הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

8.10.2016

בנימין נתניהו מפר חוק סדרתי – הזיה או מציאות – האם זהבי כבר לא עצבני?


האמת ההיסטורית של הדיקטטור – לפני ואחרי הסתלקותו
האחד המאפיינים הבולטים של דיקטטורה הינו ההבדל בין היחס אל
הדיקטטור בתקופת שלטונו לבין היחס אליו לאחר סיום שלטונו. כך למשל
סטאלין בתקופת שלטונו זכה ליחס של "אבי האומה" זה שמצטלם עם
ילדי הגן בחיבוק אבהי. כל עוד היה סטאלין בשלטון זו הייתה האמת
ההיסטורית ואין בילתה.

סטאלין אחרי תום שלטונו
רק שלוש שנים לאחר מותו, כאשר היה ברור מעל לכל ספק שהדיקטטור
האכזר טמון עמוק באדמה החלו לצאת אין ספור פרשיות על "חיסולים
המוניים", הגליות לסיביר, משטרה חשאית ודיקטטורה פרנואידית. כך
 למשל נכתב באתר "היסטוריה גדולה בקטנה"

"רק שלוש שנים לאחר מותו של סטלין, כשהיה ברור שהדיקטטור הגרוזיני הרצחני
 כבר לא יחזור מהמתים, כוונה האש סוף סוף אל הדיקטטור המת בועידה העשרים
 של נשיאות המפלגה והוא הוקע בחריפות על ידי חרושצ'וב (המנהיג העליון החדש)
 על שלל מעשיו הנפשעים כנגד המפלגה ועל שנטע בזדוניות "פולחן אישיות זר לרוח
המרקסיסיזם-לניניזם" ברפובליקה הסובייטית."

 



איך מבצע נתניהו סוגסטיה לאומית לעמו
נדמה כיום כי התופעה של טשטוש המציאות בעידן הדיקטטורה של
נתניהו פורח במלוא היקפו עד כי הוא גובל ב"פאטתיות". תיארה זאת
באופן מדוייק עמית מנדלזון במאמרה על "חופש הביטוי" באתר "מגפון"
בכותבה בכותרת המאמר את המילים:
"אבל שום דיקטטור לא יכול לסמוך אך ורק על טיפשותם של נתיניו. דיקטטור ראוי
 לשמו, ובנימין נתניהו מוכיח מדי יום שהוא למד מהטובים ביותר, ימנע מציבור
 נתיניו כל פיסת מידע רלוונטי, על מנת למנוע בעוד מועד את האפשרות הנוראית
שנשארו כמה אינטיליגנטים שמסוגלים להבין מה עומק התהום אליה הוא מוביל
 מדינה שלימה".

השיטה של נתניהו – הביקורת עליו הזויה והמבקרים הזויים
מה אם כן אופן הפעולה בו משפיע ראש ממשלת ישראל על ההמונים
לקבל את כל גחמותיו ושגיונותיו ומחדליו באהבה או לפחות בהבנה?
ובכן השיטה היא להגדיר את הביקורת הקשה על מעשים פליליים,
מעשים בניגוד לחוק, פגיעה קשה בציבור, עושק הקופה הציבורית
כביקורת "הזויה" אשר נעשית על ידי אנשים "הזויים" ולפיכך אינה
ראויה לתשובה והתייחסות.

"זהבי עצבני" בתוכניתו – יתכן שכותב שורות אלו הוא הזוי
אנחנו לא נעסוק במאמר זה באופן הנחלת התפיסה הזו בציבור אלא
רק נביא דוגמא לקיומה ותוך השוואה לתמונת המציאות. כך למשל
ניקח ביקורת תמימה שמשמיע השדרן נתן זהבי על כותב שורות
אלו בשיחתו עם מאזין שהתקשר אליו לתוכניתו. לדברי זהבי, אשר
במדינה מתוקנת אין ספק שהם משקפים תמונת מציאות. טוען זהבי,
 "סביר להניח כי  דבריו החמורים של כותב שורות אלו (בבלוג
ובפייסבוק) נבחנו על ידי החוקרים בצוות הבדיקה של נתניהו וכנראה
 נמצאו בלתי מבוססים ולכן אולי הכותב הוא הזוי". (מצורף קישור)

