד לפלילים
של ראש הממשלה,
לבג"צ
מיותר לציין, כי "הבדיקה"
של קיום חשדות לפלילים בהתנהלות ראש
הממשלה, כך כינה זאת
כידוע מנדלבליט, עברה כעת אל בית המשפט
העליון אשר כמובן היה
אמור להתייחס לראש הממשלה בבבדיקתו,
כאל אחד האדם וככול
אזרח.
הפתרון היצירתי של
ראש הממשלה להפסיק את ניהול המשפט
ולהתחילו מחדש אצל
שופט אוהד יותר
והנה על מנת לעשות
הבה ונתחכמה לבית המשפט העליון עלה במוחו של
ראש הממשלה
"רעיון גאוני" ולפיו אנשיו ידאגו להתחיל את כל ההליך
מהתחלה ולהעבירו
לשופט אחר ואוהד יותר. כאשר העותר היה "ילד" אשר
גדל בירושלים, נהגו
הילדים לקרוא לתופעה "בירושלמית" "פופולחרטה"
שמשמעותה. מתחרטים, חוזרים
לאחור, ומתחילים את המשחק מהתחלה.
איננו יודעים אם ראש
ממשלתנו סבור כי הוא נמצא במגרש המשחקים
של ילדותו, או שמא
הוא סבור שהדרך שבחר היא "המצאה חדשה"
ולגיטימית אבל מה
שעשו אנשיו הוא להפסיק את הדיונים בתיק אצל
השופט ג'ובראן אשר התנהלו במשך חמישה חודשים, ולהתחיל מחדש
את הדיון בעתירה ובצו הביניים אצל שופט חדש ואוהד יותר (כב' השופט
אורי שוהם. וכאילו העתירה הוגשה לראשונה ביום 29/09/2016.
את הדיון בעתירה ובצו הביניים אצל שופט חדש ואוהד יותר (כב' השופט
אורי שוהם. וכאילו העתירה הוגשה לראשונה ביום 29/09/2016.
. ואכן כבוד השופט א.
שוהם, אשר קיבל את התיק אליו לדיון, דן מחדש
בעתירה ובצו הביניים וציווה
ביום 29/09/2016 כי העתירה תעבור לדיון
בפני הרכב של שלושה (בדרך
כלל הרכב שנקבע לצורך דחיית העתירה),
וכן נדרשו המשיבים
להשיב לעתירה מחדש, וכאילו לא השיבו עליה מעולם.
(העתק החלטת כב'
השופט א. שוהם מיום 29/09/2016 מצורפת להלן
כתמונה וכקישור).
כתמונה וכקישור).
בחר לך שופט נוח אם הנוכחי אינו מוצא חן בעיניך
כדי שנבין היטב למה
הדבר דומה, נמחיש לכם זאת בדוגמא. נניח
שהייתם מגישים תביעה
והשופט היה מצווה מהצד השני להגיש כתב
הגנה, ואז היה גם מורה לכם להגיב לתשובה וכך
לאחר שחלפו חמישה
חודשים מפתיחת ההליך,
היה הצד השני דואג לחפש שופט נוח יותר,
להפסיק את ניהול
המשפט ולהתחיל מחדש את המשפט אצל שופט
נוח יותר. האם הדבר
אפשרי? אצלכם אולי לא אבל אצל ראש הממשלה-
בנימין נתניהו כן.
ראש הממשלה והיועץ
המשפטי לממשלה שכחו את קיומו של עיקרון
שלטון החוק ומכאן
הדרך לאנרכיה הינה קצרה
אז ראשית, כמובן שאנו
נגיש את הבקשה המתאימה לנשיאת בית המשפט
העליון להחזיר את
הדיון ואת ההליכים בתיק זה בפני השופט המנהל את
התיק, קרי כב' השופט
ג'ובראן, ואולם אם ראש הממשלה ימשיך בהתנהלות
זו של אי כיבוד הרשות
השופטת אגב התערבות בהחלטותיה, תוך שהיועץ
המשפטי לממשלה מחרה
מחזיק אחריו ומאפשר לו לעשות מניפולציות
משפטיות אלו כי אז
משמעות הדבר כי שלטון החוק במדינת ישראל הגיע
לסופו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה