דיון בשאלה מה קודם למה - "ערכים" ל"קדושת החיים" או "קדושת החיים" לערכים? (מתוך דיון בדף הפייסבוק "תנ"ך ומדרשים בצוותא ולחוד")

עפר לרינמן

‎ shared his post.

3 April at 12:13

עפר לרינמן

3 April at 11:34

אגדת מותו של דוד המלך מוזרה, חידתית.

דוד מבקש מאלהיו לדעת את יום מותו, אך נענה בסירוב:
"אין מודיעין קצו של בשר ודם". 

אחר דין ודברים נוסף, מגלה אלהים לדוד כי מותו יבוא בשבת; אחת השבתות.
מקדים דוד תרופה למכה: "כל יום שבת היה יושב ולומד כל היום. 

ביום בו היה צריך למות, בא מלאך המוות אליו ולא היה יכול לו (לקחת את נפשו),
שלא פסק פיו (של דוד) מלימודו. 

אמר (מלאך המוות): מה אעשה לו?
היה לו (לדוד) גן מאחורי ביתו, בא מלאך המוות והרעיש בין האילנות,
יצא (דוד) לראות. כאשר עלה במדרגות, נפלה מדרגה תחתיו.
השתתק ונחה נפשו".

אגדה זו מסופרת (במסכת שבת) בהקשר לשאלת כיבוי נר בשבת, לצורך רפואתו או שלומו של אדם. באחריתה, מסיק רב תנחומא מסקנה מאלפת באנושיותה:
מותר לכבות את הנר שלמראשות החולה; ונימוקו:
"נר קרויה נר, ונשמתו של אדם קרויה נר;
מוטב תכבה נר של בשר ודם - מפני נרו של הקדוש ברוך הוא".

תהא מורשת זו נר זכרון, למראשות יצחק פישמן ז"ל, אבי אשתי, שנתיים למותו.

David Levi

מדרש מאוד מעניין במיוחד בתקופה, אשר בצדק, החיים מהווים בה ערך עליון. והפשט, מה קודם למה החיים או הערך? והתשובה היא הערך. בימים כאלו שהערכים אבדו מן הארץ חשוב לזכור זאת.

Like · Reply · 5 April at 11:58

עפר לרינמן
דוד, אשמח להסבר, כיצד הגעת מהמדרש למסקנתך.

David Levi

היי עופר, מתנצל על התגובה המאוחרת להערתך. רק עכשיו ראיתי אותה ואשמח להגיב.

 אין לטעמי ספק שהאגדה הזו על דוד המלך מחדדת את המתח בין קדושת החיים לקדושת הערכים (במקרה זה הציווי האלהי).

 התשובה באגדה היא ברורה וקובעת כי הציווי האלהי קודם לחיים ולא בכדי בהיסטוריה של עמנו מתו אנשים על "קידוש השם".

 מילה נוספת אומר לגבי האגדה (ולא אחרונה) היא כי דוד ער למתח הזה שבין המושגים של ערך וחיים ואולי אף יש לו אחריות בהקשר לאירוע דנן ומכל מקום הוא מנסה לעשות לאלהים וניתחכמה לו, כלומר אל מול הערך של הציווי האלהי הוא מנסה להסתתר אחרי הערך של "לימוד תורה", כאילו מאתגר את המלאך ואומר לו האם הערך של הציווי האלהי יגבר על הערך של לימוד תורה?

 שהרי כל מהותו של לימוד תורה הינו חיזוק וביצור הציווי האלהי? והפתרון לכך הינו כמובן הפיתרון שבאגדה.

 מעניינת ויפה גישתו לאגדה של רב תנחומא.

 הרב היה ער לבעייתיות הנובעת מהאגדה אשר יש בה במובן מסוים להמעיט בערכם של החיים, ואשר בעקיפין מטילה את האחריות לכך על האלהים. זאת ועוד, הרי כל חברה מצווה לשמור על החיים כערך עליון ("פיקוח נפש"). ואת המתח הזה מנסה רב תנחומא ליישב באמצעות הסיפור על כיבוי הנר בשבת , כאילו אומר כדי שתבינו עד כמה חשוב לאלהים ערך החיים דעו לכם שמותר לכבות נר בשבת ולהפר ציווי אלהי כה חשוב והכול כדי להציל חיים.

 ואני הקטן באלפי מנשה אומר שאיני רוצה לברוח מהמתח ומהעימות של שני המושגים "חיים" ו"ערך" אשר באגדה, ואני רוצה לבחון את סדר הקדימות בין שני ערכים אלו.

 והרי כל אדם הינו השתקפות של תקופתו. ואני חש שבתקופה זו אנו מצויים בימים של אובדן ערכים (מה שקוראים "התבהמות") או אם תירצה אף תקופה של חוסר ביטחון אישי (סיכון קיומי) ואולי אף חבלי משיח.

 ואז, בימים קשים אלו חידוד המתח בין שני המושגים הללו ואפילו התשובה לשאלה מה קודם למה. החיים לערך או הערך לחיים הינה חשובה.

 תשובת האגדה על דוד, ואני הקטון מסכים לה, כי הערך קודם לחיים. שכן חיים ללא ערך הינם חיים חסרי ערך.

Like · Reply · 1 · Yesterday at 13:53 · Edited

עפר לרינמן

מעניין, תודה.

בעקבות חשיפת הפרשיות על רחבעם זאבי- על שלושה דברים העולם קיים: על האמת, על הדין ועל ה(ת)שלום.

מבלי לפגוע חלילה בזכויותיו של אדם אשר זכה בהן בזכות, ומבלי להקל ראש 

בתרומתו של אדם למען עמו ומדינתו, אנו נאמר כאן:

את החלומות שלנו אנחנו בדרך כלל חולמים בחושך ואת מעשה ההגשמה אנו 

עושים באור השמש.

מי שעושה מעשים בחסות החשיכה צריך לצפות את האפשרות שמישהו עלול

 לפתע להדליק את האור.

ואם האור שנדלק העיר גם אותנו מן החלום, אל לנו לבוא בטענות למי שהוצב על

השלטר.

ובהקשר של מנהיגותו של רחבעם זאבי ראוי אולי לזכור את דמותו ופועלו של 

מישהו אחר אשר נשא את השם גאנדי. מהאטמה גנדי- היה אישיות מופלאה 

ומיוחדת בהיסטוריה האנושית ודוגמא ומופת לצניעות, חמלה, אחווה, יושר 

ואהבה.

מהאטמה גנדי אמר: "אמת מעולם לא הזיקה לעניין צודק"

הזדמנות בלתי חוזרת למדינת ישראל לאחד כוחות עם ההנהגה הפלשתינאית לצורך דיכוי הטרור בישראל

מי שסבור שההצהרות ההדדיות של בנימין נתניהו ואבו מאזן מהשבוע החולף על נכונות לקיום פגישה ולפתיחת מו"מ לשלום, היו מקריות ומנותקות מירידת מפלס הטרור הפלשתינאי, טועה.

ההצהרות הנ"ל משקפות מגמה ברורה של הרשות הפלשתינאית למלחמה בטרור ומגמה ברורה של מדינת ישראל לקבל בברכה גישה חדשה זו של הרשות.

מי שמבקש לזהות את נקודת השבר במגמת הרשות לעבור מתמיכה פעילה או פאסיבית בטרור להתנגדות לו, מוזמן לעיין בכותרות העיתונים מחודש אוקטובר 2015 ואילך.

כיום ברור לכוחות הביטחון הישראלים כי יש קשר ישיר בין גובה הלהבות של הטרור הפלשתינאי הן ביהודה ושומרון והן בעזה, לבין המציאות הכלכלית השוררת שם.

עוד ברבעון הראשון של 2015 העיבו בעיות כלכלה חמורות על התנהלות הרשות, כולל עיכוב משכורות של פקידי הרשות, ירידה בתמיכה כלכלית של מדינות אירופה ברשות מחשש שהתמיכה הכספית תעבור לחמאס, ואף פעולה חריפה של ניתוק החשמל ממספר ערים ביהודה ושומרון על ידי חברת החשמל הישראלית.

ביטויה של המחאה המשולבת ממציאות כלכלית זו, הן של המנהיגות הפלשתינאית והן של הצעירים פלשתינאים, לבשה צורה של דקירות ופיגועים על ידי צעירים כאשר הרשות נמנעת מדיכוי וגינוי הפעולות. בסימן מגמה זו התנהלנו ממועד כינונה של ממשלת ישראל (אפריל 2015) עד סוף ספטמבר 2015 ,מועד נאומו של אבו מאזן בעצרת האומות המאוחדות.

כבר בתחילת אוקטובר 2015 אימץ אבו מאזן תפישה חדשה של דיכוי הטרור אשר נתמכה על ידי רוב הציבור בגדה אשר עוסק במסחר, ואשר הבין היטב שהמשך הפיגועים יביא לקריסה כלכלית מוחלטת הן של הרשות והן של האוכלוסייה ביהודה ושומרון.

זו הסיבה  (הכלכלית) אשר הביאה בסופו של יום את הפירות של המגמה החדשה של הרשות ובצורת ירידת מפלס הטרור בחודשיים האחרונים. כיום נדרשת ממשלת ישראל לנצל הזדמנות פז זו ולפעול בשיתוף הרשות, הן להגברת התלות הכלכלית של אוכלוסיית יהודה ושומרון במדינת ישראל והן לשיפור היחסים הפוליטיים עם הרשות על ידי יצירת הידברות ומומנטום.

ואולם לדעתנו, לא דיי בכך, שכן על הממשלה לפעול במקביל להחלשת האופוזיציה לרשות- קרי ההנהגה של החמאס ואף זאת באמצעים כלכליים.

ישראל חייבת לפעול במקביל, ובדיוק באותו אופן, ברצועת עזה וזאת על מנת ל"השקיט" שם הן את המגמה האופוזיציונית של הנהגת החמס לתהליך החדש עם הרשות, והן את הציבור העזתי אשר חי שם בחרפת רעב.

אם לא תעשה זאת הממשלה יש לצפות לניקוז כלל המחאה הפלשתינאית לתמיכה בחמאס רדיקלי, כאשר בסופו של יום ימצא הארגון תמיכה כלכלית במדינות ערב או מגורמים פונדמנטליסטים, והתמורה שחמאס עזה יצטרך לשלם עבור תמיכה כלכלית הזו, תהיה בהחלשה פוליטית של הרשות ובהמשך וליבוי של הקו הניצי ותמיכה בפיגועים בשטח מדינת ישראל.

לפני מדינת ישראל נפתח בימים אלו חלון הזדמנויות, להתנהלות כלכלית אשר יכולה להוביל לשינוי מגמה בפגועי הטרור באזורנו. זאת ועוד, מהלך כזה ישפר את האווירה בין הצדדים לסכסוך ויוכל לשמש בסיס בעתיד לתהליך של שלום אשר שני הצדדים זקוקים לו.

נראה היום, כי הגענו לשלב (אשר לו חיכינו הרבה זמן) בו שני הצדדים לסכסוך מבינים כי האפשרות היחידה שלהם לחיות יחד באזור זה ולא למות, אגב שיפור רמת החיים, היא בדרך של שלום ולא בדרך הטרור.

ספור אהבה ישן

זה קרה לפני שנים.

יש אומרים ספור כמו בסרטים.

הוא ראה אותה כמעט מידי יום ובין השעורים.

שקע בתוך יופייה מרחוק,

בלי להחליף מילים.

ספק רואה אותו ספק עסוקה

בשאר העניינים.

לאחר שבועות או חודשים,

במניין שלא סופרים,

בין חלומות ורודים לכמיהה של ביישנים,

קיבל אגרת עם ברכה.

ללא שם עם פרח בצידה.

"שנה טובה ומאושרת מזו שאוהבת"

כך נכתב בה באגרת,

ללא כל תוספת של שם המחברת.

ורק החבר אשר שימש כדוור

נשבע כי היפה שמרחוק היא זו הכותבת,

אשר ביקשה למסור האיגרת ללא שם המוסרת.

שנים רבות חלפו וחורפים נקפו,

וטרם נתברר בוודאות מי היא השולחת.

ואולם דבר אחד התברר מעל לכל ספק,

כי אהבה היא כשרון הזקוק להיזדמנות,

ואם פעם פינית לה מקום בלב,

היא תמיד אותך תשוב לבקר,

כל עוד נשמה באפך
היא לא תוותר.

האם ממשלת נתניהו עומדת לפני שינוי הרכבה?

מסכת האירועים אשר התרגשו על אזרחי ישראל בשנת כהונתה הראשונה של ממשלת הימין הנוכחית בראשות נתניהו, הותירה את רוב רובו של הציבור הישראלי חרד מאובדן צביונה הדמוקרטי של המדינה, מהתרופפות שלטון החוק אל מול גילויי שחיתות מתגברת, ומאובדן החזון לשלום עם שכנינו הפלשתינאים.

אין כמעט כל ספק שהאוריינטציה הימנית, אשר מפלגת הבית היהודי מייצגת אותה במלוא עליבותה, הייתה בין הגורמים הראשיים לאובדן הדרך ולהתבהמות החברה הישראלית.

האמירות הגזעניות של חברי הכנסת של הימין, מסוג האמירות שנאמרו לאחרונה ע"י חבר הכנסת סמוטריץ בהתייחס לפלשתינאים ו/או לאזרחי ישראל הערבים, כמו גם אמירותיו של השר בנט אשר הביעו תמיכה מיידית בחייל היורה בחברון וזאת בניגוד לעמדת ראשי הצבא ומערכת הביטחון אשר מיהרו להבהיר את עקרונות "טוהר הנשק" הצהלי, כל אלו המחישו לאזרחי ישראל כי ממשלת הימין הנוכחית תוביל את מדינת ישראל, בוודאות, להמשך של שפיכות דמים ומעשי טרור, ולאיבה ומדון הן בתוך אוכלוסיית מדינת ישראל והן ביחסנו עם שכנינו הפלשתינאים.

הערכת מצב זו לדעתנו התגבשה גם אצל ראש הממשלה אשר השבוע שמענו ממנו לראשונה אחרי שתיקה ארוכה קריאה לאבו מאזן לשבת לשולחן המו"מ.

ואולם ברור לראש הממשלה שממשלה אשר נסמכת על מפלגת הבית היהודי לא תוכל להוביל למהלך של שלום עם הפלשתינאים ולמצער גם לא תנמיך את הלהבות של גל הטרור אשר התגבר בשנה האחרונה.

מאידך, ברור שצירוף המחנה הציוני לממשלה אגב הוצאת מפלגת הבית היהודי (אין סיכוי לצירוף המחנה הציוני ללא הוצאת הבית היהודי מהממשלה), הינו מהלך אפשרי, אשר יהווה גם פיתרון למקרה שש"ס תפעיל לחצים קואליציונים על הממשלה אם כתב האישום כנגד דרעי ירקום עור וגידים.

שינוי זה של פני ממשלת ישראל, ושינוי האוריינטציה הימנית- קיצונית שלה לאוריינטציה של מרכז- שמאל הינו צו השעה על מנת להציל את מדינת ישראל מתהליך ברור ומובהק של התבהמות והתפרקות מערכי דמוקרטיה ומחזון של שלום.

אל מול, תהליך זה של שינוי פני הממשלה אשר להערכתנו יתחזק מאוד בימים הקרובים, יש לקוות שהמחנה הציוני ייתן לה יד, אגב משלוח מפלגת הבית היהודי לאופוזיציה.

אל לה למפלגת המחנה הציוני להפקיר את אזרחי מדינת ישראל לעוד שלוש שנים מסויטות מהסוג של  השנה האחרונה והקשה שעברה על הציבור הישראלי.

בעקבות פרשת ענבל אור- קבוצות רכישה החלום ושיברו

אנליסט כלכלי, הינו תפקיד כפוי טובה במיוחד בעיתות של גאות כלכלית. כך היה למשל לפני שש שנים בעת שקבוצות הרכישה צצו כפטריות אחר הגשם.

 כאשר כל השוק היה אחוז באופוריה, תפקידו של אנליסט כלכלי הייתה לגלות את המוקשים והכשלים שיכולים להתעורר בפרויקטים מסוימים או בשוק מסוים, שכן את ההתלהבות אין צורך להגביר כי היא כבר "בשמיים", אבל מהסכנות האורבות למשקיע ו/או לרוכש התמים הנטייה של רובנו הינה להתעלם.

באופן האמור, אנליסט נדל"ן טוב הוא כזה שכולם אוהבים לשנוא (גם יזמים גם משקיעים וגם כלל ציבור הרוכשים).תכונה נוספת שמאפיינת אנליסט נדל"ן טוב היא שהוא אינו נכנע ללחץ קבוצתי ותגובתו הינה בדרך כלל "ואף על פי כן נוע תנוע".

הקשיים של החברות של ענבל אור בשנים האחרונות אינו מקום לשמחה לאיד שכן כספם של רוכשי דירות תמימים מונח על כף המאזניים. גם לא העובדה שבפרויקטים לא מעטים של קבוצות רכישה שונות קיים איחור משמעותי במסירת הדירות (מספר שנים).

כאשר בתחילת שנת 2010 שטף גל קבוצות הרכישה את הארץ, אנחנו היינו לדאבון הלב אלו ש"קלקלו את המסיבה" כאשר אמרנו, תעצרו את הרכבת או לפחות תיזהרו.

השתדלנו גם אז לא לנקוב בשמות החברות או הפרויקטים כדי לא לקלקל פרנסה לאיש, אלא רק לבקש מהציבור "מחשבה שנייה" וזהירות שהיא תמיד טובה בהשקעות מסוכנות, ומהממשלה ביקשנו הסדרת לגליזציה לצורך הבטחת כספי רוכשי הדירות הציבור.

בדרך כלל אנליסט כלכלי נותן את המלצותיו העכשוויות בהתחשב בניתוח השוק לעתיד לבוא, ולכן רק בעתיד ניתן לבחון את טיב המלצותיו. הפעם ביקשנו לחרוג ממנהגנו, ובעקבות האירועים העכשוויים, לתת לכם כאן סקירה כלכלית בנושא קבוצות רכישה אשר פורסמה בתחילת שנת 2010, שכן כידוע כל צעד כלכלי נמדד תמיד לא במועד ההשקעה אלא במועד קבלת פירות ההשקעה או במועד בו היו צריכים פירות ההשקעה להתקבל.

http://www.bizportal.co.il/general/news/article/228984

"שלטון החוק - ברשות המיסים" – פארודיה ומי מממן את ההפקה?!

איחולי החלמה לסגן מנהל רשות המיסים

הח"מ חייב לציין כי כתיבת פוסט זה אינה מסבה לו נחת. הסיבה לכך היא שלא נעים לגלות שפקידות בכירה ברשות המיסים עושה בכספי משלם המיסים כבתוך שלה תוך שהיא מעבירה את כספי האזרחים הפשוטים ישירות לכיסם התפוח של טייקונים ובעלי הון.

ברצוני להביא בפני הקורא "דוגמית" בלבד מעדותו של סגן מנהל רשות המיסים-זאב פורת בחקירתו על ידי בת.פ.42814-10-14 ביום 28/03/2016 בבית המשפט המחוזי בלוד.

אתמול נמסר לי על ידי התובע, כי לאחר החקירה בבית המשפט מר פורת קיבל אירוע לבבי והובהל לבית החולים ועבר צינטור וכי הוא שוחרר אתמול.

אז ראשית, אנו מאחלים לו רפואה שלמה ומקווים שיחזור לקו הבריאות במהרה וגם לדוכן העדים להמשך חקירתו הנגדית.

סגן מנהל רשות המיסים- בחקירה נגדית

הדוגמית תתמקד באופן פעולתו של סגן מנהל רשות המיסים, עת חתם על הסכם עם חברה של טייקון, אשר לפיו מחק לחברת הבנייה הנ"ל, שבנתה ומכרה במשך שש שנות פעילותה מאות דירות וקוטג'ים, את מלוא חבות המס שלה (הכנסה) בסך של 60,000,000 ₪, אשר החברה חויבה בה בגין פעילותה בתקופה זו.

אנחנו העדפנו להביא את הפרוטוקול כמות שהוא, כדי להבין מסגן מנהל רשות המיסים בעצמו את אופן פעולתו, והפרוטוקול לפניכם:

ש." בוא נחזור להסכם שחתמת עם שמשון גבאי וחברת שפי"א, אתה רוצה לקחת את ההסכם אליך?"

העד מוציא את ההסכם.

ש."אני מסתכל על ההסכם ומסתכל על סעיף 2.2 שמזכיר את חוב מס הכנסה של החברה שהוא 60 מיליון, אני מבין שאתה טוען שההסכם נעשה על פי הדין?"

ת. "נכון"

ש. "אני אומר לך שההסכם הזה הוא בניגוד לדין, בניגוד לפקודת מס הכנסה ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.. ולכן לא היית מוסמך לחתום?"

ת."ההסכם נערך כדין.."

ש."אז בא ונבדוק אותם ביחד... אתה מכיר את סעיף 147 א' לפקודה?"

http://www.ralc.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1537,1874-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx

https://www.google.co.il/webhp?sourceid=chrome-instant&ion=1&espv=2&ie=UTF-8#q=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%A1%D7%92%D7%99%D7%

ת."לא"

ש." סעיף 147 עוסק בסופיות של שומה ואומר "המנהל רשאי ביוזמתו או לבקשת..תוך תקופה מסתיימת כתום שנה..(מצטט) כלומר יש לי שתי וריאציות- שומה בהסכמה מחיקה תוך 4 שנים שהופכת להיות סופית, לפי שפיטה תוך 6 שנים?"

ת."לא יודע"

ש."סגן מנהל לא יודע את העניין של סופיות שומה?"

ת."לא. אני לא בקיא בעניין. במע"מ אני מכיר את כל הסעיפים בע"פ ובמס הכנסה אני לא איש מס הכנסה ולא מבין בזה."

ש."סופיות שומה זה אומר שלא יכולת לעשות את ההסכם כי עשית אותו לאחר תקופת ההתיישנות, פתחת את השומה ומחקת את החוב בניגוד להרשאה ולסמכות שלך ואני מקריא לך פסיקה של פס"ד מנחה של דן מרום בנוגע לסופיות שומה (מצטט).אני מקריא לך עוד פסק דין"

ת."אולי אני אחסוך לך את ההקראה, תן לי לענות. כל טיעוניך מתייחסים לשומה שמוגשת, דוחות שמוגשים על ידי הנישום ואפשרות פתיחת הנישום לאחר פרק זמן כזה או אחר על ידי פקיד השומה. במקרה דנן מדובר בשומה 04 קרי בדוח שלא הוגש כלל ע"י הנישומה, לפיכך לא יצאה שומה במתכונת של 147 כפי שאתה טוען לנישומה אלא ניתן רשות לחברה להגיש דוח חלף שומה 04 כלומר חלף שומה שהוצאה לפי מיטב השפיטה בהעדר דוח. אין הגבלה בזמן להגשת דוח להחלפת שומה 04 וזאת לפי מיטב ידיעתי וזכרוני."

ש."כלאמר מהתשובה שלך אני למד שהגישה שלך באה ואומרת בעצם פסק הדין אני מאבחן"

ת."בוודאי"

ש."אם הנישום לפי דבריך הוא זה שביצע את העבירה ולא הגיש דוח במשך שנים והנציב, פקיד השומה הוציא שומה לפי מיטב השפיטה ובמשך שש שנים הנישום לא עשה דבר, המשיך לדבוק בעבירה של אי הגשת דוח, כי אז אתה אומר עומדת זכות לנישום בעצם לפתוח את השומה ולכן אתה מעניק לו את הזכות הזו?"

ת. "כן"

כאמור , הבאנו כאן רק דוגמית מחקירתו הנגדית של סגן מנהל רשות המיסים בישראל, והחקירה כולה התייחסה למחיקות לא חוקיות של חובות מס לטייקונים ולבעלי הון, בהיקף של 422,903,876 ₪ (שירת הים- 37,356,226 ₪, בית אבות פסגות-26,998,256 ₪, גולף אשקלון- 213,370,538 ₪, שמשון גבאי ושפי"א- 122,879,380, מטביל סיביל- 6,968,091 ₪, נופי זהב אשקלון- 13,940,277 ₪, מבוא עוז בניה- 1,391,108 ₪).

רשות המיסים פועלת כארגון פשע לכל דבר ועניין

אז חברים, כאשר רשות המיסים, הגזברית שלנו, ושומרת הסף של הקופה הציבורית מנוהלת כארגון פשע לכל דבר. רשות אשר לוקחת את כספם של אנשים קשי יום, אלמנות ,יתומים, חד הוריים ואחרים ומעבירה אותו לטייקונים ובעלי הון. האם לא הגיע הזמן שנגיע למסקנה כי עלינו לפרק את ארגון הפשע הזה  הקרוי בטעות "רשות המיסים"? לדעתנו הצנועה הדבר הינו מחויב המציאות אם חפצי חיים אנו.

ובאשר לתביעה הכללית אשר סבורה שתפקידה אינו לבצר את שלטון החוק במדינה אלא לשמש כ"קונסולרי" של פקידי רשות עבריינים, הרי שלדעתנו הצנועה גם שם, בפרקליטות יש צורך לערוך ניקוי אורוות יסודי.

טוב תעשה כנסת ישראל אם תסמיך בחוק ללא דיחוי, את הנציבות לביקורת על הפרקליטות, בראשות כבוד השופטת הילה גרסטל לעשות ניקוי שורות יסודי בפרקליטות שאם לא יעשה כן ימשיך שלטון החוק במדינת ישראל להיות "פארודיה" בדיוק כפי שעולה בעדותו של זאב פורת-סגן מנהל רשות המיסים, בבית המשפט המחוזי בת.פ. 42814-10-14.

החלטת היועץ המשפטי מנדלבליט בעניין דרעי- קרן אור ופתח לתקווה

ולמרות המועקה המלווה פוסט זה בחרנו לסיים אותו במעט אופטימיות ובמילה טובה. שכן עלינו לזכור שאם כל העת נצעק "זאב זאב" הציבור יתרגל דווקא למודל מעוות זה. לכן נאמר כאן שאתמול היה לנו מעט נחת כאשר התבשרנו על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט,להעביר לחקירה משטרתית את תיקו של השר אריה דרעי (שדרך אגב גם הוא קשור ברשות המיסים).

החלטתו זו של היוהמ"ש במבחנו הראשון והחשוב הינו צעד אמיץ בביצור שלטון החוק. מיותר לציין עד כמה הממשלה הנוכחית תלויה על בלימה מבחינת הרוב שיש לה בכנסת, ופגיעה במפלגת לשון המאזניים ובמנהיגה הינה פעולה שעלולה לגרום לזעזוע פוליטי, ולכן מגיע ליוהמ"ש החדש ציון לשבח על עמידתו בהצלחה במבחן הראשון והחשוב שלו ולמעשה של כולנו.