אנשים

                           

אנשים מחפשים משמעות לחיים. אנשים

מחפשים אהבה. אנשים מחפשים עניין

בחיים. אנשים מחפשים הרפתקה. אנשים

מחפשים תשומת לב. אנשים מחפשים

לחישה. אנשים מחפשים חיוך על הפנים.

אנשים מחפשים נגיעה. אנשים מחפשים

אור בעיניים. אנשים מחפשים צחוק

מתגלגל. אנשים מחפשים סיפוק מקצועי.

אנשים מחפשים רווחה. אנשים מחפשים

מחוזות חדשים. אנשים מחפשים הצלחה.

אנשים מחפשים רגיעה.אנשים מחפשים

אנשים.

איך רשות המיסים מנהלת את כלכלת מדינת ישראל ואוכפת את השיוויון בפני החוק?

האם חשבתם פעם על השאלה האם כל האזרחים במדינת ישראל, עשירים וכל היתר, זוכים מצד רשות המיסים ליחס שיוויוני? או שמא רשות המיסים דואגת שכל היתר יסבסדו את העשירים? זה נכון שלא כל כך נעים לגלות זאת, אבל מאידך צריך להסתכל על המציאות כמו שהיא ואין טעם לנהוג כמו ילדים ולסגור את העיניים.

לצורך המחשה בואו וניקח דוגמא. נניח שאתם גרים בבית משותף ומשלמים מיסי וועד כסדרם. נניח בכל חודש 400 ₪. ונניח שמצטבר כסף בקופת הוועד, נניח 100,000 ₪. האם תסכימו שיו"ר הוועד ייתן את הכסף הזה לאחד הדיירים וזאת מסיבות אישיות של יו"ר הוועד?!

מכיוון שאנו מניחים שתשובתכם תהיה שלילית, אנו רוצים להניח שבאותה גישה תנקטו כלפי סגן בכיר למנהל רשות המיסים- בשם זאב פורת אשר העביר 10,000,000 ₪ מהקופה של המדינה לטייקון בניגוד לחוק, "כך סתם כי בא לו".

מגרש של 7.3 דונם לבניית בית אבות

ובכן, סיפור שהיה כך היה. לעריית חיפה, בשנות השמונים, היה מגרש של 7.3 דונם ברחוב הניצנים בחיפה המיועד לבניית בית אבות ואשר הוערך על ידי שמאי מטעם העריה בשנת 1987 בשווי של 1,700,000 דולר של ארה"ב ואשר שוויו הגיע בשנת 2006 בצירוף הפרשי הצמדה בלבד לסך של- 28.5 מיליון ₪. (השמאות וכל יתר הנספחים מצורפים בקישור בסוף המאמר).

 עליה וקוץ בה, על הקרקע היה קיים חוב מס רכוש בשיעור גבוה של מיליוני שקלים ולכן העריה החליטה להעביר הזכויות בקרקע ליזם, ללא תמורה, ואשר יתחייב לבנות את בית האבות, וייקח על עצמו את החובה לשלם את חוב מס הרכוש, וכמובן בדרך זו יחל לשלם ארנונה למבנה מרגע שיאוכלס וזאת כדי להכניס כסף לקופת העריה המדולדלת.

היזם אנגל מקבל את המגרש עם התחייבות לתשלום מס רכוש

ואכן ההסכם נחתם בין העריה לבין חברת "בית אבות פסגות" אשר בבעלות הטייקון, יעקב אנגל, אשר הוכתר בעיתונות "כאיש הנדל"ן הכי עשיר שאינכם מכירים".

לדאבון לב העריה והמדינה, הטייקון לא בנה את בית האבות במשך 12 שנה, ואף לא שילם את חוב מס הרכוש אשר חל על הקרקע ואשר אותו התחייב לשלם, ועל כן העריה הגישה בשנת 1998תביעה כנגד הטייקון ובקשה לחלט את הערבות בנקאית שנתן בסך של 6 מיליון ₪.

במסגרת פשרה בבית משפט בשנת 1998, התחייב הטייקון להתחיל בבנייה, ובהסדר פשרה שעשה מול רשות המיסים בחודש ינואר 1998 התחייב אנגל לשלם בתוך 30 יום , סכום מופחת של מס הרכוש בסך של- 2,000,000 ₪ וזאת לאחר הנחה שקיבל.

מכיוון שכידוע, טייקונים לא תמיד משלמים את חובותיהם, עבדכם הנאמן כב"כ היועץ המשפטי לממשלה וכנציג רשות המיסים פתח תיק הוצל"פ בשנת 2004 לצורך גביית חוב מס הרכוש אשר לא שולם ואשר עמד כבר ע"ס של למעלה מתשעה מיליון ₪. מכיוון שהטייקון לא התרצה, מונה עבדכם הנאמן ככונס נכסים לצורך מכירת הקרקע ופירעון החוב.

המאפיה של רשות המיסים נכנסת לתמונה

זה היה השלב שבו יכול היה סגן מנהל רשות המיסים להיכנס לתמונה ולהנות מהשררה אגב פעולה בניגוד לחוק, דהיינו למחול לטייקון על 80% מחובו למדינה בגין מס הרכוש. ואולם מכיוון שמיודענו זאב פורת אינו רוצה להיות בידיים של כל נישום אשר מקבל ממנו הטבה שלא כדין נדרש לנושא מתווך, מהתחום של ההון השחור (שלא נגלה כאן את שמו מטעמים מובנים) וזאת על מנת שיתווך בין הצדדים.

הצעת המתווך המקורב לפורת- ואשר שייך לענף העיסוק של העולם של מטה- לטייקון הייתה מחילה על החלק הארי של החוב לרשות המיסים, אבל כמובן עם תשלום עמלה ראויה של 50%. ואכן העסקה יצאה אל הפועל. המשנה פורת , כמובן שלא כדין מחק 10,000,000 ₪ מהחוב הכולל של הטייקון לרשות המיסים אשר עמד בתיק ההוצל"פ אשר טופל על ידי עבדכם הנאמן על סך כולל של 12,820,587 ₪, ובאופן שנערך הסדר לתשלום של 2,374,783 ₪ בלבד, בעשרים וארבעה תשלומים חודשיים ושווים ורצופים.

ה"גרידיות" היא זו שגורמת תמיד ל"פיצוצים"

אלא מה, כפי שתמיד קורה, מה שגורם לתקלות בשגרת העסקים הינה ה"גרידיות". הטייקון שלנו לא שילם ל"מתווך" את מלוא החלק המוסכם ומכיוון שמתווך זה מפעיל מנגנון הוצאה לפועל משל עצמו ואשר מחובר בדרך כלל למרעום מאוד נפיץ, כי אז בחודש דצמבר 2013 נזרק רימון רסס אל חלון ביתו של הטייקון. מצורף הקישור.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4514464,00.html

וכך, סוף טוב הכול טוב. הטייקון הבין את הרמז ושילם, כל הזכאים לעמלות קיבלו את חלקם, הטייקון רכש קרקע של שבעה וחצי דונם לבניית בית אבות במחיר של דירת ארבעה חדרים ובעשרים וארבעה תשלומים וכולם חזרו לבתיהם שמחים וטובי לב.

אז אם מעניין אתכם לשמוע על תיק זה ועל עוד עשרות תיקים נוספים הקשורים "לשביל הבריחה של הכסף שלכם" ובמאות מיליוני ש"ח, כי אז אתם מוזמנים לאולמה של כבוד השופטת ד. מרשק מרום ,ביום שני, 21/02/2016, בשעה 0900, ולצפות בחקירתו הנגדית של סגן מנהל רשות המיסים- זאב פורת, על פרשה זו ועל עוד עשרות פרשיות דומות, חקירה אותה יבצע עבדכם הנאמן.

רק אל תשכחו, את הכסף עבור העלילה אתם כבר שילמתם אז מה שנשאר לכם זה רק ליהנות מן המחזה.  

מצורפים נספחים:

https://drive.google.com/file/d/0B6pNges9aRCAamktTjhBYjRzbG9FMXU0TjZ0MWtmY2NHdldr/edit?usp=sharing

איך הפכה פרקליטות המדינה לזרוע של הפשע המאורגן?

התשובה לשאלה שבכותרת יתכן ותפתיע את הקורא אבל לדאבוננו זו האמת. הכסף שלנו האזרחים הוא אשר הפך את פרקליטות המדינה לזרוע של הפשע המאורגן במדינת ישראל.

איך זה קרה?

ברור לכל כי הקשר בין הפשע לרבות הפשע המאורגן לבין פקידות שלטונית הוא שמוליד את הפשיעה המאורגנת. מרגע שפקיד כלשהו מוכן ליטול מעבריין כלשהו שוחד הרי שאותו פקיד הופך להיות "כלי משחק" הנסחט בידי גורמי הפשע מהם נטל שוחד. אי ביצוע הוראה מצידו של הפקיד או התנהגות לא נאותה תאפשר לעבריין "לחסל" את הפקיד דהיינו להכניסו לכלא לשנים רבות.

סיפורה של השחיתות השלטונית במדינת ישראל למי שטרם יודע מתרכז ברשות המיסים. שם החל לפני למעלה מעשרים שנה פקיד מס ערך מוסף בשם זאב פורת את דרכו המשותפת עם הקבלן שמשון גבאי כאשר בן השניים שררו יחסים של תן וכך.

מה קיבל הקבלן ואיך הפך לטייקון נדלן מוביל כולנו יודעים. פטור ממס של מאות מיליונים על בניה של אלפי יחידות דיור, פטור מהגשת דוחות ומחיקת חובות לרבות קנסות ריבית והצמדה. מה קיבל זאב פורת בתמורה איננו יודעים שהרי כידוע צדקה נעשית בסתר.(מצורף קישור) image.pdf - Google Drive

איך השפיעה חברות מושחתת זו על פרקליטות המדינה? ובכן ראשית יש לדעת כי דרכו של פורת לצמרת ניהול הפשע המאורגן במדינת ישראל לא הייתה סוגה בשושנים. בשנת 2001 כאשר למזלו הרב ניתפס על קבלת שוחד של שתי טלוויזיות הדבר עלה לו בהתקף לב ובמאמץ לא קטן לבטל הגשת כתב אישום כנגדו.

הפעם השנייה הייתה כאשר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מצא כי פורת פטר ממס רכישה, בשנת 2004, את מי שלימים שימש כסגנו, פרידלוב ואת קרובו בסכום של למעלה מחצי מיליון ₪ (שהרי שיטת בניית המאפיה השלטונית מבוססת על חלוקת הטבות כספיות). 

המבקר היפנה, בשנת 2012, את התיק ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשת כתב אישום אלא שאז פורת כבר שלט ביד רמה לא רק ברשות המיסים (כמשנה למנהל רשות המיסים), אלא גם בפרקליטות, בצמרת המשטרה ובפקידות בית המשפט, ולכן דאג ליטול את הקלטת המפלילה מתוך התיק ולדאוג להעביר את התיק ליועץ המשפטי לממשלה ללא החומר המפליל אותו.

מצורף הקישור: http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_117/3bc2c086-d8b3-416c-beb1-b966fa403ce4/7525.pdf

מהו האתנן ששילם ומשלם פורת לראשי הפרקליטות ולצמרת המשטרה עושי דברו?

בהיותו המשנה למנהל רשות המיסים אחראי על קופת המדינה למעשה החלטותיו, באישורן של ועדות הכנסת והכנסת עצמה, למעשה הופכות אותו לבעל המאה והמחליט בעניין התנאים הכספיים של הפקידות הבכירה.

 כבכיר ברשות המיסים יכול פורת בקלות להוביל מהלכים תחיקתיים משפריי שכר לאנשי הפרקליטות ולצמרת המשטרה ככלל, ולראשי גופים אלו לתת הקלות והטבות מיוחדות (אגב עיגול פינות וסגירת עיניים היכן שצריך).

בנוסף לכל אלו עקב מעמדו כלקוח חשוב של  שרותי הפרקליטות והמשטרה הוא אף יכול לתת בעת הצורך המלצות קידום אישיות "למי שיודע איך להתנהג".

מוטת השליטה החשובה ביותר בצמרת הפרקליטות והמשטרה

אבל מוטת השליטה החשובה ביותר הן בפרקליטות והן בצמרת המשטרה הינה השיעור שלמד פורת כיצד התקדמו לקוחותיו, אנשי הפשע המאורגן והפכו לאלי נדל"ן במדינת ישראל, בזכות הפללתו (באמצעות שוחד) ושימוש במידע המפליל כאמצעי סחיטה.

כלומר מהות השיטה הינה לתפוש את אנשי משטרה והפרקליטות הבכירה בעבירות (באמצעות אמצעי האזנה של רשות המיסים בהם הוא עושה שימוש ללא הגבלה וללא צווים שיפוטיים). ואז באמצעות "סחט וקבל" אין למעשה גבול למה שהנ"ל מקבל.

הגשת כתב אישום היכן שלא ראוי להגיש. אי הגשת כתב אישום היכן שראוי להגיש. דלת פתוחה לכל צמרת הפרקליטות, צמרת המשטרה, החברות הממשלתיות, מינהל מקרקעי ישראל וכמובן כל משרדי הממשלה.

הוסיפו לכך שעקב מעמדו ותפקידו כל דלתות בתי המשפט פתוחות בפניו(עקב קשרים עם כל פקידי בתי המשפט), הרי שיש לפורת גישה לכל תיק ותיק משפטי אזרחי או פלילי.

מי שסבור שפורת כראש הפשע המאורגן במדינה לא מנצל כלי חשוב זה טועה. למעשה רוב עבודתו של הפשע המאורגן מתבססת על עבודה טכנית של ניתוב תיקים לשופטים מתאימים, מניעת דיון בבקשות ובתיקים על ידי העלמתם כביכול עקב "יד המקרה",העלמת נספחים, בקשות ודפים מבקשות ותובענות ושליטה מוחלטת במחשב בית המשפט ("נט המשפט"). (לדאבון הלב שופטי בתי המשפט אינם מעלים בדעתם כדבר הזה ועל כן מבחינתם המציאות האמורה לא קיימת שהרי המאפיה מתערבת רק היכן שצריך, נניח 5% מן התיקים ועל כן קשה להבחין בכך).

לסיכום, באמצעות קופת המדינה המופקדת אצל עבריין, אשר עושה בקופה כבתוך שלו, מעניק לאלו ומחסיר מאלו, תובע את פלוני ומוחל לאלמוני, מקדם את אלו (אנשי הפשע המאורגן והמקורבים לצלחת) ופוגע באלו (חושפי שחיתות ואנשים שבחרו להיות ישרים סתם וללא סיבה), הוקמה במדינת ישראל פקידות מושחתת המנהלת אותה כאשר פרקליטות המדינה הפכה למוציאה לפועל של פשיעה מאורגנת זו. 

השלמת כתב תשובה לכתב האשום

חברים יקרים,

מוגש להלן העתק השלמה לכתב התשובה אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בלוד

וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד.

עיון בתשובה, יש להניח, יעלה אצל הקורא מחשבות נוגות על קיום שלטון החוק במדינת ישראל.

כאשר השאלה העיקרית אשר תישאל היא האם יש למדינת ישראל רשות מיסים או שמא יש 

לרשות המיסים מדינה בשם ישראל מבלי שהדבר יפריע לה לעשות בכספו של הציבור

כככול העולה על רוחם של פקידיה ולצרכים פרטיים תוך שהללו מקבלים תמיכה, סיוע

ורוח גבית מפרקליטות אשר בינה לבין עשיית הצדק אין כל קשר.

בהקשר הזה יצויין, למי שלא יודע, כי בשיטת המשפט הישראלית (האדוורסארית) אין 

השופט יכול לפעול להגשת ראיות או לבחירתן ואףלא להחליט על הגשה או אי הגשה של כתבי אישום.

מכאן כאשר הפרקליטות פועלת ומונעת 

שלא מתוך שיקולי צדק, אלא על בסיס העקרון של שמור לי ואשמור לך"(כך הפרקליטים והפקידות הבכירה

 ובעיקר פקידי רשות המיסים), כי אז התוצאה היא אובדן שלטון החוק ומסירת 

השליטה במדינת ישראל ובמשאביה, לידי מאפיה שלטוניתוזאת כאשר אין פוצה פה ומצפצף.

לקריאתם ההשלמה לתשובה לכתב האשום.

בבית המשפט המחוזי- מרכז                           ת"פ 42814-10-14                         

בלוד                                                            

                                                                                     בפני כב' השופטת ד. 

                                                                                     מרשק מרום 

                  דוד לוי עו"ד  ת.ז. 53366258                      

              הנאשם טוען לעצמו                                            הנאשם              

              מרחוב ההסתדרות 25 רעננה..

              טל: 09-7725369 פקס: 09-7725045

                                               ----נגד---- 

                            מדינת ישראל

               ע"י פרקליטות מיסוי וכלכלה

               מחוז ת"א והמרכז

               בית-קרדן, מנחם בגין 154 ת"א.                    

                                                                                       המאשימה

  

                           השלמת תשובה לכתב האישום

1.      הנאשם מתכבד להשלים את התשובה לכתב האישום ובהתייחסות לתנועות הכספיות אשר בוצעו ו/או לא בוצעו בחשבון הכינוס, ואשר שימשו בסיס "לתפירת" תיק פלילי לנאשם, על ידי הממונה על הגבייה ברשות המיסים בשיתוף פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א.

2.      הנאשם מתנצל מראש אם יאלץ לחרוג ממסגרת שני העמודים שהקציב לו בית המשפט הנכבד והגלישה אם תעשה הינה אך ורק על מנת לא להותיר אי בהירות בקשר למעשי הפשע החמורים הקשורים בהכנה ובהגשת כתב אישום זה.

3.      בתקופה הנסקרת בכתב האישום טיפל הנאשם בתפקידו ככונס נכסים וע"פי ייפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה, בלמעלה מ-1400 תיקי מימוש. ויודגש, מינויו של הנאשם ככונס נעשה על פי סעיף 12ז לפקודת המיסים גבייה וזאת בעצם משלוח כתב הרשאה אליו כאמור בסעיף 4 להסכם ההתקשרות (נספח ב' לתשובה לכתב האישום) כדלקמן:

"4.לצורך ביצוע פעולות המימוש יורשה עורך הדין על פי כתב הרשאה מטעם הממונה על הגבייה בהתאם להוראות סעיף 8 לפקודת המיסים (גבייה) (להלן "הפקודה")/ ימונה עורך הדין ככונס נכסים על פי כתב מינוי מאת מנהל אגף מנהל אגף המכס ומע"מ/נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בהתאם להוראות סעיף 12 ז לפקודה" (העתק כתב המינוי צורף להסכם)

(העתק רשימה חלקית של 699 תיקים אשר הועברו לטיפולו של הנאשם ובהן מונה ככונס נכסים על פי כתב הרשאה בכל אחד ואחד מהם מצ"ב ומסומן באות א') .

4.כידוע טיפול משפטי של כונס נכסים בתיקי כינוס  כרוך בהוצאות משפטיות החל מהוצאות משרדיות, שכר עבודה של עו"ד, הוצאות שכירות וכדומה. כל ההוצאות הללו אמורות באופן רגיל להיות מכוסות על ידי תשלום שכרו של כונס הנכסים על ידי רשות המיסים אשר התחייבה לעשות כן בהסכמי ההתקשרות עם כונס הנכסים נספחים א' ו-ב' לתשובה.

5. דע עקא, באופן שיטתי  פעל הממונה על הגבייה, לאחר טיפול של שנות עבודה ארוכות בתיקי המימוש להורות על סגירתם וזאת בלא שאפשר את סיום הליכי המימוש על ידי הנאשם-ככונס נכסים, לצורך גביית קרן החוב והוצאות כונס הנכסים לקופת הכינוס ,וכל זאת אגב ויתור על גביית קרן החוב לטובת קופת הכינוס. ואולם חמור מכך בלא לשלם את שכר טרחת הכונס המוטל על הרשות באופן קטגורי במקרה של סגירת תיקים באופן האמור ומכל סיבה שהיא (ראה סעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשרות נספח ב').

6.עקב סירוב הממונה לשלם את שכר הכונס וזאת על מנת לאפשר מימון הוצאותיו המשרדיות ואף לאפשר לו להתפרנס מפרי עבודתו, נאלץ הנאשם עצמו לממן מידי חודש את הטיפול המשפטי במאות תיקי הרשות. הנאשם הזרים מידי חודש לחשבון משרדו של הכונס, מתוך כספיו האישיים, מחסכונותיו, ומרווחיו מלקוחות אחרים, באופן ממוצע כ-180,000 ₪ בכל חודש. מכיוון שמחשבון משרדו, משך הכונס, מתוך כספיו כאמור גם את משכורתו בהיקף ממוצע של כ-40,000 ₪ בחודש, הרי שהנאשם ביצע העברה מידי חודש בסכום ממוצע של כ-140,000 ₪ וזאת לצורך מימון הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי הכינוס. (את פירוט העברות החודשיות משנת 2005-2011 המבוססות על בדיקה פרטנית של דפי החשבון של משרד הכונס ניתן לראות בנספח ח' לתשובה לכתב האישום).

7. הכיצד פעל כונס הנכסים לבצע את עבודתו כאשר  הממונה מצידו פועל באופן לא חוקי זה  ומתמיד באי העברת שכר הכונס וזאת בשעה שעל אף העברת המימון החודשית על ידי הנאשם ממקורותיו בסך של כ-140,000 ₪ לא הספיק הסכום האמור לממן את הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי הכינוס (ויודגש אין אנו עוסקים כלל בקבלת רווח כלשהו לנאשם בתקופה האמורה עקב הטיפול בתיקי הכינוס אלא אך ורק במימון הוצאות הטיפול המשפטי כהוצאות משרדיות, שכירות, הנהלת חשבונות ומשכורות צוות המשרד- להוציא הנאשם אשר משכורתו כאמור נתקבלה מטיפולו המשפטי בלקוחות אחרים), במצב כזה, ומשלא הספיק המימון שהעביר הנאשם ממקורותיו לכסות את הוצאות הטיפול בתיקי הכינוס, פעל הכונס בהתאם להסכם ההתקשרות המאפשר לו שימוש בכספי חשבון הכינוס לצורך מימון הוצאות משרד הכונס  כדלקמן:

קובע סעיף 10 א להסכם ההתקשרות (נספח ב') כדלקמן:

10. התחייבות עורך דין:

עורך הדין מתחייב בזאת כדלקמן:

(א)לבצע את גביית כל הכספים המגיעים לאגף מפעולות המימוש שהועברו לטיפולו, וזאת בהתאם להוראות כל דין והוראות הסכם זה, על הנספחים לו"

ברור מעל לכל ספק כי בתפקידו כעו"ד וככונס נכסים שימש הנאשם כנאמן של לקוחתו, הן בכל פעולות הכינוס והמימוש והן בניהול חשבון הכינוס עבור לקוחתו. ולעניין זה קובעות הוראות סעיף 8 לחוק הנאמנות כדלקמן:

"שכר והוצאות

8. (ב)נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו.

  (ב)נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה"

ויודגש, כשם שהעברת המימון על ידי הנאשם לצורך מימון הוצאותיו המשרדיות של הכונס לא היו בגדר "מתנה" לרשות המיסים, כך גם המשיכות אשר בוצעו מחשבון הכינוס לא היו התחשבנות סופית, ובוודאי שלא היוו נטילה או רחמנא ליצלן גניבה, שכן הייתה חייבת להיעשות התחשבנות סופית בין הנאשם לבין הרשות וזאת באופן שנקבע בהסכם שבין הצדדים, ראה סעיפים 8(ה) (ו) להסכם ההתקשרות כדלקמן:

"(ה)עם סיום תקופת תוקפו של הסכם זה מכל סיבה שהיא,, ואם יוותרו באותו מועד תיקי חייבים אשר נמסרו לעורך הדין על פי הוראות הסכם זה והטיפול בהם טרם הסתיים, יוחזרו התיקים לאחראי אשר יחליט מה יעשה עם תיקים אלו. עורך הדין מתחייב להחזיר התיקים בהתאם להנחיות האחראי ולתת הסכמתו להעברת התיקים לטיפול עו"ד אחר, הכל כפי שיקבע האחראי.

(ו)האחראי רשאי להורות לעורך הדין להמשיך ולטפל בתיקי חייבים האמורים בפסקה ה' לעיל בהתאם להנחיותיו.

בתיקים בהם לא הסתיים הטיפול ועו"ד החזיר התיקים או העבירם לאחר, שכר הטרחה של עורך הדין יקבע בהתאם לאמור בסעיף 12 לנספח ב' להסכם זה"

הנה אנו רואים כי ההסכם, מן הסתם ובאופן הגיוני צופה אפשרות של הפסקת מתן השירותים על ידי עוה"ד לרשות, בין אם מדובר בהפסקה בתיק מסויים אגב המשך מתן שירותים משפטיים ובין אם מדובר בהחזרת תיקים גורפת והפסקת הענקת שירותים משפטיים.

כלומר, בנוסף לאמור בסעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשות, כאן נקבע המנגנון לסיום הכולל של היחסים המשפטיים בין כונס הנכסים ללקוחה ולפיו יבוצע תשלום השכר לעוה"ד בתיקים אשר בהם לא הסתיים הטיפול והם הוחזרו לרשות בין אם על פי בקשתה ובין אם מכל סיבה שהיא, ובדיוק באופן שנקבע בסעיף 12 לנספח ב' להסכם ותוך הפנייה אליו.

ויודגש, בכל התיקים, בהם פעל הנאשם ככונס נכסים בפיקוח רשם ההוצאה לפועל, הרי שבתיקים אלו שימש הנאשם כידו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל ולפיכך רשאי הוא לפנות אל הרשם ולעתור לפסיקת שכרו ולתשלומו מהרשות וזאת עקב היותה זוכה בתיק אשר הורתה מסיבותיה שלה על סגירת התיק. כאמור הנאשם לא פנה במהלך מתן השירות המ/שפטי ללקוחו בבקשה לרשם ההוצאה לפועל כנגד לקוחתו כי משמעות הדבר הייתה שבירת האמון שביחסי עו"ד ולקוח ולמעשה הפסקת יחסי עו"ד ולקוח.

8. נקודה נוספת הראויה לבירור משפטי הינו היחס בין הנאשם לכספים אשר היו מצויים בקופת הכינוס ובהתייחס למעמדם של החייבים בתיקים. ועד כמה רשאי היה הנאשם לעשות שימוש בכספים שבקופת הכינוס לכיסוי הוצאותיו.(הכול כמובן כנגד חשבונית מס כדין כפי שנעשה).

בהקשר לכך יצוין כי משמומש נכס על ידי הכונס הרי שהכספים הוכנסו ל"לפול" של קופת הכינוס, וזאת עם תיעוד חשבונאי מלא (חשבוניות) והפקדה בחשבון הבנק של הכינוס וכל האסמכתאות הנדרשות, ועל כן משנסתיימו ההליכים בתיק המימוש (דיווח על עסקת המקרקעין, השגה על תשלום המס אם נדרשה,פנייה לנושים, בקשה לחלוקת תמורה) הועברה יתרת המימוש בצירוף פירותיה אל הרשות.

כך היה עד תחילת שנת 2011 וכאשר נתבקש כונס הנכסים ליתן דוח מפורט על למעלה מ-200 תיקי הוצל"פ אשר בהם מומשו הנכסים על ידו בתיקים אלו. הדוח האמור שניתן הינו "מאלף" (במלוא הצניעות המתבקשת) ומצביע על עבודה משפטית, לעילא ולעילא אשר בוצעה בתיקים אלו לרבות עבודת הנהלת חשבונות של משרדו של הכונס וברמת דיוק של עשירית האגורה והכול עם צירוף של כל האסמכתאות הבנקאיות הנדרשות.

ואולם, כפי שצוין בכתב התשובה, משהתמד האחראי בדרך פעולה של סגירת תיקים שלא כדין ומחיקת חובות משיקולים זרים, אגב ריקון קופת הכינוס, וחמור מכך ריקון קופת משרדו של הכונס ואי תשלום שכרו בניגוד להסכם, הרי שבתחילת 2011 נאלץ הנאשם להודיע ללקוחתו שאינו מוכן לסגור תיק נוסף ללא תשלום מלוא שכרו שכן באופן הפעולה האמור יגיע חשבון הכינוס לחדלות פירעון וכפי שאכן קרה. למצער וכפי שצפה , בהודעתו זו נתן הנאשם את האות למנהל הגבייה ברשות המיסים- זאב פורת לצאת למסע נקם וחיסול משרדו של הנאשם שכן הכיצד מעז עו"ד אחד מיני רבים למנוע מימנו להמשיך בשגרת יומו ובפעולה של מחיקת חובות לחייבים ולרבות שכר הכונס. הממונה על הגבייה כלל לא התחשב בעובדה כי הסכם ההתקשרות מטיל חובות לא רק על הכונס אלא  גם על הרשות כנוטלת השירות המשפטי והיא החובה לשלם את שכרו של הכונס ולפעול בתום לב.

9.נקודה נוספת הראויה לדיון הינו מעמדו של כונס הנכסים מבחינה משפטית, ביחס לחייב כלשהו אשר נכסו מומש אגב העברת התמורה לחשבון הכינוס ובהתייחס למעמדה של הרשות כנושה מובטחת הזכאית על פי דין לממש את הנכס לצורך גביית החוב המגיע לה.

מהו אם כן המעמד המשפטי של "משולש זה"- רשות, כונס, חייב.

לעניין זה יש לפנות להוראות חוק המשכון, תשכ"ז- 1967, אשר כידוע חל על מימוש משכון/משכנתא כערובה לחיוב. ראשית יש לבחון את מערכת היחסים ,קרי הזכויות והחובות שבין החייב בעל הנכס לבין הרשות, הנושה על פי דין.

קובע סעיף 9 לחוק המשכון כי משכון שמומש (או "הופקע") הרי שלחייב עומדת זכות כלפי הנושה בגין התמורה כדלקמן:

" חילופי המשכון

9.    (א)  אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול המשכון על הזכות האמורה.

           (ב)  נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור בסעיף קטן (א), יחול המשכון על מה שניתן במימושה של הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של הזכות דינו כאמור בסעיף 22 "

הנה כי כן, הסעיף מפנה, במקרה של מימוש הנכס, ולעניין בחינת היחסים שבין הנושה לבין החייב, אל סעיף 22 הקובע כדלקמן:

" פרעון מוקדם של המשכון

22.   סכום שקיבל הנושה לפני המועד לקיום החיוב מתוך מימוש לפי סעיפים 20 או 21 ייזקף על חשבון החיוב, אם אין בין הצדדים הסכם אחר לענין זה."

כלומר הסעיף קובע כי התמורה בגין המימוש נזקפת מבחינת היחסים שבין הרשות לחייב על חשבון החוב.

ומה לגבי מעמדו של הכונס על פי החוק ומעמד היחסים שבין הכונס לרשות .

לעניין מעמדו של כונס נכסים, קובע החוק כי מעמדו הינו מעמד של נושה . כך קובע סעיף 24 לחוק המשכון כדלקמן:

" הגדרות

24.   לענין חוק זה –

           "החייב", חוץ מן האמור בסעיף 14 – לרבות בעל נכס שמושכן כערובה לחיובו של אדם אחר;

           "נושים אחרים של החייב" – לרבות הנאמן בפשיטת רגל של החייב, ואם היה החייב תאגיד בפירוק – המפרק;

דהיינו מפרק או נאמן הם רק דוגמה ("לרבות") ומעמדו של כונס נכסים לנכס, מנהל מיוחד וכד'  ברור שכלול בסעיף.

לעניין המערכת ההסכמית, שבין שני הנושים האלו, קרי בין הכונס- הנושה, לבין הרשות- הנושה, שולחתו של הכונס, קובע סעיף 10 לחוק המשכון כי הכונס ("השומר" כלשונו בסעיף זה) רשאי להשתמש בתמורת המימוש ופירותיה וזאת אם הוסמך לכך בהסכם ביניהם (במקרה של מימוש שיעבוד על פי דין מעמדו של הנושה על פי דין כמעמדו של החייב). וכך קובע סעיף 10 לחוק:

" הנאה מהמשכון ומפירותיו

10.   (א)  הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב (לשניהם ייקרא להלן – המחזיק), לא יהיה המחזיק רשאי להשתמש במשכון או לזכות בפירותיו, אלא אם הרשה זאת החייב בהסכם המישכון או לאחר מכן."

ומכאן, מכיוון שבהסכם ההתקשרות הוסמך הכונס לבצע את כל הנדרש לצורך מימוש הנכס כדלקמן:

"והואיל: ועורך הדין מעוניין לבצע את פעולות המימוש והאגף מעוניין למסור לעורך הדין את ביצוע פעולות המימוש לגבי תיקי החייבים אשר יועברו לטיפולו של עורך הדין על פי הוראות הסכם זה"

דהיינו עורך הדין הוסמך על ידי לקוחתו, בעלת השיעבוד על המקרקעין, לבצע את כל פעולות המימוש, ובכלל זה כמובן גביית הוצאות הכינוס, והכול "לפי הוראות הסכם זה".

ומכיוון שסעיף 10 א' להסכם ההתקשרות מפנה את הכונס להוראות החוק ובכללן, חוק הנאמנות והוראות סעיף 8 שלו הקובעות כי "הנאמן זכאי לשיפוי מתוך כספי הנאמנות על הוצאות סבירות שהוציא עקב מילוי תפקידיו".(ראה לעיל) הרי שמכאן הוסמך הכונס, על ידי לקוחתו לבצע תשלום של ההוצאות הסבירות שהוציא עקב מילוי תפקידו.

ויודגש, פעולותיו החשבונאיות של הכונס והוצאת חשבוניות מס כדין נבדקו בדיקת שתי וערב ובחקירה קפדנית של אלפי חשבוניות שהוצאו בשנים 2005-2011 כל זאת על ידי החוקר אורן צפי, ותוך סיוע של הנאשם ובתומה של החקירה הנ"ל אמר החוקר לנאשם כי טרם ניתקל בתיק של נישום אשר סכום החשבוניות שהוציא הנישום עולה על סכום ההפקדות בבנקים. (ועל זה נאמר כבר כי אם רוצים "להפליל מישהו" על מנת למלט פקיד בכיר מלתת את הדין על מעשיו אפילו מטאטא יורד)

10.ניסיונה של התביעה, ליטול את העובדות העגומות של פרשת מעילה רבתי זו של המשנה למנהל רשות המיסים, ולנסות להסתיר את מעשי המעילה והבזיזה של כספי המדינה ושל קופת הכינוס על ידי פקיד בכיר זה אשר נעשו במשך שנים ארוכות, באין ספור של תיקים, ולרבות הפרת התחיבויותיה הבסיסיות של הרשות על פי הסכם ההתקשרות לתשלום שכרו של הכונס, והכול בדרך של טפילת האשמות שווא של גניבה ומעילה על ידי מי שהיה קורבן למעילה ומימן מידי חודש בחודשו את קופת הכינוס ומבלי שהרוויח אגורה וזאת לאורך כל תקופת עבודתו של האחראי על הגבייה (2005-2011), הרי שזהו לכשעצמו מעשה נבלה אשר בכל מדינת חוק, פקיד גבייה אשר היה פועל כאמור ובשיתוף פרקליט שאחראי על "תפירת" כתב אישום כזה, היו צריכים לתת את הדין על כך ובמלוא החומרה.

 למצער, הן רשות המיסים והן פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב הפכו לשטח "מפורז" אשר שלטון החוק לא חל עליהם והם רואים עצמם חופשיים לעשות ככול העולה על רוחם.

הנאשם יציין בסיפוק מה, כי לאחרונה, "ירד האסימון" לגורמים הרלוונטים בממשלת ישראל, לגבי "מעלליו" של האחראי על הגבייה, וביום 29/12/2015 הוא הוחלף בתפקידו "כממונה על הגבייה" במדינת ישראל (תפקיד מעין שיפוטי), וזאת על על אף שמינויו  אשר פורסם ביום 17/04/2013 היה אמור להיות עד למועד פרישתו. (העתק הפרסום על מינויו והעתק הפרסום על מינוי מחליפתו מצורפים ומסומנים בהתאמה באותיות ב/1 ו-ב/2)

11. זאת ועוד נסיונו של הפרקליט בתיק זה לקבל מהנאשם אישור לחשבונות הכינוס ב-51 תיקים מתוך 1400 תיקים וכאילו על מנת לאשר את תיאוריית הגניבה שנבנתה בכתב האישום, הינה פסולה.

על מנת להפיס את דעתו של בית המשפט הנכבד יצוין כי גם הפירוט הכספי שהובא בהתייחס ל-51 התיקים, הינו רשלני ואינו משקף את המציאות הכספית וכך כבר בתיק הראשון (א.ד.פ.א) היתרה הכספית בקופה אינה בסך 359,785 ₪ אלא בסך של כ- 150,000₪ כפי שיוכח ,אם יהיה צורך בכך על ידי הנאשם.

זאת ועוד, עד כמה "עקומה" דרך המחשבה של "תפירת התיק" למבקש תעיד העובדה שב-51 התיקים הנ"ל שהובאו בכתב האישום שכר הטרחה הכולל אשר נפסק בכולם יחד הינו בסך של 1,647,021₪ (כך מצויין בכתב האישום). האם הסכום האמור נועד לממן את הטיפול המשפטי בעוד חמש מאות תיקים אשר טופלו במקביל לתיקים אלו ואשר בהם לא שולם שכר הטרחה?!

שאם תאמר כן הרי שבסה"כ בחמש מאות וחמישים ואחד התיקים האמורים (51 תיקים המנויים בכתב האישום+ 500 תיקים אשר בהם נתבקשה הסגירה ולא שולם השכר) הרי שהשכר לכל תיק הינו בסך של 2989 ₪. (2989ש"ח=1,647,021:551ש"ח ). ואם תאמר כן הרי שתחשיב זה הינו מנוגד לקביעת רשם ההוצאה לפועל אשר פסק בכל אחד מ-51 התיקים הנ"ל סכומים אחרים וגבוהים יותר כמצוין בכתב האישום (תיק מס' 1 =36,888 ₪, תיק מס' 2 =18,155 ₪.תיק מס' 3=145,000 ₪ וכו').

הנאשם יציין, כי מכיוון שבעת התפטרותו של הנאשם מייצוג הרשות בפברואר 2012, ממילא נשבר האמון שבין עו"ד ללקוח ובנסיבות אלו , כפי שציין הנאשם בתשובה הראשונה לכתב האישום הוא החל לפעול לפנייה אל רשם ההוצאה לפועל לגביית מלוא השכר המגיע לו עבור עבודתו ואשר באופן משוער עולה על הסך של כ-55 מיליון ₪.

זאת ועוד, אם בית המשפט הנכבד, יתיר לתביעה להמשיך בהליכים על פי כתב אישום זה חרף טענותיו המקדמיות של הנאשם, כי אז מראש, מבקש הנאשם להקצות כבר לשני עדי התביעה הראשונים עליהם הודיע לנאשם הפרקליט (ליאור בר חן-חוקר  ונטלי גלס- רשות האכיפה והגבייה), כ-150 ימי הוכחות לצורך חקירה נגדית וזאת על מנת שהנאשם יוכל להוכיח את השיקול הזר אשר היה מעורב בכל תיק ותיק מממאות התיקים שסגירתם נדרשה, ואשר בהם נתבקש הכונס לא לממש את הנכס נשוא התיק, וממילא לא נגבתה תמורת המכר לקופת הכינוס למרות האפשרות לעשות כן, וכמו כן האופן בו התחמקה הרשות מלשלם לכונס את שכרו. כל אלו הם שהביאו לריקון קופת הכינוס והבאתה לשוקת שבורה ולא כונס הנכסים בהתנהגותו האצילית כקצין בית המשפט.

                                                                       ----------------------------------

                                                                      דוד לוי , עו"ד - הנאשם 

איך רשות המיסים והפרקליטות במדינת ישראל "תופרות כתב אישום" לאזרח תמים- שלב אחרי שלב?

האם יתכן שרשות המיסים בישראל ביחד עם הפרקליטות יתפרו כתב אישום לאזרח תמיםבמדינה על לא עוול בכפו?

האם יתכן ששלטון החוק במדינת ישראל שווק חיים לגמרי?

האם יתכן שברוני הפשע במדינת ישראל הינם פקידים בכירים ברשות המיסים ובפרקליטות?

האם יתכן שהפקידות הבכירה ברשות המיסים מנהלת את קופת המדינה כאילו הייתה קופתם הפרטית האישית?

האם יתכן שהפרקליטות במדינת ישראל מתנהלת באופן של משטרים אפלים מההסטוריה הקרובה והרחוקה?

את התשובות לכל השאלות הללו ,או לפחות לחלקן תוכלו למצוא בתשובה לכתב האישום אשר הוגשה היום על ידי לבית המשפט המחוזי.

ולמי שעדיין חכך בדעתו לגבי התשובות לשאלות הנכבדות שפורטו לעיל, הוא יוכל להגיע למסקנות מבוססות לאחר עיון בתשובה לכתב האישום. סיבות לשמחה ו/או
לקורת רוח לא תמצאו כאן, מנגד יתכן ותתחילו לשמוע את קולות החורבן של קריסתו והתמוטטותו של שלטון החוק במדינת ישראל.

בבית המשפט המחוזי                              ת"פ 42814-10-14

בלוד                                                    בפני כב' השופטת ד.

                                                          מהרשק- מרום.

הנאשם:     עו"ד  דוד לוי- ת.ז. 053366258

       מרחוב ההסתדרות 25, רעננה.

       טל:09-7725369  פקס:09-7725045

              ---נגד---

המאשימה: פרקליטות מיסוי וכלכלה תל-אביב

     בית קרדן-תל אביב.

תשובה לכתב האשום

1.    הנאשם מתכבד לתן תשובתו לכתב האישום. הנאשם יציין כי הגיש תשובה אשר אורכה זהה לאורך כתב האישום, ועל דרך הצמצום המרבי, ועל כן עותר הוא אל בית המשפט הנכבד לקבלה באורך האמור.

2.    הנאשם הינו חבר לשכת עוה"ד בישראל. הנאשם ייצג את רשות המיסים משנת 1995 ועד חודש פברואר 2012 (עת הודיע על התפטרותו) בהליכי גביית חוב מחייבי אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בעלי נכסי נדל"ן ובהמשך מחייבים כאמור של רשות המיסים.

3.    אין זה נכון כי ייצוג אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ובהמשך ייצוג רשות המיסים (להלן "רשויות המס") נעשה על פי חוק ההוצאה לפועל. ייצוג רשויות המס נעשה  על פי הסמכת הנאשם ככונס נכסים בהסכם ההתקשרות מכוח פקודת המיסים גבייה (סעיפים 8 ו-12ז) ועל פי ייפוי כוח אשר הוענק לנאשם מאת היועץ המשפטי לממשלה.(העתק שני הסכמי ההתקשרות על נספחיהם מצורפים ומסומנים באותיות א' ו-ב' והעתק שניים מתוך ייפויי כוח אשר הועברו לנאשם מעת לעת מצורפים ומסומנים באותיות ג' ו-ד').

4.    הנאשם היה זכאי לבחור על פי הסכמי ההתקשרות אם לממש את נכסי החייבים בהתאם לסעיף 8ו/או 12ז לפקודת המיסים גבייה ו/או בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. בחלק מן התיקים פעל הנאשם ככונס נכסים מתוקף מינוי פקודת המיסים גבייה ובחלק אחר פעל על פי חוק ההוצאה לפועל כאשר בתיקי ההוצאה לפועל עתר הנאשם למינויו ככונס נכסים על פי חוק ההוצאה לפועל. כך או כך, לא היה בבחירת מסגרת המימוש והפיקוח כדי לבטל את התחייבויות וזכויות הצדדים זה כלפי זה כפי שנקבעו בהסכמי ההתקשרות נספחים א' ו-ב' לעיל ואשר חלו על כלל התיקים.

5.זאת ועוד בהתאם לסעיף 10 (ה) להסכם ההתקשרות (נספח ב' לעיל) התחייב הנאשם "לבצע את פעולות המימוש בתיקים אשר ימסרו לו על ידי האחראי בזהירות ובנאמנות כלפי האגף, באחריות, מיומנות, יעילות ובמסירות ולפעול בהתאם להוראות כל דין ולהנחיות האחראי כפי שתימסרנה לו מעת לעת"

5.1.עד חודש יולי 2004 שימש בתפקיד מנהל הגביה עו"ד רועי מקוב אשר היה דוגמא למשרת ציבור נאמן ואמין. בחודש ספטמבר 2004 עם איחוד אגפי מע"מ ומס הכנסה מונה ה"ה זאב פורת למנהל הגבייה ולמצער מייד עם כניסתו לתפקיד החל לפעול באופן פעולה המנוגד לחוק ובניגוד לטוהר המידות כפי שמבקר המדינה הגדיר את פעולותיו מחודש נובמבר 2004 בדוח מס 62 ב מיום 06/05/2012 (העתק דוח המבקר מצ"ב ומסומן באות ה/1)

6. דע עקא, הנאשם מצידו פעל בטיפולו המשפטי בתיקים בזהירות ,במיומנות בנאמנות , במסירות וביעילות ובהתאם להוראות הסכם ההתקשרות ועל פי הדין, ואולם למצער ההוראות שקיבל הנאשם מעת לעת מהאחראי כמובנו בהסכם (זאב פורת ו/או שלוחיו), ופעולותיו של זה, היו בניגוד לדין, בניגוד להסכם ההתקשרות, תוך מעילה באמון המדינה אשר הן הנאשם והן האחראי מחויבים כלפיה במסגרת תפקידם.

במסגרת פעולתיו אלו של האחראי- המשנה למנהל רשות המיסים , זאב פורת,בוצעו פעולות וניתנו הוראות אשר תוצאתן הייתה ריקון קופת הכינוס עליה היה מופקד הנאשם ולמצער אף ריקון קופת משרדו של הנאשם וגרימת נזקים חמורים הן כספיים והן נזקי מוניטין והכול עקב מעשים חמורים של מעילה באמון המדינה בניגוד לדין, פעולות בניגוד להסכם ובניגוד לחובת תום הלב אשר חלה על כל מערכת הסכמית שהיא בהתאם לדין.

7.שני סוגי הפרה עיקריים של הוראות הסכם ההתקשרות והחוק ביצע האחראי כמובנו בסעיף 10 (ה) וסעיף 2 להסכם ההתקשרות נספח ב' לעיל, ואשר בפועל היה הממונה על הגבייה ומנהל מחלקת הגבייה –זאב פורת.(להלן "האחראי" ו/או "זאב פורת")

א) קבוצה ראשונה של תיקים אשר בהם גרם האחראי לנזק חמור בגין מעילה ו/או הפרת התחייבות המדינה ו/או גרם הפרת הסכם,  כמפורט לעיל הייתה קבוצת תיקי חייבים אשר טופלו על ידי הנאשם תקופות בלתי מוגדרות, בדרך כלל מספר שנות עבודה בכל תיק, ותוך כדי הטיפול נדרש הנאשם, להפסיק את ההליכים בטרם גביית החוב (להלן "תיקי הסגירה").  וקבוצה שנייה הייתה מחיקת חובות והסדרי פשרה מפליגים אל אף בהיו לחייב נכסים ברי מימוש לגביית מלוא החוב.

הקבוצה הראשונה של תיקי הסגירה כללה מאות תיקים. עיון בהליכי סגירת תיקים אלו מעלה תמיהות על התנהלות חמורה ושיקולים זרים לסיבת סגירת התיקים הנ"ל, שמשמעותה הייתה מניעת קופת הכינוס מתמורת המימוש, ואולם לא היה די בכך, והאחראי לא הסתפק בנזקים אלו למדינה אלא בניגוד להוראות סעיף 12  לנספח משנה ב' של הסכם ההתקשרות (נספח ב') לעיל אשר מצווה על תשלום שכר הטרחה המשפטי במקרה של הוראה "להפסקת הליך הכינוס מכל סבה שהיא", הרי שהאחראי התעלם במפגיע מהוראה זו וסירב באופן שיטתי להעביר לנאשם את שכרו במאות תיקים אלו.

לצורך דוגמה והמחשה בלבד יצרף הנאשם תיק הוצאה לפועל אחד אשר נבחר באופן מקרי לחלוטין (אשר כמותו יש מאות כאמור)  שמספרו 17-05876-02-0 (מבוא עוז בניה) אשר מסומן כנספח ה/2', ואשר בו טיפל הנאשם מאז חודש פברואר 2002 ועד חודש אפריל 2007 עת נתבקש על ידי נציגת האחראי להפסיק את הטיפול בגביית החוב למרות מתן חוות דעתו המשפטית באותו מועד כי מדובר בחברה חייבת עבריינית(החייבת בתיק) אשר מכרה את הנכס נשוא הכינוס(דירת פנטהאוז) תוך אי תשלום מס אשר חל על הנכס (מס רכישה ורכוש) וכאשר הרוכשת של הנכס, לא טרחה כלל לדווח על הרכישה כדין וממילא לא שילמה אף היא את מס הרכישה הנדרש. חובה של החברה במועד פתיחת התיק היה חצי מיליון ש"ח וחובה של הרוכשת לא היה ידוע לנאשם שכן תשובת האחראי ו/או מי מטעמו הייתה שעקב חלוף 18 שנה ממועד ביצוע העבירות והעלמת המיסים על ידי החברה המוכרת ועל ידי הרוכשת הרי שאין צורך להמשיך בהליכי הגבייה. מיותר לציין כי תיק דומה הועבר לטיפולו של הנאשם גם לאחר תשע עשרה שנה והנאשם גבה את החוב במלואו(ראה הודעת נציגת האחראי - נספח 51 של תיק ההוצל"פ נספח ה' לעיל).

ואולם כאמור חומרת הדברים באופן פעולת האחראי "בתיקי הסגירה" הייתה לא רק במעילה בכספי המדינה אלא בהפרת הסכם ההתקשרות עם הנאשם, מניעת מימוש הנכסים לצורך הכנסת התמורה לקופת הכינוס, ואף חמור מכך  סירוב להעביר לנאשם את שכרו בגין עבודתו ככונס נכסים בחמש שנות עבודתו בתיק זה.(כאמור בכל תיק שנסגר מתוך אותם מאות תיקים תקופת הטיפול הייתה אחרת).(בית המשפט הנכבד מופנה לנספח 52 של נספח ה/2' לעיל שהינו מכתב הדרישה של הנאשם לתשלום שכרו ולתשובת נציג האחראי(נספח53) המסרב לבצע את התשלום בנימוקים שלא ממין העניין.

הנאשם מתכבד לצרף לצורך המחשה בלבד רשימה של 21 תיקים בלבד שנסגרו מתוך רשימה של מאות תיקים הכלולים בקבוצת התיקים שנסגרו באופן האמור ואשר תמורת הכינוס בהן לא הועברה לחשבון הכינוס עקב הוראה של האחראי לחדול מהליכי המימוש וכל זאת תוך סירוב לשלם את שכרו של הנאשם העולה רק ב-21 תיקים אלא לסכום משוער ועל דרך  החישוב הנמוך (שכ"ט ראשוני בלבד) לסך של 2,929,317 ש"ח(העתק רשימת התיקים מצורף ומסומן באות ו).

רק לשם סיבור האוזן, וכדי להבין את היקף המעילה והגניבה מהנאשם יצוין כי החישוב הממוצע של שכה"ט לתיק אחד מתוך הרשימה של ה-21 התיקים הללו שנסגרו הוא 139,491 ₪. ואם נכפיל סכום זה בארבע מאות תיקים שנסגרו (ושוב על דרך הערכה הזעירה של כמות התיקים שנסגרו) הרי שמדובר באי תשלום של 55,796,512 ₪ אשר היו צריכים להשתלם לנאשם על פי דין אך נגנבו ממנו. (תלונות למשטרה הוגשו כמובן כפי שיפורט להלן).

כדי להבין את המניע לפעולה לא חוקית ושיטתית זו של האחראי נביא להלן את נוסחו המדויק של הסעיף האמור, (סעיף 12 לנספח ב' להסכם ההתקשרות נספח ב' לעיל) הקובע כדלקמן:

"12. היה והליך כינוס הנכסים על ידי עו"ד הופסק מכל סיבה שהיא, לפני שהתמורה בגין מימוש הנכס התקבלה על ידו- יקבע נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ומנהל אגף המכס ומע"מ והחשב את שיעור שכר טרחת עו"ד, על פי היקף העבודה שבוצעה יחסית להיקף העבודה שנותרה לביצוע."

כפי שאנו רואים, הסעיף קובע קטגורית את זכותו של הנאשם לתשלום שכר טרחתו. מטרת הסעיף הנ"ל אינה רק להבטיח את שכרו הראוי של עוה"ד אלא לייצר מנגנון ביקורת של מנהל רשות המיסים, מנהל אגף המכס ומע"מ וחשב האגף על הפסקת הליכי הגבייה בתיקי חייבים. כאשר נדרשים בעלי התפקיד הבכירים הנ"ל לאשר את שכרו של הכונס, ממילא ישאלו השאלות לפשר פעולת סגירת התיק, ההצדקה לכך והסיבה לאי חיובו של הנישום בהוצאות הטיפול המשפטי והחלתם על הרשות, כפי שקובעות "תקנות המיסים (גביה)(קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה, התשנ"ג-1993" בסעיף קטן (4) ואשר סעיף 7 לנספח ב' הנ"ל מפנה אליהן במקרה של פשרה, כדלקמן:

" (4) הוצאות הכרוכות במכירת המעוקלים או בניסיון למכירתם"

כאמור על מנת להימנע מביקורת ושקיפות של פעולותיו על ידי המנגנון הקבוע בסעיף 12 הנ"ל פעל האחראי למנוע תשלום שכרו של כונס הנכסים, באופן גורף ושיטתי, בכל מאות התיקים אשר ביקש את סגירתם.

רק בימים אלו, לאחר שהנאשם עמד מאז פנה למשטרה בחודש יולי 2011 תחת התקפה של מעשי התעמרות והטרדה חמורים כפי שיפורטו בבקשה לביטול כתב האישום מתוקף הגנה מן הצדק, התפנה הנאשם לעתור בתיק ההוצל"פ הנ"ל (לפני כחודש)  לרשם ההוצאה לפועל ולבית המשפט בדרישה לתשלום שכרו בסך של 73,681 ש"ח(תיק בר"ע 47340-216 בימ"ש שלום כ"ס). הנאשם מעריך כי בקרוב תינתן החלטה בתיק זה, ובכוונת הנאשם לעתור לתשלום שכרו במאות תיקי הסגירה אשר שכרו של הנאשם עולה באופן משוער ועל דרך הצמצום כפי שפורט להלן לסך של כ- חמישים וחמישה מיליון ש"ח.

ויודגש, כי עובר לסירוב האחראי לשלם לנאשם את שכרו בשנת 2007 העדיף הנאשם שלא ליצור משבר אמון בינו לבין לקוחו על ידי פנייה לבית משפט כנגד לקוחו שכן בטיפולו היו כ-1,400 תיקים ו- 90% מהיקף עבודת משרדו התבססה על לקוח זה, ובין הנאשם לאחראי היו יחסי תלות באופן שהנאשם היה תלוי בהזרמת עבודה אליו מהאחראי, ולפיכך לא רצה הנאשם להתעמת עם לקוחו, לפחות לא בשלב זה.

יצוין כי הנאשם קיווה שהתנהלות זו של האחראי תצטמצם בעתיד, והנאשם יוכל בבוא העת לקבל את השכר המגיע לו שהרי מדובר בייצוג המדינה אשר נוהגת לכבד הסכמים.

 כן יצוין כי בצוק העיתים ועקב אי העברת השכר אשר אמור היה לשמש לצורך כיסוי הוצאותיו המשפטיות והמשרדיות של הנאשם בלקוחו, נאלץ הנאשם בשנים 2005-2011 להעביר 12,716,421 ₪ מכספו הפרטי ומתוך הכנסותיו מלקוחות אחרים לחשבון משרדו וזאת על מנת לממן את הוצאות הטיפול המשפטי בתיקי רשויות המס (ברור שמעשה זה מוכיח כי לא היה בכוונתו של הנאשם לוותר על שכרו אחרת לא היה מממן את לקוחתו). ויודגש, בתקופה זו לא זכה הנאשם להרוויח מלקוחתו אפילו לא אגורה שחוקה אלא ההפך. ולפיכך לא המדינה הייתה קורבן למעילה מצד הנאשם אלא הנאשם היה קורבן למעילה מצד האחראי והמדינה רק נהנתה מן ההפקר ומהזרמת הכספים שביצע הנאשם לצורך מימון הטיפול בתיקיה, וכמובן סבלה נזקים במאות מיליוני ₪ ואף מיליארדים שהאחראי הסב לה.

בתחילת 2011, כאשר נוכח הנאשם כי, תקוותיו התבדו והאחראי ממשיך ביתר שאת בסגירת תיקים ללא תשלום, כי אז הבין הנאשם כי אם ימשיך באופן האמור יגיע לשוקת שבורה, ולכן הוא הודיע באחד התיקים אשר טיפל בו באותה עת כי אינו מוכן לסגור את התיק אגב מחיקת 90% משכרו כפי שנתבקש. לנאשם היה ברור כי בסירוב זה לסגירת התיק הוא ימצא את עצמו ב"במלחמה" מול האחראי על הגבייה אשר יעשה כל אשר לאל ידו כדי לפגוע בו  ובמשרדו. יחד עם זאת הנאשם הבין כי יש מצבים בחיים בהם יש ליטול אחריות אף אם התוצאות יהיו איבוד חופש הפעולה ואזור הנוחות.

יצוין כי עד לאותו מועד הצליח הנאשם באמצעות הזרמת כספיו וכל חסכונותיו, לטובת המימון המשפטי של תיקי המדינה, לשמור על רמת טיפול משפטית, וכספית מושלמת בתיקי ההוצל"פ וזאת ניתן לראות מדוח תיקי ההוצאה לפועל אשר הנאשם נדרש ליתן באפריל 2011 לגבי למעלה ממאתיים תיקי הוצאה לפועל אשר הטיפול בהם הסתיים.דוח זה שיקף עבודה משפטית לעילא ולעילא  והנהלת חשבונות מדוייקת על האגורה. ואולם לנאשם היה ברור כי באופן הפעולה העברייני של האחראי הוא יגיע מהר מאוד לשוקת שבורה ולריקון מוחלט של קופת הכינוס כפי שאכן קרה בפועל ולכן סירב הנאשם בתחילת שנת 2011 להמשיך ולפעול באופן האמור גם אם מדובר ביציאה לקרב אל מול לקוחתו ואל מול "רשות מיסים מושחתת" אשר אופן פעולה עברייני מנחה אותה.

8. הנאשם לא העלה על דעתו שכבר בסוף שנת 2007 החלה התוכנית של "הפתרון הסופי" לגביו על ידי האחראי, דהיינו תכנית ל"חיסול ומיטוט משרדו" שכן כבר אז היה ברור לאחראי- זאב פורת שעומק והיקף מעילותיו הכספיות בכספי המדינה ובקופת הכינוס שנעשו על ידו הינו עצום ורב ועל כן הדרך להימנע מלתת את הדין על כך היא הכנת הקרקע לחיסולו הכלכלי של הנאשם באופן שימנע ממנו, עמידה על זכויותיו,  ואפילו ימנע ממנו ייצוג משפטי הולם בתיק פלילי אשר ייתפר לו, אשר אותו ידאג האחראי "לתפור" לו בשיתוף רשות האכיפה והגבייה שהוא אחד מקברניטיה בתוקף היותו הממונה על הגביה וכך יהיה ניתן לטאטא מתחת לשטיח את מעילותיו  של האחראי בכספי המדינה, בקופת הכינוס ובקופת משרדו של הנאשם (העתק המינוי של האחראי כממונה על הגבייה מחודש אפריל 2013 מצ"ב מסומן באות ז)

ויודגש, ויובהר כי כל פעולותיו של הנאשם בכספי קופת הכינוס, לרבות שימוש בחלקם לצורך הוצאותיו המשרדיות ככונס נכסים היו בהתאם להוראות ההסכם ובהתאם הדין. למעלה מזאת, יצוין כי בכל תקופת הטיפול בתיקי רשות המיסים 2005-2011 בעת שהאחראי היה זאב פורת הרי שהנאשם לא רק שלא הרוויח אגורה שחוקה מתיקי רשות המיסים אלא ההפך הוא היה הקורבן למעילה שכן מימן מכספיו (12,716,421 ₪) את הטיפול בתיקי רשות המיסים. ומכאן ניתן להבין עד כמה כתב אישום זה הוא מקומם ומהווה אות קלון לפעולותיהן של הרשויות המעורבות (הרשות המתלוננת- רשות האכיפה והגבייה, הרשות החוקרת-המשטרה- והרשות התובעת- הפרקליטות). כל הטענות המשייכות לנאשם גניבה הינן בדיה ושקר במצח נחושה..(העתק ריכוז העברות הכספים שהעביר הנאשם לחשבון משרדו לצורך מימון הטיפול המשפטי בתיקי המדינה והמבוסס על בדיקה פרטנית של דפי חשבון הבנק של משרדו מצ"ב ומסומן באות ח').

9. כאמור לעיל החל מסוף שנת 2007 בוצעו על ידי האחראי על הגבייה פעולות כנגד הנאשם לצורך, חיסולו הכלכלי ועל מנת להכשיר את הקרקע ל"תפירת תיק פלילי כנגדו". הפעולות היו כדלקמן:

9.1. האחראי בתפקידו כממונה על הגבייה דאג להורות לשמוט הכנסות שהגיעו לנאשם מלקוח אחר של הנאשם מנהל מקרקעי ישראל בסך של 10,000-20,000 ₪ מידי חודש וזאת ללא ידיעת הנאשם.(מצורף הדף הראשון של תביעת הנאשם ומבקשתו לסעדים זמניים כנגד מנהל מקרקעי ישראל תיק אזרחי 50058-06-13 אשר הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב ואשר הנאשם לא יכול היה להמשיכה עקב חוסר יכולת לממן את תשלום האגרה מסומן כנספח ט' בעטיין של פעולות ההתעמרות בו על ידי רשות המיסים- ויודגש לנאשם לא היה מעולם בשלושים שנות עבודתו תקלה או מחלוקת כלשהי עם רשות המיסים ו/או בהקשר של תשלום מס)

9.2.הנאשם דאג לשלוח אל משרדו של הנאשם לקוח אשר יפילו בפח ויתבע אותו הן בלשכת עוה"ד והן בבית המשפט. האישום המצוין כסעיף מס' 4 לכתב אישום זה מבוסס על לקוח זה כאשר הסכם ההתקשרות שבין הנאשם לאותו אדם (משה אביטל) נוסח במדויק על פי בקשותיו של אותו לקוח ועיון קצר בו מלמד שמבחינה משפטית מדובר בהזמנת הלקוח לקבל הצעות ורק לאחר אישור ההצעה על ידי הלקוח תתגבש הזכות של הלקוח לקבלת שירות משפטי מהנאשם. משלא הבשיל האירוע להגשת הצעה וממילא זו לא  אושרה על ידי הלקוח הרי שלא התגבשו כלל חובות של הצדדים זה כלפי זה למתן השירות הנקוב בהסכם ולתשלום תמורתו.

למצער הדבר לא הפריע לפרקליטות לנסח סעיף אישום מבלי להציג לנאשם, בכתב או בע"פ, את התלונה אשר הוגשה כנגדו, או את עצם טענת הלקוח הנ"ל ועל מנת שהנאשם יוכל להתייחס לכך ולהדוף את הטענות כנגדו.(העתק הסכם ההתקשרות מצורף וכן מצורפים אף סיכומים בכתב שהגיש הנאשם אל לשכת עוה"ד שם טרח אותו אדם להתלונן בנוסף וזאת על מנת לפגוע במקצועו ובפרנסתו של הנאשם, על לא עוול בכפו כפי שניתן לראות מקריאת הסיכומים בכתב. שני המסמכים מצורפים ומסומנים בהתאמה באותיות י' ו-י"א).

9.3. בנוסף לכל אלו , דאג האחראי להימנע ככול שניתן לשלם את שכרו של הנאשם ומצורף דף ריכוז הכנסות משרדו לשנים 2005-2012 אשר מצביע על הצניחה הדרסטית בהכנסות משרדו מרשויות המס וזאת בשעה שבדרך כלל תיקי כינוס מבשילים לאחר שנים של עבודה ולכן היקף ההכנסות רק הולך וגדל עם השנים. כאמור ההכנסות להן זכאי היה הנאשם ואשר לא הועברו לו בניגוד לדין, על דרך הצמצום כמפורט לעיל מוערכות בסכום של כ-55 מיליון ₪ ובימים אלו כאמור פועל הנאשם לגביית מלוא הכספים המגיעים לו.ויודגש כי בכל תיקי ההוצל"פ כל שנזקק הנאשם הוא לפנות לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיפסוק את שכרו וזאת עקב היות   הנאשם ידו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל אשר למצער נגדעה על ידי פקיד בכיר אשר התייחס לקופת המדינה ולקופת הכינוס כקופתו הקטנה.(העתק הבר"ע אשר הוגשה על ידי הנאשם והחלטת בית המשפט אשר ניתנה בגינה מצורף ומסומן באות י"ג)

9.4. עד כמה כתב האישום דנן היה "כתב אישום תפור" תעיד העובדה שהודעת היידוע נשלחה אל הנאשם (לכתובת שגויה של הנאשם) כבר ביום 17/03/2014 וזאת שעה שבאותה עת היה הנאשם באמצע הליך של חקירה על ידי חוקר רשות המיסים אורן צפי. כך למשל ביום 23/06/2014 נתבקש הנאשם להתייצב לחקירה וכך גם ב-10/07/2014. הכיצד אם כן נשלחה הודעת היידוע בטרם סיום החקירה ובמבלי שהנאשם כלל נתבקש להגיב לאישומים מספר 2 ו-3 שבכתב האישום? האם חומר חקירה המשמש בסיס להחלטה ביום 17/03/2014 להגשת כתב אישום לא אמור לכלול את תגובת הנאשם לשני האישומים הנוספים מס' 2 ומס' 3?! האם דרכה של הפרקליטות הינה ראשית להחליט על הגשת כתב אישום ולאחר מכן לחקור?!

לא זו אף זו, ביום 09/02/2016 כאשר לראשונה נתאפשר לנאשם עיון בחומר החקירה וזאת אחרי אין ספור דרישות במשך כשנה נתברר לנאשם כי חוות דעתו של אורן צפי (החוקר ממס הכנסה) מסוף חודש יולי (תום החקירה ) קובעת כי הנאשם (הנישום כהגדרתו בחוות הדעת) לא גרם שום נזק למדינה ולכן אין להטיל עליו אפילו כופר.

 אלא שלמצער לאחר מספר ימים הושמד המסמך הנ"ל ו/או נעלם ובמקומו צורפה חוו"ד מתוקנת של אורן צפי ממועד של כחצי שנה לפני תום החקירה (דצמבר 2013) ואשר תוכנה הובא לידיעת הנאשם על ידי התובע, ובה מסכם לכאורה אורן צפי את החקירה כולה חרף העובדה שהחקירה באותו מועד טרם נסתיימה כלל. זאת ועוד, בסיכום החקירה המתוקן הנ"ל, לכאורה קובע החוקר כי בתום חקירתו (כאמור דבר שלא היה בפועל באותה עת), כי יש להגיש כנגד הנאשם כתב אישום. והרי המסמך הנ"ל הינו מגוחך שכן בחודש דצמבר 2013 הנאשם לא היה כלל "נאשם" ועל כן אפילו עבודת הזיוף ובידוי הראיה הייתה רשלנית.

הנאשם יציין כי הגיש על כך תלונה במשטרה, ובנוסף הינו ממתין לקבלת נתוני המספרים הקטלוגים של המחשבים מסוג P.H. אשר נמצאו בכליו של רכז החקירות של יחידת יהלום ואשר בית המשפט הנכבד הורה להעביר אליו.אם יתברר כי אכן מדובר באותו מספר קטלוגי של מחשבו האישי של הנאשם כי אז משמעות הדבר שאותו רכז חקירות של יחידת החקירות המובחרת ברשות המיסים פרץ לביתו של הנאשם בחודש פברואר  2013 כאחד העבריינים וללא צו שיפוטי, וזאת סמוך לפני הזמנתו לחקירה כדי לנסות לאסוף ראיות. האם זהו קוד הפעולה של רשויות החוק במדינת ישראל והאם כל אזרח צפוי לפריצה אל ביתו באישון ליל או שזוהי רק מנת חלקו של הנאשם?!

10. עוד יציין הנאשם במסגרת תשובה זו לכתב האישום כי בחודש יולי 2011 כאשר כלו כל הקיצין, פנה ליאח"ה לצורך הגשת תלונה כנגד האחראי- זאב פורת ואולם החוקר  בשם מאיר אשר נפגש עם הנאשם, משום מה, מחוץ למשרדי יאח"ה והנאשם גולל בפניו במשך כשעתיים מעילות במאות מיליוני ₪ אשר ביצע האחראי ואולם תגובתו של הנ"ל, בעל הסמכות והמרות הייתה כי יאח"ה מטפלת רק במקרי מעשי שחיתות אשר בהם יש שטרות בתוך מעטפות ולא במעילות אחרות. מיותר לציין כי מדובר במצג מטעה של בעל מרות שנועד למנוע קבלת תלונה לגבי האחראי. ואי חקירתו של האחראי חרף ניסיון המבקש כאן להגיש תלונה , וחרף תלונה רשמית שהגיש ביום 06/01/2014 וחרף פניות חוזרות ונשנות לפרקליט המדינה , ולראש אגף חקירות במשטרת ישראל, כל אלו מלמדים על "ריקבון שלטון החוק".

דבר לא נעשה על מנת להעמיד לדין את האחראי לנזקי המדינה ולריקון קופת הכינוס ואף לא חקירתו באזהרה של הנ"ל ומכל מקום שום הודעה לא נמסרה לנאשם בתוקף היותו נפגע עבירה כמובנו בחוק, מעבירותיו החמורות של האחראי, וזאת בהתאם לחוק נפגעי עבירה ולחובות החלות על המשיבה על פיו.(העתק פניותיו של הנאשם לפרקליט המדינה ולאח' לרבות תלונה שהוגשה על ידו למשטרה מצורפים ומסומנים באותיות י"ד/1- י"ד/7 )

הנאשם יציין כי בכוונתו לעתור לבית המשפט הנכבד בבקשה לביטול כתב האישום כנגדו וזאת מתוקף הגנה מן הצדק  ובהיות מעשה הגשת כתב האישום כנגדו, אכיפה בררנית,אי העמדה לדין של העבריין האמיתי ואף הימנעות מחקירתו, ונקיטת הליך המונעת משיקול זר ואשר פוטרת שלא כדין את האשם העיקרי והאמיתי במעשי המעילה ולמצער נוטלת את הקורבן של מעשי המעילה כשעיר לעזאזל אשר אמור לשלם את המחיר  ולשמש הסוואה למעשי מעילה של פקיד בכיר ברשות המיסים.

הנאשם יצרף לבקשתו לביטול כתב האישום אף שתי תלונות נוספות על מעשים חמורים שנעשו נגדו בימים האחרונים. האחד ניסיון לחיסולו הפיזי של הנאשם, והשני קשירת קשר למנוע מהנאשם ייצוג משפטי. כל הפעולות הללו אשר ננקטו על ידי האחראי על ביצוע ההסכם, המשותף לכולן הוא לא רק העדר חוק ואימוץ אמצעים אלימים ולא חוקיים אלא החמור ביותר הוא העלמת עין של המשטרה והפרקליטות מהעבריין האמיתי ומעבירותיו, וטיוח הפשעים החמורים האלו.

אי ביטולו של כתב אישום זה,והמשך ההליכים המשפטיים בכתב אישום "תפור זה" הינו הענקת פרס הן למבצע המעילה, הן לרשות הגבייה והאכיפה והן לפרקליטות ועשויה להתפרש כתמיכה ועידוד למעשים חמורים אלו כנגד שלטון החוק, כנגד בית המשפט וכנגד הנאשם.

הנאשם כאמור יגיש בקשה נפרדת מטעמו לביטול כתב האישום מכוח הגנה מן הצדק ויטען לה כטענה מקדמית בטרם פתיחת הדיון.

                                                   -----------------------------------

                                                        דוד לוי, עו"ד - הנאשם