מדינת ישראל- מדמוקרטיה לדיקטטורה טוטליטרית

הקדמה וברכת פרידה

קוראים יקרים,

בשנה האחרונה התכבדתי לכתוב לא מעט פוסטים ומאמרי ביקורת אשר ייסרו את השלטון, על תחלואיו, השחיתות הפושה בו והתפרקותו מערכי חוק ומוסר.

בין יתר הפוסטים, הועלו אף תמיהות על לכתם לעולם בטרם עת של עיתונאים וכותבים שביקרו את השלטון כאמנון דנקנר, מוטי קירשנבוים ויוסי שריד וכן יריבים פוליטים של בכירי השלטון כצפריר רונן, יו"ר סניף הליכוד בעוספיה אסואן אבו חמוד ואחרים.

חשדנו אז, כי למקרי המוות הללו הייתה יד מכוונת. ברור היה אז לכותב שורות אלו שהעלאת תמיהות מסוג זה, במיוחד אם יש בהן קורטוב של אמת, תהפוך אותו למועמד וודאי להימנות על "רשימת החיסול" אם אכן קיימת.

ואכן התברר, כפי שתבינו בעוד מספר שורות, כי כך הם פני הדברים שכן שלטון דיקטטורי בהגדרתו אינו יכול להרשות לעצמו "חופש ביטוי" וחשיפת האמת. האמת כידוע דומה לציפור דרור כאשר כל עוד היא מצויה בכלוב ניתן לשלוט בה אבל מרגע שמפריחים אותה לאוויר החופשי היא נודדת ממחוזות הכלא והשקר אל מחוזות החופש והאמת ואז כבר לא ניתן לשלוט בה.

מה שהיה אז בגדר סברא, התברר לכותב שורות אלו לפני שבועיים וחצי כמציאות חיים הזויה. ביום 02/02/2016 הח"מ גילה כי נחשף בביתו לניסיון הרעלה,כפי הנראה ע"י המשנה למנהל רשות המיסים- זאב פורת.

אמצעי החיסול היה מיתקן שחובר לצינור מים בתוך דירתו של הח"מ. כמובן שהאירוע דווח מיידית למשטרת ישראל, אשר התייחסה ברצינות לתלונה ואף שלחה איש מז"פ לזירת הפשע.

אין ספק שאירוע כגון זה שיקף מבחן אולטימטיבי לדבקות המשטרה בשלטון החוק ובחובותיה לחקירת הפשע ולתפיסת העבריינים. או שמא, דרך פעולת המשטרה תשקף יצירת "פאסדה" של חקירה בלבד וזאת על מנת למלט את הפקיד הבכיר ושלוחיו מאימת הדין.  ולהזכירנו, מדובר בחשד להרעלה (רצח או חבלה חמורה) של אזרח, ע"י רגולטור בכיר במדינה שהיא מדינת חוק לכאורה.

מאז מועד הגשת התלונה במשטרה (02/02/2016) חלפו 17 יום, דבר לא נעשה ונראה כי משטרת ישראל בחרה בדרך של טיוח החקירה ובאופן שהמשטרה מורגלת לפעול בו בשנים האחרונות כחלק בלתי נפרד ממרקם השחיתות השלטונית.

כתוצאה ממעשה ההרעלה הנ"ל, אשר פעל (עד לגילויו) בדירתו של הח"מ, נגרמו לכותב שורות אלו תופעות של איבוד תיאבון מוחלט, בחילות ודימומים. גם בדיקות רפואיות שנעשו לאחר הוצאת המפגע, הראו על שינוי לרעה בפרמטרים גופניים שונים וזאת בשעה שמדובר באדם בריא המתאמן במכון כושר, אימון מאסיבי, שלוש פעמים בשבוע.

זה היה הרגע שכותב שורות אלו הבין שמאבקו בדיקטטורה הטוטליטרית השולטת במדינת ישראל הינו חסר סיכוי וזאת נוכח העובדה ששלטון זה אינו מכבד שום ערך מוגן של מדינת חוק, לרבות הזכות לחיים, והכול על מזבח שרידות שלטונית ובזיזת הקופה הציבורית.

בהיות השלטון בעל אמצעים טכנולוגים בלתי מוגבלים אשר מאפשרים לו לגבור על ארגוני טרור וצבאות אויב, הרי שאזרח שומר חוק, אשר עטו הוא נשקו היחיד, אינו מהווה כוח התנגדות כלשהו כלפי אמצעים מסוג זה של שלטון טוטליטרי.

הח"מ השכיל להבין בימים אלו, כי במצב הנוכחי נותרו לו מספר חודשי חיים לחיות על פני כדור זה וכי עליו להשלים עם כך. בכוונת הח"מ לנצל חודשים אלו כדי לכתוב ספר אשר פרקיו יפורסמו באופן שוטף בבלוג זה וזאת על מנת להותיר "צילום M.R.I " של אופן פעולתו של שלטון מושחת וחולה ועל מנת שבעתיד, ציפור דרור זו, אשר דרך אגב כיום מצונזרת על ידי חסימת דף הפייסבוק של הכותב ואף בלוג זה נחסם באופן תדיר על ידי השלטון, תעוף בעתיד לאוויר החופשי ותנחת על חלונו של כל אזרח ואזרח ותוציא את האמת לאור.

כפי שאמר, הנשיא האמריקאי אברהם לינקולן, "לא ניתן לשקר את כל האנשים כל הזמן" ומכאן שלשקרי השלטון המושחת יש זמן תפוגה.

כך גם, מן הסתם, ללא ספק יתברר עוד בעתיד כי שלטון "נכה רגשית", זה אשר חבר לטייקונים לבזוז את קופת המדינה(והח"מ אומר זאת מידיעתו האישית כב"כ היועץ המשפטי לממשלה),שלטון שעם ישראל כולו נוכח שאינו מקדם צעדי שלום עם שכנינו, תוך הפקרת ביטחונם של אזרחי המדינה.

שלטון זה משתמש ביצירת פחד בטחוני קיומי בקרב הציבור כאמצעי לשליטתו בהמון הנבער אשר מפנה את זעמו לדוקרים הפלשתינאים במקום למנהיגיו אשר במעשיהם מכשירים ומבצרים את התנאים לצמיחתם של הדוקרים הפלשתינאים כפטריות אחרי הגשם.

בספר האמור שפרקיו יפורסמו כאן יכללו הנושאים כדלקמן:

כיצד הפכה הפקידות הבכירה ברשות המיסים למובילת הפשע המאורגן המדינתי הראשון בהיסטוריה?

איך השחיתו הרגולטורים הבכירים את הכלכלה החופשית הישראלית והפכו את מדינת ישראל העשירה למדינה שרוב אזרחיה עניים?

איך הפך שלטון זה את בתי המשפט ללא רלוונטים, ולשלוחיהם, וזאת ללא ידיעתם של השופטים?  

איך השתלט השלטון על הרשתות החברתיות, על אמצעי התקשורת ועל צנעת הפרט (באמצעי סייבר המובילים בעולם) באופן שלא התרחש בשום מקום אחר בעולם, גם לא בצפון קוריאה?

איך מתנהלת "התביעה הכללית של מטה" במקביל ל"תביעה הכללית של מעלה" כאשר השנייה הינה עושה דברה של הראשונה?

איך התנהלו שתי מערכות הבחירות האחרונות כאשר לא רצון הבוחר קבע את התוצאות אלא מרמה והונאה של בעלי עניין?

איך איבד עם ישראל את חירותו לטובת קבוצת אנשים עבריינים, נטולת ערכים, ומגלומנים אשר הביאה את עם ישראל לאובדן החזון הציוני?

איך שולט השלטון באמצעי סייבר בגוגל, מנכה היסטוריה שלילית של עבריינים ומקדם רזומה שלילי לשומרי חוק בעזרת כתבות מפוברקות ומכפישות?

כמילות פרידה מכם חברים, אציין כי בזמן שנותר לי בכוונתי ליהנות מכל יום שאחיה, מהשמש הזורחת, מהשמיים הכחולים, משני ילדיי המדהימים המשרתים בצבא ומרוח החופש ושלטון החוק היוקדת בי.

                                                                

את גופי, יתכן והמדינה בשלל אמצעיה וסריסיה תוכל להכניע ואולם שום מדינה לא תוכל לגבור על הרוח המפעמת בתוכי. רוח זו היא נצחית. היא תרדוף את העבריינים עד לסוף הדורות ותדאג שהצדק ההיסטורי יעשה.

וכך, בסופו של דבר המנהיגים העבריינים של היום, יזרקו ל"פח הזבל" של ההיסטוריה, היכן שמצויים יתר הדיקטטורים של העבר. רוח החופש והדמוקרטיה תמשיך לפעום לנצח בעם ישראל.

שאו ברכה.

דאעש סכנה קיומית לעולם- והעולם מצידו "שקוע" בתפקיד הקורבן במשחק של רולטה רוסית.

האם אנו עלולים להתעורר ביום בהיר אחד, באחת השנים הקרובות ולשמוע בחדשות שעיר מסוימת או מחוז מסוים, על כל תושביו הושמדו על ידי דאעש בנשק גרעיני?

לדעתנו, כפי שהעניינים מתנהלים כיום תסריט כזה יהיה הרבה פחות מפתיע מאשר היה האירוע של הפלת מגדלי התיאומים על ידי ארגון הטרור אל- קעידה.

הסכנה הקיומית לשלום העולם מארגון דאעש נובעת ממספר סיבות. ראשית, האג'נדה של הארגון הינה השתלטות הממלכה האסלאמית על העולם.(האם זה מזכיר לנו את שאיפת הנאצים במאה הקודמת להשתלטות על העולם?).

שנית, ארגון זה לא בוחל בשום אמצעי ועריפת הראשים על ידו הינה רק דוגמית ולצורך המחשה (האם זה מזכיר לנו את השיטות של הפתרון הסופי ואני מתנצל מראש על הפגיעה ברגשות אנשים על ידי העלאת דוגמאות קשות אלו מהעבר?). שלישית השגת נשק גרעיני על ידי ארגוני טרור היא אפשרית היום בשוק החופשי כפי שיוסבר להלן ובמיוחד כאשר מדינה המבודדת מחבר העמים כמו צפון קוריאה הופכת אט אט לספקית אמל"ח גרעיני אולטימטיבי.

והגורם האחרון, ואשר אינו חביב כלל, הוא העובדה שהעולם לא בדיוק ער לסכנות אלו, ולכן מדינה כמו תורכיה כיום מרשה לעצמה לרכוש מארגון דאעש נפט במיליארדי דולרים, כדי ליהנות ממחיר נמוך, וזאת על אף שהיא עצמה מהווה אחת המטרות הראשונות להתפשטות השאיפות הדאעשיות (האם הדבר מזכיר לנו את הסכם ריבנטרופ מולטוב אשר הרוסים חשבו, לפני מלחמת העולם השנייה, שהוא נותן להם תעודת ביטוח מפני השאיפות הנאציות).

הסופר והעיתונאי ויליאם לנגווישה אשר זכה בפרס יוליסס על ספרו "אדמת אמריקה" אשר עסק באסון התאומים, בספרו "הבאזר האטומי- ההתחמשות הגרעינית של המדינות העניות" סוקר את יכולתם של ארגוני טרור להגיע ליכולת של הפעלת נשק גרעיני.

בהקדמה לספר שיצא בעברית בהוצאת "מטר", כותב אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר כי כאשר ג'ורג' טנט- מנהל סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית בשנים 1997-2004 העניק תדרוך לנשיא בוש ולסגן הנשיא צ'ייני, הוא נשאל ע"י סגן הנשיא האם יש לאל קעידה יכולת גרעינית הוא ענה "הערכה המסורתית אומרת שאין להם יכולת כזאת אבל אין ביכולתי להבטיח שהאמצעי אינו בידם".

לצורך השלמת התמונה אנו כאן נטען, כי ככול שמדינות חבר העמים יבודדו וינדו יותר את צפון קוריאה (במקום להתאמץ ולקרבה אל חבר העמים) כך גדלים הסיכויים שמדינה זו תהפוך לספקית נשק גרעיני לארגון כמו דאעש, בבחינת מצא מין את מינו, והאויב שלך הוא האויב שלי.

זאת ועוד, כפי שציין טנט, אכן איננו יודעים האם יש בידי דאעש כבר היום יכולת גרעינית, אבל ההיגיון אומר שגם יש להם יכולת כזו הרי שהיא תופעל רק במועד שבו הארגון יהיה מבוסס הן מבחינה כלכלית והן מבחינה קרקעית, כאשר כיום הוא שוקד במרץ על התפתחות בשני התחומים.

אשר על כן, לעניות דעתנו, הגיע העת שאומות העולם הנאור תתעוררנה, ותפעלנה בנחרצות לאסור בתכלית האיסור בצוע עסקות כלשהן של מדינות או גופים עם דאעש, דהיינו חרם כלכלי מוחלט. ובנוסף לפעול ללא דחוי להשבת צפון קוריאה אל חבר המדינות שכן אין מדובר בעניין של מדיניות אלא בצורך קיומי והישרדותי של העולם החופשי, אשר עדיף שיעשה לפני האסון ולא אחריו.

שירי הילדות שלי

בואי לעולם, כך התברר לי בדיעבד, היה מאורע משמח מאוד למשפחתי המורחבת. הייתי נכד ראשון לסבים והסבתות משני הצדדים, עובדה שגרמה לסובבים אותי להרעיף עלי אהבה אשר אותה נטלתי בשקיקה.

בשנה שנולדתי שרו ה "Platters" את השיר היפהפה "ONLY YOU" ואימי כך התברר לי הקדישה לי אותו בחגיגת ברית המילה שלי כאשר שמה את התקליט להתנגן על הפטפון של אז, ואף התכוונה למילות השיר אשר התנגן ברקע " רק אתה יכול להפוך את העולם לצודק. רק אתה יכול להפוך את החושך לאור ורק אתה יכול למלא את ליבי אהבה." 

כמה יפה ורומנטי שרו את זה אז ה-" Platters"

https://www.youtube.com/watch?v=j5UIi8sgO-k

לאחר שנה, כאשר הייתי כבר ילד בוגר בן שנה התוודעתי לשיר המקסים "בסממוצ'ו" (נשק אותי). זה לא שנהגתי אז להאזין לתוכניות השירים בעריכת שמעון פרנס, אבל כאשר אימי קילחה אותי באמבטיה היא נהגה לשיר לי שיר זה ובמרב הכוונה "נשק אותי, נשק אותי הרבה, כאילו זו הפעם האחרונה הערב. נשק אותי הרבה. אני מפחדת לאבד אותך".

וכך נשמע הביצוע היפה והמרגש של שיר זה על ידי הזמרת Cesaria Evora

https://www.youtube.com/watch?v=LLsg_Lk819s

אלא שהחיים באותן שנים לא היו קלים ואני חשתי זאת על בשרי. כך בכל אופן סיפרה לי אימי. ערב אחד יצאו הוריי לבלות- לרקוד צ'ה צ'ה לקול המנגינה של "בסממוצ'ו" ואכן ריקוד מרהיב השווה צפייה:

https://www.youtube.com/watch?v=r93rA-f0zbo

אלא שכדי להשאיר ילד בן שנה בבית כמובן שהיה צורך בבייביסיטר. בצוק העיתים ומכיוון שלא נמצא ילד או ילדה בני עשר ומעלה, הופקדה דודתי הגדולה ממני רק בשלוש שנים בלבד להיות השמרטף. וכך כאשר חזרו הוריי אחרי הבילוי הם מצאו את בנם שוכב בשקט ובמנוחה. אלא  שהסיבה לכך, לא הייתה שלווה ורוגע אלא העובדה כי נותרתי עם פה פעור ומלא עד גדותיו בבוטנים שדודתי הכניסה לפי בחריצות ובקפדנות במשך שעה ארוכה, כנראה על מנת שאגדל מהר.

בדיעבד הבנתי, שאם דבר זה לא הרג אותי כנראה ששום דבר כבר לא יהרוג אותי על הכוכב הזה. מפתיעה אולי העובדה שלמרות החוויה הקשה אני דווקא עד היום אוהב פיצוחים, אבל כמובן כאשר אני אוכל אותם במידה.

ארבע שנים לאחר מכן, בגיל חמש, יצא אלביס בשירו היפה "It's now or never"  ודומה כי אמצתי את גישתו הגברית שבשיר. באותה עת האישה של חיי הייתה כמובן אימי ועל כן מילות השיר היפהפה, דומה כי הביעו את רחשי ליבי כלפיה "נשקי אותי יקירתי, מחר יהיה מאוחר מידי. זה עכשיו או לעולם לא, אהובך לא יחכה"

כך המלך בשירו האלמותי

https://www.youtube.com/watch?v=QkMVscR5YOo&list=PLRH50GsA7Fq59Xp4g7bRWtC8Ii9vMj1Eb&index=61

ואכן אהובה לא חיכה ובגיל 10 יצאתי כבר לתור אחר אהבתי הראשונה, הילדה הכי יפה בכיתה ונראה היה אז כי אכן איבדתי את חירותי כפי שכתב והלחין ג'ורג' מוסטאקי בשירו היפה La Liberte"". ומכיוון שהביצוע של חווה אלברשטיין לתרגום השיר ע"י יורם טהר לב עולה אפילו על המקור, כך לטעמי בכל אופן, אציג אותו דווקא.

הבנתי אז בוודאות כי "את חירותי שמרתי לי אותך כמו כוכב בסער. את חירותי עזרת לי לעמוד בכל כאב וצער. ולצעוד בדרכי חלומות על קרני הלבנה וללכת ללכת. בגדתי בך חירותי הטובה. אל הכלא פסעתי בצער. אל הכלא החם אשר שמו אהבה נאספתי כמו נער וסוהרת יפה בתנועה רחבה נעלה את השער"

הו כמה יפה שרה חווה אלברשטיין את השיר המקסים הזה:

https://www.youtube.com/watch?v=CBk5MtMxbaA

בגיל 12 במסיבות הסלוניות גיליתי את הסקס. לא להיבהל. לא ממש סקס. משיכה מינית אל בת הזוג איתה רקדתי סלואו צמוד.

אז התוודעתי ללהקת החיפושיות אשר ממש כצעד בונה אמון לחבורת רוקדי הסלואו של מסיבות כיתה  ז' שרה את שירה האלמותי, ואחד היפים שחוברו אי פעם בשם Hey Jude"" . רק מי שחווה את ההתרגשות הראשונית והפחד (או אולי הבושה) לגשת ולהזמין בחורה לריקוד, יכול היה באמת לשאוף עידוד משיר יפה זה של החיפושיות ולהזדהות עם כל מילה "היי ג'וד, אל תפחד, אתה האיש שצריך לצאת ולקבל אותה. היי ג'וד אל תאכזב אותי. מצאת אותה, עכשיו לך וקבל אותה".

 כך פול מקרתני בשיר יפה זה, עם פני הילד כאשר היה עוד חלב על שפתותיו.

https://www.youtube.com/watch?v=A_MjCqQoLLA&list=RDA_MjCqQoLLA#t=31

שנתיים לאחר מכן, כאשר כבר הייתי נער מסיבות משופשף, אבל כבר "שבור לב" מהיפה של הכיתה, יכולתי להאזין לשירם המקסים של החפושיות Yesterday"" ולהזדהות עם מילות השיר "אתמול כל הצרות שלי נראו כל כך רחוקות. עכשיו זה נראה שכוונתן להישאר. הו אני מאמין באתמול. למה היא הייתה צריכה ללכת, אני לא יודע. אמרתי משהו לא בסדר? עכשיו אני כמה לאתמול".

כך הביטלס באחד השירים היפים שחוברו אי פעם:

https://www.youtube.com/watch?v=rRen3jDqViI

הו כמה אני כמה לאתמול.

הטוב הרע והמכוער- איך הפך פקיד בכיר ברשות המיסים את קופת המדינה לקופה הקטנה שלו (כתבת תחקיר על דרך הסיפור)

הזינוק לצמרת של הקבלן שמשון גבאי עם קצת עזרה מידיד ברשות המיסים

זהו ספור מעשה על קבלן אשקלוני בשם שמשון גבאי,אשר כבר בשנות התשעים המוקדמות בנה באמצעות חברות שונות בשליטתו מאות דירות באשקלון אשדוד והסביבה.

 אלא שלקבלן שלנו הייתה תכונה מאד דומיננטית והיא שהוא לא אהב לשלם מיסים. אבל מי בנינו אוהב לשלם מיסים?! הרי אף אדם לא אוהב לשלם מיסים. אלא שגבאי מיודענו כל כך לא אהב לשלם מיסים עד שפשוט הוא לא שילם מיסים כלל וכלל וכדי שלא יבואו אליו בטענות ודרישות הוא גם דאג שלא להגיש דוחות כלשהם לרשויות המס על עסקיו.

 כמובן שכמו בכל  סיפור אהבה צריך לרומן שני צדדים. ובן הזוג של הקבלן אשר סלד מתשלום של מס מכל מין וסוג היה לא אחר מאשר פקיד בכיר במע"מ- זאב פורת אשר שימש בשנות התשעים כסגן מנהל מע"מ ארצי.

אז אם כל אזרח ונישום אשר מנהל עסק מדלג, ולו בטעות, על דיווח כלשהו לרשויות המס, בחודש מסוים או בשנה מסוימת, צפוי לנקיטת הליכים פליליים כנגדו, הרי שמיודענו זכה ליחס של אהבה אשר פרי האהבה עם פטרונו- זאב פורת מרשות המיסים, התבטא ביכולת להימנע מהגשת דוחות ובאי תשלום מיסים באופן שיטתי, יסודי וגורף, במשך שנים ארוכות, ואין פוצה פה ומצפצף.

ושמא תאמרו כי אולי מחמת שעסקיו של הקבלן לא צלחו, נכמרו רחמיו של פקיד המס על הקבלן החרוץ שבנה מאות דירות כל שנה ועל כן התיר לו לגדול ולצמוח ללא הפרעה של רשויות המס, הרי שסברה זו לא עמדה במבחן המציאות ולא נראה כי מדובר היה במערכת יחסים המבוססת על רחמים וחוסר הערכה.

זאת אנו אומרים (שהקבלן לא היה ראוי לרחמים), כי בניגוד לעובדה שכמעט שום תיק או דוח ברשויות המס לא נמצא על שמו של הקבלן או של חברה מחברותיו, הרי ששמו של הקבלן בעולם העסקי ובמיוחד בתחום הנדל"ן פרח וקנה לו מעמד מכובד ביותר.

כך למשל, כאשר הקבלן הירושלמי הגדול זכריה דרוקר נקלע לקשיים באוגוסט 1998 הרי העיתון גלובס דיווח בכותרתו "צריך שמשון להציל את דרוקר". הכתבה דיווחה על הזרמת הון ששמשון יזרים לחברתו של דרוקר כדי להצילה מפשיטת רגל וכנגד קבלת 50% בחברה.

בכתבה אף פורסם פרופיל עסקי קצר של גבאי כדלקמן:

"חברת דרוקר תהיה רק אחד העסקים של שמשון גבאי, שבבעלותו גם חברה יזמית בשם שפי, מחזור עסקיו הגיע אשתקד לכ- 70 מיליון שקל. הוא בונה 320 דירות במרינה של אשקלון, על קרקע שקנה ממוטי זיסר ב-6 מיליון דולר. גבאי גם שותף בפרוייקט לבניית 730 דירות בצפון רחובות. הוא עומד לבנות 166 דירות וחניון בן 12,000 מ"ר בשכונת נוה ברבור בתל אביב. כן הוא שותף ב-50 % עם הקבלנים נגר כדורי ודוד חי, במיתחם באיסטובל, פורטוגל, המיועד לבניית 1,000 דירות. היזמים קנו את הקרקע אשתקד מפרטיים ב-5 מיליון דולר."

מצ"ב הלינק: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=97297

הטיפוס לצמרת של עו"ד דוד לוי

מכאן, נעשה אתנחתא ונספר על צמיחתו במקביל של משרד עוה"ד דוד לוי, אשר נועד להיות כלב השמירה של רשויות המס. דרכו של עו"ד דוד לוי להתבסס כעו"ד מוביל של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין לא הייתה סוגה בשושנים. בשנת 1995 הועבר למשרדו הצנוע (אשר עסק בייצוג של מוסדות פיננסים) ושכן ברחוב ברנדיס בתל אביב, תיק בודד מאגף מס הכנסה לצורך נקיטת הליכים כנגד קבלן שפשט את הרגל וברח לחו"ל.

התיק לא היה נראה מבטיח על פניו אבל עוה"ד הצעיר והנמרץ השקיע את יהבו בתיק הבודד ועמל על הליכי הגבייה בו שנה אחר שנה, שלב אחר שלב , דונם אחר דונם עד שבסופו של יום ולאחר כשש שנים גבה לטובת רשויות המס את מלוא החוב מהקבלן בצירוף ריבית והצמדה כדין.

עם סיום פעולתו של עוה"ד לוי בתיק זה הוא הוזמן על ידי הרפרנטית שעבדה מולו מן המחלקה המשפטית לצורך ראיון ולהתחלת עבודה בייצוג אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין כנגד חייבים רבים אשר כידוע לא חסרים בארצנו.

ואכן בשנת 2001 ולאחר שעו"ד לוי קיבל ייפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לצורך ייצוג אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין כנגד חייבי מס שונים בעלי נכסי נדל"ן, הוא החל במתן שירותים משפטיים לאגף.

בתוך שנים ספורות 2001-2004 התבסס משרדו של עו"ד לוי כעו"ד מוביל של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מאות תיקים הועברו לטיפולו המשפטי. עו"ד לוי מצידו לא נח על זרי הדפנה והעמיד את כל צוות משרדו לטובת כל פקידי השומה ומנהלי מיסוי מקרקעין, מדן ועד אילת על מנת לענות לפקידים הבכירים בכל בעיה משפטית שמתעוררת ולסייע ככול יכולתו בגביית החובות מחייבי המס בעלי הנדל"ן.

שמו של עו"ד לוי התבסס והלך לפניו במסדרונות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, כעו"ד חיצוני אשר מוכן לכל משימה ולכל ייעץ מבלי כל קשר להעברת התיק לידיו, או להתחייבות לתשלום שכר טרחה על כל עצה שנתן. שמו של עו"ד לוי אף יצא למרחוק בברנז'ה העיסקית כעו"ד ישר והגון, אשר מקפיד הן על זכויות של חייבים ונושים לרבות כמובן רשות המיסים, והן על חובותיהם קטנות כחמורות, וככזה היה משרדו חלון הראווה של רשות המיסים.

תחילת שנת 2004-תיקו של גבאי מועבר לטיפול משרדו של עו"ד לוי, ובסוף שנת 2004 זאב פורת מתמנה למשנה למנהל רשות המיסים.

כבר הכותרת שלעיל ,כפי שמבין הקורא, טמנה בחובה את זרעי הפורענות הממשמשת וקרבה. בתחילת 2004 העביר פקיד שומה אשקלון את הנישום שמשון גבאי וחברותיו השונות לטיפולו המשפטי של עו"ד דוד לוי, תוך ציון העובדה העגומה כי קבלן זה לא די בכך שאינו משלם מיסים כלשהם במשך למעלה משבע שנים, אלא שאף לא טורח כלל להגיש דוחות מס על עסקיו ולפיכך הועברו לגביו שומות לפי מיטב השפיטה.

הרחק, מאור הזרקורים, וכיאה לטיפול משפטי סולידי וענייני, פעל משרדו של עו"ד לוי לביצוע עיקולי מקרקעין רבים כנגד הנישום ונקיטת הליכי כינוס נכסים לגבי נכסים שונים של החייב וחברות שבשליטתו.עבודה אפורה וסיזיפית זו נמשכה כשלוש שנים וכללה פעולות רבות. 

בנוסף ובמקביל הועברה, כבר בשנת 2004, לטיפולו של משרד עו"ד לוי, חברה נישומה בשם "סביוני טופז" אשר בבעלותו של גבאי, ואשר הייתה בעלת זכויות על מגרש בתל אביב המיועד לבניית מאות דירות ואשר כהרגלו של של גבאי בקודש הוא לא שילם את מס הרכישה שעה שרכש את הזכויות במגרש.

כניסתו של זאב פורת לתפקידו כמשנה למנהל רשות המיסים העידה כבר בתחילתה (ספטמבר 2004) כי הוא אינו בוחל בכל דרך פעולה שהיא לצורך השגת יעדיו, וכפי שהתבטא לגביו מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בדוח ביקורת מספר 62ב (מיום 06/05/2012) ואשר התייחס לפעולותיו של זאב פורת חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד דהיינו בנובמבר 2004, עת וויתר על גביית מס רכישה במאות אלפי שקלים לעובד רשות המיסים אשר שימש כיו"ר הוועד כדלקמן:

"סמנכ"ל בכיר ברשות המיסים, מר זאב פורת, אישר לוותר לעובד הרשות ולקרובו, על פי בקשתם ועל פי המלצת משרד מיסוי מקרקעין רחובות, על תשלום של מלוא הריבית שנצברה על חלקם היחסי בחובות של החברה לרשות בגין הקרקע, יצוין כי לרוכשים האחרים, לא ויתרה רשות המיסים על מרכיב של תשלום הריבית בחישוב החובות"

וכן בהמשך הדוח כדלקמן:

"לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר בדרך פעולה שאינה תקינה עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות"

מצ"ב הקישור: http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_117/3bc2c086-d8b3-416c-beb1-b966fa403ce4/7525.pdf

האם פעולות הסיוע ומחיקת החובות לנישומים, של זאב פורת הצטמצמו אך ורק לעובדי רשות המיסים ולקבלן גבאי חביבו? כלל וכלל לא. שהרי נאמר שעם האוכל בא התיאבון ועקב חיבתו של פורת לטייקונים ולבעלי ממון הרי שהשיטה אשר אימץ הייתה "לפנק ולפנק".

כך למשל, איש הנדל"ן יעקב אנגל אשר הוכתר בעיתונות "כאיש העסקים הישראלי העשיר ביותר שאתם לא מכירים" זכה ממנו ביום 22/11/2005  לויתור של 81% מחוב מס חלוט בסך של 12,820,587 ₪,דהיינו ויתור שלא כדין על 10,446,027 ₪, ותשלום של 2,374,783 ₪ בלבד בפריסה לשנתיים.

או לחילופין חברת גולף אשקלון בעלת מאות דונמים של קרקע אשר נרכשה על על ידי החברה הבורסאית נתנאל שקד (כיום נתנאל גרופ) ואשר חבה בתשלום חוב מס של 77,708,542 ₪ מס וזאת בגין פס"ד חלוט, שילמה לצורך סילוק חובה סך של 886,000 ₪ בלבד, דהיינו מחיקה של 76,822,542 ₪ חוב מס חלוט וכמובן שלא כדין.

או לחילופין חברת נדל"ן בשם שירת הים אשר חבה בתשלום של חוב מס שבח חלוט  בגין מכירת מקרקעין על ידה בסך של 10,958,627 ₪ וביחד עם חוב מס רכוש ומס רכישה חבה לרשויות המס את הסכום הכולל של 12,330,496 ₪, הרי שחברה זו זכתה "להנחת יצרן" של לא פחות מ92% דהיינו ויתור של 11,330,496 ₪, וסילוק כל החוב הנ"ל כנגד תשלום של 1,000,000 ₪ בלבד.

ולמען הסר ספק יובהר, כי בעל הסמכות היחיד אשר רשאי היה להחליט ולאשר פעולה של מחיקת חובות כאמור לטייקונים הנ"ל היה הח"מ- עוה"ד דוד לוי, מיופה הכוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ובעוד כל המחיקות הללו נעשו ללא התייעצות איתו, תוך ניצול שררה על ידי  הפקיד הבכיר- זאב פורת, והצבת עובדות מוגמרות למשרד עוה"ד המייצג.

תחילת שנת 2007- רשות המיסים ומשרד האוצר  נזקקים לבניין ממשלה חדש באשקלון אשר ירכז בו את כל משרדי הממשלה ובעיקר את משרדי רשות המיסים

בתחילת שנת 2007 החלה במשרד האוצר להתגבש תוכנית להעברת משרדי רשות המיסים ומשרדים נוספים של האוצר כמשרדי הביטוח הלאומי והיחידה להלבנת הון וכו' לבנין ממשלה אחד מה שקרוי קרית הממשלה.

מן הסתם, בהיות רשות המיסים "הצרכן" הגדול ביותר של שטחי המשרד הדרושים, התבסס זאב פורת בתוקף תפקידו כמשנה למנהל רשות המיסים בצוות המוביל של הפרויקט. ומכיוון שפורת משופע בתכונות של יוזמה ויצירתיות, הגם שלא תמיד לצרכי והציבור ובהתאם לחוק, הרי שהוא ראה את הפרויקט המדובר כדרך ואמצעי להוביל את הקבלן האשקלוני בן טיפוחיו לצמרת הקבלנים בארץ וזאת על ידי "תפירת מכרז" להשכרת משרדים למשרד האוצר אשר ישוכנו בבנין אחד (9000 מ"ר)במה שקרוי  קרית הממשלה, ואשר יבנה על ידי הקבלן שמשון גבאי מיודענו.

אלא שעל מנת להעביר לביצועו של הקבלן שמשון גבאי את ביצוע הפרויקט של קריית הממשלה באשקלון, ושכירת המבנה ממנו על ידי האוצר,  לא יעלה על הדעת כי הקבלן יהיה בתקן של נישום המשתמט מתשלום מס וחייב סכום עתק של 160,000,000 ₪.

מאידך, כידוע על פי אופן פעולתו, הטבעי והמושרש, הרי אין לצפות מהקבלן גבאי להפוך את עורו ולשלם את מלוא חובותיו לרשויות המס כאחד האדם. לכן מצא פטרונו של גבאי ברשות המיסים, זאב פורת פיתרון.

 פעולה ראשונה שתינקט במרץ 2007 תהיה בקשה לפשיטת רגל כנגד הקבלן כדי לאפשר מחיקת חובותיו. בקשה זו תהיה רק לצורך הרקורד שכן שום הליכים אופרטיבים לא ננקטו בגינה אחרת היה כמובן צורך לכנוס את נכסיו של גבאי (כפעולה ראשונית המקובלת בכל תיק פשיטת רגל) ובכלל זה את זכויותיו של הקבלן במגרש בתל-אביב לבניית מאות יחידות דיור ואשר טופלו בהליכי גבייה על ידי עו"ד לוי, ודבר זה לא נעשה כלל (ולמעשה בטווח של שלושה חודשים בתיק פשיטת רגל כמעט לא ניתן לעשות דבר).

במקביל, דאג פורת לפרסום מודעה בעיתונים הקוראת לציבור להציע הצעות להשכרת משרדים לשיכון משרדי רשות המיסים באשקלון בשטח של בין 1,000 מ"ר -8,000 מ"ר. ואולם כמובן המטרה הייתה לא לקבל הצעה מאף גורם שכן כידוע, חוזה ממשלתי הינו בדרך כלל ארוך טווח ופורת ידע שאם ימצא משכיר כי אז התוכנית של הקמת בנין קריית הממשלה באשקלון על ידי הקבלן בן טיפוחיו, והשכרתו לאוצר תרד לטמיון.

אשר על כן פרסם, ביום 05/07/2007, מינהל נכסי הדיו הממשלתי השייך למשרד האוצר- החשב הכללי מודעה בעיתונים "לקבלת הצעות לדיור עבור משרד ממשלתי בירושלים במסגרת פטור ממכרז" ל- 1,000 מ"ר עד 8,000 מ"ר. (מצ"ב בסוף הכתבה העתק המודעה).

 תשאלו כמובן, מה פתאום נדרשו המשרדים בירושלים? שהרי המשרדים נחוצים באשקלון.ובכן זו בדיוק הפואנטה. על מנת שלא יתקבלו הצעות למשרדים באשקלון, הרי שאם בעל נכס כלשהו מירושלים אשר יתקשר, בהמשך לפרסום המודעה, כדי להציע את המבנה שלו בירושלים הוא יקבל תשובה כי המבנה הנדרש הוא באשקלון למעשה, ובאופן האמור בפועל לא יתקבלו הצעות כלשהן.

ואם תשאלו, ובכל זאת מה הבסיס לפרסום הדרישה לכאורה למבנה בירושלים? ובכן מכיוון שבמינהל נכסי הדיור הממשלתי אשקלון נכללת במחוז (נפת) ירושלים אשר על כן לכאורה מדובר במודעה המתייחסת לנכס הדרוש לנפת ירושלים, הגם שכאמור ההטעיה הגלומה בו כלל לא הזיקה לבעלי העניין אלא סייעה להם על מנת שלא לקבל הצעות מתחרות.

הכיצד אנו יודעים, כי מטרת מכרז הדמה הזה הייתה להרוויח זמן כדי לנסות לקדם ולפעול להכשרת הקרקע להתקשרות חוזית עם גבאי להשכרת השטחים  בבנין אחד שלם אשר יבנה על ידו ובאופן שעם הזמנה כזו הוא יקבל מימון בנקאי למבנה?. את זאת אנו רואים מן הפרסומים החוזרים (באותו אופן) לשטחי משרדים שפרסם מינהל הדיור הממשלתי בשנת 2011 כאשר בכולם הייתה ההקפדה על ההטעיה כאמור, וכמובן בניצוחו של פורת מאחורי הקלעים כדלקמן:

א.    מודעה ביום 23/05/2011 לדרישה של בין 150מ"ר ל- 500 מ"ר  

ב.     מודעה ביום 06/06/2011 לדרישה של בין 900 מ"ר  ל-2,000 מ"ר

ג.      מודעה ביום 14/11/2011 לדרישה של בין 200 מ"ר ל- 2500 מ"ר

ד.     מודעה ביום 26/03/2012 לדרישה של בין 200 מ"ר ל- 2,500 מ"ר

ה.    מודעה ביום 01/11/2012 לדרישה של בין 150 מ"ר ל-3,000 מ"ר

(מצורפים העתקי המודעות בסוף המאמר)

כל המודעות הללו פורסמו באותו אופן דהיינו מודעות המציינות בכותרת את ירושלים כאזור הנדרש. ובתוך המודעה ציון של המילים "שטח השיפוט של ירושלים" (שכומבן לא מסגיר כלל את העיר אשקלון) דבר המבטיח את פניית בעלי הנכסים מירושלים בלבד שכמובן הצעותיהם לא רלבנטיות כלל.

מחיקת חובות לקבלן גבאי בגין 10 שנות פעילותו על ידי פורת עצמו ובחתימתו וביצוע סיכול ממוקד לעו"ד דוד לוי ולמנהל מחלקת כינוס נכסם

ונחזור להשתלשלות העניינים בשנת 2007, דהיינו להתרחשות האירועים לאחר פרסום המודעה של מינהל הדיור הממשלתי מיום 05/07/2007. כידוע המציעים התבקשו להגיש הצעותיהם עד יום 19/07/2007 ומכיוון שכצפוי ובשל אופן הפרסום לא הוגשה כל הצעה , ניתן היה באופן האמור להאריך באופן זמני את השכירות של המשרדים בנכסים הישנים הפזורים ברחבי העיר, ומאידך מספר ימים בלבד לאחר חלוף יום 19/07/2007 זומנו עוה"ד דוד לוי ומנהל מחלקת כינוס נכסים- מ. א. לישיבה במשרדי הרשות בתל אביב בעניינו של שמשון גבאי.

בישיבה האמורה, לתדהמת הנוכחים (צורפה גם עו"ד נוספת ממשרדו של עו"ד לוי) הציע פורת למחוק לגבאי סך של 158,000,000 ₪ אשר נצברו עקב עשר שנות עבודתו כקבלן (1997-2007) ללא דיווח וללא תשלום מס, ולהתפשר עימו על תשלום של 2.5 מיליון ₪ ב-24 תשלומים חודשיים.

הן עוה"ד לוי, עו"ד פלדמן ממשרדו ומר מ. א.- מנהל מחלקת כינוס נכסים, היו בהלם מן ההצעה ופניהם החווירו. הנימוק של פורת לכך היה כי הוא נקט שלושה חודשים קודם בהליך של פשיטת רגל דבר המוכיח כי הקבלן הינו חסר כל (כאילו הליך של פשיטת רגל אינו הליך משפטי ארוך אלא באוקמול שנוטלים אותו והוא פותר את הבעיה). די בכך שנאמר שדבר פשיטת הרגל לא הובא לידיעתו של עו"ד לוי אשר טיפל במימוש נכס נדל"ן שאחת החברות של החייב החזיקה בתל-אביב ושהיה מגרש לבניית מאות דירות.

זאת ועוד, בהתאם לייפוי הכוח מאת היועץ המשפטי לממשלה , פשרה והסדר כאמור מסורה לסמכותו של עוה"ד דוד לוי שהוא ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ואין שום פקיד אשר יכול ליטול ממנו את סמכויותיו ולהחליט במקומו.

עכשיו, נוכח ההסדר הנ"ל, וכדי למנוע בהמשך איום על התוכנית לחתימת הסכם/שכירות של נכס שיבנה באשקלון על ידי שמשון גבאי נדרש פורת לבצע סיכול ממוקד לשני הגורמים אשר עמדו בדרכו קרי, עוה"ד דוד לוי ומ. א. מנהל מחלקת כינוס נכסים.

בעניינו של מ.א., הרי שהוא נוטרל מכל סמכות ותפקיד. אמנם הניסיון לפטרו לא צלח והוא קיבל את תמיכת משרד נציב שירות המדינה אלא שמאז (2007) הגם שהוא לא פוטר הוא מגיע מידי יום למשרדו אך אינו מורשה לעשות דבר.

באשר לעו"ד דוד לוי, מכיוון שהוא היה אגוז הקשה יותר לפיצוח ננקטו על ידי פורת נגדו שורה ארוכה של פעולות, כגון השמטת הכנסות המגיעות למשרדו ממנהל מקרקעי ישראל אותו ייצג עו"ד לוי נאמנה ובהצלחה רבה שנים ארוכות, הגברת קצב סגירת התיקים בפשרות תמוהות אגב מחיקת חובות לחייבים וסגירה של מאות תיקים ללא גביית החובות בתיקים, ומבלי להעביר לקופת הכינוס את תשלום ההוצאות המשפטיות על פי הסכם מתן השירותים שבין הצדדים ואגב כך ריקון קופת הכינוס עליה היה מופקד עוה"ד.

לאחר מיטוט כלכלי של משרדו של לוי, הגיע השלב של "תפירת תיק פלילי" בטענה שעו"ד לוי הוא שרוקן את קופת הכינוס עליה היה ממונה, ולא פורת באופן פעולתו החמור והנוגד את החוק והנגוע בפלילים.

מטרת כל הפעולות האלו הייתה הכשרת הקרקע לעסקת השכרת הנכס על ידי גבאי למשרד האוצר. אלא שאז נזכר פורת כי על מנת שניתן יהיה להתקשר עם גבאי בהסכם לשכירות מבנה גדול הוא (גבאי) אינו יכול להיות "חייב" של המדינה גם לא בחברה כלשהי מטעמו, שכן לקבלן הנ"ל היה כזכור תיק נוסף (סביוני טופז) אשר בטיפולו של עו"ד לוי אשר מתייחס לזכויות של החברה של גבאי על מגרש בתל אביב המיועד לבניית מאות דירות וכאשר לקבלן היה חוב של מליוני ₪ על עסקה זו.

כהרגלם של גבאי ופורת הוגשה הפעם בקשה, המלצה למשרדו של עו"ד לוי, באמצעות ביתו של הקבלן (עו"ד במקצועה) למחוק 90% מחוב ההוצאות המשפטיות שהקבלן חב בו למשרד, ועל ידי כך לשחרר את הקבלן מההליכים המשפטיים ומהליכי הגבייה בתיק אשר התפרסו על פני 8 קלסרים עבים והתבררו במספר ערכאות במשך שמונה שנים.

זה היה השלב בו החליט עו"ד דוד לוי, לשים "תמרור עצור" בפני פורת וגבאי, שכן היה ברור לו שהסכמה להצעה תוביל את משרדו לפשיטת רגל (שכן רשות המיסים הייתה הלקוח הגדול ביותר של משרדו), ולכן ועל אף שעו"ד לוי ידע כי סירוב לשיתוף פעולה במעשה השחיתות הנ"ל הינו בגדר הכרזת מלחמה כנגד פורת אשר היה ועדיין הינו אחד מהרגולטורים בעלי הכוח וההשפעה החזקים במדינה, הוא סירב להתקפל ויצא למלחמה.

במלחמה כמו במלחמה, יש פציעות, ויש מהלומות ובינתיים רוסק משרדו של עו"ד לוי (הוא התנהל במגדלי עזריאלי עם שבעה עו"ד) וכן "נתפר" לו כתב אישום ואף טרם זכה למיצוי זכות השימוע.

ביום 27/02/2012 התפטר עו"ד לוי מיוזמתו מייצוג רשות המיסים בכלל התיקים שייצג עקב חוסר היכולת למתן שירותים משפטיים במסגרת עבודה נורמטיבית ובהתאם לחוק.

אילוץ הרשות לגבות מחברתו של גבאי את החוב על מנת שפורת יוכל להתקשר עימו בהסכם השכירות

כאמור סירובו של עו"ד לוי למחוק לקבלן יקירו של פורת, את החוב הקים עליו את פורת בעזרת כל משאביו האפשריים ואמצעי הכוח שברשותו, ואולם מכיוון שדחק בשניים (פורת וגבאי) הרצון להוציא לפועל את המכרז התפור להשכרת הנכס( רק  לסיבור האוזן וכדי להבין את היקף העסקה יצוין כי באותה עת (2012) עלות שכירות למ"ר במשרדים יוקרתיים בתל אביב הגיע ל-100 ₪, ומכאן שמשרדים מפוארים באשקלון עלות השכירות למ"ר הייתה של כ-35-40 ₪. דהיינו בגין שכירות של כ- 9000 מ"ר שהרשות נזקקה היה אמור הקבלן לקבל דמי שכירות של 360,000 ₪ לחודש), כאשר עצם חתימת החוזה משמעותה הייתה הענקת אישור לבנק לממן את הבניה.

בנסיבות האמורות בשנת 2012, ועקב סירובו של עו"ד לוי להתקפל הוא נתבקש להכין הסכם לגביית החוב בתיק מהחייב בפשרה מסוימת ואגב גביית מלוא שכר טרחתו מגבאי(באמצעות החברה שבשליטתו).

החתימה על הסכם זה הייתה אולי נחמה פורתה כאשר במלחמה קטנה זו לימד עו"ד לוי את גבאי ופורת שחובות מס יש לשלם, הגם שהיא עלתה לו במחיר הריסת משרדו ותפירת תיק פלילי. מייד לאחר מכן הושלמה התקשרות של הצדדים (האוצר וגבאי) בהסכם ההשכרה (כאמור לעיל באמצעות "מכרז תפור" ופרסום מודעות המפורטות לעיל, על דרישה של משרדים להשכרה הנחוצים למשרד האוצר בירושלים). הכנת התשתית והיסודות לבניית המבנה החלה עוד קודם לכן והכול כדי שבמרץ 2013 יוכלו משרדי הממשלה לקבל לידיהם את מפתחות המושכר.

קבלת מבנה פגום לרשות האוצר אשר אינו מתאים לצרכיו 

כאשר משרד ממשלתי בוחר קבלן משנה ב"מכרז תפור" הרי שהדבר האחרון עליו חושבים שני הצדדים לעסקה הפגומה בעת קבלת ההחלטות הוא הציבור והתאמת המבנה לצרכיו של הציבור.

מה אם כן הייתה התוצאה של תפירת המכרז הנ"ל להשכרת נכס על ידי "קבוצת גבאי" למשרד האוצר, כלומר איזה סוג נכס קיבל האוצר בפועל בדרך האמורה?.

א.    הנכס שנבחר אינו מתאים לייעודו כקריית הממשלה ולכמות המבקרים היומית בשל דרכי הגישה שלא הולמות את היקף המבקרים.

ב.     מקומות החנייה אשר נמצאים בסביבה לא מתאימים להיקף מבקרים כה גדול.

ג.      המבנה תוכנן באופן מרושל כאשר השערים שלו הם קטנים ועל כן מידי בוקר משתרך תור ארוך ביותר בכניסה לבניין (תור של המתנה כשעה בכניסה) ותושבי אשקלון מוצאים עצמם מרוגזים ועצבנים בשל התורים הגדולים.

ד.     המסדרונות של המבנה הינם צרים והתור לכניסה לפקידים בחדרים משתרך גם במסדרונות.

ה.    הדרך היחידה להגיע לקומות הינה במעלית ותושבים אשר מעוניינים לעלות במדרגות לא יכולים לעשות זאת.

יצוין כי מחאה גדולה של תושבים הובעה הן בעיתונים המקומיים והן בפייסבוק אך את גלגלי השחיתות מסתבר קשה להזיז. הטיב לתאר זאת אחד המגיבים בעיתון האינטרנטי "אשקלונט חדשות העיר" כדלקמן:

"מאז מעבר קריית הממשלה לבניין אחד, תושבי אשקלון נאלצים לחכות מעל לשעה רק כדי להיכנס לבנין בשמש, איפה השכל?"

מצ"ב קישור: https://www.facebook.com/media/set/?set=a.524150897631459.1073741827.196483540398198&type=3

אין לנו אלא לסיים מאמר זה בציון העובדה כי תלונה הוגשה היום(04/02/2016) למשטרת ישראל וחזקה על המשטרה שתמצה את הדין עם האחראים למעשים המתוארים לעיל.