גידי וייץ בעיתון "הארץ" – החוקרים בצוות הבדיקה "היועץ מונע
זימון עדים"
אז, ראשית נענה כאן לזהבי ונשאל אותו בפשטות. מר זהבי האם אכן
החוקרים אשר מבצעים את הבדיקה בענייניו של נתניהו סבורים, כפי
שציינת, שאין בסיס לעבירות פליליות במעשיו של נתניהו?
קח לך מר זהבי את עיתון הארץ מיום 09/09/2016 וקרא את מאמרו
של גידי וייץ אשר טוען באופן מאוד ברור שהן החוקרים והן אנשי
הפרקליטות המעורבים בבדיקת ראש הממשלה, סבורים כי יש ראיות
בעניין בדיקת ראש הממשלה המחייבות פתיחת חקירה ותשאול ראש
הממשלה ואולם היועץ המשפטי לממשלה "גורר רגליים" (מצורף קישור)

בדיקת הזיה מעל לכל ספק סביר
ואולם, מכיוון שזהבי הינו עיתונאי זהיר מאוד, במיוחד כאשר מדובר
בראש הממשלה, והוא אכן אינו יכול לדעת מה בדיוק חושבים החוקרים
המעורבים בבדיקה, והמבחן שלו הוא מבחן התוצאה, כי אז אנו כאן
נקל על נתן זהבי ונספק לו עובדות מפי אומרם על מנת שיוכל לקבוע
אם אכן כותב שורות אלו טוען טענות הזויות או שמא מדינת ישראל
מצויה תחת שלטון הזוי?

בית המשפט העליון מורה לנתניהו להשיב לעתירה
לצורך כך הבה וניקח את המאמר האחרון שפרסם כותב שורות אלו
בבלוג "ארץ נעדרת" ובו הוא מציין כי בית המשפט העליון (כב' השופט
ס. ג'ובראן) הורה ביום 31/05/2016 לראש הממשלה וליועץ המשפטי
לממשלה להשיב לעתירה שהגיש כותב שורות אלו בעניין פרשת
"ביביטורס" וזאת עד יום 31/07/2016. (העתק ההחלטה מצורפת
כתמונה וכקישור).




ראש הממשלה מפר צו של בית המשפט העליון ואינו משיב לעתירה
והנה ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפר את החלטת כב' השופט
ג'ובראן ולא השיב לעתירה. אנו מצרפים כאן את תשובת היועץ
המשפטי לממשלה – אביחי מנדלבליט אשר מציין בתגובה שהגיש
ביום 03/08/2016 כי התגובה הינה בשמו של בלבד דהיינו, לא
בשמו של ראש הממשלה.(מצורפת תמונת הדף הראשון לתגובת
היועץ וכן הקישור).




הקשר בין אי מילוי צו בית המשפט על ידי ראש הממשלה לבין
קיום שלטון החוק במדינה
 האם לדעת העיתונאי זהבי יש קשר בין אי מילוי צו של בית המשפט
העליון על ידי ראש הממשלה לבין קיום שלטון החוק במדינה?! לעניות
דעתנו התשובה הינה חיובית וכלל לא הזויה.

ראש הממשלה מפר צו בית המשפט לפרט את הוצאות מעון ראש הממשלה
האם זהו מקרה יחיד אשר בו ראש הממשלה אינו מקיים צו של בית
משפט? התשובה הינה כמובן שלא. רק לפני כשלושה חודשים נתבשרנו
 מעל דפי העיתונות כי ראש הממשלה לא ממלא אחר צו בית המשפט
לחשוף את הוצאות מעון ראש הממשלה אשר ממומנות על ידי הציבור
 בטענה שמדובר בעניינים פרטיים. נתניהו רק שכח שאת העניינים
 הפרטיים הללו הוא מממן מכסף ציבורי שלנו. וכך פותחת העיתונאית
יעל פרידסון את כתבתה באתר YNET ביום 30/05/2016:

" משרד ראש הממשלה מסרב להעביר לתנועה לחופש המידע את חשבוניות הוצאות
 מעון ראש הממשלה על אף פסיקת בית המשפט בנושא" 
(מצורף הקישור)

עיתון הארץ היחיד שמעז לומר "המלך הוא עירום"
האמת ניתנת להיאמר כי בימים אלו בהם התקשורת "מתקרנפת" מעט
עיתונים מעזים לומר את האמת בפנים על התנהלותו הפלילית והמנוגדת
לחוק של ראש הממשלה. אחד העיתונים שנושא בגאון את דגל "זכות
הציבור לדעת" ומבלי להתנצל הינו העיתון "הארץ" כאשר בעניין זה
של הסתרת הוצאות מעון ראש הממשלה מכתיר העיתונאי צבי זרחיה
ביום 28/09/2016 את כתבתו במילים:

"הסתרה מקוממת: נתניהו לא רוצה שנראה את הכביסה המלוכלכת
התנגדותו של נתניהו לחשוף את חשבוניות הכביסה מבטאת זלזול בזכות
הציבור לדעת לאן מופנים כספי המדינה" (מצורף הקישור)

נתניהו מפר חוק לצורכי שרידות שלטונו והמשך חליבת הקופה הציבורית
לנו ברור כי כל פעולותיו של הדיקקטור - נתניהו אחת מטרתם, להמשיך
 ולאפשר לו שרידות בשלטון וחליבת הקופה הציבורית. לצורך כך
סבור נתניהו שהחוק זה הוא ולכן מותר לו להפר את החוק.
אנו נסיים מאמר זה בדבריו של העיתונאי אבישי מתיה בגלובס
משנת 2010 על "דיקטטורה פאטתית" האומר בו את המילים הבאות:
" דיקטטורה מתחילה להתפורר כשהיא הופכת לפתטית. כשהיא עסוקה 
בקמעונאות פנימית. כשהיא מנהלת מריבות מטופשות וחסרות תכלית."
(מצורף קישור)

2.10.2016

איך השתלטה המאפיה של נתניהו על בית המשפט העליון?



דיקטטור אינו יכול להשתלט על דמוקרטיה ללא השתלטות על
בית המשפט העליון
דיקטטור אינו יכול להשתלט על מדינה דמוקרטית אם הרשות השופטת
 הינה עצמאית ובית המשפט העליון הוא סוברני להחליט כל החלטה אשר
המתבקשת בעימות בין אזרחים לרשויות. את זאת הבין היטב בנימין
נתניהו ולכן נקט בצעדים המתאימים  מבחינתו להשתלטות על הרשות
השופטת.

איך הצליח נתניהו להשתלט על בית המשפט העליון ולמנוע ממנו מתן
החלטות נגדו באופן אישי כמו גם החלטות כנגד פעולותיו הלא חוקיות,
החלטות, אשר כך אנו מניחים, היו מביאות לסיום את שלטונו ארוך הימים?



את "טיב התבשיל" קובע לא רק השף אלא גם "ספק חומרי הגלם"
כדי להבין כיצד עשה זאת בנימין נתניהו עלינו להבין ראשית את יסודותיה של
השיטה. נקודת המוצא של נתניהו הייתה, ובצדק, כי מי שקובע את טיב
"התבשיל" הוא לא רק "השף" אלא גם ספק המזון. ואם הוא נתניהו באמצעות
אנשיו, יהיה זה אשר יקבע את "החומרים" ואת "טיבם" אשר יסופקו ל"שף"-
הלא הוא בית המשפט העליון, כי אז תהיה לו לנתניהו שליטה מלאה על המוצר
הסופי.

באופן האמור, תבשיל שהיה אמור להיות מלוח, יכול ל"צאת" מתוק וההפך,
תבשיל שאמור היה להיות חמוץ יכול להיות מר וכך הלאה. חומרים (עתירות
ותביעות) אשר יכולות להוביל לקבלת החלטות שקובעות אי חוקיות של
פעולות השלטון או חריגה מסמכותו יכולות להפוך לחוקיות למהדרין בשיטה
האמורה.

האמצעי להשתלטות על "טיב" ההחלטות הינה באמצעות שליטה על
פקידות  בית המשפט
האמצעי אשר נבחר לצורך השתלטות על "קו הייצור של אספקת החומרים"
לבית המשפט העליון, כמו גם בבתי המשפט האחרים, היה השתלטות על
מזכירויות בתי המשפט, העוזרים המשפטיים, פקידי עזר של בית המשפט
 ומשמר בתי המשפט. באמצעות השתלטות על גורמים אלו, שולט נתניהו
למעשה בכל עתירה ותביעה שמוגשת לבית המשפט, קובע את המועד
לשמיעה של כל תיק, ומי ישב בדין בכל תיק. תיק שראש ממשלתנו אינו חפץ
במתן החלטה בו יכול להידחות הדיון בו בשנה או יותר, מאידך תיק אחר
יכול להגיע לדיון למחרת היום, תוך בחירת השופט המתאים לרשות.

אנו נבחן שתי דוגמאות להשתלטות כוחנית על החלטות בית המשפט
במאמר זה אנו נציג שתי דוגמאות בלבד, דהיינו שני תיקים אשר בהם פעל
נתניהו בדרך האמורה ויש כמובן רבים כאלו, דהיינו תיקים שנפתחו כנגדו
ובהם הוא פעל, לאחר פתיחתם, בניגוד לדין על מנת לסכל מתן החלטות של
בית המשפט העליון כנגדו אשר היו מביאות (להערכתנו ולהערכת כל אדם
סביר)  לקץ שלטונו.

יצוין כי כותב שורות אלו היה מעורב באופן אישי בשני התיקים הנ"ל
 כעותר לבית המשפט הגבוה לצדק ולפיכך העובדות ידועות לו באופן אישי
וממקור ראשון.

עוד ייאמר, כי התיק השני אשר ייסקר פה טרם הגיע לסיום ועדיין
הוא מתנהל בבית המשפט העליון ולכן אנו נציג את ההליכים המתנהלים
 בו בפרוטרוט על מנת להמחיש מעל לכל ספק סביר את אי החוקיות
העולה מממנו.

עקרון יסוד בדמוקרטיה הוא כיבוד הפרדת הרשויות – ואולם אצל נתניהו
הרשות השופטת אינה עצמאית
עוד נאמר, שעקרון היסוד של כל דמוקרטיה – הלא הוא עקרון הפרדת
הרשויות, אשר נשען על כיבוד של הרשויות האחת כלפי השנייה, לא
רק שאינו קיים בלקסיקון הפוליטי – ציבורי של בנימין נתניהו, כפי שתיכף
 נראה, אלא שנתניהו מרשה לעצמו מאחורי הפרגוד, לשבש את הליכי
הרשות השופטת, בניגוד לדין, על מנת להשיג תועלת אישית שלא כדין.


התיק הראשון- זיוף הבחירות לכנסת ה-20 בבחירות 2015
בתיק בג"צ מספר 2600/15  עתר כותב שורות אלו לבית המשפט הגבוה
לצדק, ביום 15/04/2015 , בגין התוצאות שנתקבלו בבחירות הכלליות לכנסת
 ה-20 אשר היו "תמוהות" ושיקפו חשש ממשי לזיוף התוצאות
האמת בהיקף של 8 מנדטים. המדובר היה בהתנהלות של הצבעה
בשעתיים האחרונות, אשר נתוני ההצבעה של וועדת הבחירות שיקפו
נתוני הצבעה של  585,000 בוחרים  שהיה מספר הגדול פי שתיים או פי
שלוש  משיעור ההצבעה בארבעים השנים האחרונות בשעתיים האחרונות.
 (מצורפת טבלה הממחישה את מספרי המצביעים בשעתיים האחרונות
 בהשוואה להצבעה במערכות הבחירות בארבעים השנים  האחרונות).




זאת ועוד, שיעור המצביאים בצבא, בשגרירויות ואצל הימאים
( מה שקרוי - המעטפות הכפולות) הינו שעור הצבעה אשר מתקבל במהלך
כל יום הבחירות ובקלפיות מיוחדות (בצבא, בשגרירויות ובאוניות הסוחר),
 וועדת הבחירות המרכזית נוהגת להוסיף את מספר המצביעים של המעטפות
הכפולות לשיעור המצביעים של השעתיים  האחרונות.

 לפיכך אם ברצוננו לדעת את מספר המצביעים המדויק אשר הצביעו בפועל
בקלפיות הפזורות בארץ בשעתיים האחרונות עלינו להפחית את מספרם של
הבוחרים על פי המעטפות הכפולות (חיילים שגרירויות וכו') מסך המצביעים
שוועדת הבחירות פרסמה לגבי השעתיים האחרונות.

שיעור ההצבעה בשעתיים האחרונות בבחירות 2015 ביחס לבחירות 2013
משקף עליה פנומנלית של 2678%
כאשר אנו מבצעים את ההפחתה האמורה, אנו מקבלים כי בבחירות 2013
הצביעו 13,227 בוחרים בשעתיים האחרונות  ואילו בבחירות 2015 הצביעו 
   354,309 בוחרים. דהיינו עלייה של 2678% שיעור עלייה שאינו הגיוני לפי
שום פרמטר סטטיסטי ואף אינו יכול כלל לשקף שינוי התנהגותי מציאותי והגיוני
בהצבעת בוחרים.

תצהיר משלים שהוגש לבית המשפט בהתייחס לעבירת ראש הממשלה על
 חוק הבחירות- דרכי תעמולה, הוצא מהתיק ולא הוגש לשופטים
כאשר הוגשה העתירה ביום  15/04/2016 לבית המשפט העליון אף הוגש
למחרת היום תצהיר משלים המתייחס להופעתו של ראש הממשלה בערוץ
2 אשר שם קרא לבוחרי הליכוד להגיע לקלפיות בשל הצבעה של הערבים. 
יצוין כי אם העילה של זיוף תוצאות הבחירות נשענה על הגיון וסטטיסטיקה,
 הרי שהעילה שפורטה בתצהיר שהוגש למחרת היום,התייחסה לעבירה 
ברורה על חוק הבחירות דרכי תעמולה האוסרת מכל וכול ביצוע תעמולת 
בחירות בכלי התקשורת ביום הבחירות.

על מנת להתמודד עם הטיעון החזק שהתווסף בתצהיר למחרת היום דאג
נתניהו באמצעות אנשיו למנוע צירוף התצהיר לעתירה והגשתה לשופטים.
באמצעות מעשה פשוט זה של חסימת כתב טענות של עותר מהגשה, כמובן
 שנמנע דיון בכל טענות העותר והעתירה נדחתה מבלי שראש הממשלה 
נדרש להסביר את התוצאות הבחירות המוזרות.

תיק שני (מתנהל כיום)- בג"צ ביביטורס כנגד היועץ מנדלבליט וכנגד ראש הממשלה
תיק שני אשר בו התערב נתניהו במהלך ניהולו בצורה לא חוקית ופוגעת
היה תיק  בג"צ  4344/16 אשר בו עתר, ביום 31/05/2016, כותב שורות
אלו כנגד היועץ המשפטי לממשלה וכנגד ראש הממשלה בו ביקש למנוע
ממנדלבליט לדון בממצאי מבקר המדינה בפרשת ביביטורס (מימון הוצאות
נסיעה של נתניהו על ידי בעלי הון בעת היותו שר אוצר) וזאת תוך ניגוד
עניינים עקב עבודתו הקודמת של היועץ מנדלבליט, כמזכיר הממשלה.

העתירה מוגשת ביום 31/05/2016 וכב' השופט ג'ובראן מוציא צו
המורה למשיבים להשיב לעתירה
כדי להבין את המרמה שבוצעה בתיק זה אנו נפרט כאמור את ההליכים
במדויק. כבר ביום הגשת העתירה (31/05/2016) הועבר התיק אל כב'
השופט ס. ג'ובראן אשר הורה לכל המשיבים להשיב לעתירה עד יום
31/07/2016. זאת ועוד מכיוון שהוגשה גם בקשה לצו ביניים הורה כב'
השופט ג'ובראן כי לא מצא הצדקה בשלב זה למתן צו ביניים. (העתק הצו
של כב' השופט ג'ובראן מצורף להלן כתמונה וכקישור).






ביום 03/08/2016 משיב מנדלבליט לעתירה אך ראש הממשלה מתעלם
 מהצו כאשר השניים חלוקים בעמדתם
ביום 03/08/2016 הגיש היועץ המשפטי לממשלה את תגובתו לעתירה
ואולם נמנע מלייצג את ראש הממשלה בעתירתו. משמעות הדבר הייתה
ראשית הפרת צו בית המשפט על ידי ראש הממשלה אשר לא מילא אחר
צו בית המשפט מיום 31/05/2016, אבל חמור מכך סירובו של ראש
הממשלה להיות מיוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה הייתה אמירה על
קיום חילוקי דעות בין השניים (היועץ המשפטי וראש הממשלה) דבר
אשר מעביר את הנטל על הרשות להוכיח שטעמיה כנים ובנוסף מעביר
את שיקול הדעת להכריע  בעניין ביצוע עבירות פליליות על ידי ראש
הממשלה לבחינת בג"ץ. (העתק תגובת היועץ המשפטי לממשלה
מצורפת להלן כלינק).


ביום 28/08/2016 מורה כב' השופט ג'ובראן על תגובת העותר לתשובת
היועץ המשפטי לממשלה- והעותר דורש לחייב את ראש הממשלה
למלא אחר צו בית המשפט
ביום 28/08/2016 נוכח מתן התגובה החלקית מטעם המשיבים ציווה
כב' השופט  ג'ובראן על מתן תגובת העותר לתשובה החסרה של המדינה.
כצפוי, דרש העותר מבית המשפט לצוות על ראש הממשלה להגיב
לעתירה וכן לאפשר לו להשיב לתשובת ראש הממשלה כאשר תתקבל.
כמובן שהעותר ציין כי נטל הראייה עובר לראש הממשלה להוכיח כי
תגובתו כנה וכן שיקול הדעת בבחינת קיום ראיות לכאורה בפלילים
עובר, נוכח הנסיבות לבג"צ. (העתק החלטת כב' השופט ג'ובראן
מיום 28/08/2016 מצורפת להלן כתמונה וכקישור והעתק תגובת
 העותר מיום  27/09/2016 מצורפת להלן כלינק).





סירובו של ראש הממשלה לייצוגו על ידי היועץ המשפטי לממשלה
מעבירה את בחינת שיקול הדעת של מנדלבליט בעניין החשד לפלילים
של ראש הממשלה, לבג"צ
מיותר לציין, כי "הבדיקה" של קיום חשדות לפלילים בהתנהלות ראש
הממשלה, כך כינה זאת כידוע מנדלבליט, עברה כעת אל בית המשפט
העליון אשר כמובן היה אמור להתייחס לראש הממשלה בבבדיקתו,
כאל אחד האדם וככול אזרח.


הפתרון היצירתי של ראש הממשלה להפסיק את ניהול המשפט
ולהתחילו מחדש אצל שופט אוהד יותר
והנה על מנת לעשות הבה ונתחכמה לבית המשפט העליון עלה במוחו של
ראש הממשלה "רעיון גאוני" ולפיו אנשיו ידאגו להתחיל את כל ההליך
מהתחלה ולהעבירו לשופט אחר ואוהד יותר. כאשר העותר היה "ילד" אשר
גדל בירושלים, נהגו הילדים לקרוא לתופעה "בירושלמית" "פופולחרטה"
שמשמעותה. מתחרטים, חוזרים לאחור, ומתחילים את המשחק מהתחלה.

איננו יודעים אם ראש ממשלתנו סבור כי הוא נמצא במגרש המשחקים
של ילדותו, או שמא הוא סבור שהדרך שבחר היא "המצאה חדשה"
ולגיטימית אבל מה שעשו אנשיו הוא להפסיק את הדיונים בתיק אצל
 השופט ג'ובראן אשר התנהלו במשך חמישה חודשים, ולהתחיל מחדש 
את הדיון בעתירה  ובצו הביניים אצל שופט חדש ואוהד יותר (כב' השופט
 אורי שוהם. וכאילו העתירה הוגשה לראשונה ביום  29/09/2016.

. ואכן כבוד השופט א. שוהם, אשר קיבל את התיק אליו לדיון, דן מחדש
בעתירה ובצו הביניים וציווה ביום 29/09/2016 כי העתירה תעבור לדיון
בפני הרכב של שלושה (בדרך כלל הרכב שנקבע לצורך  דחיית העתירה),
וכן נדרשו המשיבים להשיב לעתירה מחדש, וכאילו לא השיבו עליה מעולם.
(העתק החלטת כב' השופט א. שוהם מיום 29/09/2016 מצורפת להלן 
כתמונה וכקישור).



























בחר לך שופט נוח אם הנוכחי אינו מוצא חן בעיניך
כדי שנבין היטב למה הדבר דומה, נמחיש לכם זאת בדוגמא. נניח
שהייתם מגישים תביעה והשופט היה מצווה מהצד השני להגיש כתב
 הגנה, ואז היה גם מורה לכם להגיב לתשובה וכך לאחר שחלפו חמישה
חודשים מפתיחת ההליך, היה הצד השני דואג לחפש שופט נוח יותר,
להפסיק את ניהול המשפט ולהתחיל מחדש את המשפט אצל שופט
נוח יותר. האם הדבר אפשרי? אצלכם אולי לא אבל אצל ראש הממשלה-
בנימין נתניהו כן.

ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה שכחו את קיומו של עיקרון
שלטון החוק ומכאן הדרך לאנרכיה הינה קצרה
אז ראשית, כמובן שאנו נגיש את הבקשה המתאימה לנשיאת בית המשפט
העליון להחזיר את הדיון ואת ההליכים בתיק זה בפני השופט המנהל את
התיק, קרי כב' השופט ג'ובראן, ואולם אם ראש הממשלה ימשיך בהתנהלות
זו של אי כיבוד הרשות השופטת אגב התערבות בהחלטותיה, תוך שהיועץ
המשפטי לממשלה מחרה מחזיק אחריו ומאפשר לו לעשות מניפולציות
משפטיות אלו כי אז משמעות הדבר כי שלטון החוק במדינת ישראל הגיע
לסופו.